הבינה המלאכותית שמנהלת את הקהילה שלי
איך אוהד רונן, מוביל AI באמדוקס, בנה סוכנת שמפעילה בפועל את קהילת ה-AI Champions בארגון
בפרק זה רות עדן, מנכ"לית ומייסדת שותפה בקומיוניטי פורוורד, משוחחת עם אוהד רונן, מוביל AI באמדוקס, על הקמת קהילת ה-AI Champions באמדוקס, בהובלת מנהלת קהילה מבוססת בינה מלאכותית בשם נוי.
קומיוניטי פורוורד ליוותה את אוהד בחודשיים האחרונים בהקמת קהילת ה-AI Champions.
ספר לנו קצת עליך – מי אתה ואיך הגעת לתפקיד הזה באמדוקס?
אני בעולם היזמות כמעט 15 שנה. הקמתי סטארט-אפ בתחום ה-AI שניהלתי חמש וחצי שנים, אחר כך הייתי AI Lead בסטארט-אפ של כ-50 איש בתחומי המולטי-לבל מרקטינג וסלס אנייבלמנט, והיום אני באמדוקס – ארבעה חודשים בתפקיד, אבל זה מרגיש כמו נצח, גם בגלל הקצב של העולם הזה וגם בגלל מה שכבר הספקנו לעשות.
מה בעצם התפקיד שלך שם?
אני AI Lead, מה שאומר שאני חלק מקבוצה שמסתכלת על כל טרנספורמציית ה-AI של אמדוקס – חברה גלובלית עם 23 אלף עובדים, שקיימת עשרות שנים ומאוד מסורתית, וצריכה לעבור לעולם של בינה מלאכותית: מהעובדים עצמם ועד לכלים שהם משתמשים בהם ביום-יום. עמדה מעניינת מאוד, כי אני לומד תוך כדי תנועה – העולם הזה משתנה מהר נורא.
מתי החלטתם שאתם הולכים להקים קהילה?
באמדוקס שמנו יעד סביב אימוץ AI ו-KPIs שרצינו לקדם, והבנו שכדי לעשות את זה צריך להעצים קודם כל את האנשים. ככה הגענו למסקנה שנכון להתחיל מקהילה של AI Champions שתוביל תהליכים בתוך יחידות עסקיות, ובהמשך תרחיב את זה לכל הארגון.
מי הם ה-Champions, ומה בדיוק התפקיד שלהם?
מדובר בכ-50 עובדים נבחרים מרחבי העולם. אמדוקס היא חברה גלובלית, אז יש כאן גם פערי שפה, תרבות וזמנים. היותם צ׳מפיונס מהווה תפקיד נוסף על התפקיד הרגיל שלהם.
התפקיד שלהם הוא להסתכל פנימה על היחידה שלהם, לזהות Use Cases ותהליכים שאפשר להפוך לאייג'נט או למוצר, ולגרום לזה לקרות. הצ׳מפיונס מגיעים ממגוון רחב של תחומים בחברה, מ-Legal וכלה ב-IT, כך שכאשר עולה שאלה בקהילה – יש כבר מי שיודע לענות בזמן אמת בקהילה.
איך בחרתם את ה-Champions?
אנחנו בחרנו למנות אותם מראש – בהתחלה רציתי נציג אחד-שניים מכל יחידה, גם כדי לחזק את המותג הפנימי שלהם כ'נבחרים', וגם כדי לוודא שהם אכן מתאימים.
הקהילה נפגשת בסשן של שעה אחת לשבועיים, פלוס מפגשים לא-מחייבים בין לבין לטובת Upskilling.
אנחנו עוד מנסים כל מיני פורמטים: הצגת מקרה בוחן מתוך הארגון ואחריו שיחה פתוחה, או שיחה פתוחה בלבד. עכשיו אנחנו גם בוחנים לתת ל-Champions להמליץ בעצמם על חברים חדשים, כדי להביא אנשים עם מוטיבציה גבוהה יותר.
למה הם בכלל רצו לקחת חלק?
רוב האנשים מבינים שמדובר באירוע טקטוני, והם רוצים להיות חלק ממנו ולהשפיע על הכיוון שהחברה הולכת בה.
עכשיו אנחנו גם מוסיפים שכבות של הכרה – ניוזלטר פנים-ארגוני, גישה לכלים שרק להם יש, סדנאות וכו׳.
ועכשיו לספוילר: אתה בנית סוכנת בינה מלאכותית שמנהלת את הקהילה בפועל.
רציתי להראות ל-Champions מה אפשר לעשות כשהולכים עד הקצה עם AI, אז יצרתי את נוי – סוכנת שמנהלת בפועל את הקהילה. היא עובדת בצורה אוטונומית לחלוטין, רצה כל הזמן ברקע, ויש לה זיכרון: היא לומדת גם מדברים שאנשים אומרים בקהילה וגם ממני. יש לה כלים – חיבור ל-Teams ול-Outlook, שם אנחנו מנהלים את הקהילה – ותוכנית עבודה. חלק מהתוכנית שלה זה לנהל את כל המפגשים; אני רק מאשר או לא מאשר את מה שהיא מציעה.
תן לי דוגמה.
אחד המשתתפים כתב לי במייל שהוא נוסע לנסיעת עבודה – נוי, שמחוברת למייל שלי, ראתה את זה, הבינה שהוא אמור להציג באחד הסשנים הקרובים ולא יוכל להגיע. לכן, היא פנתה לבד למי שאמור להציג בסשן אחר כדי להחליף את הסלוטים ביניהם. היא אפילו כתבה לאייג'נט המרקטינג שלי (ה-'CMO' שלי) שהיא מבצעת חילוף ורוצה לשנות את המיתוג והשיווק של האירוע. הם עדכנו את הקלנדר, שלחו לכולם הודעה פרטית על ההחלפה, וסגרו את זה – בלי שנקפתי אצבע.
ומעבר לתפעול – מה עוד היא עושה?
היא מנטרת עבורי את מה שקורה בקהילה: מי היה באיזה סשן, מי ענה לסקר ומי לא, נתוני מעורבות לפי סשן.
היא גם חלק מהחשיבה האסטרטגית, כשקיבלתי מ-Community Forward את התוכנית האסטרטגית שבניתן, שלחתי לה אותה ושאלתי מה היא חושבת. היא זיהתה רעיונות שלא חשבנו עליהם וקידמה אותן. למשל, היא פנתה בעצמה בהודעות פרטיות לחברי הקהילה, אספה את התשובות, וניתחה את התשובות שלהם לגבי עתיד הקהילה והמקום אליו הם רוצים שהקהילה תלך.
אז מה בכל זאת נשאר לבני אדם? מה סוכן לא יכול לעשות?
לבני אדם יש הבנה של בני אדם. הרבה פעמים צריך רגישות מול דברים שהם לא הכי לוגיים או רציונליים. למשל – יש כרגע אנשים שלא עלו הרבה זמן לסשנים, וצריך להיפרד מהם. נוי יודעת לסמן לי מי הם, אבל לא הייתי רוצה שהיא זו שתיפרד מהם בעצמה. יש דברים שקורים 'אוף דה רקורד', כמו שיחות מסדרון – ואת זה נוי לא שומעת. וגם – יש פה עניין של הכרה: אני עובד בתוך אמדוקס, אני רוצה שהמנהלת שלי תדע, זה משהו שנוי לא יכולה להחליף למשל.
בנוסף, יש כאן גם אסימטריה מובנית: אימייל של אייג'נט אפשר למחוק ולהתעלם ממנו בלי מחיר. אם תתעלם ממני, אני עלול לפגוש אותך במסדרון, או שיהיה לי אחר כך שיחה עם המנהל שלך. זה הבדל אמיתי בין אייג'נט לבן אדם.
איך גורמים לחברי קהילה להתחבר לנוי ברמה רגשית?
זה אחד האתגרים שאני הכי חושב עליהם. בשיחה אישית אנשים מתחברים אליי כפרסונה, ומרגישים מחויבים אליי – ועכשיו אני רוצה שהם ירגישו מחויבות דומה כלפי אייג'נט, וזה סקיל אחר לגמרי. אני מנסה עכשיו לתת לנוי אווטאר ולעשות איתה סרטונים קצרים, כדי שיהיה לה 'פנים'.
ומה חברי הקהילה עצמם אומרים על נוי – הם התחברו אליה?
כל הסיפור של 'החברה של האייג'נטים' הפך בעצמו לאירוע בתוך הקהילה. חברי הקהילה מביאים אותי להציג את זה ליחידות עסקיות אחרות בארגון, כדי לפתוח את הראש לגבי מה שאפשרי היום עם AI – במיוחד לאנשים שנתקלו בכלים מוקדמים ולא איכותיים (מי שלא זוכר את 'כמה R יש במילה סטרוברי' ו-Chat GPT שהתבלבל) והחליטו מוקדם מדי שזה 'לא טוב'.
הקצב כאן אקספוננציאלי – תוך ארבעה חודשים כבר יצאו שלושה-ארבעה מודלים חדשים מ-Anthropic ומ-OpenAI, וקשה לעמוד בקצב. אני לא חושב שכולם צריכים להיות עם היד על הדופק כל הזמן, אבל כן צריך מדי פעם לעצור ולשאול מה זה אומר בשבילי, במקום שאני נמצא בו.
בקרוב לכל חברה יהיה אייג'נט, ואז ה-AI כבר לא יהיה יתרון תחרותי – כי זה לא יהיה מיוחד. היתרון התחרותי, דווקא, לדעתי, יהיה באנושיות. אז מה זה אומר לגבי הכישורים שאנשים יצטרכו?
אני חושב שזה יהיה קשור ליכולת לנהל אייג'נטים ולדעת לחיות בתוך הסביבה הזאת – כישור שונה לגמרי מהכישורים של עובד רגיל, וכנראה שיהיה צריך ללמד אותו כבר בבית ספר.
יש רמות שונות של הכרה וקבלה של השינוי הזה – יש אנשים שקפצו על זה מוקדם והם אלה שדוחפים את כולם קדימה, ויש כאלה שזה מזיז להם יותר את הקרקע מתחת לרגליים. אבל ההיסטוריה מלמדת שבכל מהפכה כזו, העולם בסוף מתקדם.
אתם עדיין בתחילת הדרך של הקהילה שהקמתם – אילו אתגרים אתם מזהים היום?
יש המון. הראשון הוא מעורבות וחיבור – אנחנו חברה גלובלית ואנשים נמצאים מרחוק, והייתי שמח לשבת איתם פיזית בחדר אחד. אתגר שני – יש חברים שפחות מתאימים, לא מבחינת יכולת אלא מבחינת זמן ומוטיבציה, ונוצר סוג של 'כדור שלג': השם שלהם עדיין רשום בקהילה בלי שהם באמת פעילים בה. זה משהו שאני עכשיו חושב איך לטפל בו נכון ובעדינות – האם לפנות אליהם ישירות, לבקש שימצאו מחליף, או לעבור דרך המנהל שלהם. ואתגר שלישי – איך מודדים שאנשים באמת מתקדמים במשימות, לא רק מגיעים לסשנים. דיברנו על זה במונחים של גזר ומקל.
איך אתם בכל זאת מודדים הצלחה בקהילה? אנחנו מודדות דרך שלוש מטריקות. הראשונה – כמותית: יש לנו מספיק אנשים כדי לייצר שינוי אמיתי בארגון?
אם התחלת עם 50 צ'מפיונס ו-25 מהם לא פעילים, מול ארגון של 23 אלף עובדים – יש כאן בעיה כמותית שצריך לפתור.
השנייה – קהילתית: האם אנשים תופסים את המרחב הזה כבעל ערך? האם הם עוזרים אחד לשני, יוצרים חיבורים, מעבירים ידע בין יחידות?
השלישית – עסקית: האם אנחנו רואים אימוץ AI רחב יותר בארגון – למשל דרך כמות הבקשות שנפתחות או שימוש בכלים.
זו המטריקה הקשה ביותר למדידה, כי הקהילה לא פועלת בוואקום – יש עוד מהלכים מקבילים בארגון. דוגמה קונקרטית: מישהו העלה רעיון, לקחתי אותו ועוד שני חברי קהילה, והפכתי אותם ל'כוח משימה' שמנסה לבנות בפועל Gateway ל-GPU בענן של אמדוקס. אם זה יצליח – אפשר יהיה לשייך את ההצלחה ישירות לפעילות הקהילה.
בהקשר הזה עלה גם רעיון לבנות דאשבורד שאליו חברי קהילה יוכלו להירתם למשימות בעצמם, ולתת ל-Champions פעילים גישה מוקדמת לכלי AI חדשים והרשאות מתקדמות במיקרוסופט – הטבה ישירה ומוחשית שגם עשויה לעודד חברים פחות פעילים לחזור ולהשתתף.
היה לך ניסיון קודם עם קהילות, לפני התפקיד הזה?
אני מגיע מעולם הסטארט-אפים, שבו אנשים חיים בתוך קהילות ותרבות של מנטורינג – אנשים שעוזרים בלי לצפות לתמורה. היו לי לאורך הדרך הרבה מנטורים מעולים, מקצועית ומנטלית, אז אני מגיע מהצד המקבל.
אני חושבת שמנהל קהילה טוב הוא קודם כל חבר קהילה טוב. ברגע שאתה נמצא בצד השני, ורואה איזו הכרה נתן לך מי שהוביל את הקהילה שלך ומה זה יצר בשבילך – קל לך הרבה יותר לתרגם את זה לעשייה. זו הנוסחה הכי טובה.
אם אתם חושבים להקים קהילה בארגון שלכם, או מעוניינים ליצור שיתוף פעולה בין המותג שלכם לבין קהילות דיגיטליות קיימות, נשמח ללוות ולייעץ לכם.
מוזמנים לפנות אלינו דרך האתר, או במייל: [email protected]
