איך זה בעצם עובד?

תפקידו של ChatGPT הוא לחקות בעל שיחה אנושי, והשימושים בו הם אינסופיים: מכתיבה ופיתוח קוד, דרך ניסוח פסקי דין או מכתבים רשמיים. מכתיבת תסריטים, ניסוח מאמרים ובלוגים ועד לכתיבת מטלות אקדמאיות. יש אפילו מי שמשתמש בצ'אט כפסיכולוג. בנוסף, הצ'טבוט זוכר את השאלות הקודמות שהוא נשאל על ידי אותו משתמש, ומתאים את תשובותיו בצורה דינמית. 

מה הערך עבורנו, מנהלי ומנהלות הקהילה?

יש לא מעט דרכים בהן ChatGPT יכול לסייע למנק"לים לבצע את עבודתם ביעילות רבה יותר. הנה כמה הצעות:

  1. תכנון אירועי קהילה וירטואליים ופיזיים: חשיבה ותכנון של אירועי קהילה מדויקים יכול להוות אתגר עבור מנהלי קהילה. התוכן צריך להיות מדויק, הלוקיישן מזמין, המועד צריך להיות מתאים לאופי חברי הקהילה, וכו׳.  שימוש ב-ChatGPT יכול לסייע בכל אלה. 

לדוגמא, ביקשנו מ- ChatGPT לתכנן אירוע פיזי המיועד לקהילה של 200 חברים העוסקת ב-Gaming. ציינו שנושא האירוע הוא השפעת הבינה המלאכותית על עולם ה-Gaming. הנה התשובה:

"How about organizing a gaming tournament that showcases the latest AI technology used in the gaming industry?

You can create a competition where players compete against each other in games that incorporate AI, such as games with intelligent NPCs or AI-controlled opponents. You can also host a panel discussion or a keynote speech with a knowledgeable speaker on the topic of AI in gaming. The speaker can talk about how AI is transforming the gaming industry and what the future may hold.

Additionally, you could consider setting up booths with demonstrations of the latest AI technology in gaming, so attendees can try it out for themselves.

This could include virtual reality headsets or other advanced gaming technology.

To make the event more interactive, you can also offer workshops or classes that teach attendees how to use AI tools to improve their own game development skills.

This would not only provide value to attendees but also encourage further discussion and engagement on the topic .Overall, by combining the excitement of a gaming tournament with the knowledge of AI technology, you can create an engaging and informative event for your virtual community of 200 gamers" (ChatGPT לקוח מתוך). 

    2. כתיבה וניסוח תוכן לפוסטים בקהילה. למשל: 

• שימוש ב- ChatGPT ליצירת מאמרים, בלוגפוסטים רלוונטים לקהילה: נצטרך לכלול כמה שיותר נתונים ודאטא מתוך הקהילה, על מנת שהתוכן יהיה כמה שיותר רלוונטי. 
• פרסונליזציה: שימוש בצ'אט ליצירת תוכן מותאם אישית לחברי קהילה ספציפיים כמו הודעות או ניוזלטרים בהתאם לתחומי העניין האישיים של אותם חברים. 
• סשן שאלות תשובות בסיוע של הצ'אט- חברי הקהילה שואלים והצ'אט עונה. 

    3. רעיונות להגדלת מעורבות: הגדלת המעורבות בקהילה יכולה להיות עסק לא פשוט, בייחוד כשנתוני החשיפה לא תמיד לטובתנו. ChatGPT יכול להיות כלי מצוין לקבלת השראה ורעיונות להגדלת המעורבות, בהתאם לקהל        היעד. הנה דוגמא: פנינו שוב ל-ChatGPT, ואמרנו שאנחנו זקוקות לטיפים להגדלת המעורבות בקהילת הגיימרים שלנו. והנה התשובה:

"Here are a few suggestions for increasing engagement in your virtual community for gamers:

• Encourage interaction: Encourage members to interact with each other by asking questions, sharing their opinions, and participating in polls. You can also use icebreaker activities or games to get people talking and interacting with each other.
• Host events: Organize events such as gaming tournaments, trivia contests, and game nights to create a sense of community and give members a reason to participate. You can also offer prizes or incentives to motivate members to participate.
• Create a sense of exclusivity: Create an exclusive atmosphere by offering members access to exclusive content or early access to games. This can increase their sense of ownership and loyalty to the community.
• Leverage social media: Use social media to promote your community and interact with members. You can create a Facebook group or Twitter account and post updates, news, and other relevant content to keep members engaged and informed.
• Facilitate communication: Use chat or messaging platforms to facilitate communication between members. This can make it easier for them to discuss topics, ask questions, and share their opinions.
• Utilize gamification: Use gamification to encourage participation and increase engagement. You can create a point system or badges for members who participate in certain activities or achieve certain goals" (ChatGPT לקוח מתוך).

  4.  רעיונות לשיתופי פעולה ומרצים המתאימים להתארח בקהילה, בהתאם לקהל היעד הרלוונטי. 

  5. התמודדות עם משברים בקהילה: מי מאיתנו לא התמודד עם משבר כזה או אחר בקהילה: בין אם מדובר בחבר קהילה שלא מציית לכללים, חתירה תחת המותג שמאחורי הקהילה ועוד. ChatGPT יכול לספק רעיונות                יצירתיים להתמודדות עם המשבר, שמנק"ל שנמצא תחת לחץ אולי לא תמיד יחשוב עליהם. 

וזה לא נגמר כאן. יש מגוון דרכים יצירתיות בהן ChatGpt יוכל להמשיך להועיל לנו, מנהלי ומנהלות קהילה בעתיד, במידה והטכנולוגיה תמשיך להתפתח ונוכל "להתקין" את הטכנולוגיה של הצ'אט על הקהילה עצמה. לדוגמא: זיהוי חברי קהילה "מומחים" לצורך הענקת תג מומחה (לא בטוחים על מה מדובר? הנה בלוג שכתבנו בנושא), יצירת אונבורדינג לחברי הקהילה בהתאם לאופי הקהילה, חיבור בין חברים שונים על בסיס הפעילות שלהם בקהילה, "שליפה" של פוסט מתאים מקהילה כתשובה לשאלה ספציפית של אחד החברים, הזמנה של חברים חדשים לקהילה בהתאם לאופי החברים הקיימים, יצירת Data Base עם פונקציית חיפוש משוכללת, הפיכה של תוכן מהקהילה לבלוג, ניטור שיח בקהילה ועוד. והאפשרויות לא נגמרות… 

ומה לגבי ההיבט המשפטי? 

על מנת לספק למשתמשים תוצאות מדויקות שכוללות סגנונות שונים, מודלים שונים של בינה מלאכותית צריכים להתאמן על על מאגרי מידע ענקיים, עד להגעה לדאטה סט איכותי. ככל שהמודל מתאמן על יותר מאגרי מידע, כך איכותו משתפרת. הבעיה היא, שאותם מאגרי מידע כוללים גם תכנים המוגנים בזכויות יוצרים. 

האם מותר לחברות הטכנולוגיה לעשות שימוש באותם מאגרים? על פי חוות הדעת של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה חוסה תחת הסדרי השימושים המותרים בדיני זכויות היוצרים ולכן אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים". או בקצרה- כן. 

מנגד, חוות הדעת הזו מתייחסת רק לאימון של מודל הבינה המלאכותית, ולא לתוצר. זאת אומרת, שהיא מגנה על חברות הטכנולוגיה השונות, אבל לא עלינו- המשתמשים. אם נשתמש במודל בינה מלאכותית, כמו ChatGPT לדוגמא על מנת ליצור תוצר כלשהו שמוגן בזכויות יוצרים, איננו מוגנים מתביעה. 

על פי מדיניות השימוש של OpenAI לדוגמא (שאחראית בין היתר על ChatGPT), כאשר אנו מפיקים תוצר כלשהו באמצעות המודל שלהם, עלינו לציין שהתוצר שברשותנו הוא תולדה של OpenAI. בשורה התחתונה, כיוון שהתחום עדיין יחסית בחיתוליו, לא ברור עדיין מה יהיו ההשלכות המשפטיות של שימוש בתוצרים שהופקו באמצעות בינה מלאכותית. 

אז מה הלאה?

נראה שזו רק ההתחלה. לאחרונה, גוגל הכריזה על השקה של מנוע חיפוש בינה מלאכותית משלה- Bard, שיתחרה ב-ChatGPT. הצ'טבוט מבוסס על מודל השפה שפיתחה החברה, LaMDA, ובגוגל מסבירים שהוא צפוי להעניק תשובות מפורטות מבוססות מידע מהאינטרנט. יש הטוענים שמדובר בסיכון רב לגוגל, כיוון שכל טעות או מידע שגוי שיימצא ב-Bard עלול לסכן את המוניטין העסקי שבנתה המבוסס על המוצר האיכותי והוותיק שלה – מנוע החיפוש. 

יום לאחר ההשקה של גוגל, מיקרוסופט הכריזה על שילוב ChatGPT במנוע החיפוש בינג ובדפדפן Edge. בקיצור, אם בתחילת הבלוג הזכרנו תחרות, לאחרונה נדמה כי מדובר במלחמה בין חברות הענק על השליטה בתחם החיפוש באמצעות בינה מלאכותית. 

ולסיום, אי אפשר בלי להזכיר שתי קהילות מעולות שעוסקות בבינה מלאכותית ו-ChatGPT ששווה לכם להכיר: 

• קהילת ChatGPT ישראל– בניהולו של בני פרבר.
• קהילת "Machine and Deep Learning Israel" של אורי אליאבייב.

אם תשאלו אותנו, אף רובוט לא יכול להחליף מנהל או מנהלת קהילה אנושיים, אבל תמיד טוב להיחשף לעוד כלים שיכולים לשדרג את העבודה שלנו, ולחסוך לנו זמן. מקוות שנתנו לכם קצת השראה!

המגמות הבולטות שעלו השנה ועליהן נרחיב בהמשך, הן ראשית נושא השכר של מנהלי ומנהלות קהילה אשר ממשיך לעלות, כאשר היום כ-45% ממנהלי הקהילות בישראל מרוויחים בין 15,000-30,000 ש״ח בחודש. גם תחום המוניטיזציה בקרב קהילות חווה פריחה משמעותית. יותר ממחצית מהקהילות החברתיות שהשיבו לסקר הצהירו כי הן עושות מהלכי מוניטיזציה בקהילה, כאשר מעל ל-20% מהמשיבים העידו כי היקף המונטיזציה בקהילה אותה הם מנהלים מוערך ביותר מ- 10,000 ש"ח בחודש.

רות עדן, מנכ״לית Community Forward אומרת: ״הקורונה האיצה את התפתחות הקהילות הדיגיטליות. עובדים, צרכנים, ויוזרים הסתגרו בבתים בתקופת המגפה ועברו לתקשר זה עם זו דרך המדיה החברתית. כעת שהקורונה מאחורינו, יותר ויותר חברות פועלות להקים קהילות מה שמגדיל את היצע המשרות, השכר המוצע, וכן שיתופי הפעולה בין מותגים לבין קהילות״. 

א. שיתופי פעולה בין מותגים לקהילות

בשנתיים האחרונות אנו עדים לעלייה חדה של מותגים המקיימים פעילויות תוכן בקהילות הפועלות במדיה החברתית (פייסבוק בעיקר) במטרה להגיע לקהל יעד מפולח ומדויק. הפעילות מתאפשרת, בין היתר, לאור העובדה שקהילה נתפסת כמרחב אותנטי המעניק ערך אמיתי לחברי וחברות הקהילה. לפיכך, שיתוף פעולה של מותג עם קהילה מבוסס לרוב על מודל win win win – ערך לחברי הקהילה (זכות ראשונים, שיח עם דמות בכירה, הנחה, אירוע), ערך למותג (לידים, העלאת מודעות, שיח ישיר עם קהל היעד, מכירות), וערך למנהל הקהילה (תמורה). ואכן, 84% אמרו שלא יעשו מונטיזציה אם היא לא תואמת לאופי הקהילה או נותנת ערך לקהילה.

האתגר הגדול בתחום זה הוא נושא הסטנדרטיזציה. לאור היותו תחום חדש ובוסרי, מנהלי ומנהלות קהילה מתקשים לעיתים לאמוד באופן מדויק את השווי של שיתוף פעולה כאמור, שכן הינו פונקציה של משתנים רבים: גודל הקהילה, רמת האינג׳ייג׳מנט, קיומם של פלטפורמות נוספות, נתוני חשיפה ועוד.

באשר להיקף המוניטיזציה, הסקר של Community Forward חושף כי 24% מהמשיבים ציינו שהם מעריכים את המונטיזציה בקהילה שלהם בהיקף של 1,000 עד 5,000 ש"ח בחודש, למעלה מ-12% העריכו אותה בממוצע שבין 5,000-10,000 ש"ח בחודש, ומעל ל-20% מהמשיבים העידו כי היקף מונטיזציה בקהילה אותה הם מנהלים מוערך ביותר מ- 10,000 ש"ח בחודש. 

כאשר נשאלו המנק"לים כיצד הם מציגים למותג/החברה את הכדאיות לעבוד עם הקהילה שלהם, רוב המשיבים (כ- 73%) ציינו כי הם מציגים זאת על פי רמת המעורבות בקהילה שלהם. מיד לאחר מכן, כ- 70% העידו כי הם עושים זאת בהתאם לשת"פים קודמים ונתוני הצלחה, ואילו המדד המתייחס לכמות חברי הקהילה דורג שלישי בחשיבות (עם כ-69%). ניתן לראות כי מנהלי ומנהלות הקהילה מבינים כי הצלחתה  של קהילה (ובהתאמה, הצלחתן של פעילויות התוכן המתבצעות בה) נמדדת בעיקר על פי האיכות, ויודעים שגם החברות והמותגים השונים ערים לכך. 

על פי תוצאות הסקר, סוג המוניטיזציה הפופולרי ביותר בקהילות כיום הינו קמפיין תוכן של מותג/חברה (מעל ל-60%), ומיד לאחריו נמצאים גיוס חסויות ואירועים בתשלום העומדים על כ-50%. סוג המוניטיזציה שהתברר כ"נדיר" ביותר הוא מכירת מוצרים דיגיטליים (עליו העידו רק כ-22% מהמשיבים). 

נתונים אלה מוכיחים שוב את התחזקותן של הקהילות כערוץ שיווק הכרחי ומניב, ואת ההבנה מצד מנהלי הקהילות שקהילה איננה רק ערוץ חברתי, אלא כלי בעל פוטנציאל הכנסה עבורם. 

ב. שכר מנהלי ומנהלות קהילה

נושא נוסף המעיד על התפתחות תחום הקהילות בישראל, הוא נושא השכר של מנהלי הקהילות. עם התמסדות תחום ניהול הקהילות בישראל, אנו רואים עליה במס׳ המשרות המתפרסמות לניהול קהילה. עובדה זו מלווה גם בעליית שכר, כך שאם בשנה שעברה 32% ממנהלי הקהילה השכירים ציינו שהם מרוויחים פחות מ-10,000 ש"ח בחודש, השנה ציינו זאת רק 16% מהמשיבים. כמו כן, השנה ראינו כי מעל מחצית מהמשיבים השכירים הצהירו שהם מרוויחים בין 10,000-20,000 ש"ח בחודש, ו-14% מהמשיבים הצהירו שמשכורתם נעה בין 20-30 אלף ש"ח בחודש. שיאני השכר ממשיכים להיות מנהלי ומנהלות קהילות המותג והמוצר (קהילות שנוסדו על ידי חברות טכנולוגיות או על ידי מותגים מוכרים), כאשר 56% מתוך המשתכרים בין 15,000-30,000 ש״ח הם מנהלי מותג ומוצר. 

ג. הגדרת תפקיד

באותו הקשר, בחנו גם כיצד חברות מגדירות את תפקיד מנהל ועל מה הם אמונים בפועל? 73% מתוך מנהלי הקהילה השכירים והפרילנסרים, ציינו כי בניית אסטרטגיה מדידה לניהול הקהילה הינו תפקיד מרכזי בעבודתם, 87% מתוכם אחראים גם על יצירת גאנט תוכן, 80% עוסקים ביצירת מפגשי קהילה (און ליין ואוף ליין, כמחצית מהם עוסקים בניטור השיח בקהילה ובבניית תקציב לקהילה, ופחות מ-40% מתוכם עוסקים במתן מענה ללקוחות. מה מנהלי קהילות שכירים ופרילנסרים לא עושים? תפעול אתר אינטרנט (20%) ומכירות (1%). 

נדגיש, כי נתונים אלו נבחנו ביחס למנהלי ומנהלות קהילה בתשלום – בין אם כשכירים ובין אם כעצמאים. נתון זה יכול לסייע לארגונים וחברות להגדיר מבעוד מועד את תחומי האחריות והגדרת התפקיד אותו הם מאיישים וליצור בהירות עם המועמדים. 

ד. מדידת הצלחה בקהילה

אחד הנושאים שבחרנו להתמקד בהם בסקר השנה, הוא נושא מדידת ההצלחה בקרב מנהלי קהילות. גילינו שמעל ל-50% מהמשיבים לסקר ציינו שהם לא עוסקים במדידת הצלחה כלל, ו- 16.3% מתוכם ציינו שהם לא עושים זאת על אף שיש להם תכנית עבודה שנתית בנושא. נתון מעניין אף יותר הוא שבקרב מנהלי הקהילה השכירים והפרילנסרים 30% ציינו שמדידת הצלחה לא מהווה חלק מהגדרת התפקיד שלהם.

 ואכן, על פי הדוח השנתי של ארגון CMX מהשנה האחרונה, בעוד ש- 87% מהמשיבים הסכימו כי קהילות הן קריטיות למשימה של הארגון, ו- 79% מאמינים כי לקהילות יש השפעה חיובית על חברי הארגון, רק 10% ציינו כי הם יכולים לאמוד באופן כמותי ופיננסי את הערך של הקהילות שלהם. 

אף על פי כן, מדידת הצלחה של קהילה, בוודאי כזו הפועלת מטעם מותג או חברה (פנימית או חיצונית) היא משימה קריטית לכל מנהל ומנהלת קהילה. מדידה מאפשרת להפוך "תחושות" לעובדה ובעולם של אינפלציה וקיצוצים בלתי נגמרים, היכולת של מנהלי קהילות להדגים את הצלחת הקהילה והשפעתה על הביזנס, הינה קריטית. 

ובכן, אם מדידת הצלחה היא מרכיב כה חיוני בניהול הקהילה, מדוע מנהלי קהילה רבים העידו כי הם אינם עוסקים בכך? ראשית, חשוב לומר כי מדידת הצלחה בקהילות עדיין נחשבת לתחום "בוסרי" יחסית בישראל. בנוסף, החשיבות שבמדידת הצלחה בקהילה משתנה בהתאם לסוג ואופי הקהילה. לדוגמא, מדידה כנראה תהיה מרכיב חשוב מאוד מקהילות מותג, מוצר ופנים ארגוניות, לעומת קהילות חברתיות. 

ה. הכשרה לניהול קהילה

מסקנה נוספת מהסקר היא שכמעט מחצית ממנהלי הקהילות ציינו שהם עברו הכשרה כלשהי לניהול קהילה, עובדה המצביעה על המשך מגמת הסטנדרטיזציה של מקצוע ניהול הקהילה, ומיצובו כתחום מוביל.  עם זאת, רק כ-8% מהמשיבים ציינו שעברו הכשרה לניהול קהילה מטעם מקום העבודה שלהם, ואילו כל השאר עשו זאת באופן חיצוני. 

ו. היקף העבודה של מנהלי הקהילות

נתון נוסף המעיד על התפתחות תחום ניהול הקהילה הוא היקף המשרה של מנהלי קהילות שכירים. אם לפני מספר שנים תחום ניהול הקהילות נעשה בעיקר כתחביב או כמשרה חלקית, כיום מעל ל-70% מהמשיבים ציינו כי הם עובדים כמנהלי ומנהלות קהילה במשרה מלאה. כמו כן, למעלה מ- 30% ממנהלי הקהילות הפרילנסרים, ציינו כי הם משקיעים בין 21-30 שעות בשבוע עבור ניהול הקהילה, וכ-30% העידו כי הם משקיעים בכך למעלה מ-30 שעות. 

זאת בניגוד למנהלי הקהילות החברתיות המנהלים קהילות מטעם עצמם, אשר כמעט 40% מהם העידו כי הם משקיעים פחות מ-10 שעות בשבוע עבור ניהול הקהילה, ואילו רק 17% משקיעים בה למעלה מ-30 שעות. 

נתון המתקשר לכך ומעיד גם הוא על גדילתו של התחום, הוא הנתון המתייחס לכמות מנהלי הקהילה הדרושים לניהול קהילה אחת. כמעט מחצית מהמשיבים ציינו כי הם מנהלים את הקהילה שלהם יחד עם עוד 1-4 מנהלי קהילה נוספים. 

רוצה גם להשפיע על תחום ניהול הקהילות? רוצה להשתדרג מקצועית?
זו תזכורת נהדרת להירשם לריטריט מנהלי הקהילות 2023! כל הפרטים- כאן

כיום, יותר ויותר חברות מקימות קהילות כחלק ממהלך אסטרטגי, שיווקי, פנים ארגוני וכו׳. מהלך הקמת הקהילה הופך להיות top-down, מה שמייצר אתגרים והזדמנויות ייחודיים למובילי ומובילות הקהילה: מציאת ערך אותנטי שיכולה הקהילה להעניק לחבריה, כיצד מודדים את האימפקט של הקהילה? גם כלפי חברי הקהילה וגם כלפי הארגון, התמודדות עם משברים בקהילה והשפעתם על המותג או החברה וכו׳.

באירוע משותף שהפקנו בשיתוף עם מטא ישראל, קיבצנו מנהלי ומנהלות קהילה ארגוניות כדי להציף ולדון באותן דילמות שמשותפות לכולנו: איך מנהלים קהילה ארגונית מצליחה?

במפגש קיימנו בין היתר פאנל של מנהלי קהילות ארגוניות (מוצר, מותג ופנים ארגוני), אותו הנחתה רות עדן, מנכ״לית Community Forward ושותפה מייסדת, ובו השתתפו טלי וסילבסקי, מנהלת קהילות בכירה בחברת Elementor המונה כ-137,000 חברים, אלון ראש, Community Team Manager בחברת Lumen (המונה כ-46,000 חברים), אתי רוזנברג, מנהלת קהילת ״אחים ואחיות משפיעים בכללית״ (10,000), ודקל זרד, מנהלת תוכן וקהילה בקהילת מודיבודי ישראל (4,700) ובקהילת מתאמנות בכל מידה (9,000) של המותג Everybody. 

הסוגיה הראשונה בה דנו היא שאלת הערך. כדי שחברי וחברות קהילה ירצו לקחת חלק פעיל במרחב שהקימה חברה (בין אם לעובדים שלה, ובין אם ללקוחות או יוזרים), היא צריכה לעניין אותם, לתת להם ערך שהם לא יכולים לקבל במרחב אחר. מצד שני, כדי שלאירגון תהיה ממוטיבציה לנהל קהילה שכזו – היא צריכה להעניק ערך לגוף עצמו.

דקל זרד (מודיבודי) שיתפה כי הקהילה שלהם מורכבת מלקוחות המותג או כאלה שמתלבטות אם להתחיל להשתמש בתחתוני מחזור ורוצות לחקור את הנושא לעומק. דקל מספרת כי מטרת הקהילה היא "לאפשר מקור ידע, מרכז התכנסות ומפגש לשאילת שאלות וחלוקת חוויות, לנרמל את השימוש בתחתוני מחזור, ושואפות לייצר שגרירות שיוכלו לקחת את הידע הלאה ובכך להגדיל את כמות המשתשות במוצר". 

דקל שיתפה: "המטרה של הקהילה היא לקדם רעיונות מהפכניים בסביבה תומכת ולייצר שייכות ובטחון. במודיבודי  הקהילה היא חממה להכיר נשים שמשתמשות במותג ושואלות שאלות שאין להן אומץ לשאול בחוץ.  קהילת מתאמנות בכל מידה הביאה לראשונה רעיון של מתאמנות במגוון מודלי גוף והביאה הרבה נשים שמעולם לא נחשפו למתאמנות שמנות או למאמנות שמנות לפתח חזרה יחסי אמון ובטחון עם אורח חיים ספורטיבי״. באשר לערך למותג עצמו, דקל אמרה:  "הקהילה מאפשרת לנו כמותג להטמיע ידע ולחנך שוק, להחדיר מסרים, מאפשרת להדהד ולנרמל את ערכי המותג, ומאפשרת מגע יומיומי עם השטח, עם לקוחות אמיתיות. 

טלי וסילבסקי, מנהלת קהילות באלמנטור, מספרת: "רוב המשתמשים שלנו הם בוני אתרים עצמאים, שעובדים לבד. מטרת הקהילה היא להוות עבורם מרחב לעזרה הדדית, למידה והשראה, כדי לעזור להם להצליח כיוצרי רשת (Web Creators). כך למשל, המוצר מתורגם למעל 50 שפות על ידי מתנדבים, והמדריכים והתוכן שאנחנו יוצרים וגם חברי קהילה יוצרים משותף על ידי חברי הקהילה שלנו. בסדרת אירועי הקהילה אנחנו מזמינים דוברים מהקהילה, שהם לידרים (מובילי קהילה בהתנדבות) מומחים וחברי קהילה שאנחנו מזהים לחלוק את הידע והנסיון שלהם, הם אלו שמובילים את האירוע, ולעיתים אפילו מראיינים בעלי תפקידים מתוך אלמנטור. בנוסף, הקהילה שלנו בינלאומית, ובעזרת תוכנית של קהילות מקומיות מבוססות מיטאפים – מתקיימים מפגשים מקומיים בשפות שונות, אותם מובילים חברי קהילה מתנדבים. הערך לקהילה הוא אדיר, ביכולת לבנות נטוורק מקומי, ללמוד ולשתף פעולה עם קולגות באקו סיסטם ובתרבות המקומית. 

כמו שכל מנהל ומנהלת קהילה ארגונית יודעים, מלבד סיפורי ערך והצלחה, יש בקהילות הללו גם לא מעט אתגרים. ביקשנו מאתי רוזנברג, שמנהלת את המחלקה לפיתוח וחדשנות במערך האחות הראשית בכללית, לשתף אותנו באתגרים בקהילה שלה "אחיות ואחים משפיעים בכללית". הקהילה פונה לכלל העוסקים במקצוע הסיעוד כולל סטודנטים וגמלאים, ומטרתה לחלוק ידע בין עמיתים ולהתחבר מחדש בכל יום למשמעות של המקצוע בארץ ובעולם. 

אתי שיתפה: "שיתוף אישי בקהילות הוא דבר מורכב, ובקהילות פנים ארגוניות זה מורכב אף יותר. אח או אחות שמשתפים התמודדות מסוימת ממקום העבודה, צריכים להיפגש עם חברי הקהילה, שהם גם חברי וחברות הצוות שלהם ביום שלמחרת, והתגובות שהם מקבלים לא תמיד נעימות. בנוסף, לא קל לשתף בפומבי נושאים כמו אלימות כלפי חברי צוות. הדרך בה פתרנו את האתגר הזה היתה על ידי מתן האפשרות לפרסם בצורה אנונימית. אנחנו הצינור של אותם חברי וחברות קהילה שרוצים לשתף אבל מתביישים ״להיחשף״. כך אנו גם מעודדים שיח ושיתופיות, אך גם שומרים על הפרטיות של מי שמעוניין או מעוניינת בכך.  

אתגר מעניין נוסף שנדון בפאנל היה המתח שבין שימור לקוחות לבין ניהול קהילה, הקפדה על כללים ומרחב שיח בטוח. בנושא זה, שיתף אלון ראש מחברת Lumen, אשר הקימה קהילה ליוזרים שלה ולכל מי שמתעניין במוצר שפיתחה: אפליקציה ומכשיר ביו-פידבק ייחודי למדידת חילוף חומרים באמצעות נשימה אחת, בעזרתו לומדים המשתמשים כיצד לשפר את הבריאות המטאבולית שלהם. אלון שיתף כי: ״זיהינו מקרב חברי וחברות הקהילה שלנו Power Users, להם הצענו לשמש כ-Experts בקהילה. מדובר באנשים שמשתמשים רבות במוצר, אוהבים וממליצים עליו רבות, ולאחר הדרכה קצרה מאיתנו, הם קיבלו תג של Expert בקבוצת הפייסבוק והחלו להשיב לשאלות חברי וחברות הקהילה ולתרום מהידע הרב שלהם. באחד המקרים, מומחה מתנדב החל להתווכח בקבוצה עם חברת קהילה אחרת, השתמש בשפה לא נאותה, העליב, ולמעשה עבר בעצמו על כללי הקהילה. כעת – נשאלת השאלה, כיצד מתמודדים עם לקוח נאמן של המוצר, אשר עושה שימוש לרעה בכוח שניתן לו בקהילה. כיצד מגנים על הקהילה מול אותו לקוח? בסופו של דבר הוחלט להפסיק את שיתוף הפעולה עימו, להסיר את ה״חסות״ שלנו ממנו כמומחה תוכן, להתנצל בפני חברת הקהילה שנפגעה ולהדהד בקהילה מחדש את הכללים לשיח מכבד. בהסתכלות רחבה על התמונה, בקהילה נמצאים משתמשים רבים במוצר, לצד לקוחות פוטנציאלים. החלטנו לשמור ולהגן על המרחב הזה – גם מפני לקוח משלם אחר״. 

נושא נוסף המעסיק את כלל מנהלי ומנהלות הקהילות הארגוניות הוא נושא מדידת ההצלחה בקהילה. להבדיל מקהילה שמוקמת באופן ספורדי על ידי אינדיווידואל למטרות אישיות, קהילות ארגוניות צריכות למדוד את האימפקט שלהן על הביזנס על מנת לאמוד את כדאיות הקהילה לעומת המשאבים שמושקעים בה (שכר, זמן עבודה, אירועי קהילה, מרצ׳נדייז וכו׳). 

אלון ראש שיתף אותנו כיצד הוא מודד את ההצלחה בקהילה שלו, ומה נחשבת הצלחה בעיניו: "הקהילה מהווה מרחב ייעוץ ותמיכה אשר בסופו של יום תורם הן לשביעות הרצון של היוזר, והן לירידה בכמות הפניות למחלקת Customer Servcies. מדדנו את איכות הדיונים, ואנו רואים כי רבים בקהילה עוזרים אחד לשני ויוזרים אכן מעידים שהדיונים הללו מהווים מרכיב חיוני בהצלחה שלהם להשיג את מטרותיהם.  אנחנו עדיין מתקשים לאמוד באופן מדויק כמה יוזרים חדשים הגיעו מתוך הקהילה, או מהי הכמות המדויקת של פניות ש״נחסכה״ באמצעות הקהילה – אך עם הזמן נצליח לאמוד גם את זה״. 

אתי רוזנברג שיתפה כי בקהילת ״אחים ואחיות משפיעים בכללית״ היא יכולה למדוד הצלחה למשל כאשר מתודה או שיטת עבודה שחבר קהילה ממוסד אחד שיתף לגביה, אומצה על ידי מוסד אחר וכך למעשה שיתוף הידע בקהילה תרם בפועל לשיפור השירות או העבודה בכללית.

לסיום, ביקשנו מכלל הפאנליסטים שלנו לשתף בטיפ מנצח למנהלי קהילות ארגוניות. 

טלי שיתפה: "הטיפ שלי הוא לרתום מחלקות וצוותים אחרים לפעילות עם המשתמשים, להראות כל הזמן את הערך של הקהילה: לשתף תכנים, להזמין עובדים להגיב לדיונים, לייצר מפגשים בין חברי קהילה לעובדים. לשאול קולגות איך אתם יכולים לעזור להם להגיע למטרות שלהם, ולבנות סביב זה פעילות רלוונטית בקהילה (כמובן צריך להיות בהלימה למטרות הארגון ומטרות הקהילה). בסופו של דבר, הקהילה היא המשתמשים, ואתם החוט המקשר בין בינה לבין האנשים שעובדים על המוצר והשיווק שלו. ככל שתדעו לייצר יותר מצבים שיש בהם win-win לקהילה ולחברה (הארגון), תוכלו לקבל יותר משאבים ולעשות יותר אימפקט״.

דקל אמרה: "להיות מחוברות לשטח, להבין שאתם הפנים של הקהילה. לא לחשוש מאי הסכמות בתוך הקהילה, דיונים כאלה הופכים בסוף לפלטפורמה הכי טובה להטמעת האג'נדה ורענון מסרים. לזכור שבניגוד לרוב אמצעי השיווק, בקהילה השיחה היא דו צדדית ולדעת לנתב את העניין לטובת המותג״. 

הטיפ של אלון: "טיפ קטן קשור בהדהוד של מה שקורה בקהילה לכל החברה – למרות שרבים בארגון מעידים שהם חברים בקהילה ורואים מה קורה בה – סביר שפוסטים מרתקים עדיין ילכו לאיבוד בקבוצה גדולה כמו שלנו. לכן אנחנו חוגגים כל שבוע בערוץ הכללי של החברה בסלאק את הפוסטים הכי בולטים שאנחנו אוספים ידנית לאורך השבוע, לפי רמות של מעורבות בדגש על כמות התגובות. מדובר בפוסטים חיוביים או שליליים לגבי המותג, אך חשוב שעמיתנו יכירו גם את הביקורות הנוקבות שהחברה מתמודדת איתם מול הלקוחות". 

אתי שיתפה: "קהילה פנים ארגונית היא מרתון ולא ספרינט. הטיפ שלי הוא להתמיד- ולא להפסיק לייצר תוכן בעל ערך". 

תודה לחברי וחברות הפאנל שלנו על השיתוף האותנטי, ולדניאל חן, מנהלת שותפויות במטא ישראל על האירוח הנפלא! 

בתקופת הקורונה, כשאירועים פיזיים לא התאפשרו, נחשפנו לעולם חדש של אירועי אונליין. 

המצב החדש "הוציא" ממנהלי הקהילות יכולות חדשות ויצירתיות בלתי נגמרת,  וקהילות למדו ליצור אירועי שיא מרובי משתתפים ולשמור על מעורבות גבוהה של חברי הקהילה שלהם- גם דרך המסך. 

במציאות החדשה שנוצרה, בה חברי הקהילה "התרגלו" לקבל תוכן משמעותי גם מבלי לצאת מהבית, אנחנו נדרשים To level up- להעלות את רמת אירועי האונלייף, לרגש, לעניין. חברי הקהילה יצאו מהפיג'מה הנוחה שלהם, עמדו בפקקים, שילמו על חניה- והם מצפים לתמורה הולמת בדמות אירוע בלתי נשכח, שישאיר בהם חותם. 

אם כבר יצא לכם לעשות אירוע כזה בעבר, אז אתם בטח יודעים שהפקת אירוע בכלל ופיזי בפרט זה עניין גדול ורציני. אבל גם כיפי, מחבר ומעודד מעורבות ותנועה בקהילה, לפני אחרי ותוך כדי.

יש כמובן המון שלבים, פרטים קטנים, העבודה לא נגמרת, ויש אינסוף פרצות לתקלים.  

אז כדי להקל- ריכזנו עבורכם מניסיוננו צ'ק ליסט לאירועים, מעין תכנית עבודה שלב אחרי שלב בדרך לאירוע מושלם, כזה שכולם יזכרו וישתפו.

טרום האירוע:

הצבת חזון ומטרות לאירוע- יש לקבוע מראש מטרות לאירוע לטווח הקצר והארוך- מה נרצה להשיג בעקבות האירוע? האם האירוע הוא מקצועי/חברתי? מהי תמונת הניצחון שלנו מבחינת כמות משתתפים, מהלך האירוע והתוצאות שלו.

בחירת השעה- כשאנחנו חושבים על זמן האירוע, יש לקחת בחשבון את קהל היעד, הצרכים הייחודיים לו והזמינות שלו (לדוגמא- תכנון אירוע לקהל יעד המורכב מהורים לעומת סטודנטים). בנוסף יש לקחת בחשבון אירועים סמוכים שעלולים להשפיע על כמות המשתתפים ועוד. 

לוקיישן – נרצה לבחור לוקיישן שמסייע למיתוג של האירוע. כשאנחנו בוחרים מיקום, נשאל את עצמנו- מה המכנה המשותף בין הלוקיישן לקהילה או לתוכן האירוע? כמובן תמיד מומלץ לבחור מקומות ייחודיים, "סקסיים", וכאלה שמצטלמים מעולה. 

יש לקחת בחשבון את עניין הנגישות, האם קהל היעד שלי לא יגיע בעקבות לוקיישן מסוים? 

זמן שיווק לאירוע – יש להתחיל לשווק את האירוע לפחות שבועיים וחצי שלושה מראש. למה? כדי לאפשר לכם שליטה על אופי הנרשמים, להספיק לשווק אותו לאורך זמן על מנת להגיע לכמה שיותר משתתפים מתוך קהל היעד,  וגם כדי לאסוף מתעניינים להמשך (במידה והאירוע סולד אאוט).

תקציב- כשמתכננים אירוע, הצבת מגבלת תקציב מראש היא קריטית. התקציב יקבע את כל מהלך תכנון האירוע. כשקובעים תקציב, יש לקחת בחשבון את כל מרכיבי האירוע כמו: מקום האירוע, דוברים, כיבוד, שיווק, מיתוג, הסעות לאירוע/חניה. 

תמהיל משתתפים – רצוי להקפיד על גיוון המשתתפים באירוע, עם דגש על מה שחשוב לכם (למשל: גיוון מבחינת גיל, מגדר ועוד ). מומלץ לחשוב על זה כבר דרך ההזמנה- לדוגמא, עיצוב ופונטים שידברו אל קהל היעד הרצוי. רעיון נוסף יכול להיות חשיפת התוכן או טיזר קטן ממנו שמדבר אל אותו קהל. באירועים שהם בתשלום, דרך טובה נוספת לשמירה על תמהיל משתתפים מדויק היא להתחיל מכירה מוקדמת "למקורבים" (בווטסאפ למשל), לפני שפותחים את המכירה לכלל המשתתפים. 

התאמת האירוח לקהל היעד– נרצה להתאים את סוג ורמת האירוח באירוע בהתאם לקהל היעד שלנו, לשעת האירוע ולסגנון שלו. 

טיפים לפרסום -רצוי לא לפרסם מראש את מכסת המשתתפים בהזמנה לאירוע, אלא להשתמש במילים כמו אירוע אקסקלוסיבי, מצומצם, פרטי, בוטיקי.  למה? כדי לאפשר לכם משחק עם שינויי חלל, גודל, מניפולציות וסולד אאוט.

נוסח הזמנות – כשמנסחים הזמנה לאירוע, נבחר בטקסט מסקרן, מעניין ומניע לפעולה, כזה שמותאם לקהל היעד ב- Tone of voice, כזה שיגרום למשתתפים רצון לקחת חלק באירוע. בנוסף, וודאו שההזמנה כוללת לו"ז ברור של האירוע, כך שחברי הקהילה יידעו לקראת מה הם מגיעים ולמה לצפות. 

תמחור אירועים – במידה והאירוע בתשלום, נתמחר את האירוע באופן שמדגיש את האיכות משמע לא נמוך מיד וגם (להשתדל) ללא הפסדים.

חסויות- חסויות יכולות לעזור לנו לכסות עלויות, אך גם לגייס משתתפים לאירוע ולמתג את האירוע בצורה טובה יותר.גיוס חסויות הוא תורה שלמה, ותוכלו למצוא עוד מידע בנושא בערכת גיוס החסויות שלנו. 

האירוע עצמו:

מבנה האירוע – נרצה תמיד לדאוג לזמן היכרות ומינגלינג לפני ואחרי האירוע. זה הזמן בו אתם מתחברים לחברי הקהילה ולומדים להכיר אותם,  והם מתחברים בינם לבין עצמם – מאוד חשוב!

הפתעה -תמיד טוב לשלב מרכיב הפתעתי באירוע, בדמות Giveaway, דובר בהפתעה או תוכן ייחודי אחר. המטרה היא ליצור באזז, ולהבטיח שידברו על האירוע גם אחרי. ההפתעה תמשוך גם יותר סיקור ותיעוד של האירוע מצד המשתתפים. 

היכרות – כל אירוע קהילה חייב להכיל היכרות בין המשתתפים (במעגל, בשיחה, במשחק, שיתוף מראש של רשימת המשתתפים, Name Tags או כל רעיון שמפתח שיחה וכו'). ההיכרות חשובה על מנת לייצר רשת וגרעין שגרירים לקהילה, והיא גם תסייע לחברי הקהילה להעלות לייב מהאירוע, לפרסם פוסטים/סטוריז ולתייג אחד את השני, ועוד. 

מיתוג– רצוי לשמור על קונספט אחיד משלב שיווק האירוע וההזמנה ועד למיתוג באירוע עצמו.

שילוב של המשתתפים בתכנון- כשמתאפשר, נרצה לנסות לפנות ל"כוכבים" שבדרך כלל פעילים בקהילה באופן אישי ולהניע אותם לקחת חלק פעיל בתכנון ולהביא חברים. 

לוגיסטיקה– יש לוודא מראש שיש בידיכם רשימת אנשי קשר של כל הספקים הקשורים לאירוע, ושיש איש טכני מוגדר מראש שתפקידו לסייע עם תקלות טכניות במהלך האירוע.  בנוסף, וודאו שהחלל הנבחר מכיל את כל האמצעים הדרושים לכם (מיקרופון/מקרן/ שולחנות+כיסאות וכו').

פלאן בי- באירועים רגישים יש לבצע חשיבה מראש על נקודות תורפה וליצור תוכנית ב' למקרה שדברים יכולים להשתבש. 

משך האירוע ובחירות התוכן-  וודאו שתוכן האירוע מותאם למשתתפים. בדקו מהם הנושאים "החמים" ביותר כרגע, והרלוונטיים ביותר לקהל היעד שלכם. התוכן צריך להיות עדכני ומעניין מספיק בשביל למשוך את המשתתפים. שקלו להביא דובר מתוך הקהילה שלכם, על מנת להגביר את המעורבות. בנוגע למשך האירוע, וודאו שהאירוע לא קצר מדי (כדי להצדיק את ההגעה של המשתתפים לאירוע פיזי), אבל גם לא ארוך מדי.  

לאחר האירוע:

שיתוף בסושיאל מדיה– לאחר האירוע, נשתף פוסט בקהילה עם תמונות מהאירוע ותודות למשתתפים ולשותפים לדרך. חשוב על מנת לייצר תחושת FOMO אצל חברי הקהילה שהפסידו את האירוע, ורצון להגיע לאירועים הבאים.

פידבקים מהמשתתפים- רצוי לשאול תמיד את המשתתפים את דעתם על האירוע (באמצעות סקר/שיחות אישיות) כדי לדעת איך להשתפר ומה לשנות (או לא לשנות) להמשך. 

זמן בין אירועים -רצוי לתכנן אירועים בתדירות של אחת לרבעון (או אחת לחודשיים במידה ויש ביקוש ליותר), כדי להשאיר "טעם של עוד" אצל חברי הקהילה. 

בונוס- טיפ מנצח לסיום שרלוונטי לאורך כל הדרך 

וודאו שאתם שומרים על קשר רציף בין האונליין לאונלייף, החל משלב פרסום ושיווק טרום האירוע ועד לשיקוף "הקסם" הפיזי לאחר האירוע, כדי לעודד את חברי הקהילה לקחת חלק באירועים הבאים. 

ממליצות לשמור, לא לדלג על אף שלב וכמובן- להזמין אותנו לאירוע הבא שלכם! 

1. יוזמים/ות ומובילים/ות: אלו שיתנדבו להוביל מפגשים, יעלו רעיונות לשיפור הקהילה, יתנדבו לקחת חלק פעיל בהובלת הקהילה, ייצרו ויובילו שיח באון ליין, וכו׳   
2. משתתפים ומשתתפות: הם המגיבים והפעילים בקהילה, אך באופן רספונסיבי ולא אקטיבי
3. צופים וצופות מהצד: לרוב לא ייקחו חלק פעיל בשיח או במפגשים, אלא יצרכו תוכן כצופים בלבד. 

לכל סוג של חבר קהילה יש תפקיד במרקם החברתי, אך כדי להניע את הקהילה קדימה, עלינו לחזק ולשמור בעיקר על היוזמים והיוזמות. מדובר בחברי קהילה בולטים ומובילים. בעלי ובעלות ידע מקצועי נרחב, מרבים לקחת חלק פעיל בשיח, לענות על שאלות של חברי הקהילה, לספק תובנות משלהם, ולהציע תמיכה. הנוכחות של חברי הקהילה היוזמים עוזרת לבנות אמון בקרב חברי הקהילה האחרים, ולבסס מעורבות ושיח בריא בקהילה. לכן, מנהלי הקהילות ישאפו לעודד אותם להמשיך לקחת חלק פעיל בקהילה, ויחפשו להבליט אותם. 

את כל המפורט לעיל, פייסבוק הבינה, וכאחת הפלטפורמות הנפוצות לניהול קהילה, פייסבוק יצרה לאחרונה פיצ׳ר חדש שנועד להמשיך ולתגמל את חברי וחברות הקהילה הבולטים.ות, וזאת על ידי הענקת Group expert badge. התג נותן לחברי וחברות קהילה מובילים.ות הכרה על פועלם, מעודד אותם להמשיך כך, ואף מעניק להם נקודות על השתתפות פעילה בקהילה. 

בקהילות בהן יש משמעות למובילות דעה (למשל: בקהילות מקצועיות, בקהילות פנים ארגוניות, בקהילות למידה, בקהילות נטוורקינג, בקהילות המקדמות אג׳נדה וכו׳), ישנה חשיבות גם למיתוג האישי של כל חבר וחברת קהילה. לכן, תג המכיר במומחיות של חבר קהילה כ- Group Expert, הוא כלי שעל פניו יכול לעודד חברי וחברות קהילה להיות פעילים בה.

אז, איך מעניקים את תג המומחה לחבר קהילה?

1. ניווט לרשימת החברים וחיפוש חבר הקהילה על פי השם
2. בחירת “הפוך למומחה בקבוצה” (Make group expert) מתוך התפריט
3. המתנה שחבר הקבוצה יקבל או ידחה את התפקיד

איך בנויה מערכת ה"תגמול" של חברי הקהילה המובילים? 

ככל שחברי הקהילה פעילים יותר, כך הם "צוברים נקודות" על תרומתם. צבירת הנקודות מושפעת מהאינטראקציות שחבר הקהילה מבצע כמו תגובות, העלאת פוסטים ו-Reactions, וגם מכמה תגובות ולייקים הוא מקבל על הפוסטים שלו. חבר קהילה שמפסיק להיות פעיל, יוכל "לאבד" את התג שלו עם הזמן. חשוב לומר שנכון לכתיבת בלוג זה, שיטת הנקודות עדיין בתקופת ניסיון, וסביר להניח שהממשק ימשיך להשתנות. בנוסף, יש לציין שהפיצ'ר לא קיים עדיין אצל כלל המשתמשים, מה שסביר להניח יקרה בעתיד (במידה ויתברר כמוצלח)

מה הערך שנותן התג למי שמקבל אותו? 

התג מעניק לחבר הקהילה המומחה הכרה פומבית בפני יתר חברי הקהילה, ומקנה לו.ה מעמד מקצועי. בעולם בו ישנו ערך רב למיתוג עצמי, יכולה להיות לתג משמעות רבה בבניית הפרסונה המקצועית של חבר הקהילה המומחה בפני אחרים. בנוסף, התג מעניק לאותם חברי קהילה תחושה שמכירים בהם, ומעריכים את פועלם. 

מה הערך שמקבלים חברי הקהילה האחרים? 

התג מקל על חברי הקהילה האחרים לזהות את הפוסטים והתגובות של חברי הקהילה המומחים. כך שאם בעבר חברי קהילה נדרשו  להיכנס לפרופיל של חברי קהילה אחרים כדי ללמוד עליהם, התג מקנה לחברי הקהילה הבולטים סרטיפיקציה על המומחיות שלהם במבט ראשון. בעזרת התג, חברי הקהילה יודעים למי לפנות על מנת לקבל תשובות מקצועיות ובעלות ערך. 

האינפוט של Community Forward על הפיצ׳ר:

המחשבה כי חברי וחברות קהילה יתאמצו יתר על המידה כדי לקבל תג של Group Expert עלולה להיות ״מוגזמת״ מעט כאשר בוחנים את הדברים בשטח. כלומר, למעט מיתוג אישי, התג אינו מעניק הטבות נוספות לחבר או חברת הקהילה, ולכן נשאלת השאלה בכמה קהילות לתג יהיה ערך אמיתי, שיניע את חברי וחברות הקהילה לפעולה.

אם למשל, מקבל התג היה זוכה לחשיפה גבוהה יותר בקהילה, או שהוא היה מקבל הרשאות שאינן קיימות לחברים אחרים – ייתכן והתג היה ״מושך״ יותר ממתכונתו הנוכחית. חבר קהילה שכבר קיבל את תג המומחה, מרגיש ש"סימן וי" על המטרה, ולכן אי אפשר להבטיח שימשיך להיות פעיל.

בנוסף, חשוב לזכור כי השתתפות בשיח הדיגיטילי הוא רק פן אחד להשתתפות בקהילה. ישנם צדדים נוספים שאינם זוכים להערכה בדמות נקודות כגון הגעה למפגשי אוף ליין, השתתפות בתכניות מנטורינג ועוד.

האותיות הקטנות 

התג של Group expert לא קיים בכל קהילה, ובאופן כללי, תגים שונים קיימים בקהילות שונות. כדי לצפות ברשימת התגים האופציונליים בקהילה שלכם, תצטרכו לגשת אל Manage>Add features>Badges. תגים נפוצים נוספים הם:

•  Conversation starter- לחברי קהילה שיוצרים את השיחות שמעודדות הכי הרבה מעורבות מצד חברי הקהילה.
• New member- לחברי קהילה חדשים.
• Rising star- לחברי קהילה חדשים שתורמים רבות לקהילה. 
• Socializer- לחברי קהילה שעוזרים “לשבור את הקרח”- מקבלים חברי קהילה חדשים, יוזמים שיח ושומרים על הקהילה פעילה

לסיכום, ביקשנו גם מטלי וסילבסקי, מנהלות קהילות בכירה באלמנטור (קהילת מקצועית של בוני אתרים), לתת את האינפוט שלה לפיצ׳ר החדש של פייסבוק:

"אחד הדברים שמעודדים מעורבות בקהילות גדולות היא גיימיפיקציה, ומדובר בפיצ׳ר פופולרי בפלטפורמות קהילה ייעודיות. אני שמחה לראות שגם פייסבוק צועדת בדרך זו. אנחנו באלמנטור עושים שימוש נרחב ב- expert badge לטובת הכרה בחברי קהילה שמסייעים לחברים אחרים, או כאלה המשמשים גם כמובילי קהילה (Moderatrs). התג מהווה גם את אחת ההטבות הניתנות לחברי קהילה הלוקחים חלק פעיל בקהילה, ומוכיחים כי הינם בעלי ידע מקצועי בתחומים ספציפיים. בנוסף, אנחנו דואגים לפרסם "ספוטלייט" על חברי קהילה שזכו בתג, כך שההכרה היא מתמשכת. מידי פעם פונים אלינו חברים במטרה להבין מה נדרש מהם כדי להיות experts בקהילה, כך שניתן לראות שהתג לחלוטין מעודד חברי קהילה ליזום ולהיות פעילים בקהילה. פלוס נוסף ונחמד שקיים בפיצ'ר הזה: חברי הקהילה שנבחרו להיות Group Experts, יכולים לבחור תחום התמחות ספציפי וייחודי. כרגע הבחירה היא מתוך מאגר מצומצם, בתקווה שבעתיד חברי הקהילה יוכלו לכתוב את תחום ההתמחות שלהם בטקסט חופשי". 

אז זהו, שלא. 

כשמדובר במוניטיזציה בקהילות, נרצה לקחת בחשבון את מנהל.ת הקהילה והערכים שלו.ה, את הצרכים של קהל היעד ואת צרכי המותג, וסביב כך, ליצור שיתוף פעולה שיעניק ערך לכל הצדדים, כך שכולם ירוויחו (מודל ה-WWW). 

בבלוגפוסט הבא, נרצה לאתגר אתכם.ן, ולתת לכם.ן כמה אינדיקציות שיהפכו את הקהילה שלכם.ן לכזו שמותגים רלוונטים ירצו ליצור איתה שת"פ: 

1. אינגייג׳מנט- לפעמים דווקא קהילה קטנה יותר, שיש בה אינגייג׳מנט חזק, – תהיה עדיפה עשרות מונים על קהילה ענקית אך עם מעורבות מדשדשת. במה בא לידי ביטוי האינגייג׳מנט? ראשית, שיח בקהילה. אם אתם.ן מנהלים.ות את הקהילה שלכם.ן בפייסבוק, הנתון הזה זמין עבורכם.ן בניתוח נתוני הקבוצה. אך לא בכך מסתכם האינגייג׳מנט בקהילה. אתם.ן יכולים.ות לכלול נתונים נוספים כגון: הגעה למפגשי קהילה, אחוז פתיחת ניוזלטרים, תתי קהילות שנפתחו בקהילה וכו׳. בשורה התחתונה, ככל שתוכיחו שחברי הקהילה שלכם.ן ״קשובים״ למסרים ופעילים בקהילה, כך יגדל הסיכוי שחברות ירצו לשתף איתכם.ן פעולה. 
2. דיוק של קהל היעד- קהילה בה קהל היעד הוא ספציפי ומדויק עדיפה על קהילה גדולה שהמכנה המשותף בין החברים בה הוא רחב מדי. חברות יעדיפו ליצור פעילות תוכן בקהילה בה קהל היעד הוא מדויק עבור המסרים אותה היא רוצה להעביר. 
3. אותנטיות- שיח פתוח, בריא ומעצים בין חברי הקהילה הוא פרמטר המעיד על קהילה חזקה ואיכותית. 
4. דאטא / פלטפורמות נוספות- אם יש לקהילה נכסים דיגיטליים נוספים  כמו- אינסטגרם, ניוזלטר, וואטסאפ או אתר אינטרנט, גם זה יכול להוות ״בוסט״ רציני עבור מותגים לעבוד איתכם (ראו סעיף 1 לעיל). 
5. מנהל.ת הקהילה- בקהילה מצליחה, מנהל.ת הקהילה ידעו לשמור על יחס בריא בין רמת החשיפה והחיבור שלו.ה לקהילה, לבין השמירה על שיח אורגני. 
6. שקיפות- כשזה נוגע לשיתופי פעולה ופעילויות מסחריות, שקיפות מול חברי הקהילה היא קריטית על מנת לשמור על אמון בין מנהל הקהילה לחברים בה. 

בכתבה שפורסמה באתר של מנהלי שיווק מצייצים, דובר על הסיבות בגינן מותגים בוחרים לעבוד דווקא עם מיקרו משפיענים, ולא עם משפיענים בעלי מאות אלפי עוקבים. כפי שצוין בכתבה, המכנה המשותף בין חברי קהילה בקהילות קטנות לרוב יהיה מהודק יותר, וכתוצאה מכך- המעורבות תהיה גבוהה יותר. בנוסף, כיוון שקהל היעד קטן, ספציפי ומדויק יותר, חברי הקהילה ירגישו יותר בנוח להיות אותנטיים ולנהל שיח פתוח אחד עם השניה. יוצרי תוכן "קטנים" נתפסים גם כאמינים יותר וכמומחים בתחומם, ועל כן יוצרים הזדהות בקרב קהל היעד. יוצרי תוכן אלה החלו כמיקרו, צמחו תוך שמירה על אותנטיות, והצליחו להשאיר לצדם את קהל העוקבים הראשוני. 

דוגמה טובה לקהילה שביצעה מוניטיזציה בקהילה בצורה שמעניקה ערך לקהילה, למנהלת הקהילה ולמותג עצמו היא "למידה ארגונית". קהילת "למידה ארגונית" הוקמה ע"י רינתיה ברוכים לוין מנכ״לית limi. הקהילה חוגגת עשור בחודש הקרוב. הקהילה, שמונה כיום מעל ל-16,500 חברים, היא קהילה מקצועית שהפכה גם לקהילתת מותג של limi – הבית למקצוע הלמידה הארגונית, ומהווה מרחב להתייעצות, שיתוף ושיח בנושאים של למידה והדרכה בארגונים. 

הקהילה מנוהלת ע״י רינתיה עם עוד צוות של 6  מנק"לים.ות מוכשרים.ות נוספים.ות.ביניהם, עומרית אבנשטיין, שיחד עם רינתיה הובילה בה תהליך משמעותי ובמסגרתו ניהול שיתופי הפעולה המסחריים הקהילה. התהליך כלל מיסוד כללי הקהילה, וכן הבנה מעמיקה את צרכי הקהילה, דיוק של קהל היעד ועוד. רינתיה ועומרית, מספרות: "עברנו מניהול קהילה מתוך אינטואיציה, לניהול קהילה מתוך ראייה מקצועית. מתוך הבנה שניהול קהילה זה תחום בפני עצמו, ויש דרכים לעשות זאת בצורה נכונה ומקצועית יותר. ניסינו לזהות מה הערך המשולש שאנחנו יכולות לייצר, בראש ובראשונה לחברי ולחברות הקהילה, אחר כך למנק"לים.ות, וכמובן למותג איתו רצינו לעבוד.  התהליך הזה עזר לנו להבין מתי להגיד לא, אם זה לא מתאים לחברי הקהילה, זה לא ייתן ערך למותג, וגם לא – אנחנו לא  מקיימות פעילויות פרסומיות בקהילה ללא תמורה". 

שיתופי הפעולה שהתקיימו עד כה בקהילת "למידה ארגונית" היו מצומצמים,  מדויקים ומוצלחים. דוגמה אחת לפעילות בקהילה הייתה בשיתוף פעולה עם חברה שפיתחה מערכת ייחודית וזריזה בתחום ניהול הלמידה בארגונים, תחום חם בעולם הלמידה הארגונית. שיתוף הפעולה נבנה במתכונת של שני פוסטים שעלו בקהילה, שניהם מדויקים ברמת המסרים, מתאימים לאופי הקהילה וגם למותג. צוות הקהילה העלה את הפוסטים כדי למקסם את החשיפה. הפוסטים עלו כפוסט נעוץ בראש הקהילה, ודויקו עד לרמת היום והשעה בה הם הועלו. הפעילות הניבה מעורבות וחשיפה מאוד גבוהה בקהילה. הערך לקהילה היה ברור – המותג סיפק פתרון מקצועי וייחודי מאוד ביתרונות שלו, וחברי הקהילה קיבלו הטבה ייחודית – תקופת ניסיון מורחבת בפלטפורמה. בנוסף, גם הערך למותג היה משמעותי. הפוסט הניב למותג חשיפה מיידית גבוהה, והתגובות לפוסט המשיכו גם אחרי חצי שנה, ואף שנה מהפעילות. זו הייתה הצלחה מסחררת. 

שיתוף פעולה מוצלח נוסף שהתקיים בקהילה היה עם חברה בעלת מוצר טכנולוגי שמספק תוכן לארגונים. הפעילות התקיימה באחד מגלי הקורונה, תקופה בה ארגונים חיפשו פתרונות תוכן דיגיטליים ייחודיים ושונים – בדיוק מה שסיפק המותג. רינתיה ועומרית משתפות: "זה היה מאוד מעניין. ביצענו התאמה ברמת התוכן, התזמונים של הפוסטים והתאמה לרוח הקהילה. גם שם, הפעילות כללה שני פוסטים והיה פיצוץ של תגובות. הפעילות נתנה בוסט אדיר למותג, שהיה אמנם ותיק בתחומנו אך הפיתרון הטכנולוגי היה חדש, והעניקה ערך ברור לחברי הקהילה, שהיו צמאים לפתרונות תוכן טכנולוגיים בתקופת הקורונה". גם כאן, חברי הקהילה קיבלו ערך בדמות הטבה ברכישה. 

מעבר למוניטיזציה הטקטית, יש ערוץ קריטי נוסף והוא שיתופי פעולה ארוכי הטווח. בשנתיים האחרונות נולדו מספר שיתופי פעולה אסטרטגיים הכוללים חסויות שנתיות לפעילות limi, חשיפה לנותני שירותים בתחום המשולבת בתוכנית למידה והתוכן השנתית של הקהילה ועוד.  תחום שרק מתעצם ונותן ל-limi ולשותפים שלה ערך אדיר.   

אם נסכם, נוכל לזקק 5 טיפים עיקריים ממקרה הבוחן של מוניטיזציה בקהילת "למידה ארגונית":

1. לפני שאתם מתחילים בתהליך של מוניטיזציה בקהילה, בדקו את רמת הבשלות – גם של הקהילה וגם שלכם.ן האם יש דיוק ברמת קהל היעד והבנה של אופי חברי הקהילה והצרכים שלהם. 
2. בדקו שהפעילות מניבה ערך לכל הצדדים – ובראש ובראשונה לחברי וחברות הקהילה. 
3. שמרו על שקיפות בנוגע לשיתוף הפעולה – האמון של חברי הקהילה הוא קריטי להצלחת הפעילות. 
4. פעלו באותנטיות – שימו לב שהשת"פ מדבר את ערכי המותג, אך תמיד בשפה וברוח של הקהילה.
5. כמובן לא לשכוח את ניהול השת"פ – מתי להגיד לא, אבל גם איך ומה כן  – כשמתקבלת פנייה לשיתוף פעולה שפחות מתאימה לקהילה, דייקו את הצורך של חברי הקהילה ודעו להציע חלופות רלוונטיות בהתאם לרוח הקהילה.

הקהילות בוואטסאפ הן חלק ממימוש החזון של מטא והמשך ההתמקדות שלהם בעולם הקהילות, וכך נמסר מהם: ״בזמן שאפליקציות אחרות בונות צ'אטים למאות אלפי משתתפים, אנחנו בוחרים להתמקד בתמיכה בקבוצות שהן חלק מחיי היום-יום שלנו. זוהי רק ההתחלה של 'קהילות' ב-WhatsApp, ובניית פיצ'רים חדשים שייתמכו בהן תהיה בעדיפות גבוהה אצלנו בשנה הקרובה״.

השינויים בפועל:

הבשורה העיקרית במהלך זה היא יצירת ״קהילת על״ של קבוצות וואטסאפ, כך שכל ״קהילת על״ תאגד תחתיה קבוצות (Groups) שונות שיש להן מכנה משותף. ״קהילת העל״ מאפשרת את ניהולן של מספר קבוצות במקביל וכמו כן מציעה עבור מנהל.ת ״קהילת העל״ – סדר, ארגון ואפשרות ליצור קשר עם כל הקבוצות בו זמנית (על ידי קבוצת ההודעות הכלליות).  

וואטסאפ קהילות (Communities) הביא איתו עוד בשורה משמחת של שינוי מספר חברים הניתן לצרף לקבוצה (כיום 512) ויעלה ל- 1024 חברים. כמו כן, ניתן לצרף עד 50 קבוצות תחת קהילה אחת, ליצור סקרים בצ׳אט ולבצע שיחות וידאו של עד 32 משתתפים. 

״קהילת העל״ מאפשרת לנו כחברי קהילה לראות אילו קבוצות נוספות נמצאות תחתיה, ניתן להצטרף ישירות אם מדובר בקבוצה פתוחה או לשלוח בקשת הצטרפות אם מדובר בקהילה סגורה. 

חברים בכמה קבוצות תחת אותה ״קהילת על״ יכולים לעבור בקלות בין הקבוצות ולהתעדכן (לדוגמא קבוצת בית ספר שבה יש את כל הכיתות, חוגים ועוד). 

כמנהלי ״קהילת העל״ תוכלו ליצור או לשייך קבוצות קיימות ל״קהילת הגג״, במטרה ליצור סדר וארגון, ואף לחסוך בזמן על ידי שידור הודעות לכל החברים ב״קהילה העל״ מכל הקבוצות. בנוסף תוכלו למחוק הודעות ומדיה שאינן מתאימות לאופי הקבוצה, ולצרף חברים שיבקשו להצטרף במידה והקבוצה סגורה. 

אז למי זה מתאים? בראש ובראשונה למי שמנהל יותר מקהילה אחת. 

למשל, קהילת בוגרים אשר מפעילה מס׳ פורומים לפי תתי נושאים, קהילות למידה פנים ארגוניות המפעילות תתי התמחויות, קהילות לוקאליות לפי סוגי קהלי יעד, ועוד. 

האינפוט של קומיוניטי פורוורד: 

ה״אני מאמין״ שלנו בקומיוניטי פורוורד הוא שאחד השיקולים המרכזיים בבחירת פלטפורמה לניהול קהילה, הוא הנגישות והשימוש היומיומי של חברי הקהילה בה. בחירה בפלטפורמה שאינה מוכרת או אהודה על קהל היעד יכולה למנוע מהקהילה להתפתח ולהתקיים. מהבחינה הזו, לוואטסאפ יש יתרון משמעותי מאוד כפלטפורמה לניהול קהילה, אך חשוב לזכור כי יש לה הגבלות ואינה מתאימה לכל סוג קהילה. למשל, השיח בה הוא יומיומי ומאופין במסרים מיידיים, ולעיתים קשה לקיים שם דיונים עמוקים. בנוסף, מכיון שכולנו רווים בקבוצות וואטסאפ, רבים מאיתנו בוחרים להשתיק את הקבוצות הללו כדי להימנע מהסחת דעת, מה שמקשה על העברת המסרים. 

אנחנו בספק שיצירתן של ״הקהילות״ בוואטסאפ תפתור את האתגרים הללו, אך ייתכן ויש בפיצ׳ר זה יתרון רב בריכוז הקבוצות במקום אחד ונגיש. 

כמו כן, חשוב לזכור כי בימינו, פייסבוק היא הפלטפורמה המרכזית בה מנהלים רוב המנק"לים בארץ את הקהילות שלהם.  העובדה שפייסבוק היא הערוץ המרכזי בה מתנהלת הקהילה, לעומת ווטסאפ הנחשבת לרוב לערוץ משני או משלים, מאתגרת עוד יותר את הפיכתן של הקהילות בווטסאפ לפופולריות. 

לסיכום,  אומנם מדובר בבשורות משמחות אבל כמו בכל פיצ׳ר חדש נשאלת השאלה אם הכלי והשינוים ישרתו וישמרו על הקהילה הקיימת או ישרתו את הקהילה שאתם עתידים לבנות. אם בחרתם להשתמש בפיצ'ר הקהילות, חשוב שתעדכנו את חברי הקהילה בדבר השינוי ומה זה אומר לגבי השתייכותם לקבוצה שנמצאת תחת ״קהילת גג״. 

אז האם פיצ'ר הקהילות יתן ערך קהילתי אמיתי? כנראה שימים יגידו. אין ספק שעבור מנהלי הקהילות עצמן מדובר בכלי בעל ערך מוסף המאפשר ניטור, סדר ואיגוד קבוצות וואטסאפ שונות שבניהולן. כמו כן, עדכון הקהילות מלמד אותנו על חשיבות הקהילות בעיני מטא, כוחן ומימושן הן חלק בלתי נפרד מהחזון הכללי של החברה.

אחד מתהליכי הליווי הראשונים שלנו ב-Community Forward, היה של סטארטאפ קטן, שמנה אז 10 עובדים, בשם חשבונית ירוקה. בסיום התהליך, נוצרה לה קהילה בשם ״פשוט להיות עצמאים״, אשר נועדה להיות בית עבור עצמאים ועצמאיות בישראל.

מאז, עברו השנים, הסטארטאפ הקטן הפך לחברת הייטק מצליחה המעסיקה קרוב ל-100 עובדים והקהילה גדלה אף היא ומונה כיום למעלה מ-7,000 חברים. 

כעת, בחסות הזמן והפרספקטיבה שהגיעה עימו, החלטנו לנצל את ההזדמנות ולמדוד את הצלחת הקהילה והשפעתה על החברה. האם הקהילה השיגה את מטרותיה? האם לקהילה היה אפקט חיובי על המוצר? ואיך מודדים אותו?

לפי המודל של Community Forward הצלחתה של קהילה נמדדת ב-3 מישורים שונים:

1. כמותית: האם הקהילה הגיעה לגודל המייצר אימפקט ומביא להגשת מטרותיה? האם הקהילה פעילה מספיק באופן שמסייע לקהילה להעניק ערך לחבריה?
2. קהילתית: האם חברי הקהילה נתרמים מעצם חברותם בקהילה? האם נוצרה קהילה?
3. עסקית: האם הקהילה מעניקה ערך לחברה שהקימה אותה? האם יעדי החברה שהוצבו בקשר לקהילה מתממשים? 

כאשר הוקמה קהילת ״פשוט להיות עצמאים״ המטרה העיקרית שלה היתה ליצור Brand Awareness.

מאז ימיה הראשונים של חשבונית ירוקה, אחד מערכי החברה המרכזיים היה (ונותר עד היום) לסייע לעצמאים קטנים ובינוניים לנהל את העסק שלהם בצורה מיטבית. בעולם בו אפשרויות ניהול חברה הן אינסופיות, קהילת ״פשוט להיות עצמאים״ נועדה להיות הערוץ דרכו עצמאים לומדים איך מנהלים עסק – גם מבחינה חשבונאית וגם מבחינה עסקית. 

הקהילה כיום מונה למעלה מ-7,000 עצמאים ועצמאיות, כאשר עיקר השיח מתקיים באופן אורגני על ידי חברי וחברות הקהילה. 

אז האם הקהילה הצליחה? האם הקהילה השיגה את יעדיה ומטרותיה?

1. בחינה כמותית: בסמוך להקמת הקהילה, ניתן היה לומר בוודאות כי היא מצליחה מבחינה כמותית שכן עבור סטארטאפ קטן, קהילה של קרוב ל-7,000 חברים שנועדה לקדם את המודעות למותג היא הצלחה מסחררת.
   
2. בחינה קהילתית: כחלק מהמחוייבות של חשבונית ירוקה לסייע לעצמאים ולקדם אותם, חשבונית ירוקה הפעילו שתי תוכניות מוצלחות:
   a) המקפצה: תכנית המיועדת לעצמאים בימיהם הראשונים, אשר נועדה להכין אותם אל העצמאות בצורה מיטבית (ניהול זמן נכון, התנהלות פיננסית וכו'). ההשתתפות בתכנית ניתנה ללא עלות למס' מוגבל של עצמאים, שאף חלקם כלל לא היו לקוחות החברה. ע"י כך, הצליחה החברה לקדם את ערכי הקהילה ולסייע לעצמאים, ואף ליצור מודעות למותג בקרב קהל היעד. מהמשובים שהתקבלו בתום התכנית, ניכר כי לתכנית המקפצה היה אימפקט רב והיא אף המשיכה למחזור נוסף עד שהחלה מגפת הקורונה לתת את אותותיה בישראל.
   b) סדרת הרצאות ותוכן לחברי הקהילה: עם תחילת סבב הסגרים במדינה, לקחה חשבונית ירוקה יוזמה והפעילה סדרת הרצאות ותוכן לחברי הקהילה, כאשר המרצים היו חברי קהילה אחרים. לאחר סינון קפדני של נושאים להרצאות, יכלו חברי הקהילה להתחבר מרחוק ולקבל כלים וידע מקולגות שלהם על מגוון נושאים הקשורים לעולם העצמאות. במקביל, המרצות והמרצים קיבלו פלטפורמה ובמה להעביר את ההרצאות ללא עלות.
3. בחינה עסקית: חשבונית ירוקה לא מדדה באופן ספציפי את רמת המודעות למותג בעקבות הקהילה, או את ההמרה של חברי קהילה ללקוחות, ועל כן קשה לומר האם הקהילה הניבה ערך לחברה במובן הזה. יחד עם זאת, ישנן כמה הצלחות שרשמה החברה בזכות הקהילה והניבה לך ערך רב:
   a) למידה על צרכי הלקוחות דרך השיח בקהילה ופיתוח מוצרים חדשים בזכות זאת (לדוגמא: אפשרות הקפאת ריטיינר). טיוב המוצר לצרכי הלקוחות באמצעות יצירת שיח ישיר עם הלקוחות וקריאה "פסיבית" של הצרכים שלהם דרך הקהילה, הוא ערך משמעותי לחברה ולקהל לקוחותיה.
   b) יצירת שיח ישיר עם לקוחות החברה דרך הקהילה בעת פרוץ תקלה במערכת. במהלך שנת 2021 התרחשה תקלה במערכת אשר העלימה (למראית עין בלבד) את המסמכים החשבונאיים של היוזרים. כלומר, משתמש נכנס אל החשבון שלו בחשבונית ירוקה, אך לא הצליח לראות את המסמכים שלו (למרות שאלו לא נעלמו בפועל, אלא רק לא הוצגו בצד של המשתמש). על פניו, הדבר יכל ליצור פאניקה אצל קהל הלקוחות, עומס על שירות הלקוחות, תחושת תסכול וחוסר אונים וכו'. בזכות הקהילה, יכלו נציגי חשבונית ירוקה לנהל שיח כן, נעים, רגוע, וישיר עם הלקוחות – וחשוב מכך, הפידבקים שהלקוחות נתנו לחשבונית ירוקה יצר תחושת גיבוי ולכידות. מה שיכל להפוך למשבר, יצר דווקא לכידות של הלקוחות שנשארו נאמנים למוצר: 

ואז הגיעה מורנינג

בואו ניזכר לרגע בתחילת הפוסט, בסטארט- אפ הקטן. מאז שהוא הוקם הרבה חשבוניות זרמו בנהר, ובסוף יוני 2022 יצאה חשבונית ירוקה במהלך של מיתוג מחדש – שינוי שם, לוגו ומיתוג, והפגישה את העולם עם morning של חשבונית ירוקה.
הקהל הוא אותו הקהל, הערכים אותם הערכים, אבל ככל שהחברה גדלה, כך התחדד כי החברה מציעה הרבה מעבר ל״רק״ חשבונית ירוקה, ולכן נולד צורך בחידוד מסרים ויציאה למהלך אסטרטגי ארוך שבסופו פגשנו את morning. 

כבר בשלב המחקר האסטרטגי, הקהילה שהקמנו בתחילת הדרך היוותה נדבך מרכזי בהבנת קהל היעד וצרכיו, עליהם תענה החברה בעזרת הצעת הערך והמטרות החדשות שהציבה לה.

כאשר החברה השיקה את המיתוג החדש, חברי הקהילה שמעו על כך ישירות מליאור וילצ׳ינסקי המנכ״לית והמייסדת – שותפה של מורנינג. בתור מי שבעצמה הייתה עצמאית והבינה את הצורך בסביבה תומכת לעצמאים, ליאור שמה דגש רב על הקהילה ולכן היה לה חשוב לפרסם בעצמה את הפוסט על המיתוג החדש.

והחלק האחרון בפאזל המיתוג, היה קמפיין הטלוויזיה איתו עלתה החברה במהלך יולי האחרון (2022). בסגיר של הפרסומת הופיעה הקהילה כחלק מרכזי בהצעת הערך של החברה ללקוחותיה. אין ספק שמדובר באמירה משמעותית, בייחוד כשמדובר בקהילה שכפי שנאמר בתחילת הפוסט נשארה פתוחה לכלל העצמאים, ושמה לעצמה כמטרה את מתן הערך והמעטפת לעצמאים באשר הם (גם אם הם אינם לקוחות של morning).

ולאן עכשיו?

קהילה היא גוף חי, היא מתפתחת וחיה יחד עם הקהל שלה ובמקרה שלנו גם יחד עם המוצר. כמו השינוי שחשבונית ירוקה עברה, כך morning הבינה ביחד עם הצוות המוביל של הקהילה שיש מקום להתפתחות, לשינוי ולחידוד הפעילות בקהילה. אם בעבר הקהילה הייתה קהילה שמטרתה היא בעיקר מודעות למותג, היום נרצה לשים דגש על המוצר עצמו, על הערך והיכולות שהוא מקנה ללקוחות שלו.

המיתוג איפשר ל-morning להיכנס לתהליך חדש של קומיוניטי פורוורד עם morning, תהליך של חידוד מטרות, הידוק יעדים והתאמה של הקהילה למציאות החדשה שבה היא חיה.

כמובן שנמשיך ונעדכן בהתפתחויות, ולעצמאיות והעצמאים שכאן – ראו זאת כהזמנה להצטרף לקהילה, לא תצטערו

אז אם נחזור לנושא הפוסט, מדידת הצלחת הקהילה, אין ספק כי הקהילה הניבה ערך הן לחברי הקהילה, והן לחברה – ועל כך אין עוררין כי היא השיגה את מטרתה (גם כאשר החברה היתה קטנה, וגם כאשר היא צועדת כיום במסע של מיתוג ואסטרטגיה חדשה). כעת, כמו בכל קהילה שמתפתחת ומשתנה עם הזמן, נדרשת היערכות חדשה כדי להתאימה לגודל החברה כיום, היעדים החדשים שלה, ולצרכים המשתנים שלה כחברה וכמובן של קהל היעד.

אבל כפי שאתם וודאי יודעים, התפתחות של קהילה היא מסע, ולכן היום אנחנו חוזרות אל אחד מלקוחותיה של Community Forward, בית המכירות הפומביות – תירוש, לו ביצענו הליך אסטרטגי להקמת קהילה לפני למעלה כ-3 שנים. כעת, משחלף זמן מספיק מיום הקמת הקהילה, אנחנו חוזרים אחורה כדי לבדוק מה קרה כאשר האסטרטגיה ״התממשה״? איך נראית ההצלחה של הקהילה? מה האימפקט שהקהילה יצרה עבור העסק שהקים אותה? 

הקהילה אותה ליווינו בתהליך בניית אסטרטגיה היא קהילה סודית ואקסקלוסיבית לדור הצעיר של אספני אמנות בישראל. פעילות הקהילה משלבת  אירועי אמנות ייחודים לצד פעילות דיגיטלית איכותית בקבוצת פייסבוק, כאשר המטרה בהקמת הקהילה היתה יצירת  מרחב בוטיקי של אספני אמנות אשר יקשור קשר חזק ויציב בינם לבין בית המכירות.

בית המכירות תירוש נוסד בשנת 1992 וקיים מאז מעל 170 מכירות פומביות, בהן נמכרו עשרות אלפי פריטי אמנות. כיום בית המכירות תירוש מקיים ארבע מכירות גדולות בשנה, של אמנות ואומנות דקורטיבית. בית המכירות מתמחה בהערכה ומכירה של אמנות, והוא המוביל בעולם לאמנות ישראלית. את הבלוגפוסט הבא ביצענו באמצעות ראיון עם הילה ירושלמי, סמנכ״לית השיווק תירוש מכירות פומביות (וגם תותחית קהילות שבימים אלו מתחילה לעבוד עם Community Forward).

מה גרם לכם להקים קהילה?

חווית האספנות בבסיסה היא חוויה סוליסטית. בנוסף, אמנות זה עסק יקר ובסוף האמנות שקנית נשארת תלויה על הקיר בבית ואת לא יכולה לחלוק אותה עם העולם. לצד זאת, זיהינו אצל קהל הלקוחות שלנו  צורך לחלוק את החוויה עם אספנים נוספים. בנוסף, זיהינו שהלקוחות שואלים אותנו שאלות שנוגעות לפרקטיקת האספנות במגוון נושאים שחוזרים על עצמם- איפה כדאי למסגר את האומנות שנרכשה, איזו פוליסת ביטוח הכי מוצלחת, ועוד.

מפה הבנו שיש ואקום ושאנחנו כעסק יכולים למלא את הצורך הזה עבור הלקוחות שלנו.

לצד הצורך של האספנים, גם לנו כבית מכירות היה צורך עסקי והוא למשוך אל בית המכירות גם קהל צעיר של אספנים, ולדאוג לשמר את הקשר הזה לאורך זמן כדי שהם ישובו וישתתפו במכירות השנתיות. 

בשנת 2019 הקמנו את הקהילה אשר פועלת בכמה פלטפורמות: בפייסבוק בפורמט של קבוצה סודית, שם חברים 600 חברים ולא יותר (מדי פעם אנחנו מרעננים את הרכב חברי הקבוצה על בסיס קריטריון של השתתפות פעילה).

בנוסף, יש לנו ניוזלטר חודשי עם כ-500 מנויים (רק מחציתם חברים בקבוצה בפייסבוק) ועמוד אינסטגרם עם כ-1500 עוקבים. 

תוכלי לשתף אותנו בימים הראשונים של הקמת הקהילה? 

ההקמה הייתה מורכבת בגלל שניסינו להעניק תחושה של מטרה משותפת לקהל שהוא מגוון יחסית. מצד אחד רצינו להקים מרחב בו אספני האמנות הוותיקים ירגישו בנוח לחלוק את החוויות שלהם, ומצד שני לייצר מרחב בו אספנים חדשים ירגישו בנוח לשאול שאלות ״התחלתיות״.

נעשתה עבודה יסודית של זיהוי צרכים של חברי הקהילה, זיהוי המטרות העסקיות של תירוש, ומציאת המרחב החופף של המטרה העסקית עם הקהילה. הגדרנו אסטרטגיה ותכנית פעולה ואף גייסנו מנהלת קהילה ותוכן שמגיעה מעולם האמנות.

איך הגדרתם מדדי הצלחה לקהילה?

זה מתחלק לשניים: מדדים לבחינת ההצלחה של הקהילה כקהילה, ומדדים להצלחת הקהילה כמנוע עסקי.  

מבחינת ההצלחה של הקהילה כמרחב לאספנים הצבנו יעדים בתחום של מעורבות בדיונים, תגובות, השתתפות באירועים-  ומהבחינה הזאת תוך 8 חודשים כבר היינו איפה שהגדרנו לעצמנו להיות כעבור שנה וחצי. האספנים החלו להביא לקהילה דילמות שבעבר היו פונים אלינו איתן, החלו לייצר קשרי חברות ביניהם. בעלי גלריות ואוצרים הצטרפו לקהילה והיום מתקיימים שם דיונים מרתקים בנושאי אמנות ואספנות. 

מבחינת ההצלחה של הקהילה כמנוע עסקי- אנחנו יכולים לראות קורלציה בין השתתפות פעילה בקהילה לבין רכישת אמנות וזה משמח אותנו מאוד. בנוסף, חברי הקהילה שלנו מתגאים בהשתייכות אליה ומזמינים חברים לאירועים שלנו, והם בתורם מצטרפים למעגל רוכשי האמנות בישראל ומרחיבים אותו.

טיפ לעסק שרוצה להקים קהילת לקוחות?

יש לי שניים- קודם כל תוודאו שאתם מייסדים קהילה מהסיבות הנכונות, שבאמת יש היתכנות עסקית לפרוייקט כזה. 

שנית- קחו את זה ברצינות. קהילה אפקטיבית דורשת השקעה מתמשכת, מנהל קהילה ייעודי ומשאבים נוספים.

כבכל שנה, גם השנה Community Forward יצרה סקר שכר עבור מנהלי ומנהלות קהילה בישראל על מנת לאמוד את התחום, התפתחותו, שינויים שחלו והזדמנויות חדשות שנוצרו. 

הבשורה היא ברורה: מותגים וחברות סטארטאפ אימצו את תחום הקהילות ואנחנו רואים בשנתיים החולפות יותר קהילות בסקטור זה מבעבר. כך, במהלך הסקר הקודם זיהינו כי מתוך כלל המשיבים, רק כ- 9% ציינו כי הם מנהלים קהילת מוצר ו- 8% ציינו כי הם מנהלים קהילת מותג. לעומת זאת, השנה המספרים הללו גדלו ל-20% עבור קהילות מוצר ו-13% עבור קהילות מותג. עובדה זו מצביעה על התעוררות של השוק המסחרי והבנה של הפוטנציאל הגלום בקהילות כחלק מהמערך האסטרטגי של המוצר ו/או המותג. 

בזירת הפלטפורמות, גם השנה פייסבוק מובילה בראש הטבלה כפלטפורמה הפופולרית ביותר לניהול קהילה, ואחריה צועדת בראש וואטסאפ, גם היא מבית Meta. יחד עם זאת, השנה המשיבים ציינו פלטפורמות נוספות ופחות מוכרות לניהול קהילה כגון דיסקורד, Bevy, ו-Salesforce. פלטפורמות אלו תופסות דריסת רגל גדולה יותר ויותר בישראל, ככל הנראה לאור התחזקות הקהילות בשוק ההייטק.

ואכן, מתוך כלל המשיבים כ-25% ציינו כי הקהילה שלהם עוסקת בתחום הטכנולוגי, ו-22% ציינו כי הקהילה שלהם עוסקת בעולמות היזמות. נדגיש כי לבחירת הפלטפורמה ישנה חשיבות מרכזית בהצלחת הקהילה. הפלטפורמה בה תנוהל הקהילה חייבת להתחבר לעולם התוכן של החברים הפוטנציאלים, להיות נגישה עבורם, ולרוב נעדיף לבחור בפלטפורמה בה חברי הקהילה נמצאים ושוהים בה ממילא.

בשורה מעניינת נוספת היא הירידה התלולה בקרב מנהלי הקהילות הפועלים בהתנדבות מלאה. אם בשנת 2019 כ- 40% ניהלו קהילות בהתנדבות, היום רק 26% עושים זאת ללא קבלת תמורה. מכך ניתן להסיק כי ישנה עלייה חדה במשרות בשכר בעולם ניהול הקהילות, וכן כי מנהלי קהילות חברתיים לאט לאט מטמיעים בתוך הקהילה שלהם הליכי מוניטיזציה מהם יוכלו ליצור אפיקי רווח אשר יהפכו את הקהילה לרווחית עבורם. בהקשר זה ניתן לציין קהילות חברתיות המקיימות פעילויות מסחריות כגון: טבעונים אוכלים בחוץ, וידויים תל אביב, סופרגירלז זה אופי, סופ״ש עם אמא, רעבים ברעבך, מאמאצחיק, נשים מדברות>נדל״ן, יפות תל אביוביות, LOCAL Shopping IL ועוד.

בהתאמה, אנחנו רואים עליית שכר הן בקרב הפרילנסרים העוסקים בתחום והן בקרב השכירים:

• בסקר הקודם ראינו כי 40% מהפרילנסרים הצהירו כי שכרם נע בין 10,000-15,000 ש"ח בחודש. השנה אנחנו רואים שרק 9% מתוכם משתכרים בסכום זה ואילו 34% העידו ששכרם הינו מעל 20,000 ש"ח בחודש. 
• כמו כן,  34% העידו ששכרם נע בין 10-20 אלף ש"ח. מתוכם 70% שכירים במשרה מלאה. בסקטור זה ניתן לראות עליה משמעותית בקהילות מתחום מוצר ומותג ביחס לסקטורים קודמים, אך יש כאן גם קהילות נוספות כמו פנים ארגוני, מקצועיות ועוד.
• מי שמשתכרים בסכום של מעל 20,000 ש"ח הינם כ- 11% מכלל המשיבים. משכורות כאלו נמצא לרוב בהייטק ובקהילות מוצר ומותג, קהילות טכנולוגיות ולרוב מנהלי הקהילות האלו יש וותק בתחום של יותר מ- 5 שנים. בין המשיבים ראינו מעטים עם שכר גבוהה במיוחד ואנחנו מאמינות שבהחלט יש לכך התכנות וכי הדרך לשם כבר החלה להיבנות.

בהשוואה לשנים קודמות אנחנו רואות עליה בתחום גיוס החסויות והמשאבים. נתון זה מדגיש את העניין ההולך וגובר של מותגים בקהילות כאפיק שיווק אפקטיבי, בין היתר להחדרת מסרים, מיצוב וליצירת שיח ישיר עם קהל היעד. ניתן לראות נתון תומך גם בסקר שערכו מנהלי שיווק מצייצים, שם העידו מנהלי שיווק בחברות כי הם יקצו תקציב גדול יותר לשיווק דרך קהילות מאשר בשנים קודמות. גם מנהלי קהילות מבינים שחלק מהתגמול על העבודה הקשה של ניהול הקהילה מתחיל להתבטא בצורה של משאבים משיתופי פעולה מסחריים, תוך שמירה על ערכי הקהילות ובהתאם לפלטפורמות הרלוונטיות, כמו שקיפות ואותנטיות וכן שמירה על חוקי הצרכנות.

אנו עדות ורואות עלייה משמעותית ומאסיבית בתחום הקהילות הפנים ארגוניות. השפעות הקורונה באות לידי ביטוי בתחום זה, כחלק מהמעבר לעולמות היברידיים כמתן ערך לעובדים ובעולמות מיתוג המעסיק. אנחנו רואות זאת גם בקהילות פנים ארגוניות מקצועיות וגם בעולמות הפנאי.
בעקבות אלו, אנו מאמינות שבטווח הקרוב נראה עליה הן בכמות מנהלי הקהילות והן עליה בשכרם.
הנתונים נכון להיום, כ- 8% מהקהילות הן בתחום הפנים ארגוני. 47% מתנדבים או משתכרים עד 10,000 ש"ח. 23% משתכרים בין 10,000-15,000 ש"ח. 18% משתכרים בין 15,000-20,000 ש"ח. 12% העידו ששכרם מעל 20,000 ש"ח.
כ- 70% מהמשיבים בקטגוריה זו הינם שכירים, במשרה חלקית או מלאה. השאר, 30% הינם עצמאיים או פרילנסרים בתחום. 

אז מהי הגדרת התפקיד של מנהלי קהילות? במה הם עוסקים ביום – יום שלהם?

באופן גורף ראינו כי תפקיד מנהל הקהילה הינו ורסטילי מאוד, וטומן בחובו מס׳ תחומי אחריות. עובדה זו הינה משותפת לכלל מנהלי הקהילות, בכל סוגי הקהילות, בכל רמות השכר, ההשכלה, הוותק ושעות ההשקעה בניהול הקהילה:

• בין 60-70% ממנהלי הקהילות עוסקים בתחומים הבאים:
  • יצירת שת"פים אסטרטגיים 
  • יצירת גאנט תוכן ומפגשים
  • ניהול רשתות חברתיות
  • יצירת מפגשים
  •  בניית אסטרטגיה מדידה. 
• כמחצית ממנהלי הקהילות השנה עוסקים גם בניטור השיח, מתן מענה ללקוחות ואף ראינו עלייה בתחום מדידת השפעת הקהילה על החברה.
•  באחוזים מעט יותר נמוכים (20%-30%) אך מכובדים ביותר ניתן למצוא תחומים נוספים שלאט לאט אנחנו מאמינות יחלו להתקיים גם בקהילות נוספות כמו כתיבת דיוורים, ניוזלטר והפצתו, בניית תקציב, ניהול אתר אינטרנט וגיוס חסויות ומשאבים. 

לסיכום ניתן לומר שתחום הקהילות רק ממשיך לצמוח ולהתפתח, ארגונים רבים משלבים את הקהילה כחלק אינטגרלי בתוך הארגון או עבור לקוחותיהם, קהילות משתלבות בתחומים טכנולוגיים וגם כערוץ שיווק הכרחי. ביותר ויותר פלטפורמות אנחנו רואים נוכחות של קהילות ובהתאם לכך גם התפתחות של פיצ'רים תומכים.
גולת הכותרת- ניהול קהילות מתבסס כמקצוע לכל דבר והמשכורות של העוסקים במלאכה עבור כך רק עולות מידי שנה.

לכל קהילה מטרה שונה, ולכל מטרה יתאים מודל בניית קהילה שונה. בניית קהילה מבלי לדעת מהו המודל המתאים לה ומהן המוסכמות הנדרשות מאותו מודל נבחר, יקשו על בניה נכונה של קהילה (ובהתאם גם להצלחתה).

פעמים רבות אנו רואים מנהלי קהילה מייעצים זה לזו, אך לעיתים העצות סותרות אחת את השניה. האמת היא, שרוב האנשים חולקים עצות המתאימות למודל של הקהילה שלהם, אך אין זה אומר כי המודל הנ"ל יתאים לקהילה אחרת.

מודלים לבניית קהילה שעובדים ב-2022

לדוגמה, אם אתם בונים קהילת תמיכה טכנית או מקצועית (Support), יצירת תחושת קהילתיות אינה נחשבת למטרה עיקרית. רוב האנשים פשוט רוצים לקבל תשובות לשאלות שלהם, וזהו. עם זאת, כאשר אנו בונים קבוצות עמיתים או קהילת משתמשים, יצירת תחושת השייכות היא הרבה יותר חשובה (וזו המהות של הדיון הזה).

מהן בעצם המוסכמות באשר לבניית קהילה?

כמו בכתיבת תסריט, אנו בוחרים בז׳אנר ונצמדים למוסכמות הז׳אנר בעת הכתיבה. לפעמים אפשר לצאת כנגד המוסכמות ולהצליח, אבל יש סיבה שאנחנו לא רואים הרבה סרטי אימה רומנטיים – לקהל יש העדפות.

זה נכון גם לגבי כתיבת אסטרטגיה לקהילה. מוסכמות של מודלים קהילתיים משקפות את העדפות חברי הקהילה.

דוגמאות:

• אם נבנה קהילת תמיכה, נבחר בפלטפורמה שקל לסרוק ולחפש בה מידע, ננסה לטפח קהילה של ״משתמשי-על״ ונעשה כל שביכולתנו על מנת להפנות אנשים עם שאלות מערוצים אחרים אל הקהילה עבור קבלת תשובות.
• אם אנחנו רוצים ליצור ולטפח קהילות עמיתים (במיוחד קהילות עמיתים ״מובחרות״), נצטרך לשמור על קבוצה אקסקלוסיבית, על מנת להשקיע זמן בקבלת פנים של כל חבר קהילה, ולהשקיע בנימה האישית והמושקעת ולא בהעברת מסרים בסיסים ושמירה על חוקי הקבוצה.
• אם נרצה ליצור קהילות משתמשים, נצטרך למצוא את המנהיגים הנכונים, לייצר אירועים וירטואלים על מנת להגדיל את המערך כמה שיותר מהר.

ככול שנאמץ יותר מוסכמות מהמודל, סביר יותר שנצליח. הליכה נגד מוסכמות של כל מודל, תעשה תמיד בדרך של מאבק, כי למעשה מדובר בניסיון לשנות את העדפת קהל היעד – חברי הקהילה.

למשל, לקוח אחד התלונן שמאז שהם העבירו את קהילת המפתחים שלהם מ-Discourse לפלטפורמת Salesforce המשולבת שלהם, ההשתתפות צנחה. המפתחים פשוט התחילו להשתמש בערוץ Slack במקום.

למה זה קרה? מכיוון ש-Discourse עדיף למפתחים, יש לו תכונות שמפתחים אוהבים ומכירים. זוהי מוסכמה מקובלת שמפתחים משתמשים ב-Discourse. כשאתם נלחמים בהעדפות טבעיות, בדרך כלל תפסידו.

עוד מקרה מעניין, על מפתח משחקים שהומלץ לו להימנע מלהשיק פורום לגיימרים במטרה להתרועע וליצור קשרים. כי פורום הוא אינו המקום שבו קהילת הגיימרים נמצאת. הם מעדיפים Discord, Reddit וערוצים אחרים.

כמה שאלות פשוטות עבור המודל שבו נבחר להשתמש

FeverBee משקיעה כמות זמן אדירה במחקר והבנת ההעדפות של קהל הלקוחות שלנו.אנחנו עושים זאת מכיוון שהרבה יותר קל לאמץ העדפות מאשר לנסות לשנות אותן. אם נאמץ את ההעדפות, אנחנו נעלה את סיכויי ההצלחה שלנו לטובתנו.
למרבה הצער, כל כך הרבה אסטרטגיות כיום בנויות על משאלת לב ולא על העדפות שזוהו על ידי חברי הקהילה. לא לנקוט בגישה מונעת נתונים תביא כנראה לכישלון.

למעשה, רק על ידי שאילת קומץ שאלות פשוטות (המוצגות להלן) תוכל לחשוף הרבה מאוד את העדפות חברי הקהילה.

זו אינה רשימה מקיפה, אבל מספיקה על מנת להבין את הרעיון. המטרה היא להתחיל את התהליך טאבולה ראסה וראש פתוח לחלוטין. לכן סביר שתמצאו את הסוג והפלטפורמה הנכונים עבור הקהילה שאתם מעוניינים ליצור.

סיכום

• מודל הקהילה שתחליטו לפתח, ישפיעו על כל העשייה שלכם.
• בחירת מודל מדגישה את הערך שאתם מתקשרים לחברי הקהילה, את מדדי המפתח שאתם צריך לעקוב אחריהם, את האתגרים העיקריים שצריך להתגבר עליהם וכמובן את הפלטפורמה שנבחר.
• אם הקהילה שלכם לא במקום שאתם רוצים שהיא תהיה כיום, יש סיכוי גדול שאינכם משתמשים במודל הנכון (או שאתם לא פועלים לפי המוסכמות של המודל הנבחר).

FeverBee מציעה כמה שלבים עיקריים:

1. השתמשו בשאלות מהתבנית מעלה כדי לזהות ערך והעדפות פלטפורמה. סביר להניח שתגלו שהם נופלים בהעדפות הפלטפורמה תואמות לדגם.
2. דאגו שכל מי שקשור לקהילה יפעל לפי המודל. כל מי שקשור לבניית הקהילה צריך להבין את המודל שבו בחרתם להשתמש ואת המוסכמות של המודל הנבחר.
3. עצבו את האסטרטגיה שלכם כדי לקדם את המודל הנבחר. התאימו את העשייה כולה סביב גורמי ההצלחה של המודל הנבחר. השתמשו במשאבים וחוזקות על מנת להתגבר על האתגרים והמכשולים שמציב כל מודל.

בהצלחה!

אז איך משיקים פורמט חדש בקהילת מוצר? איך מטמיעים אותו נכון? מהן נקודות המפתח להצלחה ובצמיחה של הדבר?

הנה כמה נקודות שלמדתי מ- Experts Challenge, קונטסט קהילתי שהטמעתי בקהילה מוצר Elementor ובעזרתו הגעתי לעלייה של 250% בשימוש המוצר Elementor Experts Network.

הנחת יסוד אחת לפני הכל–
הדרך להצלחת הטמעת פורמט חדש הולכת להיות ארוכה. אז תבטיחו לי שלפני שאתם יוצאים לדרך, שאתם יודעים מה המטרה.
האם אתם רוצים לחבר את היוזרים שלכם למוצר? או שאתם רוצים לגרום להם להשתמש בו לראשונה? אולי אתם רוצים לגרום להם לחזור? (אדופשן/ אינגייג׳מנט/ ריטנשיין/ אקטיבציה ובו'…)

ברגע שתבינו את זה, תבנו תוכנית עם ה- KPI המדויקים ועם success indicators שיביאו אתכם להצלחה. בלי זה לא תוכלו לקרוא לדבר בשם: הצלחה או כישלון.

הנחת יסוד שניה–
בידקו אם יש מישהו בצוות הרחב שהמטרות בפורמט המדובר מדברות אליו, נסו ליצור צוות הטרוגני- קרוס-דפרטמנט שיחד תוכלו להשיג הצלחה שרלוונטית לכולם. 

אז כבר יש לך מטרה, צוות וזה הזמן לצלול פנימה-

ברנדינג
הקהילה מוצפת בהזדמנויות, שאלות, פעילויות ואירועים. אנחנו רוצים לגרום לחברי הקהילה הגדולה שלכם לשים לב להזדמנות החדשה שקמה עבורם בקהילה. צריך להתחיל בלפתח שפה שתעזור לנו למקד עיניים בפעילות החדשה. אפשר לראות את הברנדינג כעוד עטיפה שעוזרת להנגיש את הפעילות ולקבע אותה בתודעה הקהילתית. השפה הגרפית תהיה מוצלחת ככל שתדבר את הערכים והאופי של הפעילות. 

במקרה שלי, החברים בברנד סטודיו של אלמנטור תפרו לexperts challenge שפה של גמיפיקציה עם איזכורים מהמוצר עצמו, אותו רציתי בסופו של דבר לקדם. זה היה גאוני, כי זה איפשר למשוך קו בין הפעילות למוצר עצמו. כעת כל פעם שיש לי תוצר כלשהו לתחרות, גם אם הוא כתבת בלוג על הזוכים, פוסט בסושיאל או פוסט בקהילה ידעו לקשר את זה לתחרות כולה.

יצרתם מותג לפעילות? עכשיו אל תחדלו לדבר בשפה המיתוגית הזו, גם בטקסט וגם בעיצובים הנלווים. ככה כל פירסום, גם הקטן ביותר משווק את הפעילות ומטמיע אותה במרחב הקהילתי.

Announcement
מפרסמים את הפעילות בפעם הראשונה? אל תפרסמו, תכריזו. נצלו את זה שהפורמט חדש לספר כמה הוא חדש ומרגש. זו הזדמנות הראשונה להשתתף במשהו חדש, זה מניע את חברי הקהילה שלנו, הם יוצרים מציאות חדשה יחד איתנו. 

מה התמריץ
זה אלמנט שכמובן חשוב בכל פעילות קהילתית באשר היא, אבל אפילו יותר קריטי בפורמט קהילתי חדש- תשקיעו במה שחבר הקהילה מקבל. העבודה החשובה היא לדייק את מה שיניע את חבר הקהילה, מה יהיה הדבר שיגרום לו להיות שותף פעיל בתחרות.
האם זה אקסלוסיביות? הכרה? תרומה לקהילה הגדולה? אולי תמריץ פיזי כמו פרסים? יש אינספור אספקטים של מה מניע את חברי הקהילה שלנו ומה אנחנו מנסים לספק להם, זקקו את הנקודה הזו.

בנוסף, תנצלו את הסבבים הראשונים של הפעילות או התוכנית כדי להשקיע במשתתפים. בד״כ פעילויות חדשות מאופיינות במספר קטן יותר של משתתפים- תעצימו את זה! תקנו סוואג שווה, תשקיעו ב״מה״ המשתתפים בקהילה מקבלים, בין אם זה הכרה (recognition) וכתבת בלוג אינפורמטיבית שמרימה לזוכים, או באדג׳ לכל משתתף או פרסים מוחשיים.

בExperts Challenge הדגש היה על הכרה וחשיפה של הפרופיל העסקי של כל משתתף, ועל כן הלינק לפרופיל של המשתתף במרקטפלייס של בוני האתרים של אלמנטור הופיע בכל פירסום. נתנו באדג׳ים במערכת גם למי שרק השתתף וכמובן לזוכים גם נתנו מנויים לתוכניות הגבוהות של אלמנטור, לזה הוספנו סוואג מושקע וכמובן שהתמריץ היה ברור ודיבר לכמה וכמה קהלים.

Top-Down for Buttom up
העיקרון ב- Top-Down for Buttom up הוא להתערב ולהכין את השטח כדי שהפעילות תזרום בקהילה ואף תתפתח מתוכה, מלמטה למעלה. בכל אחת מ-4 הקהילות שהקמתי או ניהלתי עד כה, על מנת שתוכניות או פעילויות מוצלחות שחזרו על עצמן באופן מסורתי גם אחרי שנים בכלל יתחילו, הייתי צריכה מאד להשקיע להניע את היוזמים לפעולה ולעזור לדברים לקרות.

יש שיגידו שזו התערבות מלאכותית בבניית קהילה, אני חושבת שזה הכרחי ואותנטי לגמרי כל עוד זה בא ממקום של היכרות אמיתית. כדי שתצאו עם הפעילות ביום המיוחל ולא תיוותרו מיובשים על שום אי השתתפות וכו'… תכינו את השטח לפני, ותבחרו 3-4 חברי קהילה להם תספרו על הפעילות מראש ותציעו להם לקחת חלק.

כך פנינו באתגר החודשי הראשון של Experts Network ל-5 חברי קהילה, בוני אתרים באלמנטור שיש להם נטוורקינג חזק של בוני אתרים נוספים. הצענו להם להשתתף ולהתנסות בפורמט החדש והם מאד נהנו ממנו וכמובן סיפרו לחברים, מה שבנה עוד שכבה של מתמודדים.
יותר מזה, כבר פירסמתם פעילות? תתייגו חברי קהילה רלוונטים שהפעילות שלכם יכולה להיות רלוונטית במיוחד עבורם. זה יתן להם אקסטרה סנטימנט לקחת חלק והם יכולים להיות הגרעין הראשון לפעילות. 

התמדה והמשכיות- זו גולת הכותרת
במקרה של Experts Challenge אחרי הכנת שטח שלמה ומפורטת, הכרזה בכל הפלטפורמות שהתחרות החלה, סגרנו את הדד ליין עם מספר בודד של משתתפים. איך? הכל עבד לפי התוכנית, הכל היה עטוף יפה, קיבלנו פידבק חיובי מהקהילה.
פה בדיוק הנקודה. לאחר ראיונות עם משתמשים שהשתתפו וכאלה שבחרו לא להשתתף, ולאחר דיוק דברים נוספים מינוריים או משמעותיים- המשכנו.
למה? כי זה פורמט חדש,  ופורמט חדש צריך לחזור על עצמו כדי שעוד יוכלו להינות מהפירות שלו, ממה שהבטחנו ומה שהם מקבלים ממנו. כמו כן, בקהילה כמו בקהילה, הכל תהליכי, זה לא קמפיין שיווקי משומן, אנחנו משיקים פעילות קהילתית שסביבה נרקמים עוד מערכות יחסים בקהילה, המשתתפים נחשפים אחד לשני והזיקה שלהם לפעילות מתחזקת עם הזמן.

באתגר הראשון היו לי x אנשים שהשתתפו בתחרות. פעם שניה היו לי x+y כי מי שהיה בפעם הראשונה נהנה וזכה בפרסים ובהכרה ובפעם השלישית כבר היתה קפיצה אקספוננציאלית של מספר משתתפים וכל שאר המדדים עלו בהתאם. ככה שילשתי את מספר המשתתפים מהתחרות הראשונה לשלישית (ב- Experts challange מתפרסם אתגר מידי חודש) שזו הייתה עליה של קרוב ל 370% במספר משתתפים.

פורמט נכנס לתודעה כשהוא חוזר על עצמו מספר פעמים, שהקהילה לומדת להכיר אותו ואת היתרונות שלו. תנו לו זמן, דייקו אותו וצמחו איתו אבל תנו לו זמן להיטמע.

דאטה, דאטה ועוד קצת פידבק
לחלקנו זה ברור, למנהלי קהילות לא תמיד. סנטמנט הוא קריטי אבל דאטה היא הכח והגורם המניע. ראיתם איך התחרות השליכה על המוצר שלכם? זה נראה חיובי, אספו את כל הדאטה ותצפו בה לאורך זמן. היתרון שלנו זה הגישה לפידבקים זמינים. בעוד בעלי תפקידים רבים בחברה משווקים פעילויות ומסרים, אין להם את הגישה הישירה למשתמשים כמו שלנו יש בתור מנהלי קהילות. תייצרו סשן פידבק או תפנו לחברי קהילה שהיו בסבב הראשון ותשאלו לדעתם, תוכלו להרוויח אינסייטים מפתיעים מסקר איכותני שכזה. הפידבק גם יאפשר לכם להכיר אפילו יותר את הסגמנט משתמשים איתו אתם עובדים. 

במקרה של experts challenge בכל תאריך שיא של התחרות, השימוש במוצר Elementor Experts Network עלה בממוצע ב 200% לפחות- זה מעיד שהדרך היא נכונה ואנחנו עוזרים לקהילה שלנו לעבוד עם המוצר שלנו ועלינו להמשיך. הנקודה הזו גם עזרה לבסס מקום לפורמט הזה בחברה כולה, היא הראתה שהפורמט עושה את שלו ומייצר טראפיק במוצר. גם מבחינת פידבק אחרי כל אתגר חודשי פניתי למשתתפים וחברי קהילה שידעתי שצופים מהצד ושאלתי אותם על איך הדברים היו נראים מהצד שלהם. הקשר שלנו עם המשתמשים הוא נקודת כח שעלינו להעצים כמנהלי קהילה.

לבסוף, בהסתכלות על התהליך שעברנו ב Experts Challenge ובסעיפים המוזכרים פה, זה בדיוק מה שאני מאחלת למנהלי קהילות מוצר ב2022- להעז, לחדש, ליצור בלי היסוס ולהתמיד. פורמטים קהילתיים חדשים הם תמיד מאתגרים, מוציאים אותנו מאזור הנוחות ובד״כ מאד משתלמים בפן של בניית הקהילה ככלל ובחיבור למוצר בפרט. התמדה והמשכיות תגרום לחברי הקהילה שלנו לראות לעומק את המוצר והשימושים בו, להנות ממנו ולהיות שותפים לו.

לידתה של קהילה – 

ארגון המיילדות בישראל פועל להעצמת וחיזוק מעמדן של המיילדות ע"י  העמקת הידע המקצועי, הרחבת הסמכויות והמיומנויות של כל אחת מהן, זאת מתוך ראייה שהמיילדת היא אשת המקצוע המומחית, בעלת ההכשרה המקיפה ביותר למתן טיפול רציף והוליסטי לנשים ברצף חייהן, בכל מעגל החיים. 

ריבוי הרשתות החברתיות הביא לחיינו גם ריבוי מידע, לרבות מידע לא מבוסס או אמין. המטרה ביצירת הקהילה הייתה ליצור מרחב שונה ומבודל מכלל קהילות ההורות והלידה הקיימות: קהילה מקצועית שתקרב בין המיילדות ליולדות בישראל, תעצים את מקצוע המיילדת ותקנה ליולדות בישראל מידע מבוסס מחקר ומתוקף, בשונה מהמידע הקיים בקהילות רבות אחרות בתחום. כך, הוחלט להקים את קהילת: מילה של מיילדת.

הקהילה נבנתה ופונה ליולדות בישראל, נשים בהריון, או לאחר לידה והיא מהווה מרחב לשיתוף שאלות, דילמות וקבלת תמיכה רגשית ומקצועית בכל הקשור להריון ולידה. לצד היולדות, הקהילה כוללת גם מיילדות אשר משתפות מעולמן ומנסיונן ומנגישות ידע איכותי ומקצועי באופן יזום או כמענה אורגני לשאלות חברות הקהילה.

התהליך האסטרטגי:

תהליך אסטרטגי לבניית הקהילה מורכב משלושה שלבים – 

• שלב המיפוי: בשלב זה אנו מאתרים את קהל היעד (במקרה שלנו, יולדות ומיילדות) ובוחנים את הצרכים שלו. האם הקהילה שהארגון מעוניין להקים פוגשת את צרכי קהל היעד? האם היא תיתן לו מענה? בנוסף, בשלב המיפוי אנו בוחנים קהילות אחרות הפועלות בשדה, במטרה לאתר צורך של קהל יעד שאינו בא לידי ביטוי במרחבים הקיימים. כלומר, אם לקהל היעד אין צורך ״יתום״, הרי שהקהילה שנקים נדונה לכישלון, שכן היא לא תוכל לתת ערך לחברי הקהילה. הצורך של קהל היעד היה קיומו של מרחב מקצועי אשר דרכו יוכלו חברות הקהילה לקבל מענה מגורמי מקצוע, להבדיל מחוות דעת של אמהות או הורים אחרים. צורך זה של קהל היעד השתלב עם צרכי הארגון – לקדם את מעמדה של המיילדת כאשת מקצוע ואוטוריטה בתחום.

• השלב השני הוא למעשה שלב תכנון הקהילה: בחירת פלטפורמה, תכנון גאנט תוכן, כללי הקהילה ועוד. קהילת ״מילה של מיילדת״ פועלת בפייסבוק, והכניסה אליה הינה באמצעות מענה על שאלות סנן. בקהילה פינות תוכן קבועות כמו ״מילה של מומחית״ – בה סוקרים כל פעם נושא אחר, האשטגים שמרכזים נושאים רלוונטים ועוד.

• השלב האחרון הוא שלב הדאטא והמדידה. כיצד נדע האם הקהילה הגשימה את יעדיה? כיצד נמדוד את האימפקט של הקהילה? ככלל, מדידת הצלחה מחולקת ל-3 רבדים: מדידה כמותית, מדידה עסקית, ומדידה קהילתית (למעוניינים להרחיב, מוזמנים לקרוא עוד בבלוגפוסט בנושא). בארגון המיילדות החזון של הקהילה הוא שכל יולדת בקהילה תדע כי יש לה מרחב מקצועי להיוועץ בכל נושא ההריון והלידה, וכן ליצור קשר בלתי אמצעי ועמוק בין יולדות ומיילדות. בפועל, יולדות פוגשות בחדר הלידה מיילדות מהקבוצה ואף חוזרות לקהילה לאחר הלידה להודות למיילדות ולהשתמש במרחב וזו ההצלחה האמיתית. 

תוך שבוע ממועד הקמת הקהילה היו בקהילה מאות נשים, שהתייעצו וקיבלו מיידית מענה מקצועי או הפנייה לגורם הרלוונטי ממיילדות, בחודש הראשון הקהילה כבר הגיעה ל-1,500 חברות פעילות.

חן הרשקוביץ-אוחיון, שותפה מייסדת ב- Community Forward: ״כמי שליוותה את הקהילה מיום הקמתה – אני חושבת שרגעי השיא והקסם שלה, הן שנשים בוחרות יממה או כמה ימים אחרי לידה, לחזור להגיד תודה על המידע, התמיכה וכמובן למיילדת שלהם בחדר הלידה – הן מתארות בפוסטים מרגשים, איך הקהילה ליוותה אותן בדילמות וסייעה להן, ואיך המיילדות בחדר הלידה הפכו את הרגע המשמעותי בחייהן לחוויה חיובית גם ברגעים לא פשוטים״

לסיום, בזכות ההליך האסטרטגי, ארגון המיילדות זיהה את צרכי קהל היעד וידע לתכנן את הקמת הקהילה באופן מיטבי שאף הביא להצלחתה. אנו גאות וחשות זכות גדולה לקחת חלק בהקמה ובקידום קהילה נפלאה זו!

מילה של מיילדת היא דוגמא לקהילה שענתה על צורך קיים, הן של המיילדות ״לקחת בעלות״ חזרה על עולם תוכן שעבורו למדו שנים רבות וזהו עיסוקן והן של היולדות שמחפשות עצות ותמיכה ברשת ולעיתים נסמכות על מקורות לא אמינים, 

״גילית 2 פסים? ואיתן נולדו לך מיליון שאלות? מתלבטת איך ללדת? לקחת משכך? איפה ללדת? מלונית או שחרור הביתה? בקיצור, הגעת למקום הנכון.

הקמנו את הקהילה על מנת לייצר מרחב בטוח, מכיל, מכבד ומקצועי שייתן מענה לכל השאלות שעולות ונולדות ויפגיש באופן בלתי אמצעי בין יולדות למיילדות שנושמות וחיות את העולם הזה, ולידות, יום יום.

אז בין אם אתן מתכננות לידה, לקראתה או קצת אחריה, בין הריונות וילדים – זה המקום בשבילכן להעלות כל שאלה, היוועצות או מחשבה (חווינו כבר הכל) ולראות שאת לא לבד.

צוות מילה של מיילדת מורכב כולו ממיילדות מוסמכות בישראל״.

בין אם אתם מנהלים קהילה מטעם מותג, חברה או אירגון, ובין אם אתם מנהלים קהילה חברתית – שאלת בריאות הקהילה היא שאלה קריטית כי ככל שהקהילה שלכם תהיה בריאה יותר, כך רמת המעורבות בה תגדל, וכך חברי הקהילה ייחסו לה חשיבות רבה יותר – כך שהיא תניע אותם לפעולה לשמה היא הוקמה. 

מדד "בריאות" הקהילה נמדד היום גם על ידי פייסבוק עצמה, אך בהינתן שאנו לא מכירים את אופן הפעולה של האלגוריתם של פייסבוק, ובהינתן שממילא ישנן פלטפורמות נוספות ומצוינות אחרות לניהול קהילה – פנינו למקורות חיצוניים ובדקנו איך הם מודדים את בריאות הקהילה?

ב- CMX, ארגון מנהלי הקהילות הבינלאומי, מציעים למדוד את "בריאות" הקהילה בין היתר באמצעות סקרים ושאלונים, כאשר המטרה הסופית היא גם להכיר לעומק את תחושת הסיפוק של חברי הקהילה מהמרחב שיצרתם, אך גם להפיק מכך תובנות מעשיות עבורכם כמנהלי קהילה לביצוע בשטח. 

תוכלו לקרוא את המאמר המלא כאן ומיד תוכלו לקרוא את הסיכום שלנו, עם כמה אינפוטים נוספים:

שלב ראשון – קביעת מטרות

לפני שיוצאים לדרך, יש לקבוע מטרה ברורה. למה אתם עושים את הסקר הזה? מה אתם רוצים לבחון? מה אתם מצפים לקבל בסוף התהליך?

למשל: 

אתם רוצים לבחון עד כמה הקהילה מהווה שיקול מרכזי בקבלת החלטות אצל חברי הקהילה, או שאתם רוצים לתעדף משימות ותוכן לפי מה שחברי הקהילה רוצים לראות ועוד. 

שלב שני – לוח זמנים

נסו לכתוב לעצמכם מהן הפעולות הנדרשות לצורך ביצוע הסקר, וסדרו אותן לפי תאריכים בלוח השנה. 

טיימליין לדוגמא: 

שבוע ראשון – סיעור מוחות בתוך הצוות, 

שבוע שני – משוב מצוות ניהול הקהילה/המותג/ארגון, 

שבוע שלישי – בניית הסקר בפלטפורמה שתבחרו (ראו הרחבה בהמשך), 

שבוע רביעי – הרצת הסקר בקהילה, 

שבוע חמישי ושישי – ניתוח נתונים והצגתם.

שלב שלישי – תכנון השאלות. 

בבואנו לבנות שאלות לסקר בקהילה שלנו, עלינו לוודא שיש חוט מקשר ביניהן, שהסדר שהן מוצגות הגיוני ו"זורם" ושהן מקיפות את כלל הנושאים שעליהם אנחנו מחפשים מענה. 

במידה ואתם מנהלים קהילה באופן פרטי ורוצים ליצור שיתופי פעולה עם מותגים – נסו לחשוב קדימה: איזה סוגי שאלות חברות מסחריות שמתעניינות בקהילה שלכם ירצו לקבל עליהם מענה. אם אתם מנהלים קהילה מתוך מותג או חברה, נסו לחשוב איזה סוגי שאלות ירצו מקבלי ההחלטות בארגון לקבל עליהם מענה.

לדוגמא:

• שאלות היכרות עם חברי הקהילה לצורך פילוחם
• כמה זמן הם מבלים בקהילה
• מה הקהילה תורמת להם
• האם הם ממליצים לחברים שלהם להצטרף לקהילה
• מה הם למדו בזכות הקהילה
• מה הם היו רוצים לשפר בקהילה
• ועוד. 

נסו לשלב בין שאלות טכניות (למשל – נוחות הפלטפורמה), שאלות פילוח קהל היעד, שאלות קלילות (למשל בדיחה פנימית של הקהילה), שאלות "קהילתיות" הבוחנות עד כמה הקהילה משמעותית לחברי הקהילה. 

שלב רביעי – ניווט בשאלות.

כיום ישנן מערכות סקרים מתוחכמות (לדוגמא: Typeform) שמאפשרות ליצור סקר חכם המנווט בין שאלות.
למשל – אם חבר קהילה השיב כן לשאלה מס' 1, הוא יעבור אוטומטית לשאלה מס' 3 וידלג על שאלה מס' 2. ניווט חכם של השאלון ייצור סקר מותאם אישית לכל משיב ויגביר את הערך שתוכלו לקבל מתשובותיו. 

שלב חמישי – קידום. 

כמו כל פוסט בקהילה, גם את הסקר תצטרכו לקדם תוך שימת לב לחשיפה שקיימת אצלכם. 

כדאי לפרסם את הסקר מספר פעמים ואף להיעזר בנכסים דיגיטליים נוספים של הקהילה, ככל שקיימות כאלו (רשימת תפוצה, קבוצות ווטסאפ, טלגרם, הודעת פוש בסלאק, עמוד עסקי וכו'). 

רצוי לקבוע מראש יעד מספרי למילוי השאלון, כזה שיהווה מדגם מייצג של הקהילה, אבל בו בזמן לזכור שככל הנראה מי שימלאו את הסקר הם החברים הפעילים בקהילה שנחשפים באופן תדיר לפרסומים העולים בה. כדי ליצור מדגם אמיתי רצוי לפנות באופן אישי ואקטיבי לחברים פחות פעילים בקהילה, כדי לוודא שגם קולם נשמע.

שלב שישי – יצירת דו"ח.

אחרי סיום איסוף הנתונים, מגיע שלב הניתוח ובניית הדוחות. שווה להיעזר בצוות גרפי ככל וקיים, על מנת להציג את הנתונים בצורה אינפו-גרפית. את התוצאות אפשר להציג בנכסי הקהילה, בצורה פנימית למקבלי החלטות בארגון או למותגים שרוצים לשתף איתכם פעולה.

אהבתם את הבלוגפוסט? נשמח לשמוע בתגובות שאלות והארות.

החסרונות שלנו כמנהלי קהילה "זרים" הם היתרונות הכי גדולים שלנו. בכתבה הקרובה נסקור את החוזקות והחולשות של מנהלי קהילה המגיעים מבחוץ פנימה, בעזרת מס' תובנות וכלים נצליח להתגבר על תסמונת המתחזה, ונגיע מלאי ביטחון לקראת ראיון העבודה הבא או לתחילתו של פרויקט מרגש. 

מאת: נופר בן דרור פכט, מובילה את תחום הקהילות בElementor  

ללא ניסיון בניהול קהילה באופן מקצועי, ללא רקע בהייטק או בבניית אתרים, לפני 3 שנים הצטרפתי לאלמנטור, הכלי המוביל לבניית אתרים בוורדפרס, להוביל את תחום הקהילה. איך זה יכול לקרות?!  איך הצלחתי ללא ניסיון מקצועי או תוכני להצליח לבלוט מעל שאר המועמדים, להוביל ולפתח קהילה חיה ותוססת עד היום?!

יתרונותיו של מנהל קהילה שמגיע מבפנים 

לפני שנצלול לפערים, הנחת היסוד של כולנו, חזקה ומוצדקת ככל שתהיה, הינה שמנהל קהילה שהוא חבר טבעי בה, מביא איתו יתרונות עצומים. באופן טבעי אתה יכול להתחבר לקהילה ולשיח היומיומי, שכן מהיותך חבר קהילה טבעי, אתה חווה מניסיון אישי את המסלול אותו חווים חברי הקהילה שלך.

לא פחות חשוב מהיכולת שלך להתחבר לקהילה, זה היכולת של חברי הקהילה יכולים להתחבר אליך. מעצם היותך חבר קהילה פעיל, כזה שיכול לשתף מניסיונו האישי ולהביע דעה ועצה, אתה יכול לזכות באמונם של חברי הקהילה שלך.

ההיכרות שלך עם עולם התוכן, יוצרת נוחות, אמינות ומסייעת לך להיות חבר פעיל ואקטיבי בקהילה אותה אתה מוביל. כחבר קהילה מן המניין אינך מגיב בתור מנהל בלבד, אלא מתוך רצון לתרום לשיח כחבר שווה. הנך מדבר את השפה, מתחבר ומזהה את הניואנסים העדינים הרלוונטים מבלי להתאמץ. 

ולא פחות חשוב, פקטור הזמן וההכשרה. ההיכרות עם עולמות התוכן של הקהילה וחברי הקהילה עצמם עוזרת, מקלה ומזרזת את תהליך זיהוי הצרכים, פוטנציאל השותפים שלך לדרך מתוך הקהילה ובניית תוכנית ארוכת טווח. 

עם ההיצע מגיע הביקוש 

בשנים האחרונות, עם התפתחות המטאורית של תחום הקהילה במגזר העסקי והחברתי, אנחנו רואים עוד ועוד קהילות קמות באופן טבעי ו/או מכוון, ותפקידו של מנהל הקהילה הופך להיות משמעותי ומרכזי יותר ויותר. הצמיחה של התחום הגדילה באופן משמעותי את ההיצע התעסוקתי, וההזדמנויות להוביל קהילות באופן מקצועי הפכו להיות אטרקטיביות ומבוקשות בשלל המגזרים. 

לצד ההיצע גם עלה הביקוש, והיום על כל משרה בתחום מתחרים מנהלי קהילה רבים, עם רמות ידע וניסיון משתנים. לעיתים ההתאמה מגיעה מבפנים, חבר קהילה טבעי, שמביא איתו יכולות ניהול קהילה רלוונטיות. אך בלא מעט מן המקרים הגיוס לתפקיד מגיע מבחוץ. 

בנק' הזאת עלול להתעורר בנו תסמונת המתחזה, ואיתו צפים ועולים החסרונות של מנהל קהילה "זר", כזה שמגיע לגמרי מבחוץ;

• האם אני יכול להתחבר ולהבין את חברי הקהילה שלי באמת? האם מנהל קהילה בן 25 יכול להוביל קהילה של 60+? האם ניתן להוביל קהילה של מחלימים מסרטן כאשר מעולם לא היית חולה?
• האם חברי הקהילה יתחברו אלי? האם חברי קהילה הקיימת יצליחו לבטוח בי? 
• ללא היכרות עם עולם התוכן, האם ארגיש אי פעם בנוח להיות אקטיבי? לכתוב את דעתי האישית? מה יקרה אם טעיתי בניסוח, האם יצחקו עלי? 
• איך בכלל מתחילים? אני זקוק לזמן ארוך ומחקר יסודי על מנת להכיר את הקהילה ועולם התוכן שלה. רק משיחות אישיות, מחקר וניתוח מעמיק אצליח להבין את כל המורכבויות שמגיעות עם הקהילה. 

וכאן נשאלת השאלה; איך נוכל לבלוט מעל הקולגות שלנו? איך נוכל להראות שההבדלים שלנו הינם החוזקה הכי גדולה שלנו? 

ההבדלים הופכים אותנו לאדם הטוב ביותר לתפקיד

היתרון העצום בלהוביל קהילה היא ההבנה שזה לא one (wo)man show, זה לא סובב אותי. לא אמור להיות לי את כל התשובות, אלא ההצלחה שלי טמונה ביכולת שלי לשאול ולהקשיב לחברי הקהילה שלי. הם רוצים וצריכים להישמע, בכך אדייק את זיהוי הצרכים ואוכל גם לזכות באמונם. 

זו הזדמנות מצוינת להראות את יכולות ההובלה והניהול שלי, בעזרת ההבנה שזה לא סובב אותי, מאפשרת לי לתת את הבמה לחברי הקהילה, ולהם את היכולת לתרום ולהשפיע באופן משמעותי. 

ניסיון העבר וצורת הראייה שלי מאפשרת לי לראות את התמונה הגדולה. הסתכלות רעננה, שונה, חשיבה מחוץ לקופסא שתוביל לחדשנות. 

היכולת שלי להיות אובייקטיבי מאפשר לי לתת למחקר להוביל אותי ולהיות פתוח לרעיונות חדשים, מאשר לצאת לדרך עם הנחות יסוד סובייקטיביות, המגיעות מתוך ניסיון אישי, שעשויים להצר את הפתיחות המחשבתית ולמנוע או לשלול רעיונות חדשים וטובים.

ולא פחות חשוב, הרצון שלי להוכיח. יש בי דרייב ללמוד ולהתפתח מה שהופך אותי לעובד/ת המושלם. 

טיפים למקום העבודה הבא שלך

• תמנף את החולשות שלך. אל תנסה להסתיר את ההבדלים שאתה מביא, אלא שים אותם על השולחן וזכור כי אלה הם החוזקות הכי גדולות שלך. 
• בקש עזרה. מניסיון אישי, אחד הדרכים הכי משמעותיות ללמידה והתפתחות בתחום ניהול הקהילה, הינו למידת עמיתים. צור קשר עם מנהלי קהילה דומים לך ללמוד מהניסיון שלהם.
• בקש עזרה #2. פנה לחברי הקהילה שלך, התשובות לשאלות שלך כבר נמצאות שם ורק מחכות שתמצא אותם.
• בקש עזרה #3. קהילה ככל הנראה משרתת הרבה מאד מחלקות בחברה, צור קשר עם אותם בעלי עניין ותלמד מהם על הצרכים בעיניים שלהם (ואל תשכח לשתף אותם איך ענית על הצרכים ברגע שיש לך תוכנית פעולה).
• שכור/תעסיק את הכישורים החסרים לך. במקרה הזה, צרף לצוות שלך חבר קהילה. כמו שציינתי בהתחלה, יש יתרונות עצומים וברורים למוביל קהילה המגיע מבפנים, ולשים סביבך את מי שמשלים אותך יהפוך אותה למנהל קהילה טוב יותר.
• עשה שיעורי בית. תקדיש את הזמן והמחשבה למחקר מעמיק. שכשתבוא עם תוכנית חדשה ומסעירה תוכל לגבות אותה עם נתונים ועדויות משמעותיות.  

מאמר זה עלה לראשונה כהרצאה במסגרת CMX Spark , כנס אזורי למנהלי קהילות, אפריל 2021. 

יצירת מעורבות היא אחד האתגרים המשמעותיים בבנייה וניהול קהילה, הרי ללא מעורבות חברי הקהילה – האם זו אכן קהילה? אז כדי לצלוח במשימה שניצבת מולכם, ריכזנו לכם כאן מס' טיפים פרקטיים ליצירת מעורבות בקהילה:

ערך, ערך, ערך, ערך – כאשר פועלים להקמה והובלה של קהילה, הדבר הראשון שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו הוא: מה הביא את חברי הקהילה להיות חברים בה? מה הם מחפשים? מה הקהילה יכולה לתת לחברים שלה? אלו שאלות שחשוב לענות עליהן בטרם נקים את הקהילה. ערך עבור חבר קהילה יכול להיות ידע, קשרים, תמיכה ועוד. טיפ: כדי לזהות מהו הערך שהקהילה משוועת אליו – יש לבצע מיפוי צרכים.

חברי הקהילה שלנו לומדים אגבית כיצד להשתתף בקהילה – תארו לכם שחבר קהילה ביקש עזרה דרך המרחב שהקמתם, ואף אחד לא הגיב לו. או חמור מכך, תארו לעצמכם שבמקום לקבל תשובה קונקרטית, הוא קיבל הצפה של פרסומות, ספאם, והצעות לא רלוונטיות. 

 – עוד תארו לכם שחברת קהילה אחרת ראתה זאת, וכעת היא זקוקה לעזרה בעצמה. מה הסיכוי שאותה חברת קהילה תרצה לבקש גם היא עזרה בקהילה? נמוך. 

 – בתור מנהלי קהילה אתם צריכים לוודא שחברי הקהילה מקבלים מענה (מדויק) לצרכים שלהם, כי מדובר במעגל שמזין את עצמו. ככל שחברים יחוו חוויה חיובית בעצם השתתפותם בקהילה, וככל שחברי קהילה יראו שחברים אחרים חווים חוויה חיוביות, כך הם ייטו לקחת חלק פעיל בקהילה.  

זה לא אתם, זה הם – בהמשך ישיר לטיפ הקודם – אל תתבלבלו לחשוב כי עליכם להיות הגורם היחיד שמשיב, כותב, נותן ערך, ומניע את הקהילה לשיחה. ההיפך. חפשו את חברי הקהילה האקטיביים והזמינו אותם לקחת חלק בשיח. אפשר לתייג אותם במענה לשאלה שנשאלה, אפשר לשוחח איתם בפרטי ולהציע להם להציג את עצמם, אפשר להעניק להם תפקידים בקהילה ועוד!

רושם ראשוני יש פעם אחת בלבד – לתהליך ההצטרפות לקהילה יש יכולת מופלאה להגביר את המעורבות בקהילה. זהו הרושם הראשוני שחברי קהילה חווים עם הצטרפותם למרחב. ככל שהתהליך יהיו מדויק ומוצלח יותר – כך נרוויח את הקשב והעניין של חברי הקהילה! אז איך עושים זאת?

 – מומלץ להתחיל להוביל את הקהילה עם גרעין חברים מצומצם אשר יבסס את השיח ורק לאחר מכן כדאי להתחיל להפיץ את הקהילה בצורה רחבה. החברים החדשים שיצטרפו לקהילה, יכנסו לתוך מרחב קיים ותוסס, כך שיהיה להם קל יותר "לקפוץ למים" ולקחת חלק בשיח הקיים. 

 – אפשר ליצור שאלות סינון בטרם הכניסה לקהילה (בפייסבוק למשל מדובר בפיצ'ר קיים, אך אפשר ליצור זאת גם בדרכים אחרות). שאלות הסינון לא רק עוזרות לכם להבין מי מבקש להכנס לקהילה, אלא זו הזדמנות לבקש מהמתעניין/ת לעצור, לקרוא, ולהבין למי הקהילה מיועדת ומהם קודי ההתנהגות המקובלים. 

 – אפשר להוסיף ולשלוח לכל חבר קהילה חדש שמצטרף הודעה אישית בה תציגו את עצמכם ואת הקהילה, ואף תניע את החבר החדש לכדי פעולה (לפרסם פוסט היכרות, לענות על שאלון וכו'). 

 – אגב, גם שרשרת מיילים שבועית אשר נשלחת באופן אוטומטי לחבר הקהילה יכולה להוות תהליך הצטרפות נהדר.

שאלו שאלות פתוחות – אם אתם רוצים ליצור שיח בקהילה, אפשרו זאת. שאילת שאלות פתוחות תאפשר לחברי הקהילה שלכם להביע את הדעה שלהם בנושא מסוים, ולא רק ללחוץ על כפתור ה"לייק" הידוע. 

אפשרו מגוון של דרכי השתתפות – יש אנשים שנהנים לקחת חלק בדיונים בפלטפורמה דיגיטלית, ויש אנשים שנהנים להגיע לאירועים פיזית (זוכרים מה זה?). יש אנשים שאוהבים לענות בפרטי, ויש אנשים שאוהבים לקבל חשיפה. יש חברי קהילה יוזמים, ויש חברי קהילה מגיבים. ככל שתאפשרו לחברי הקהילה שלכם מנעד רחב יותר של דרכי השתתפות, כך תצליחו "לגעת" ברבים יותר.

שתולים היא לא מילה גסה – לעיתים, לא משנה מה אנחנו עושים, השיח לא מניע. לכן, במידה ויש לכם היכרות קודמת עם חברי קהילה, תמיד אפשר לבקש עזרה: לענות על שאלה של חבר קהילה אחר, לפרסם פוסט בנושא מסויים, להגיב וכו'. כמובן שחשוב לשים לב שאתם עושים זאת במשורה, ורק במקרים בהם חבר הקהילה "השתול" הינו חבר קהילה מין המניין, שיש לו עניין ורצון לסייע. 

יש לכם טיפים נוספים להגברת המעורבות?

כיתבו לנו ונוסיף את האינפוט שלכם! 

עם התפתחות תחום ניהול הקהילות, קל מאוד ללכת לאיבוד בין שלל הקהילות שנפתחות חדשות לבקרים. לכן, כדי לעשות קצת סדר בבלאגן, ריכזנו לכם את ההגדרות המקובלות לסוגי קהילות שונים, מהי המטרה של כל סוג קהילה וטיפ מנצח לניהולה.

אז שנתחיל?

קהילת מוצר: קהילה המבוססת בעיקרה על יוזרים של מוצר. בקהילות מוצר אנו רואים במשתמש של המוצר לא רק כלקוח ותו לא, אלא כחבר קהילה, בונים לו מרחב בו הוא יכול להתבטא באופן חופשי, ומייצרים דיאלוג בין חבר הקהילה למוצר, ובין חברי הקהילה עצמם. 

1. 1. מטרה/ות לשמה תוקם קהילת מוצר: להוות את הגשר בין המטרות העסקיות של החברה (המוצר) לבין הערך שניתן לתת לחברי הקהילה (במקרה הזה – משתמשי המוצר). דרך הקהילה נוכל לעודד את נאמנות הלקוחות למוצר, לקבל פידבקים לשיפורו, ליצור קהילת שגרירים אשר תפיץ את "הבשורה" הלאה, להיעזר בניסיון המשתמשים הוותיקים לפתרון אתגרים עבור משתמשים חדשים ועוד.
   2. דוגמאות: Rise up, Honeybook, Elementor, Waze, Powtoon, Joytunes, ועוד.
   3. טיפ מנצח: אין שום דרך קלה לדעת מי יהיה חבר קהילה מעורב ובעל ערך למוצר שלכם, עד שלא תחל פעילות הקהילה. שתו קפה (פיזי או דיגיטלי) וערכו שיחה פרונטלית עם כמה מהאנשים אותם אתם רואים כחברי הקהילה האידיאלית שלכם. חילקו איתם טיוטות מוצר ורעיונות, אך בעיקר הקשיבו לדעה ולביקורת שלהם.

קהילת מותג: קהילה המנוהלת מטעם מותג ופונה לקהל לקוחותיו הקיימים ו/או הפוטנציאלי על בסיס מכנה משותף מאגד.

1. 1. מטרות אפשריות לשמן תוקם קהילת מותג: גידול במכירות המותג; חדירה לפלח שוק מסוים (דרך הקמת קהילה המיועדת לאותו קהל); גידול בשביעות הרצון של קהל היעד ו/או גידול בנאמנות הלקוח למותג; היכרות עם צרכי קהל היעד דרך חשיפה לשיח שוטף ועוד.
   2. דוגמאות: Adidas Runners ,Sephora, קהילת אוהבי הקפה שגם קצת מבינים בזה.
   3. טיפ מנצח: אחד העקרונות החשובים בקהילה הוא שמירה על אותנטיות ושקיפות. מותג שמקים קהילה ומסתיר זאת ביודעין חוטא לקהילה ואם הדבר יתגלה הנזק גדול על התועלת. מידת המעורבות של המותג בקהילה תלויה במטרות אותן מעוניין המותג להשיג, אך לכל הפחות יש ליצור דיסקליימר שמשייך את המותג לקהילה. 

קהילת בוגרים: קבוצה של אנשים שהמכנה המשותף שלהם הוא שסיימו יחדיו מסלול כלשהו (למשל: אקדמי, צבאי, מקום עבודה) ויצאו כל אחד לדרך חדשה ושונה. המחבר בין חברי הקהילה הוא הקשר והזיקה למוסד, תעודה, השכלה או ניסיון משותף שצברו.

עד לשנים האחרונות, ארגוני הבוגרים היו נחלתם המרכזית של מוסדות אקדמיים, אך אימוץ תפיסות קהילתיות הובילו לכך שאנו יכולים לאתר כיום קהילות בוגרים איתנות ומעורבות גם ביחידות צבאיות שונות, קורסים ותכניות במגזר הציבורי והשלישי ואפילו אצל חברות עסקיות ציבוריות ופרטיות. 

1. 1. מטרה/ות לשמה תוקם קהילת בוגרים: חיזוק הקשר עם הבוגרים לצורך תמיכה הדדית זה בזה – הבוגרים הופכים להיות שגרירי הארגון, והארגון ממשיך לתת להם ערך כדוגמת נטוורקינג, חברויות, הזדמנויות תעסוקה, וקידום מטרות משותפות המתכתבות עם ערכי המוסד. מנגד, הבוגרים יכולים לסייע לארגון באמצעות גיוס כספים, דיוורור ערכי הארגון כלפי חוץ, גיוס והזמנת חברים חדשים לארגון ועוד. 
   2. דוגמאות: ארגוני בוגרים של אוניברסיטאות כדוגמת; הארוורד, MIT, אוניברסיטת תל אביב, המרכז הבינתחומי הרצליה, קהילות בוגרים של יח׳ צבאיות כדוגמת; חובלים, 8200, חיל האוויר, שייטת, מטכ״ל ועוד. קהילות של תכניות במגזר השלישי; ארגון הבוגרים של שגרירי רוטשילד, עתידים, ולסיום, ארגוני בוגרים של פירמות רו״ח ועו״ד כדוגמת KPMG, פישר בכר חן וול אוריון ושות׳.
   3. טיפ מנצח: הטעות הנפוצה בקרב קהילות בוגרים היא המחשבה כי עצם השתייכות חברי הקהילה לאותו ארגון בעבר, היא הגורם המחבר ביניהם שיכול להניע את הקהילה ולהשיג את מטרותיה. אף על פי כן, הנוסחה להצלחה בקהילת בוגרים היא היכרות עומק של המוסד עם חברי הקהילה. ככל שמובילי הקהילה ישימו דגש על החיבורים, ההזדמנויות וההיכרויות בין החברים בקהילה כך יכולתם להשיג מטרות שונות ולההנעה לפעולה של החברים בה תגדל.

קהילה גיאוגרפית: קבוצת אנשים הגרה בשכונה, עיר או ישוב וחולקת מכנה משותף של שכנות ויחסי גומלין. הצרכים, ההתמודדויות והמשאבים המשותפים המשפיעים על חיי היומיום של התושבים ועל איכות חייהם.

1. 1. מטרה/ות לשמה תוקם קהילה גיאוגרפית: חיזוק החוסן הקהילתי ביישוב, העלאת רמת איכות החיים, תנועה אל עבר מטרות משותפות ועוד.
   2. דוגמאות: קהילות השוות ברחבי הארץ, השכנים של בן גוריון, סגול גלקסיה, הרשת באר שבע ועוד.
   3. טיפ מנצח: בקהילה גיאוגרפית חשוב לחזק את מימד הבחירה, להזמין אנשים להשתתף, להקשיב ולאפשר במקום לרתום, להניע ולגייס. הטרמינולוגיה מעצבת את פני הקהילה.

קהילה חברתית: קהילה המוקמת ע"י יחיד ומאגדת אינדיבידואליים על בסיס מכנה משותף.

1. 1. מטרה/ות לשמה תוקם קהילה חברתית: בסיס לשיתוף חוויות; הפגת תחושת בדידות; יצירת כוח משמעותי להובלת שינוי (חברתי/ תפיסתי). לעיתים הקהילה החברתית תהיה גם מבוססת על מודל כלכלי המניב רווחים למוביל הקהילה. 
   2. דוגמאות: סופרגירלז זה אופי, אפס הפרדה, אבא פגום, מאמצחיק
   3. טיפ מנצח: מכיוון שתחום הקהילות כה פורח, שניה לפני שפועלים להקמת קהילה חברתית, עצרו. האם המרחב שאתם רוצים להקים קיים כבר? מה הבידול שאתם מציעים לחברי הקהילה? מדוע שהם יבחרו לקחת חלק בקהילה שלכם ולא באחת הקהילות הקיימות? ככל שהערך והבידול שתציעו יהיה גבוה יותר, כך הסיכוי שהקהילה תפרח גדל בהתאם. 

קהילת צרכנות: קהילה שמנגישה לחבריה הזדמנויות רכישה בלעדיות בנושאי תוכן של הקהילה (מוצרים ושירותים). המודל העסקי המקובל בקהילות צרכנות הוא מודל האפיליאציה (עמלות ממכירות) לצד קבוצות רכישה ופרסום של מותגים וחברות בנושאי וערכי הקהילה.

1. 1. מטרה/ות לשמה תוקם: תיעול הכח המספרי להזדמנויות צרכניות (הטבות, הנחות, שוברים וקופונים) עבור החברים, הצעות שאינן נגישות לצרכן הבודד; חינוך שוק לצרכנות נבונה; ערך מוסף לחברי קהילה קיימת בדמות של הטבות צרכניות.
   2. דוגמאות: רעות תקני לי, מאמאגורו, ליז קופוני, מוטקה, איגוד זוכי מחיר למשתכן.
   3. טיפ מנצח: כבדו את חברי הקהילה שלכם ומצאו עבורם את הדיל וההנחות הטובות והשוות ביותר. כמו כן, בפרסום ובקידום מוצרים שונים חשוב לשמור על שקיפות, אותנטיות ואמינות גבוהה מול חברי הקהילה. אל תקדמו מוצר שלא הייתם רוכשים בעצמכם או לקרובים שלכם.  

קהילת שגרירים: מציאת מנהיגים מקרב קהל היעד אשר מדווררים את מסרי הגוף המוביל.

1. 1. מטרה/ות לשמה תוקם קהילת שגרירים: מסייעת בהרחבת החשיפה האורגנית של הגוף המוביל דרך השגרירים ומסייעת בקידום המסרים ו/או המטרות של אותו גוף.
   2. דוגמאות:הקפטנים של Adidas runners, אלביט.
   3. טיפ מנצח: אל תתייחסו אל התוכנית כאל תוכנית שותפים. אל תספקו לשגרירים שלכם תמריצים בדמות הרשמות חדשות או יצירת לידים כדי שלא יאבדו לחלוטין את חופש הפעולה המספק להם את האמינות לה אתם זקוקים. כל פעולה שלהם צריכה להתבסס על האופן המיטבי בו ניתן להצמיח את המותג שלכם ואת התדמית המקומית שלו, ולא על הנעה להרשמה נוספת של משתמש אחד או שניים. הלקוחות החדשים ינהרו אליכם ברגע שהשגריר שלכם יזכה באמונם.

קהילה פנים ארגונית: קהילה המוקמת ע"י ארגון למען העובדים שלו. קהילות פנים ארגוניות מתחלקות למספר תתי סוגים כגון 

• קהילת למידה (קהילה המלווה תהליכי למידה בארגון ומטרתה להטמיע את החומר הנלמד, ליצור המשכיות לתהליך הלמידה, ולאפשר לחברים בה ליישם את החומר הנלמד); 
• קהילת ידע (קהילה המאגדת את כל אנשי המקצוע בארגון העוסקים בתחום, שירות, טכנולוגיה מסויימת ומשתפים זה את זו בידע ובשאלות המקצועיות שלהם); 
• קהילה חברתית (קהילה המבוססת על סממן מזהה ושאינו מקצועי, כגון השתייכות אתנית, מגדר, תחביב משותף);
• קהילת שגרירים (קהילת עובדים המשגררים את מסרי הארגון לגבי התפתחות המוצר, גיוס עובדים, חיי העובד בחברה וכו').

1. 1. מטרה/ות לשמן תוקם הקהילה קהילה פנים ארגונית: כפי שניתן לראות, המטרות משתנות לפי סוג תת הקהילה שתוקם.
   2. דוגמאות: בנק ישראל, KPMG, מיקרוסופט
   3. טיפ מנצח: בתור עובדים, אנו נדרשים לבצע את המשימות המוטלות עלינו ושבגינן אנו מקבלים תשלום. השתתפות בקהילה, על אף שזו קהילה פנים ארגונית, צריכה להעניק לחברי הקהילה ערך אמיתי כדי שהשתתפותם בה תנבע מרצון אמיתי. 

יש עוד סוגים רבים של קהילות, הגדרות וטיפים, אך קצרה היריעה מלהכיל

מקווים שהצלחנו לעשות לכם סדר בים הקהילות.

תרצו להוסיף הגדרה לסוג קהילה אחר? כתבו לנו ונעדכן את הבלוג. 

בתקופה בה ריחוק חברתי ובידוד נכפה על העולם כולו, רבים הבינו את החשיבות הבסיסית שב"ביחד". הרשתות החברתיות היוו מרחב המאפשר לאנשים ממקומות שונים להתחבר, לשוחח, ולעזור זה לזו – על אף העדר היכולת להתקהל. 

אז מה כל זה אומר על השוק עצמו? על מקצוע ניהול הקהילה ועל עתיד התחום?

זו השנה השניה ש-Community Forward, ארגון מנהלי הקהילות של ישראל, עורכות סקר ענק כדי לאתר את המגמות והתנודות שחלו בשוק ניהול הקהילות בשנה החולפת, והתוצאות – לא פחות ממפתיעות.

בעוד שבשנת 2019 40% מהמשיבים לסקר עסקו בתחום זה בהתנדבות מלאה ורק כ-60% התפרנסו מניהול קהילה כשכירים או כעצמאיים, בשנת 2020 כ-73% מהמשיבים ענו שהם מרוויחים מניהול הקהילה בין אם כשכירים במשרה מלאה, חלקית, יועצים, או עצמאיים. 

יתרה מכך, 54% אשר מנהלים את הקהילה שלהם דרך קבוצה בפייסבוק השיבו כי הם מתפרנסים מעצם ניהול הקהילה – או כשכירים או כעצמאיים. 

גידול העוסקים בתחום ניהול הקהילה בשכר מצביע על שתי מגמות עיקריות: 

1. יצירתן של משרות חדשות בתחום לאור ההתעוררות השוק העסקי שחותר ליצירת מערכת יחסים אותנטית וחזקה עם קהל היעד שלהם.
2. תהליכי מוניטיזציה שעוברות קהילות אשר החלו כהתאגדות חברתית של אנשים בעלי מאפיין משותף ועם הזמן מנהלי הקהילות פיתחו לאותן קהילות מודל כלכלי אשר יניב להם הכנסה.

רות עדן, מנכ"לית Community Forward ושותפה מייסדת אומרת: "כשהקורונה הגיעה לישראל נאלצנו לבטל תכניות רבות והיינו בטוחות שנחווה עצירה מוחלטת בפעילות שלנו. לא עבר חודש, ופתאום ראינו גידול ענק בכמות הפניות אל החברה. בראש ובראשונה פנו אלינו ארגונים וחברות ענק אשר בעקבות המצב ביקשו ליצור אסטרטגיה להקמת קהילה פנים ארגונית או קהילה שיווקיות להעצמת הקשר עם עובדי החברה או לקוחותיה. מעבר לכך, גם אנשים פרטיים רבים פנו אלינו לקבלת הכשרה כמנהלי קהילה לאחר שזיהו את הפוטנציאל הגלום בשוק".

אנו עדים למגמה זהה גם בעולם, חברות גלובליות רבות מקימות קהילות מותג ומוצר, ארגונים רבים מקימים ומעלים הילוך בהקמת קהילות פנים ארגוניות וכן ארגון מנהלי הקהילות הבינלאומי CMX ערך השנה את הכנס השנתי שלו באופן וירטואלי והשתתפו בו אלפי מנהלי קהילות מרחבי העולם.

ומה לגבי התגמול למנהלי קהילות?

במסגרת שיאני השכר, אנו רואים את קהילות המוצר כמובילות בראש כאשר כ-36% ממנהלי הקהילות מרוויחים בין 15,000-20,000 ש"ח לחודש.

בקהילות בוגרים לעומת זאת, רוב העוסקים במלאכה עושים זאת בהתנדבות.

פרילנסרים מרוויחים בממוצע בין 10,000-15,000 ש"ח לחודש (כ-40%). 

קצת על הפלטפורמות לניהול קהילה

באשר לפלטפורמות לניהול קהילה, פייסבוק עדיין מובילה בראש ואחריה באה הוואטסאפ.

חן הרשקוביץ-אוחיון, שותפה מייסדת בארגון מנהלי הקהילות של ישראל, מציינת: "לתפיסת Community Forward, פלטפורמה לניהול קהילה חייבת לאפשר דיאלוג ודו שיח בין חברי הקהילה – דבר אשר הוביל גם לפיתוח פיצ'רים רבים המסייעים לנהל את הקהילה בצורה טובה דרך פייסבוק". 

מהם סוגי הקהילות הפופולריות ביותר?

המספרים מדברים בשם עצמם אבל חשוב לציין כי בהשוואה לסקר של שנה שעברה מדובר בזינוק אדיר בסקטורים של קהילות מקצועיות, קהילות מותג וקהילות פנים ארגוניות והמגמה הזו רק בתחילת דרכה.

קצת על ניהול קהילה והאקדמיה

בעוד ששנה שעברה ראינו חלוקה שווה של מנהלי קהילות בעלי תארים לאלו ללא תארים, השנה אנו רואים כי 44% מהמנק"לים המשיבים לכנס הינם בעלי תואר ראשון, 28% בעלי תואר שני, ורק 7% ללא תואר אקדמי כלל, ו-7% נוספים בעלי תעודה מקצועית בלבד. 

לצד זאת, מוסדות אקדמיים רבים בארץ החלו לשלב בבתי הספר למנהל עסקים, יזמות ושיווק את תחום ניהול הקהילות כחלק ממערך הלימודים.

ולסיכום:

מהסקר גילינו שתפקידם של מנהלי קהילות אחראיים חולש על מגוון רחב ביותר של נושאים כמו יצירת מפגשי אוף ליין / זום, בניית גאנט תוכן, יצירת אסטרטגיה לניהול קהילה, יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים, ניטור שיח באון ליין ומדידת השפעת הקהילה על הצלחת הקהילה על הארגון. 

אין ספק כי אנו רואים התפתחות אדירה בתחום ניהול הקהילות כאשר גופי ענק מקימים קהילות לרבות צה"ל, מוסדות אקדמיים, מוסדות ממשלתיים, בנקים וגם חברות מסחריות מהגדולות במשק.

השאלה היחידה שנותרה כעת היא מי החברה הבאה שתצטרף לטרנד (שכבר כאן כדי להשאר!) ומי ינהל עבורה את הקהילה?  

גרפיקה: ג'רי וינוקור ליבליין 

כצעד ראשון, שמנו לעצמנו מטרה לייצר ביחד את אמנת מנהלי ומנהלות הקהילה. אמנה שתגדיר את מערכת היחסים של מנק"לים בישראל, הגדרת התפקיד שלנו, ובכלליות תיצור תיאום ציפיות פנימי וחיצוני לגבי מיהו מנהל קהילה? מטרת האמנה הינה יצירת הגדרה רחבה של המונח "קהילה", הגדרת התפקיד של מנהל/ת הקהילה ומה הוא טומן בחובו, מארג הקשרים שבין מנהלי ומנהלות קהילה, וכן התפקיד של מנהלי/ות קהילה ביצירת מרחב בטוח.

את התהליך הזה הובלנו בצורה קהילתית, יחד עם מנהלי הקהילות בשטח המובילים יום יום קהילות בארץ ובעולם, כדי ליצור הסכמה רוחבית ככל הניתן שיחד תעצב את התפקיד המתפתח הזה.

האמנה נבנתה ב-4 שלבים:

1. במשך שבוע שלם הצפנו בקהילה הדיגיטלית של הארגון (קבוצת הפייסבק) שאלות לדיון אשר יהוו את הבסיס לכתיבת האמנה. מטרת השיח הדיגיטלי היתה לתת מקום ולהנכיח את קולם של חברי הקהילה, גם אם הם לא יכולים לקחת חלק פיזית בכתיבת האמנה. כל חבר וחברת קהילה הוזמנו להוסיף את מחשבותיהם, רעיונותיהם, והגיגיהם בכל הנוגע לנושאים השונים.
2. לאחר מכן, קיימנו מפגש שולחנות עגולים שנערך במשרדי פייסבוק ישראל, בנוכחות עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. כ-60 מנהלי קהילות התחלקו בין 4 שולחנות ויחד ניסחו את ה"אני מאמין" שלהם בנוגע לאותה סוגיה. המשתתפים אף החליפו שולחנות כך שכל משתתף יכל להשפיע, באופן ישיר, על לפחות שתי סוגיות מתוך האמנה.
3. את החומר הגולמי שנוצר במפגש הזה, ערכנו לכדי מסמך מסכם, אותו הצגנו בקהילה הדיגיטלית של הארגון (קבוצת הפייסבוק). המסמך היה פתוח להערות, כך שכל חבר קהילה, בין שהשתתף במפגש ובין שלאו, יכל ויכלה להשפיע באופן ישיר על המסמך הסופי.
4. לאחר קבלת ההערות של המשתתפים, יצרנו מסמך סופי, אותו הצגנו לחתימת חברי הקהילה ואימוצה באופן רשמי.

הרי האמנה הרשמית של Community Forward לפניכם.  

* האמנה מנוסחת בלשון זכר אך פונה לשני המינים.

מהי קהילה?

קהילה היא קבוצה של אנשים המקיימים ביניהם סוג של שותפות, חולקים עניין משותף ומקיימים ביניהם אינטראקציה היוצרת מרחב משותף ובו תחושת שייכות.

לחברים ולחברות בקהילה יש לרוב מטרות משותפות.

קהילה מתקיימת במרחב פיזי (אוף-ליין) ו/או דיגיטלי (און-ליין) ומרחבים אלו מהווים תשתית לשיח.

בכל קהילה יש בעלי ובעלות תפקידים המאפשרים לה להתנהל הלכה למעשה.

חשוב לציין כי קיימים סוגים שונים ומגוונים של קהילות: קהילה גיאוגרפית, קהילה סביב עניין משותף, קהילה מקצועית, קהילה ערכית, מגדרית, פוליטית ועוד.

קהילות מעוררות, מעודדות ויוצרות תחושות של:

• שייכות – על בסיס חוויה משותפת, תכונות אופי, תחום עניין, צורך משותף, גורל משותף וכדומה.
• ביטחון – על בסיס מרחב בטוח.
• משמעות.
• אכפתיות וסולידריות. 
• "גאוות יחידה"
• גיוון דעות ופלורליזם – הכלה והקשבה הדדית, עידוד של דיון פורה וריבוי דעות.
• ערך מוסף למובילי הקהילה ולחברי הקהילה גם יחד – תוכן, אירועים, גיבוש, הכשרות, מידע, תמיכה – בהתאם לכל קהילה ומטרותיה.

תפקיד מנהל/ת הקהילה

סעיף זה מתעלה מעל מגוון סוגי הקהילות ומונה סעיפים כלליים, הרלוונטיים לכל קהילה, בין אם היא קהילה פיזית או וירטואלית, קהילת נושא, מוצר או חברה.

עם הקמת הקהילה תבחר הפלטפורמה המתאימה למטרות הקהילה ולקהל היעד אליו היא פונה (תיתכן יותר מפלטפורמה אחת).

אין הכרח כי מנהל/ת הקהילה יהיה או תהיה מייסד/ת הקהילה, וזו תהא שותפה בקביעת חזון, מטרות, ערכי ואופי הקהילה.

מנהל/ת הקהילה אחראי/ת על שמירת מרחב בטוח עבור חברי וחברות הקהילה, זאת בכדי לאפשר ביטוי של מגוון דעות (גם אם הן מנוגדות לאלו של מנהל/ת הקהילה).

מנהל/ת הקהילה מתנהל/ת מתוך מתן דוגמה אישית בהתוויית תרבות השיח ומתוך שאיפה לאפשר לכלל חברי וחברות הקהילה לחוש בנוח להביע את דעותיהם ואף לחוש שייכות וגאווה.

גמישות וקשב לרוח הקהילה ולצרכיה נדרשים ממנהל/ת קהילה.

על מנהל/ת קהילה לזכור שהקהילה שייכת לכלל חבריה ולקחת בחשבון שעשויים להידרש שינויים תוך כדי התפתחות הקהילה ובהתאם למטרותיה, כולל האצלת סמכויות: גיוס מתנדבי פעילות ו/או מנהל/ת שותף/ה בניהול והובלת הקהילה.

תפקיד נוסף וחשוב הינו יצירת ערך עבור חברי וחברות הקהילה. תפקיד זה כולל הנגשת ידע בנושאי הקהילה לחברי וחברות הקהילה. בנוסף, תפקיד מנהלת הקהילה יכול לכלול גם ערך חברתי על ידי מפגשים פיזיים והרחבת הרשת החברתית של חברות הקהילה. על מנהל/ת הקהילה להנגיש את הקהילה לקהל היעד הרלוונטי ולעודד אינטראקציה פעילה של חברות הקהילה עם תכני הקהילה וזאת במטרה לשמר את חברות הקהילה השונות ולייצר עבורן ערך.

תפקיד מנהלת קהילה ביצירת מרחב בטוח בקהילה

האמור מתייחס למרחב קהילתי שמתקיים הן במרחב הוירטואלי והן במרחב פיזי:

• על מנהל/ת הקהילה להוות דוגמה אישית ולשמור על שיח מרחב מכבד שבו אין מקום לאלימות מילולית או אמירות פוגענית.
• על מנהל/ת הקהילה לפעול בשקיפות ליצירת קווים מנחים או כללים ולערוך תיאום ציפיות בין מנהלי ומנהלות הקהילה לחברותיה באשר להגדרת המרחב הבטוח.
• במידה וקיים תקנון לארגון/קבוצה
• על מנהל/ת הקהילה לפעול על מנת ליישם אותו במרחב הוירטואלי.
• על מנהל/ת קהילה להיות גורם מאפשר ככל הניתן, במסגרת שמירה על חוקי הקהילה ומטרותיה וזאת כדי לתת מקום למגוון דעות.
• על מנהל/ת הקהילה לפעול בשקיפות כלפי הקהילה כדי לעורר מרחב בטוח ושוויוני.
• על מנהל/ת הקהילה להיות עקבי בפעולות הניהול שלו, תוך כדי דוגמה אישית והקפדה עצמית.
• על מנהל/ת הקהילה לשאוף להגן על חברי וחברות הקהילה כך שאלו יוכלו לחוש בה ביטחון.
• על מנהל הקהילה לבחור את הדרך המתאימה ביותר לרוח הקהילה לניהול מחלוקות, בין אם במתן כלים או בהתערבות על מנת לצור מרחב בטוח.
• על מנהל/ת הקהילה לשאוף להכללה של כלל המגזרים בחברה הישראלית.

מערכת יחסים אתית בין מנהלות קהילה: מה מותר ומה אסור?

שיימינג: להימנע מביוש

מומלץ להוסיף התייחסות כחלק מחוקי הקבוצה – לא לבצע שיימינג על קבוצות אחרות.

תפקיד מנהלת קהילה לעצור מקרה שכזה.

העתקה מקבוצות אחרות (במידה והקהילה מתקיימת במרחב וירטואלי)

על מנהלת הקהילה לבדוק אם מותר להשתמש בחומרים.

במידה וכן – לתת קרדיט או לנהל על זה שיח עם מנהל/ת הקבוצה.

אין להוציא מידע החוצה ויש למחוק הודעות שהועלו בקבוצה ועברו על הסודיות של קבוצה אחרת.

הפצת הקהילה שלך בקהילה אחרת

עלינו לכבד את כללי הבית ולהוות דוגמא. ניתן לעשות זאת רק בתיאום עם מנהל/ת הקהילה.

לעודד אי תחרות ומניעה משיווק של הקהילה שלך בקהילות אחרות, אלא אם הדבר מתואם ומקובל על מנהלי הקהילה משני הצדדים.

שאלי תחילה (Ask first)- יצירת תקשורת ישירה בין מנהלות קהילה, לפני פעילות כזו או אחרת.

קידום שיתופי פעולה על בין קהילות

עלינו, כמנהלי ומנהלות קהילה:

• לעודד שיתופים ושיח
• לצור ערך מוסף על ידי שיתוף פעולה בין קהילות
• לקדם שיח חיובי
• לקדם פתיחות מחשבתית
• לעודד שיתופי ידע 
• לצור מרחב לפרסום קהילות ותתי קהילות נוספות
• למפות ולהנגיש מידע קיים
• לשאוף לחבר בין קהילות

במפגש השתתפו מספר מובילי ומנהלות קהילה אמיצים ואמיצות, שהעזו לצעוד לתוך המרחב הזה.

לא קל לדבר על הטרדות מיניות. גם במפגש חווינו כי השיח על הנושא דומה להליכה על ביצים, אך דבר אחד היה ברור לכולם: אם לא נדבר על זה, זה לא יעלם.

סביר להניח, שביום מין הימים יקרה אותו מקרה, אשר יוביל לשרשרת תקדימים לגבי האחריות שיש לנו כמנהלי ומובילי קהילות על הטרדות מיניות בקהילה. מעבר לאחריות המשפטית שאולי תחול עלינו ביום מין הימים (ויש שיטענו כי היא חלה כבר היום), יש לנו גם אחריות ערכית ליצור עבור חברי הקהילה שלנו מרחב בטוח ולכן, אנו רוצות לחלוק איתכם את התובנות שעלו במפגש ואת הצעדים הבאים.

מאחר ויש שוני רב בין קהילה לקהילה, הפתרונות בהכרח יתחילו משיח ועיסוק בנושא, ויצירת פתרונות מתוך הקהילה עצמה. הצעד הראשון הוא לנרמל את השיח בנושא, לתת לו תוקף ולאפשר שיח נעים ובטוח.
זה לא פשוט, אך זו האחריות שלנו כמנהלי קהילה לפתח יכולות שיח וליצור מרחב מתאים לשיח כזה. 

מה היה במפגש?

את המפגש פתחנו בשני קטעי סטנד אפ, האחד מנקודת המבט הנשית והשניה מנקודת המבט הגברית.
התגובה הראשונית הייתה "איך אפשר לצחוק על נושא כזה"

אך האמת היא, שלצחוק יש אפקט מנרמל והוא איפשר לשיח להתקיים בצורה חופשית יותר.

אחרי שצפינו בסרטונים האלה החלו לעלות שיתופים והמרחב הרגיש בשל יותר לשיח.

לאחר מכן התחלנו לדבר על הטרדה מינית, על המונח המצומצם הזה, שמקפל בתוכו הרבה יותר מ"רק הטרדה". העמקנו בנושא זה בראי ובהשוואה לחוק למניעת הטרדות מיניות, אשר יש בו שלושה היבטים חשובים:

1)  הטרדה תהיה הטרדה בהתאם ל"סטייט אוף מיינד" של המתלוננ.ת – כלומר, מישהי אחת יכולה לחוות התנהגות מסוימת כהטרדה ומישהי אחרת לא. הרציונל הוא לסייג את החוק למניעת הטרדה מינית מהמישור הפלילי ששם דגש על "סטייט אוף מיינד" של הפוגע וזאת מתוך נקודת מבט פמיניסטי.

2)  יחסי מרות  – החוק מגדיר מהם יחסי מרות. במצב בו התקיימה התנהגות שמהווה הטרדה וזה נעשה במסגרת יחסי מרות, לא משנה האם המוטרדת "הסכימה" להתנהגות המטרידה ו/או לא אמרה במפורש שאינה מסכימה, ההתנהגות עדיין תהווה הטרדה, וזאת מכיוון שבתוך יחסי מרות ייתכן וההסכמה איננה כנה ואמיתית כי קיים אלמנט של פחד.
מרות הינה שליטה של הממונה על מי שכפוף לו והיא כוללת גם השפעה וסמכות עקיפה ואינה מוגבלת ליחסים של מעסיק או ממונה ישיר בלבד – כלומר כל יחסים באשר הם, גם כאשר מדובר בהתנדבות.

3)  אחריות תאגידית – בשנים האחרונות הורחבה האחריות של מנהל.ת תאגיד על נושא הטרדות מיניות בארגון. מנהל.ת תאגיד חייב.ת לנקוט באמצעים למניעת הטרדות מיניות כמו: פרסום תקנון המבהיר מהי הטרדה מינית על פי החוק ולמי בארגון פונים במקרה של הטרדה, כמו גם את ההליך עצמו, מינוי ממונה על הטרדה מינית המברר את המקרה (עדיף ממונה אובייקטיבית וחיצונית), הדרכה למניעת הטרדה מינית בארגון ועוד. אלו הדברים שצריך לעשות על פי חוק, אולם, עם השנים בעיקר לאחר עידן metoo#, הורחבו הסמכויות והציפיות ממנהלי.ות תאגידים ותאגיד יכול למצוא עצמו חשוף לתביעות ופיצויים במידה והוא לא פועל למניעת הטרדות מיניות בארגונו.

איך זה מתקשר לקהילה?
א.נשים לוקחים חלק בקהילות בימינו, מתוך כמיהה לתחושת שייכות. שייכות יוצרת משמעות ולהפך.
כשמתרחשת הטרדה מינית בתוך הקהילה – תחושת השייכות והמשמעות נפגמת, מרקם הקהילה נפגע ונוצר חוסר ביטחון. הנושא של הטרדות מיניות ברוב הקהילות אינו מוסדר ורבים אינם יודעים איך לטפל בסוגיה הן בהקשר של המתלוננת והן בהקשר של המטריד.

החוק עדיין שותק בכל עניין ההסדרה של הטיפול בהטרדות מיניות שלא במסגרת יחסי עבודה.

מדובר בחוק שתוקן כעשר פעמים הן בסעיפי החקיקה והן בתקנות, גם הפסיקה יצרה שינויים מבניים משמעותיים בהבנת תופעת ההטרדה המינית ובהתמודדות עימה והיום בתי המשפט נוהגים לבחון את יחסי המרות והאם מדובר במערכת יחסים נצלנית, הגם שלא מדובר במקום עבודה.

על כן, יכולה להיווצר חובה על מנהלים.ות המפעילים.ות מתנדבים.ות (בקהילה, בעמותה ובארגון) לפעול למניעת הטרדה מינית בארגון בדיוק כמו שמצופה ממעביד. בדיוק בשל כך, עמותות, קהילות וארגונים כבר לא מחכים לשינוי החקיקתי (למרות שהם יודעים שהוא יגיע) ומנחילים מנגנונים למניעת הטרדה מינית, כבר עכשיו.

היופי הוא, שכאשר אין "חובה חוקית" אפשר ליצור פתרונות יצירתיים כמו: גישור, הנחלת שיח יותר עמוק ותהליכי, יצירת מנגנון הקשבה למתלוננות, קוד אתי וולנטרי בקהילה שמציב גבולות.

ולסיכום – איך מתחילים לעורר שיח בנושא בקהילה שלי?
בדיוק כמו שמצפים ממעסיק לעשות הסברה בנושא, בדיוק כפי שבוחנים את אחריות המעסיק בהתאם לפעולות שעשה למניעת הטרדות במקום העבודה, כך גם עלינו להזמין שיח והסברה בנושא.
מעבר לרמה המשפטית, יש כאן גם אחריות מוסרית ליצירת מרחב בטוח.

אתם מוזמנים לראות את הסרטון המעולה הזה שמדבר על הסכמה >> https://youtu.be/oQbei5JGiT8
שתפו אותו בקהילות שלכם. הזמינו את השיח הזה למרחב.

תחשבו מהן הפעולות שאתם יכולים לעשות כבר היום כדי לעודד שיח, כדי ליצור קוד אתי סביב הנושא, כדי להפוך את הקהילה שלכם למרחב בטוח עבור חבריה.

נעה מגר, חברת קהילה שהשתתפה במפגש, הרימה את הכפפה והתחילה לגלגל יצירת קוד אתי למניעת הטרדות מיניות בקהילה. מוזמנים.ות ליצור איתה קשר ולהצטרף למסע המרתק הזה.

אם אתם חושבים ליצור מפגש קהילה בנושא בקהילה שלכם, אז יש לכם הזדמנות נהדרת לרכוש סדנה של ורדית במחיר מוזל במסגרת הקמפיין הזה >> https://headstart.co.il/project/58571

Photo by Mihai Surdu on Unsplash

הקורונה עושה שמות בנשמות, פוגעת בנפשות של רבים מאיתנו ומביאה אנשים לתחנת קצה של שבר נפשי ואובדנות. 

כן, אובדנות. אובדנות חוצת מגזרים, גילאים והבדלים דמוגרפיים. 

לכן, חשוב שמנהלי ומובילי קהילות ילמדו לזהות מצוקה ואת הנקודה בה צריכה להידלק נורה אדומה. 

מה אומרים המספרים? 

• בישראל מתאבדים בכל שנה למעלה מ – 500 בני אדם. 
• למעלה מ – 10,000 ניסיונות התאבדות מתבצעים בכל שנה. 
• כל יומיים, 3 אנשים מתים כתוצאה ממעשה אובדני. 
• בעולם, כמיליון בני אדם מתאבדים. כל 40 שניות. בזמן שתסיימו את קריאת הבלוג הזה מישהו בעולם ימות כתוצאה מהתאבדות. 

הקורונה השאירה אנשים להתמודד עם הנזקים שנגרמו לבית, למערכות יחסים, לעסק, לגוף.
עם הבדידות, משברים נפשיים נולדים או מוחרפים וכתוצאה מכך עולים שיעורי ההתאבדויות. 

מהי הדינמיקה של התאבדות? 

התאבדות היא סיום חיים של אדם שלא היה יכול יותר להכיל את הסבל הנפשי שלו. התאבדות היא אירוע רב נפגעים שמתרחב לעוד כ- 20 בני משפחה וחברים אשר נותרים מאחור. 

אחד הפוסטים שטילטלו את הרשת לאחרונה הוא הפוסט של אופיר ענבר.
אופיר מת מוות אובדני לאחר שפירסם את הפוסט המצורף וסיפר שנפש בודדה לא נשארת בריאה לעד. 

הפוסט שלו עורר את ההבנה שלנו לגבי האחריות שיש לנו כמנהלי קהילות.

לפני שנצלול לכלי הזיהוי והמניעה בקהילה, בואו נפריך 3 מיתוסים:

1. התאבדויות אינן ניתנות למניעה :מחקר מלמד באופן חד משמעי שרוב ההתאבדויות ניתנות למניעה. הלך הרוח האובדני מאופיין באמביוולנטיות בין החיים למוות. האדם שנמצא בגל אובדני לא רוצה למות, אבל הוא לא יכול להמשיך לחיות עם הסבל הנפשי.
2. אסור לדבר על התאבדויות כי זה יוצר תגובת שרשרת ומעודד התאבדויות נוספות. שיח ישיר על אובדנות מונע התאבדויות, אך יש לעשות זאת באופן נכון. יש להימנע ממתן מידע לגבי אופן ההתאבדות כדי לא ליצור חוויה של האדרת המת על מנת להימנע מאפקט מדרבן. לעומת זאת, בשגרה, פעולות הסברה ושיח על התחום מרחיבים את הידע ועוזרים במניעת התאבדויות. שיח ישיר עם אדם אובדני שנמצא במצוקה הוא קריטי להצלת חייו. כשאדם אובדני נמצא בתוך עצמו, עם המחשבות האובדניות שלו, הוא בודד וחנוק. דווקא היכולת לנהל דיאלוג נושם סביב משאלת המוות שלו – מפיג בדידות, מוריד חלק מהעול ובעיקר נותן תחושת שייכות. זה מציל חיים.
3. רק איש מקצוע יכול לעזור לאדם אובדני.  כל אחד יכול לקחת חלק בהצלת חיים. החום האנושי, האמפתיה וההקשבה – הם משאבים אינסופיים שעומדים לרשותנו ברגע שזיהינו אדם במצוקה. יתרה מכך – אם אותו אדם נמצא במסגרת טיפולית, יש חשיבות עצומה לעטיפה של הקהילה אותו. מחקרים מראים כי היכולת הפשוטה להיות עם אדם, לחבק, לישון לידו בלילה, להקשיב באמפתיה עמוקה תוך הושטת יד חמה למעטה הבדידות – היא מצילה חיים, ואת זה כל אחד מאיתנו יכול לעשות.

כיצד מזהים בדידות ואובדנות אצל חברי קהילה?

השלב הראשון הוא שלב ההערכה של הסיכון.

איך לזהות שאדם מהקהילה שלנו נמצא בסיכון או חשד לסיכון אובדני?

1. שינוי ושייכות – שינויים המשפיעים על מידת השייכות שלנו יכולים להעלות את הסיכון האובדני.
   שינויים בחיים המקצועיים כמו – שינוי ארגוני, הורדה בדרגה, חל"ת, פיטורין, החלפת הנהלה בחברה או שינויים בחיים האישיים כמו – משבר גיל, יציאה מהארון, יציאה בשאלה, פרידה, גירושין, מעבר דירה, שינוי ביה"ס. כל מעבר שאדם חווה ומערער את תחושת הביטחון והשייכות לקהילה, למקום למשפחה.
2. ייאוש – אנשים יכולים להתבטא אחרת במרחבים דיגיטליים. לפעמים המרחב מעניק לנו חופש, לגלות יותר ממה שהיינו מספרים לאדם קרוב.  כאן, ננסה לאתר את הרגש שעולה מהשיתופים של אותו אדם בקהילה. האם האדם שאנו דואגים לו מבטא ייאוש ביחס לבעיה שהוא מתמודד איתה? אחד המאפיינים הבולטים של עלייה בסיכון אובדני היא אובדן הגישה לתקווה. האדם בסיכון יכול לבטא ייאוש ביטויים שליליים על החיים, "אין לי כוח יותר", "החיים האלה לא שווים", "אין לי בשביל מה לחיות"  ועד לביטויים ישירים – אני הולך להתאבד. אדם בסיכון לא רואה אפשרות לפתרון בעיותיו. מאפיין נוסף של האדם בסיכון הוא חשיבה דיכוטומית והתבטאות דיכוטומית של הכול או כלום, שחור לבן.
3. בדידות וניכור – האם האדם מתרחק ומתכנס? אצל אנשים בסיכון אובדני נוכל להבחין בהתכנסות שקטה לתוך עולמם וכאבם הנפשי, הידרדרות בקשרים חברתיים, מין תהליך הדרגתי של ניתוק מהעולם. אט אט האדם בסיכון מנתק את עצמו מהעולם, הוא חש בדידות בתוך הסבל הנפשי שלו, הוא חי בין כלא פנימי שבו אף אחד לא מורשה להכנס ובסופו של דבר, היחלשות כוחות הנפש מובילה להתאבדות. איך זה יתבטא בקהילה? תבחינו שאדם בקהילה "נעלם", משנה את מידת הנוכחות שלו בקהילה, הופך מפעיל מאוד ללא פעיל. בנוסף, יכול להיות שתוכלו לזהות גם בכתיבה שלו, במילים עצמן – בפוסט שהוא משתף על החוויות והבעיות איתן הוא מתמודד, בתגובות שלו לשיתופים של אחרים.

בין השורות יש לשים לב ולזהות את 3 המרכיבים – 

שייכות, ייאוש, בדידות. 

אלו נורות האזהרה הבסיסיות. 

מהם כלי המניעה שעומדים לרשותנו?

1. הסכמה והתחייבות  – להסכים ולהתחייב כמנהל קהילה לפעול למניעת אובדנות בקהילה. להעביר מסר לחברי הקהילה – אנחנו יחד מונעים את המקרה הבא. אפשר לפנות אלי בכל דבר וגם עם הקשיים הכי חמורים שלכם.
2. שיח ישיר – אם יש חשש – לפנות באופן ישיר לאדם ולשאול.
   "מה שלומך? שמתי לב שקצת נעלמת לנו לאחרונה, מה קורה בחייך?" להקשיב הקשבה מלאה, לשלב שיחת טלפון או מפגש פיזי. אם יש עדות לייאוש או איתותים אובדניים – "האם יש לך מחשבות אובדניות? האם יש לך תוכניות? האם יש סכנה לחייך?" שיח ישיר מציל חיים והוכח מחקרית כמפחית התאבדויות באופן ניכר. בתוך השיח הישיר אנחנו מביאים אמפתיה קיצונית ואפס שיפוטיות למשאלת המוות.
3. אמפתיה – "במהותה היא היכולת להבין את חווית הכאב של האדם במצוקה, את כאבו כפי שהוא חווה אותו" (י. אורבך). מטרת ההקשבה האמפתית היא לייצר מרחב לפורקן רגשי ולהקל על העומס והכאב. אנחנו לא באים לפתור, להציע, לנאום, אנחנו באים להקשיב באמפתיה. הקשבה אמפתית באופן אותנטי יוצרת חיבור עמוק, מפיגה ולו לרגע את סערת הנפש, ואת הבדידות. לשדר לאדם האובדני – אני לא נבהל או נרתע ממשאלת המוות שלך ואני נשאר איתך כאן באמפתיה והקשבה – יכול להציל חיים.

נכתב ע"י: כותבת הפוסט
גל עמנואל
מייסדת תנועת מש״ה

אם תרצו להעמיק את ההבנה בנושא ולהרחיב את מעגלי ההשפעה בקהילה שלך זה הזמן להצטרף לפעילות של תנועת מש"ה. 

תנועת מש"ה – התנועה לאמפתיה וחום אנושי עוסקת במניעת התאבדויות באמצעות הקהילה.
את התנועה ייסדתי לזכרו של אחי, מושיק אורי נסים ז"ל.
אני התעוררתי אחרי ששילמתי מחיר אישי כבד. 

אחת המטרות המרכזיות שלנו ב-Community Forward היא לפעול ליצירת סטנדרטיזציה בתחום ניהול הקהילות. מטרה "מפוצצת" מאוד, שממנה ניתן לגזור מטרות משנה ודרכי פעולה רבות ומגוונות. אחת מהדרכים הללו היא הקניית כלים וידע למנהלי קהילות "בשטח", כדי שמי שיחליט לקחת על עצמו את משימת הובלת וניהול הקהילה יהיה מצויד בכל הכלים והידע הדרושים ליצירת מרחב קהילתי המספק ערך מוסף לחבריו. 

וכך, דקה לפני שהקורונה סגרה את כולנו בבתים, זכינו ללוות קבוצה של צעירים, מלח הארץ, משתתפי תכנית "שגרירי רוטשילד" ו"קו הזינוק" לסדנת עומק בניהול קהילה. הסדנה כללה 4 מפגשים (4 שעות כל מפגש) במהלכם למדו המשתתפים כיצד ליצור אסטרטגיה לניהול קהילה, התנסו בפועל, ואף הציגו את התוצרים שלהם לקבלת פידבק והמשך עשייה.

בתום הסדנה, "נולדו" לעולם 18 קהילות חדשות, והנה סיפורי ההצלחה וההשראה שלהם:

אבל לפני שנצלול לעובי הקורה, בואו ניקח דקה ונבין מהי תכנית מנטורינג? 

תכנית מנטורינג הינה הליך חשיבה סדור המתקיים לרוב בין שני אנשים – האחד (מנטור) מנוסה והאחר (מנטי) מתמודד עם דילמה או אתגר אישי ומקצועי. התהליך נועד לקדם את הממונטר (המנטי) לעבר מטרותיו ולפתרון הדילמות והאתגרים בפניהם הוא ניצב.

למה בכלל כדאי לכם לבחון הקמה של תכנית מנטורינג בקהילה אותה אתם מובילים?

1. תכנית מנטורינג היא נשענת על מודל WIN-WIN. התכנית מאפשרת מרחב לחברי קהילה מנוסים לתרום מהידע שלהם ולקבל ערך מעצם הנתינה, המיצוב, ההיכרות עם מנטורים נוספים ועוד. לצידם, מרוויחים הממונטרים שמצוותים למנטורים ומקבלים ליווי אישי לסוגיות עימן הגיעו לתכנית. על כן, תכנית מנטורינג בקהילה מסייעת לכם כמובילים לקדם את כלל חברי הקהילה שלכם (מנטורים ומנטי'ז) אל עבר השגת מטרותיהם ויעדיהם האישיים.
2. אחד האתגרים שלנו בתור מובילי קהילה, הוא לייצר חיבורי עמוק בין חברי הקהילה. תכנית מנטורינג איכותית מסייעת להשיג מטרה זו ואף עשויה להשפיע על חייהם של המשתתפים בה. כן, זוהי לא הגזמה.
3. תכנית מנטורינג תאפשר לכם גם להכיר את חברי הקהילה שלכם, לדייק את הערך שהקהילה מייצרת עבורם ולקדם את החזון לשמו הוקמה הקהילה.

יש הרבה מודלים מובנים של תכניות מנטורינג. המודל האהוב עליי בקהילות ועליו אתמקד בבלוגפוסט הזה, הוא מודל של תכנית אשר נמשכת מס׳ חודשים (3 חודשים עד חצי שנה) במסגרתה מנטור.ית מלווה מנטי בהליך של 1:1 בתדירות של מפגש המתקיים אחת לשבוע/שבועיים.

במקביל לליווי של המנטור את המנטי, המנטורים זוכים לקבל להכשרה/ליווי מקצועי לתהליך במטרה להעניק להם את הכלים הדרושים וההכוונה הנחוצה להם להיות מנטורים טובים ומקצועיים. 

גם קבוצת המנטיז עוברת תהליך קבוצתי במסגרתו יתקיימו שניים/שלושה מפגשי נטוורקינג וקבלת כלים פרקטיים שונים התומכים בתהליך. למשל, בארגון בוגרים שעיקר הדילמות הן סביב קריירה ופיתוח אישי רצוי לקיים מפגשים בנושאים כגון: סיוע בכתיבת קו"ח, בניית פרופיל עסקי ברשתות כמו לינקדאין, סדנאות סטוריטלינג, בניית מצגות ועוד. מפגשים אלו גם מעניקים למנטיז כלים פרקטיים וגם מאפשרים היכרות עם קבוצת אנשים איכותית המצויים בדילמות דומות ויכולים לסייע רבות לתהליך להיות אפקטיבי ומשמעותי. 

השאלה המונחת בבסיס תהליך המינטור היא כזו המשלבת מאפיינים אישיים / מקצועיים: אישיים שאינם פסיכולוגיים ומקצועיים שאינם מתאימים רק לייעוץ עסקי נטו. 

למשל, מועמד שמציין כי האתגר שלו הוא רק סיוע בבניית תכנית עסקית לרוב יופנה לליווי מקצועי שאינו במסגרת תהליך מנטורינג. לעומת זאת, מועמד שמציין כי הוא בדילמה האם להמשיך להיות שכיר או להפוך לעצמאי על מנת להגשים את עצמו נרצה לקבל לתכנית המנטורינג שלנו. 

עכשיו אחרי שהבנו מהו הליך מנטורינג ולמה כדאי לכם להקים תכנית, בואו נעבור לדבר על איך מייצרים תכנית מנטורינג בקהילה.

מטרת התכנית וחיבורה לחזון 

הדבר החשוב ביותר הוא להגדיר את מטרת התכנית ולראות איך ואם היא מתחברת לחזון הקהילה בצורה ישירה וברורה.

למשל, בקהילה מקצועית המטרה של תכנית המנטורינג עשויה להיות סיוע וקידום של חברי הקהילה להצלחה בתחום עיסוקם וזאת על ידי חיבורם לחברי קהילה מנוסים.

בחירת מבנה לתכנית

 אחרי שכתבתם את מטרות התכנית, כדאי לבחור את מבנה התכנית הנכון עבורכם. אתם יכולים להיעזר במבנה שהצעתי מעלה או לבחור להאריך/לקצר את משך התכנית, להחליט האם המפגשים יהיו כולם פיזיים או דיגיטליים, לבחור פלטפורמה מתאימה ועוד. כך, בתקופה שלפני הקורונה הייתי ממליצה על תכנית מנטורינג שמתקיימת באופן פיזי (הן פגישות המינטור והן המפגשים של קבוצת המנטורים או קבוצת המנטי'ז). יחד עם זאת, בעולם משתנה (גם בזמן כתיבת שורות אלו) יש שיקולים נוספים שיש לקחת בחשבון כמו למשל העובדה כי תכנית דיגיטלית תאפשר חיבור בינלאומי למשל, חוסכת זמני הגעה וכמובן לא נפגעת מהגבלות תנועה / סגר ועוד.  

גם אנחנו ב- Community Forward השקנו לאחרונה תכנית מנטורינג דיגיטלית במלואה שתתקיים במפגשי ZOOM וליווי בוואטסאפ, וזאת לאור מגפת הקורונה שפוקדת אותנו.

בכל מקרה ובכל מבנה של תכנית שתבחרו לקהילה שלכם – אני ממליצה להקפיד על הנחייה או ליווי מקצועי לקבוצת המנטורים. הכוונה היא לאדם המלמד את המנטורים כיצד להיות מנטורים טובים וזאת במסגרת מפגשים קבוצתיים של קבוצת המנטורים ובליווי שוטף שלהם לצורך סיוע בפתרון אתגרים נקודתיים. שימו לב, להנחיה מסוג זה יש לרוב עלות שיש לקחת בחשבון, אך אין ספק שהיא משפרת ומדייקת לאין שיעור את תכנית המנטורינג ותוצאותיה.

בתכניות השונות זכיתי לליווי ממנחים שונים, פסיכולוגים ארגוניים, מנחי קבוצות ומומחי מנטורינג מאסכולות שונות. המכנה המשותף לכולם היה לימוד של מתודולוגיות שונות לבניית הליכי הקשבה, יצירת אמון ובכלל זה גם פתיחות. כל המנחים איתם עבדתי ציידו את המנטורים בכלים שונים ליצירת תהליך מינטור מוצלח.

מיהו המנטי? 

השלב הראשון בהקמת תכנית מנטורינג קהילתית הוא לזהות פרופילים מתאימים לקבוצת המנטי, למענם פועלת התכנית, ולהגדיר את הדילמות שעשויות להטריד/להעסיק אותם.

למשל, בקהילות בוגרים/ קהילות מקצועית הדילמה יכולה להיות דילמה של Work Life Balance – איזון חיים אישיים וקריירה, ניתוב קריירה, התלבטות בין יציאה לעצמאות/שכירות, אתגרי הורות/מגדר בקריירה ועוד.

מיהו המנטור? האם קיימים מנטורים מתאימים בקהילה?

לאחר שהגדרתם את סוגי המנטי שיתאימו לתכנית, יש לבחון האם בקהילה יש מנטורים/יות פוטנציאלים שיכולים לתת מענה לדילמות של המנטי שזיקקתם. זיכרו, תכנית הנשענת על עיקרון "חברי קהילה למען חברי קהילה" – תשיג את המטרות שציינתי מעלה, לעומת שימוש במנטורים חיצוניים לקהילה.

שלב הציוות

תכנית מנטורינג תקום ותיפול על ציוות מיטבי בין המנטור.ית למנטי. לכן השקיעו בשלב זה מחשבה רבה.

אני רוצה להציע לכם את האופן בו אנו פועלות בארגון כחלופה אפשרית לציוות אידיאלי:

1. שאלונים למנטי'ז ולמנטורים – כיתבו שאלון ארוך ומקיף כדי להכיר את המועמדים. זהו חלק מהליך הסינון שיסייע לכם לוודא את רצינות המועמדים לגבי התכנית, וגם יסייע לכם להכיר אותם טוב יותר מעבר לפרופיל לינקדאין / קו"ח.
2. שיחות אישיות – שיחות אישיות עם המנטי'ז והמנטורים יעזרו לכם להכיר את המועמדים בצורה עמוקה ומדויקת יותר וכך לבחון למקסם את טיב הציוות (למשל: להכיר את קצב הדיבור שלהם, רמה אנרגטית, תכונות אופי ודינמיקת שיחה. כל אלו חשובים מאוד לציוות נכון של מנטור ומנטי).

לאחר שתכירו את שני הצדדים לעומק תוכלו לבצע ציוות מדויק. שימו לב לפרטים כמו ניסיון מקצועי של הצדדים, תחומי עניין משותפים, סטטוס, גיל, ועוד. אל תשאפו למצוא התאמה של 100% בכל הפרמטרים, אך ככל שתדייקו ותמצאו את האנשים שיכולים לתת מקסימום ערך לצד השני – כך יגברו הסיכויים של תהליך המנטורינג להצליח. 

פרטיות מעל הכל

לסיום, חשוב להדגיש כי במסגרת תכנית מנטורינג סביר כי אנשים ידברו וישתפו אתכם בנושאים מאוד פרטיים. אל תשכחו להגדיר כללי פרטיות ברורים בין כל המשתתפים בתכנית, ובקשו את אמונם של חברי הקהילה רק אחרי שנקטתם בכל אמצעי הזהירות כדי לשמור על שלהם.

צריכים עוד עזרה בהקמת תכנית? מתלבטים על המודל או על מנחה?

אתם יודעים איפה למצוא אותנו.

למה זה קורה?

קהילה היא למעשה מרחב המחבר בין אנשים בעלי מאפיינים משותפים, ובו (או דרכו) הם יוצרים מערכת יחסי גומלין זה/ו עם זה/ו המעניקה להם ערך. לכן, כאשר קהילה נבנית במנותק מצרכי האנשים, אין להם מוטיבציה או רצון אמיתי לקחת חלק במרחב, גם אם הוא נבנה כביכול עבורם.

אז מה עושים?

השלב הראשון בהקמת קהילה הוא בירור צרכי חברי הקהילה המיועדים שלכם. מטרה זו יכולה להיות מושגת בכמה דרכים: סקר שוק והיכרות עם קהילות אחרות הפועלות באותו שדה, שליחת שאלונים לקהל היעד המיועד שלכם, שיחות אישיות ועוד. 

בבלוג הזה אנו נתמקד בשיטת מיפוי הצרכים של קומיוניטי פורוורד, ונתאר את האופן שבו השיטה משתלבת בתכניות האסטרטגיות שיצרנו ללקוחות הארגון:

מפגש מיפוי צרכים –

אל מפגש מיפוי הצרכים אנו מגיעים לאחר שעשינו בירור פנים ארגוני לגבי הצרכים של הארגון / חברה / עמותה / אינדיבידואל להקמת קהילה. בירור זה אמור לתת לנו מושג כללי לקראת הקמת הקהילה, אך כדי לדייקו, אנו למעשה רוצים לפגוש ולשוחח עם חברי הקהילה בפועל.

כך למשל, כאשר בנינו תכנית אסטרטגיה למדור החדשנות של חיל האוויר, ידענו כי אנו מעוניינים להקים קהילה לאנשי חיל האוויר לשעבר שעוסקים כיום בעולמות החדשנות, וכאשר בנינו ליווינו את עמותת עתידים, ידענו שאנחנו מתעדים להקים קהילה לבוגרי העמותה. אך מיהו חבר הקהילה האולטימטיבי, מהם צרכיו, איזה ערך מוסף הוא או היא יכולים לקבל מהקהילה? את כל השאלות הללו השארנו למפגש מיפוי הצרכים:

צעד ראשון –  הזמנת המשתתפים:

מפגש מיפוי צרכים מוצלח הוא זה המשלב בתוכו מגוון משתתפים: אנשים בעלי מוטיבציה ראשונית גבוהה לצד ספקנים. גברים לצד נשים. מבוגרים לצד צעירים. אנשי מרכז ואנשי פריפריה. הכל כמובן בתלות קונטקסט לקהילה המתועדת. הגיוון הזה יאפשר לכם לקבל תמונה אמיתית על צרכי חברי הקהילה, ולעיתים יגרור קבלת החלטות שונה מזו שחשבתם עליהם מלכתחילה.  

שימו לב, כי ההזמנה למפגש מהווה לכשעצמה כלי אפקטיבי להזמנת חברי הקהילה לקהילה העתידית ועידוד השתתפותם. לכן, שתפו אותם בסיבה לשמה הם מוזמנים למפגש (אני רוצה לשמוע את הדעה שלך / אני רוצה להקים קהילה שתיתן לך ערך אמיתי), תנו התראה מספקת למפגש (כשבועיים מראש), וביחרו לוקיישן נוח, נגיש ומותאם לוויב של הקהילה שאתם שואפים להקים.

למשל:

בקהילה של עמותת בוגרים המפגש התקיים בביתו של שאול מופז (בוגר העמותה, המפגש התקיים באיזור פריפריאלי בהתאם למטרות ואג'נדת העמותה), בקהילת של מדור חדשנות של חיל האוויר המפגש התקיים ב- Impact Labs, ובקהילה של חברת שמיים שקהל היעד שלה הורכב בעיקרו מדמויות מפתח בכירות בארגונים, המפגש התקיים בלוקיישן מכובד ומזמין שנקרא "אבנס" בבית נחמיה. 

צעד שני – תכנון המפגש ויצירת שאלות ללא הנחות מוצא

אחד הכשלים בניתוח צרכים הוא באופן שאילת השאלה. למעשה, האופן בו אנו שואלים את השאלה יכול במקרים רבים להטות את התשובה שתתקבל ועל ידי כך למסך את האמת, אותה אנו חותרים לגלות. כך למשל, אם נשאל: "מדוע X הוא מקום העבודה האולטימטיבי", אנו למעשה מטים את הנשאל לציין רק את הדברים החיוביים ב-X ומונעים מעצמנו את היכולת ללמוד מה אנחנו יכולים לשפר. 

במקום זאת, השתדלו לשאול שאלות ללא הנחות מוצא, כדי לקבל תשובות לשאלות שאתם רוצים לברר.

למשל:

1. מה בוער בי? נשאל כדי להבין מה מטריד את קהל היעד ביום יום.
2. מה היית רוצה שיקרה בקהילה? נשאל כדי ללמוד על הערך שאנחנו יכולים להעניק לקהל היעד.
3. באיזה קהילות משמעותיות אתם לוקחים חלק כיום? נשאל כדי ללמוד על מרחבים אחרים.

צעד שלישי – שלבי קיום המפגש

את המפגש נתחיל בשיח פתוח של משתתפי המפגש בו מומלץ לדבר באופן שקוף וכן לגבי מטרות המפגש. ככל שתתנו לחברי המפגש את הביטחון וההבנה כי הם שותפים להקמת הקהילה וכי לדעה שהם יביעו יש משקל וחשיבות, כך יגבר הסיכויים לשיתוף הפעולה שלהם במפגש. כמו כן, פעמים רבות יש פער בתפיסה בין אנשים שונים לגבי מהי קהילה, ולכן חשוב בהקשר הזה לייצר תיאום ציפיות. במידה וכמות המשתתפים אינה גדולה מדי, אפשר לפתוח את השיח הראשון בסבב היכרות בין המשתתפים. לעומת זאת, במפגש מיפוי הצרכים שערכנו לעמותת עתידים השתתפו למעלה מ-30 בוגרים. במקרה זה, ערכנו סבב היכרות בקבוצת וואטסאפ ייעודית שהעמותה פתחה ובמפגש עצמו כל אחד אמר את שמו/ה וענה על השאלה "למה הגעתי לכאן היום". 

לאחר שלב הפתיחה, מומלץ להתחלק לקבוצות דיון כשכל קבוצה מכילה בין 10-12 משתתפים ולה נציג אחד מטעמכם שמנחה את השיח. בקבוצות הדיון אנו שואלים את השאלות ללא הנחת המוצא, ומלקטים את התשובות והדיון שמתפתח ללא סינון וללא שיפוט. שימו לב בשלב הזה להזמין את כל משתתפי הקבוצה לדיון. אנשים רבים לעיתים מתביישים לקחת את הפוקוס וכדי לקבל ערך מירבי מהמפגש עליכם לשים לב גם לאנשים "השקטים" ולעודד אותם לשוחח. הקדישו לכל שאלה כ-15 דקות ועיברו לשאלה הבאה.

לסיום, החזירו את המשתתפים לשיח סיכום בו הם יכולים לשתף בתחושות שעלו להם בקבוצות השונות. שיח הסיכום יעזור לכם לקבל תמונה כוללת על הקבוצות השונות ויחבר את המשתתפים גם כן. 

צעד רביעי – עיבוד התוצרים

רצוי שעיבוד תוצרי מפגש מיפוי הצרכים יתרחש כ-24 שעות לאחר המפגש עצמו. כך, מצד אחד אתם מעניקים לעצמכם זמן לעבד בעצמכם את התחושות שחוויתם במהלך המפגש ומאידך אינם מתרחקים בזמן יתר על המידה. כאשר אתם מעבדים את תוצרי המפגש עליכם למעשה לגבש תשובות קונקרטיות לשאלות שהצבתם לעצמכם בתחילת המפגש. 

למעשה, שלב עיבוד התוצרים הוא השלב בו אנו מקבלים את ההחלטות הקונקרטיות הדרושות לצורך יצירתה של תכנית אסטרטגית מובנית להנעת הקהילה: מיהו קהל היעד הנכון לקהילה? באיזו פלטפורמה כדאי להשתמש? איזה תוכן יהיה בקהילה? מהו הערך המוסף שאנחנו יכולים להעניק לחברי הקהילה וכיוצא באלה. מומלץ מאוד גם לשתף את חברי הקהילה שלקחו חלק במפגש מיפוי הצרכים בתוצרים (תמונות ותובנות), ואולי אף להזמין אותם להמשיך ולהשפיע, כדי להעביר את המסר הברור כי הם שותפים אמיתיים למהלך.

Photo by Antenna on Unsplash