אנחנו הנשים 51% מהאוכלוסייה, אבל לא 51% בכל מקום שצריך לקבל בו החלטה – זה בוער בי לשנות את זה
בפרק זה רות עדן, מנכ"לית ומייסדת שותפה בקומיוניטי פורוורד, משוחחת עם אודליה רוזנפלד, מנהלת אחריות חברתית ומנהלת פורום הנשים (SWN – Salesforce Women's Network) בסיילספורס ישראל, על ההבדל בין תרומה לקהילה לבין קהילה במלוא מובן המילה, על השאלה אם ואיך משלבים גברים בשיח נשי, ועל האתגרים שהעלה ה-7 באוקטובר.
לפני שנצלול לעומק – ספרי בכמה מילים על סיילספורס עצמה?
סיילספורס היא ארגון ענק ובינלאומי, המונה כ-83,000 עובדים ברחבי העולם, המטה בסן פרנסיסקו, והוא קיים כבר 27 שנה. אנחנו מובילים טכנולוגית בעולם ניהול קשרי לקוחות (CRM) – כל ארגון שיש לו לקוחות, סביר שיש לו סיילספורס, מקטן ועד ענק. בישראל אנחנו פועלים כמעט 15 שנה.
ואת עצמך – איך הגעת לתפקיד?
אני זכיתי להיות עובדת מהיום הראשון של החברה בישראל – היום שבו פתחנו את המשרד בארץ, באוגוסט 2011. היום אנחנו מונים כמעט 1,000 איש בחברה. גם ברמה הגלובלית הארגון גדל פי עשרה מאז שהצטרפתי (משמונת אלפים עובדים לכ-80 אלף היום) – קצב צמיחה פנומנלי.
התחלתי כ-Executive Assistant ומנהלת אופרציה של כל האתר – הטייטל הבלתי רשמי שלי היה VP of Everything, כי באמת עשיתי הכל.
לאט לאט, ככל שגדלנו, הבנתי שהתחום שאני הכי טובה בו הוא אנשים: חוויית העובד. מרגע שעובד נקלט בארגון, וכלה בכל שלבי ההתפתחות שלו בארגון. במהלך הקורונה, כשעובדים נקלטו מהבית בלי לפגוש אף אחד פיזית, זה הפך לאתגר משמעותי במיוחד. מתוך זה, ומתוך רצון אישי לעשות טוב, הבנתי שאני רוצה לקחת את הקריירה שלי לכיוון ה-social impact.
בואי נעשה סדר: אחריות חברתית וקהילת הנשים – זה אותו דבר בעינייך, או שני דברים נפרדים?
שני כובעים נפרדים, שיושבים אצלי יחד.
הראשון – אחריות חברתית, שהיא רוחבית לכל האתר ולא קהילה במובן המדויק של המילה. אני חלק מצוות שנקרא TPIL (Technology, People, Innovation, Learning) – מיתוג מעסיק בעברית – שכולל גם תוכניות למידה וגם את זרוע ה-Social.
אחריות חברתית מבוססת אצלנו על מודל 1-1-1: אחוז אחד משעות העבודה של כל עובד מוקדש להתנדבות (56 שעות בשנה, כ-7 ימי עבודה); אחוז אחד מהרישיונות שלנו ניתן בחינם לעמותות שרוצות לנהל את עצמן כמו כל ארגון עסקי; ואחוז אחד מהשווי שלנו ניתן כמענקים לקהילה.
הכובע השני שלי הוא הובלת קהילת הנשים בחברה- וכאן זו כבר קהילה במובן המלא.
מה ההבדל בפועל בין אחריות חברתית לקהילה חברתית?
בסיילספורס יש כמה קבוצות שוויון (ERG – Employee Resource Groups) בכל אתר:
פורום אנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים, איכות סביבה וקיימות, חיילים משוחררים ומילואימניקים, חברה ערבית, קהילת הגאווה, ועוד. קהילת הנשים של סיילספורס (SWN), היא אחת מקבוצות השוויון בארגון.
קהילת הנשים היא מקום שבו כל אישה מרגישה שייכת, נראית, ויש לה מרחב לבוא לידי ביטוי. יש לנו שתי זרועות: אחת פנימה – תוכניות, השתלמויות ויוזמות לנשות סיילספורס; ואחת החוצה – כל מה שרלוונטי לנערות ולנשים מחוץ לארגון, כמו התנדבות במקלט לנשים נפגעות אלימות.
איך זה מתנהל בפועל – יש תוכנית מסודרת?
לגמרי. כל עובד בסיילספורס מחויב לתוכנית שנתית שנקראת V2MOM (Vision, Values, Methods, Obstacles, Metrics) – כל אחד יודע על מה הוא נמדד. גם קבוצות השוויון פועלות לפי תוכנית מסודרת, לא באופן ספונטני. בהנהגה של SWN יושבות איתי עוד שלוש נשים – קרן דביר, דנה טל טואטי ואסתי רויטלמן – אחת אחראית פנימה, אחת החוצה, ואחת על שיתופי פעולה ויוזמות.
מהתוכנית הזו יוצאות תוכניות למידה, הכשרות פיננסיות, אימוץ כיתות ותוכניות נוער, ועוד.
הבנתי שגם גברים לוקחים חלק בקהילה?
שאלה שאני מתעכבת עליה במיוחד. האג'נדה שלנו היא קידום שוויון הזדמנויות לנשים, אבל אי אפשר לייצר שינוי בלי נוכחות גברית בשיח – כולל בוועדות שמתכנסות בערך פעם בחודש, עם גברים ונשים יחד.
אני חווה קונפליקט בסוגיה הזו. יש נושאים שהם נשיים מטבעם (גיל המעבר, פריון, מחלות) שלא בטוחה עד כמה הייתי פותחת מול גבר בחדר.
לפני כמה שנים הייתי אומרת בפירוש 'אין כניסה לגברים'. מה ששינה את דעתי זה לראות גברים שממש רצו להיות חלק, ולהבין שאפשר וכדאי להיות חכמים לגבי זה: יש נושאים ששייכים לנשים בלבד, ויש נושאים – כמו תוכנית פיננסית שבנינו על משא ומתן על שכר – שדווקא הנשים הרוויחו מהשתתפות של גברים. לכן החלטנו לעשות גם מפגשים משותפים וגם נפרדים.
בסוף השאלה הנכונה היא לא מה אני חושבת או מה כל אישה אינדיבידואלית חושבת, אלא מה המטרה של הקהילה – ואם הגברים דרושים כדי להגיע אליה, אז הם צריכים להיות חלק מהקהילה.
כמה חשוב תמיכת ההנהלה הבכירה לכל זה?
היא קריטית מאוד.
אם דרג הביניים מלא מוטיבציה אבל ההנהלה הבכירה לא מאמינה בזה ולא מבינה את המטרות העסקיות שקהילה כזו יכולה לקדם – זה כנראה לא יצליח.
אני זוכה, וזכיתי לאורך השנים, לתמיכה מלאה מההנהלה הבכירה באתר – מנכ"לים שראו את הערך ותמכו, והיום זה אורן וינטר. יש לנו גם אקזקיוטיב ספונסר שמאמין בקבוצה ותומך בה. אבל האוטונומיה שלי בקהילה נובעת מכך שאני יודעת להגדיר לבד את המטרות ולהקשיב לקהל היעד שלי – הנשים – ולדעת מתי לרתום גם את המנהלים.
מה ההנהלה הבכירה בעצמה רואה כהצלחה?
אחד מחמשת הערכים המרכזיים של סיילספורס הוא Equality – שוויון. זה נותן לגיטימציה מלאה לקבוצות השוויון, וכולל אותי בשיח שוטף עם המנכ"ל, עם ההנהלה הבכירה ועם המנהלת הישירה שלי.
אני מסתכלת על נשים, אבל ברור שגם לגברים יש צרכים משלהם – אני הראשונה שאתמוך גם בזה. מבחינה אישית, כאמא לשתי בנות, זה בוער בי במיוחד: אנחנו 51% מהאוכלוסייה, אבל לא 51% בכל מקום שצריך לקבל בו החלטה. לכן אצלנו זה לא 'יום האישה' אלא חודש שלם – חודש נשים – כל עוד יש פערים לתקן.
SWN קיימת בכל העולם – איך זה עובד?
יש SWN בכל אתר של סיילספורס, ואני חלק הקהילה הגלובלית של מובילי הקהילות. כל אחת בונה תוכנית לפי ה-V2MOM הגלובלי אבל מתאימה אותו לאתר המקומי – הכלל שלנו הוא Think globally, act locally. יש שיתופי פעולה חזקים בין האתרים: אפשר להתחבר לכל סשן ש-SWN בארגנטינה, אירלנד או צרפת מקיימות, ויש תחושת שייכות ארגונית עמוקה – לא משנה אם את במכירות, בפיתוח או במוצר, את יודעת שאת שייכת לקבוצה הזו.
יש לכן גם תוכנית מנטורינג?
כן, ואני גאה בה במיוחד. פעם בשנה נפתח מחזור: מנטית נרשמת ומקבלת מנטור או מנטורית. גם כאן זו תוכנית פתוחה לגברים – כשיצאנו לדרך שאלנו את עצמנו למה רק נשים, והחלטנו שלא. אחוזי הבקשות להיות מנטורים גבוהים מאוד, כולל מהדרגים הבכירים ביותר בחברה.
איך ה-7 באוקטובר השפיע על הקהילה?
קודם כל פנינו לדאוג לעובדות שלנו – ליווינו עובדות שפונו מבתיהן בעוטף. הקמנו גם מרחב וירטואלי לא רשמי, SWN Coffee – פשוט תקחי קפה ובואי תדברי – ונשים הצטרפו, חלקן הכירו קודם וחלקן לא, בהתחלה בלי מצלמה ואז עם מצלמה.
זה ליווה אותנו גם בסבבי המילואים הממושכים שבאו אחרי כן. אני רוצה לספר גם על פורום נשות המילואימניקים שהוקם סביב אותה תקופה – קבוצה של נשים שקמו בוקר אחד והבעלים שלהן פשוט יצאו למילואים. אני הכרתי אותן במקרה, דרך חדר ישיבות שהשאלונו להן בסיילספורס, ומאז אני מלווה, מחברת ופוגשת אותן.
יש עוצמה שקשה להסביר במפגש כזה בין אישה לאישה.
מה קדימה – מה על הפרק?
אני שואלת את עצמי את זה כל הזמן. יש התקדמות אמיתית, אבל גם תזכורות שהדרך עוד ארוכה – השבוע ביקשתי משלוש חברות סיילספורס לדבר בפאנל על נשים, טכנולוגיה ו-AI, ולא היה לי קל למצוא.
אצלנו AI הוא כרגע המרכז – הכל נמדד סביב אימוץ AI, דשבורדים, מה עשית עם Claude ועם vibe coding. ונשים – לא תמיד באותה קלות נכנסות לזה כמו גברים.
לכן אנחנו מריצות עכשיו תוכנית גלובלית שנקראת AI Fluency, במטרה לראות איך נשים נכנסות, מאמצות ומדברות את השפה הזו – וגם, חשוב לי מאוד, לפתוח את זה גם לנערות ולנשים מחוץ סיילספורס.
יש חשש אצל נשים שדווקא AI יפגע בהן?
זו בדיוק השאלה שמעניינת אותי – האם הכניסה של AI מרגישה כהזדמנות לאימוץ, או שיש דחייה ופחד שזה 'ייקח את המקום'. אנחנו יודעים ש-AI מייצר גלי פיטורים, ולעיתים קרובות נשים נמצאות במקום שקל יותר לצמצם בו. לכן אני מבקשת בעיקר ממנהלות סביבי לדבר על זה בגלוי, ומאמינה מאוד שנשים צריכות להבין ולדבר את השפה הזו כמה שיותר מהר – לא להימנע ולקוות שזה יעבור. אצלנו הכל פתוח, מוקלט וזמין – זו רק שאלה של להקדיש לזה זמן ולהיות בתודעה שזה חשוב, כי זה בסופו של דבר יהפוך אותן לעובדות חזקות ובטוחות יותר.
יש לכן גם כלי שמאפשר לך לראות מה קורה בסייטים אחרים?
זה מה שמדהים בכלי הזה – אני יכולה להיכנס עכשיו ל-V2MOM של מארק בניוף, המנכ"ל המייסד שלנו, ולבדוק מה קורה שם, וכך גם ב-SWN הגלובלי. אני יכולה להראות לך את כל תוכנית העבודה של כל אתר, כולל שלנו – יש דברים ייחודיים לישראל ויש דברים גלובליים, כמו נושא ה-AI, שמאוד אהבתי שהם שמו בתוכנית, ומיד אמרנו שגם אנחנו חייבות גם.
איפה את רואה את האתגרים שלכן כקהילת נשים?
קודם כל לשמור על מעורבות. יש פה אתגר אמיתי.
אנחנו חיים בתקופה עם לחצים מאוד גבוהים, בעולם ובישראל בפרט, גם בזכות ה-AI וגם בגללו, תלוי את מי שואלים.
אני כל הזמן מייצרת דברים בשביל העובדים, ועכשיו אני צריכה את הקשב שלהם – שיבואו, שישתתפו בימי התנדבות ובסשנים. לצד זה שאני מכירה את האנשים היטב, מדברת איתם, שולחת סקרים, מתייעצת – יש כאן אתגר אמיתי.
התחרות על הקשב של העובד גדולה מאוד. הרבה ארגונים טועים לחשוב שהשתתפות בקהילה יכולה להיות מנדטורית כי זה "במסגרת העבודה" – אבל זה חד משמעית לא עובד כך.
אי אפשר לגרום לו להיות אקטיבי ומעורב. מה שכן אפשר לעשות זה להישאר בקשב, ולוודא שהערך שאת נותנת גבוה מספיק כדי שהוא יבחר בפעילות הזו על פני כל האפשרויות האחרות שיש לו.
בדיוק ככה – זה כל הזמן להיות בשיח, איתור צרכים מתמיד. בעבר הייתי חושבת שאני כבר יודעת מה הם צריכים, אבל זו הנחה שגויה. צריך תמיד להתעורר, לשמוע את האנשים, לדבר איתם. האתגר האמיתי הוא להישאר רלוונטית, מעניינת ומדויקת. אני רוצה לעשות דברים קטנים בעלי אימפקט גדול – על זה אני לא מתפשרת, גם אם זה אומר לבדוק את עצמי כל הזמן ולדעת שלא הכל מושלם.
שאלה אחרונה לסיום – מה את מאחלת לקהילה שלך לשנה הבאה?
התברכתי בנשים – אנחנו באמת במקום שיש בו את הכי טובות שיש, ואני מאוד רוצה להאמין שהן מרגישות שאני שם בשבילן במלוא המובן. אני מרגישה שליחות, ייעוד וחזון בוער – זה עדיין רק ההתחלה, למרות שכבר עברנו דרך. אני קמה בבוקר מלאה מוטיבציה מחדש, רואה סביבי הזדמנויות, ורוצה להביא את הכי טוב והכי מדויק שיש.
אם אתם חושבים להקים קהילה בארגון שלכם, או מעוניינים ליצור שיתוף פעולה בין המותג שלכם לבין קהילות דיגיטליות קיימות, נשמח ללוות ולייעץ לכם.
מוזמנים לפנות אלינו דרך האתר, או במייל.
