"בארגון בסדר גודל כזה, אי אפשר שכולם יהיו חדשנים – זה לא ריאלי. צריך איזשהו אחוז של אנשים שיצאו מהמסגרות, שינסו לקדם דברים. זו התשתית של הקהילה."
בפרק הזה רות עדן, מנכ"לית ומייסדת שותפה בקומיוניטי פורוורד, מראיינת את מלי מרטון, ראש מנהל החדשנות באלתא – חטיבה בתעשייה האווירית.
לפני שנתחיל, תספרי קצת עלייך, מה התפקיד שלך בתעשייה האווירית?
אני בתעשייה האווירית כבר הרבה שנים, מ-2006. אני מהנדסת בהכשרה שלי, ורוב השנים הובלתי פיתוח פרויקטים. לפני כמה שנים, הקימו פעם ראשונה משרד CTO באלתא, ואני התחלתי לעבוד שם בניהול חדשנות.
איך מתוך זה החלטת להקים קהילת חדשנות?
המשימה הראשונה שקיבלתי הייתה לנהל את שיתופי הפעולה של אלתא עם סטארט-אפים, מה שקוראים לו Open Innovation. התחלתי לעבוד מול האקו-סיסטם, פגשתי המון סטארט-אפים ואקסלרטורים והצלחתי לעשות POC. הכל עבד מעולה – עד שניסיתי להטמיע את זה חזרה בחברה -ואז נכשלתי בגדול.
למה נכשלת בהטמעת החדשנות בחברה?
המטרה של Open Innovation היא להביא טכנולוגיות מחוץ לארגון פנימה. הדרך לעשות זאת היא בעיקר עם סטארט-אפים – מוצאים סטארט-אפ מעניין, עושים ולידציה לטכנולוגיה, ומוצאים את השיתוף הפעולה המתאים. בסופו של דבר המטרה היא להטמיע את טכנולגיית הסטארט-אפ פנימה בתוך יחידה עסקית, בתוך מוצר שלנו. בשלב הזה של ההטמעה- זה פשוט התרסק.
מה היה החסם?
אחרי הרבה עבודת שטח, הבנתי שיש פה פחד וחוסר הבנה. אנשים מפחדים שבאים להחליף אותם עם סטארט-אפים. בפירוש אנשים אמרו לי "את מביאה סטארט-אפים שיקחו לנו את העבודה". וזה הפיל לי אסימון מאוד גדול – שחסרה לי תשתית פנים ארגונית, ושאין לי שום דרך להצליח במשימה שלי בלי תשתית כזאת.
וככה נולד הרעיון לקהילה?
כן. הצלחתי לשכנע אנשים בחברה שהחברה צריכה את זה, ואיך זה יכול לפתח אותם אישית ומקצועית. אבל ללכת אחד-אחד בארגון כמו אלתא – זו לא תכנית עבודה ריאלית. היה צריך משהו יותר בסקייל. אפילו עוד לא היה לזה את השם "קהילה". בהתחלה חשבתי על פורום שאני אתייעץ איתו, שיהיו ה-Early Adopters של כל הטכנולוגיות האלו.
איך הקהילה מתממשקת למטרות האלה?
הקהילה היא התשתית עבור הפעילות הזאת. במקום ללכת אחד אחד ולהסביר מה אני עושה ולמה זה טוב. בארגון בסדר גודל כזה, אי אפשר שכולם יהיו חדשנים – זה לא ריאלי. זה ארגון שיש לו אספקות, שעובד עם המון פרויקטים ועשרות קווי מוצרים. צריך איזשהו אחוז של אנשים שיצאו מהמסגרות ושינסו לקדם דברים.
איך התחלתם? מה היו הצעדים הראשונים?
הבנתי שאני חייבת להבין מה יוצא לאנשים מזה. כינסתי את הפורום הראשוני, אחרי שהבנתי מי האנשים שצריכים להיות בו, והזמנתי אותם לאירוע חגיגי, שאלתי אותם מה הם צריכים כדי להיות חלק מזה? מה הכאב שלהם? איפה זה פוגש אותם ביום-יום בעבודה.
ואיך בעצם מתנהלת הקהילה היום?
אנחנו נפגשים פעם בחודש, בין שעתיים לשלוש, ומקדמים את הנושאים שלנו. המפגש מבוסס על מיפוי הצרכים שלהם, שממנו יצרנו תכנית עבודה שנתית. הם מגיעים כי הנושאים והתכנים הם בדיוק מה שהם ביקשו.
מי יכול להצטרף לקהילה?
בעיקרון, כל אחד יכול, אבל אני לא מפרסמת את זה. אני רוצה חברים שתורמים ושיש להם מעורבות גבוהה בקהילה. הרשימה הראשונה נוצרה ידנית, אחד-אחד, אנשים שנבחרו בגלל תכונות מסוימות שהתאימו לפרסונה שרציתי. מאז, הגדילה היא מאוד אורגנית ואיטית.
יש לכם מנגנון סינון כלשהו?
כן, יש לנו שאלון כניסה שמסביר לאנשים קצת על הקהילה וגם עוזר להם להבין מה מצופה מהם ומה הם יכולים לתרום. אני אפילו מוציאה אנשים מהקהילה – לא בקטע רע, אלא בדיאלוג. אם אני רואה שמישהו לא היה פעיל שנה, אני מציעה לפנות את המקום למישהו אחר.
איך אתם מתמודדים עם אתגרי ביטחון מידע בקבוצת הוואטסאפ?
יש לי פריבילגיה כי אני מתעסקת רק בדברים בלתי מסווגים. הקבוצה עוסקת בחומר בלתי מסווג בלבד, קיבלנו על זה אישור, והקב"ט נמצא בקבוצה. יש הרבה שיח על חדשנות שקורית בחוץ, אנשים מביאים לינקים ומתנהל שיח.
מה היו החסמים העיקריים בדרך להקמת הקהילה?
היו שני סוגי חסמים. הראשון טכני – התחלנו בינואר 2020 ובמרץ פרצה הקורונה. היינו צריכים לעבור לדיגיטל כשלארגון לא היו תשתיות מתאימות. החסם השני היה תרבותי – תעשיות ביטחוניות הן מאוד סגורות. כשאמרתי "קהילת חדשנות", אנשים לא הבינו על מה אני מדברת. הייתי צריכה להסביר שכולנו חלק מקהילות – בעיר שלנו, בבית הספר של הילדים.
איך את יודעת שהקהילה מצליחה?
יש כמה סימנים. למשל, בהתחלה אנשים פחדו מסטארט-אפים, והיום הם שואלים "מתי מביאים עוד?". בנוסף, פיתחנו כלי לסיעור מוחות שהתפשט בכל החברה ואפילו הגיע ללקוחות. אבל הכי חשוב – הגדרתי פיילוט של שנה, ובסוף השנה היה ברור לכולם שזה מביא ערך וצריך להמשיך!
דוגמא נוספת לפעילות מוצלחת של הקהילה היא "מפגשי הקפה". פעם בחודש מגרילים זוגות של אנשים מהקהילה שנפגשים לקפה של חצי שעה. זה עוזר לחבר בין אנשים בארגון של 4,500 עובדים, שלפעמים לא מכירים מה קורה במחלקות אחרות.
ספרי על האתגרים בניהול קבוצת הוואטסאפ
בשנה הראשונה רק אני כתבתי בקבוצה – אף אחד לא ענה! אנשים היו עונים לי בפרטי, אבל לא בקבוצה. ואז התחלתי לבקש מאנשים שאני מכירה שיכתבו בקבוצה במקום בפרטי. לאט לאט זה התחיל להשתנות, והיום צריך להשתיק את הקבוצה מרוב פעילות.
איך מתמודדים עם חברים פחות פעילים?
אנחנו לא מחפשים 100% אקטיביות בקהילה. יש אנשים שרק קוראים ומקבלים ערך, ואחר כך בשיחות אחד על אחד ייווצר שיתוף הפעולה. אני קוראת לזה "עוצמת הקשרים החלשים" – הם שקטים, אבל כשצריך אותם, הם שם. הם מביאים את הבשורה למחלקות שלהם, והם ערך בפני עצמו.
לסיכום, מה המסר העיקרי למי שרוצה להקים קהילה דומה?
קודם כל, צריך לזכור שזה תהליך ארוך. כשהקמתי את הקהילה, הגדרתי פיילוט של שנה כי הבנתי שתהליכים של שינוי תרבות לוקחים זמן. לא צריך לצפות לתוצאות מיידיות. צריך להקשיב לצרכים של החברים, לתת להם ערך אמיתי, ולבנות את התשתית בצורה מדויקת ונכונה.
אם אתם חושבים להקים קהילה בארגון שלכם, או מעוניינים ליצור שיתוף פעולה בין המותג שלכם לבין קהילות דיגיטליות קיימות, נשמח ללוות ולייעץ לכם.
מוזמנים לפנות אלינו דרך האתר, או במייל: [email protected]
