"כשאנחנו מבקשים מהעובדים להגדיר מהי הצלחה, רבים מהם מדברים על שינוי ארגוני. לדוגמא: קהילת הנשים יענו שהן רוצות להגדיל ב-2% נוספים את כמות הנשים בתפקידים בכירים, קהילת הצרכים המיוחדים תדבר על פיתוח של אמצעים טכנולוגיים חדשים וכו'. כשזה מגיע מהעובדים, ההשפעה ברמה הארגונית היא הדבר החשוב ביותר עבורם. הם מאמינים שהם יכולים לשנות את הארגון מבפנים, ולעזור לו להתקדם בנושאים שחשובים להם".
בפרק זה חן הרשקוביץ אוחיון, שותפה מייסדת בקומיוניטי פורוורד, מראיינת את יעל פדהצור, Head of Public Affaris ב – Citi Israel.
ספרי לנו בכמה בכמה מילים על Citi Israel, לטובת מי שלא מכיר
Citi בישראל היא חלק מקבוצת Citi Group העולמית, שמחזיקה בין היתר גם את החטיבה הבנקאית שנותנת שירותים לחברות גדולות שרוצות לצמוח בעולם ולחברות הייטק קטנות יותר. מעבר לכך, יש את Citi Innovation Lab שהקימו לפני יותר מעשור בישראל, לונדון וניו יורק את מרכזי החדשנות העולמיים. מעל 300 מהנדסים ומפתחים יושבים כאן בישראל ומוציאים את החדשנות של Citi העולמית.
לפני שנתחיל לדבר על Citi, אי אפשר שלא לדבר על התפקיד שלך בצוות של שמעון פרס ז"ל, שהתחיל גם הוא דרך קהילות.
נכון. בסוף ההתמחות שלי במשפטים, כתבתי פוסט בפייסבוק שאומר: "אוקיי, אני עורכת דין, מה עכשיו?". פנתה אליי בפייסבוק יעל בר מביטאון חיל האוויר ואמרה שיש לה חיבור מעניין בשבילי. היא חיברה אותי לאיילת פריש, דוברת בית הנשיא דאז. לאחר כמה שבועות התמיינתי לצוות פרס האגדי, שם גדלתי והתפתחתי ברמה המקצועית בכל הנוגע לתקשורת, דוברות, מיתוג ומנהיגות ציבורית. משם עברתי למרכז פרס לשלום, והייתי חלק מצוות ההקמה של מרכז החדשנות.
ספרי לנו על הקהילות ב – Citi
הצטרפתי ל – Citi לפני יותר משנה אחרי שעבדתי בסודהסטרים, והייתה לי תפיסה מאוד ברורה בנוגע לאיך צריכות להיראות קהילות עובדים, ואיך מקדמים שוויון, גיוון והכלה בארגון. כשנכנסתי לתפקיד, בחנתי את הקבוצות בעיניים של התפקיד שלי כאחראית על קשרי חוץ, בידיעה שלא אוציא שום דבר שקשור בקהילה החוצה אם אני לא יודעת בוודאות שהוא אמיתי. לדוגמא: ידעתי שלא אוציא פרסום ליום האישה, לפני שבדקתי שהעובדות מרגישות שיש שוויון, הסתכלות נאותה על נשים בארגון וקידום, אחרת זו חרב פיפיות קשה. מבחינתי אין מוניטין החוצה, מבלי שהוא חזק מבפנים.
גיליתי ב- Citi כמה דברים חדשים שלא נתקלתי בהם בחברות אחרות:
1) הקהילות ב – Citi עובדות בצורה שהיא לגמרי Bottom up: הקהילות הן בעיקר בנושא גיוון: קהילת נשים, קהילת צרכים מיוחדים, וקהילת LGBTQ+, וגם קהילת Live well וקהילת קיימות. חיפשתי את "אחראי הקהילות של הארגון" וגיליתי שאין כזה – האחריות מתחלקת בין כולם.
2) העובדים מקבלים את הכלים שהם צריכים כדי להצליח: כלי אחד הוא תקציב שכולו שייך ומנוהל על ידי העובדים. הכלי השני הוא ספונסר מההנהלה – לכל קהילה יש מנהל /ת בכירים שהם המנחים ברמה המנטלית שמכוונים, מייעצים ודוחפים את העובדים קדימה. ברוב הקהילות, הספונסר מההנהלה לאו דווקא משתייך לאותה קהילה. לדוגמא, הספונסר של הקהילה הגאה לא חייב להיות מהקהילה.
3) החברים בקהילה הם יחסית מעטים, אבל כמעט כל הפעילויות שלהם מיועדות לכל הארגון. ברגע הזה הבנתי שב- Citi הקהילות הן מעין "ועדות". הארגון מגדיר את הנושאים החשובים לו, ומעניק את הכלים והתקציב הדרוש כדי לקדם את הנושאים הללו. מכאן והלאה, הטיפול עובר לועדה – לעובדים עצמם, שהם כוח פעולה ארגוני. העובדים מארגנים את האירועים, ההרצאות והפעילויות, ומחליטים מה האג'נדה שלהם.
האם ההשתתפות בועדה היא בנוסף לתפקיד של אותם עובדים?
כן. לכולם יש תפקידים אחרים, והם בוחרים להשתתף בועדה. ב – Citi זה נקרא Affinity – זיקה. כל מי שבעל זיקה לנושא, מוזמן להצטרף לקבוצה שמקדמת את אותו נושא בארגון.
הקהילות שציינת הן קהילות שקיימות רק בישראל, או שיש להן אלמנט גלובלי?
הקהילות ממוקמות בישראל, ולכולן יש קהילת אם בחו"ל. חברי הקהילה מתייעצים עם קולגות שלהם מ- Citi במדינות אחרות, שחברים באותה קהילה. בחברה גלובלית, השייכות לקהילה העולמית חשובה מאוד, וקשרים בלתי פורמליים עם קולגות ממדינות אחרות נוצרים בזכות זה.
איך אתם מודדים את ההצלחה של הקהילות ב- Citi?
בעיניי, הצורה הקלה ביותר למדוד היא באופן מספרי – כמה עובדים נחשפו לקהילה, כמה הגיעו לאירועים וכו'. אבל זו לא הדרך הנכונה בעיניי. בעיניי צריך להסתכל על מדידת הצלחה של קהילה כמו משפך שיווקי. לדוגמא: קהילת ה – LGBTQ+ ארגנה מספר אירועים לציון חודש הגאווה. הראשון באותו יום, שעל פניו זכה למעורבות הגבוהה ביותר, היה עמדת Happy Hour. הרבה עובדים חלפו על פני העמדה ולקחו דונאטס. להרצאה בנושא גאווה שהתקיימה באותו יום עלו פחות עובדים, ה – Funnel אמנם הצטמצם, אבל אותם עובדים הם בהכרח יותר מעורבים. יוזמה נוספת שתוכננה, שנחשבה לרמת המעורבות הגבוהה ביותר, היא יציאה משותפת למצעד הגאווה. מתוך כלל העובדים, יצאו 20 עובדים למצעד. מה שיפה בעיניי הוא שהכל אורגן על ידי העובדים עצמם, אנשי פיתוח שהעיסוק בקהילה הוא לא אינטואיטיבי עבורם. אם נחזור לשאלת המדידה, בעיניי מודעות זה חשוב מאוד כשמדובר בקידום אגנ'דות בארגון, אבל צריך להסתכל על מעורבות בכמה רמות – מעורבות "שטוחה" (כמה נחשפו, בכמה עובדים נגענו), לצד פעילויות שנוגעות בצורה עמוקה יותר, באיכות ולא בכמות.
בנוסף, אם התפקידים האלה היו יושבים תחתיי, או תחת פונקציה ממשאבי אנוש, יכול להיות שמדדי ההצלחה שהיינו מגדירות היו קשורים יותר במודעות ונגיעה בעובדים – כמות, מעורבות, רמת מחוברות של העובדים. לעומת זאת, כשאנחנו מבקשים מהעובדים להגדיר מהי הצלחה, רבים מהם מדברים על שינוי ארגוני. לדוגמא: קהילת הנשים יענו שהן רוצות להגדיל ב-2% נוספים את כמות הנשים בתפקידים בכירים, קהילת הצרכים המיוחדים תדבר על פיתוח של אמצעים טכנולוגיים חדשים וכו'. כשזה מגיע מהעובדים, ההשפעה ברמה הארגונית היא הדבר החשוב ביותר עבורם. הם מאמינים שהם יכולים לשנות את הארגון מבפנים, ולעזור לו להתקדם בנושאים שחשובים להם.
איך ההנהלה מחליטה להקים קהילות נוספות, או להעמיק תקציבים ותמיכה בקהילות קיימות?
ההנהלה הבכירה של Citi יושבת בניו יורק, והם מאוד מעודכנים במגמות החברתיות השונות וההשפעה שלהן על שוק העבודה. ברמה הלוקאלית, המנכ"ל של Citi בישראל רואה את נושא הגיוון כערך עליון. בעיניי, כמישהי חדשה יחסית בארגון, אני משתדלת למתוח קו בין הסכמה פסיבית לבין מעורבות אקטיבית. לא כל חברי ההנהלה חייבים להיות אקטיביים בקהילות, וזה בסדר שיש קשת רחבה של מעורבות – יש כאלה שישמשו כספונסרים, אחרים שיגיעו לאירועים ואפילו כאלה שיגיעו כי ביקשתי מהם. אין לי ציפייה שהם יגיעו לכלל הפעילויות של כל הקהילות. התפקיד של ההנהלה בעיניי הוא לתת גיבוי לעובד שמעורב בקהילה, לאפשר ולקדם.
אשמח שתשתפי אותי קצת על הקהילות בארגון הקודם שעבדת בו – סודהסטרים
בסודהסטרים ניהלתי את ה – PR והתקשורת הגלובלית, והסתכלתי על צרכנים במדינות מסביב לעולם. הדבר המרכזי שהיה נוכח בסודהסטרים, הוא ההבנה שהעצמה של צרכן דרך המטרה והמשמעות, זו המהות. ההצלחה של הקהילות בסודהסטרים נמדדה באמצעות תחושת השייכות של הצרכים לקהילה גלובלית שחולקת את אותם ערכים, ועושה משהו טוב, ואיך זה משפיע על הדימוי העצמי שלהם.
בעיניי, אפשר למתוח ולשחק עם ההגדרה של קהילה כמו אקורדיון. הצרכנים מרגישים שהם חלק מקהילה גלובלית, גם אם הם לא משתייכים לקבוצה דיגיטלית ברשתות החברתיות.
אם אתם חושבים להקים קהילה בארגון שלכם, או מעוניינים ליצור שיתוף פעולה בין המותג שלכם לבין קהילות דיגיטליות קיימות, נשמח ללוות ולייעץ לכם.
מוזמנים לפנות אלינו דרך האתר, או במייל: [email protected].
