"מורים הם אנשי למידה מטבעם. אחד הקשיים של צוותי ההוראה טמון בכך שבמציאות, המורה נכנס לכיתה ומלמד, ואף אחד לא יודע מה קורה מבעד לדלת: לא ההורים, לא המפקח/ת, ולא המנהל/ת. בקהילה, אני מבקש מהמורה "לפתוח את הדלת", ולאפשר לאחרים הצצה לנעשה בכיתה. המורים רוצים לשפר את ההוראה ולהפוך אותה לאפקטיבית יותר, ולמרות שלוקח להם זמן להיפתח, זה קורה בסופו של דבר. התפקיד של צוות ההנחייה בקהילה הוא להעניק להם תחושה של מרחב בטוח, ולעודד את השיח".
בפרק זה רות עדן, מנכ"לית ומייסדת שותפה בקומיוניטי פורוורד, מראיינת את פבי שליט רייטמן, מנהל הלמידה של מו"פ קהילות מקצועיות לומדות במכון מופ"ת, חבר צוות בניהול קהילת למידה ארגונית ומנהל מייסד של קהילת בוגרי תכנית בינ"ה.
פבי, אתה ממש איש של קהילות. ספר לנו, איך נכנסת לעולם הזה?
גיליתי שאני איש של קהילות, רק לפני 3 שנים. גדלתי וצמחתי בעולם העסקי כאיש למידה. הייתי מפתח למידה בחברת אורנג' תקשורת (פרטנר של היום), לאחר מכן עשיתי שיפט לעמותת "בטרם" שעוסקת בבטיחות ילדים, ובאחד הסשנים בעבודה פגשנו את יובל אברמוביץ', שביקש מאיתנו להכין רשימה של יעדים, וכתבתי שם "לעשות משהו בעולם הקהילות".
התחלתי לחפש תפקיד בתחום, ומצאתי אותו במכון מופ"ת. חיברתי בין עולם הלמידה בין עולם הקהילות, ואז נפתחתי לעולם שלם. היום אני משלב בין התפקיד שלי במכון מופ"ת, לעשייה בקהילה הגאה בהנחיית קבוצות ועוד.
מה מוביל איש למידה לומר "בא לי להיכנס לעולם הקהילות?"
כאיש למידה נפל לי האסימון שהכל מתחיל ונגמר באנשים, והמטרה היא להנגיש להם ידע.
בעבר, ההדרכה הייתה מאוד פרונטלית. כמפתח הדרכה באורנג', הייתי כותב למנחה מה הוא צריך לומר ואילו דיונים לעורר, מבלי לקחת בחשבון את הצד השני. הייתי מודע לכך שהלמידה באופן הזה היא לא אפקטיבית, אבל זה מה שהייתי מחויב לעשות. השיח לא היה קהילתי ולא כלל למידת עמיתים. כשנכנסתי ל"בטרם" ניסיתי לשנות את מודל ההפעלה לכיוון של למידה אחד על אחד, ושיתוף ידע. הבנתי שהשלב הבא הוא ״קהילה לומדת״, שבה אני רק מנגיש את הידע ומעורר שיח, וחברי הקהילה שנמצאים בשטח, הם אלה שיודעים את החומר טוב יותר.
אז למעשה, המושכות עוברות לידי חברי וחברות הקהילה?
כן, אבל לא ב- 100%. המנחה מגיע עם ידע אקדמי מבוסס, ואני מקנה לו כלים לנהל את השיח. זה מחבר את הלומד לידע ולעולם שלו, ואז הוא יכול להשתמש בו גם אחר כך.
בוא נחזור רגע להתחלה. מה זה מכון מופ"ת?
מכון מופ"ת היא עמותה שהוקמה לפני 40 שנה. היא הוקמה בעקבות כך שמשרד החינוך הבין שהוא לא יכול להכשיר את צוותי ההוראה, ולכן הקים גוף שמקשר בין האקדמיה לבין משרד החינוך. המטרה הייתה לייצר חיבורים בין האקדמיה לשטח, איזור אליו משרדי הממשלה לא מצליחים להגיע. בשנים האחרונות, המכון הבין שעליו לייצר מו"פים (יחידות מחקר ופיתוח) שמחוברות לשטח. ב-8 שנים האחרונות קמו המון מו"פים קטנים במטרה לתת מענה לצורך מדויקים.
אני חלק ממו"פ שנקרא קהילות מקצועיות לומדות. לפני 12 שנה במכון ויצמן, קמה מהשטח קהילה לומדת של מורים לפיזיקה. לפני 6 שנים, משרד החינוך הבין שטמון ברעיון הזה פוטנציאל, והחליט להקים יחידה שתעסוק בכך – וכך נולדה היחידה שלנו שמנהלת פדגוגית את כל הקהילות המקצועיות הלומדות של צוותי ההוראה בישראל. אנחנו כמו"פ מנגישים מחקרים, מתווי שיח ומתודות לאותן קהילות של אנשי ההוראה.
בילדות הייתה לי מורה לאמנות בשם יפה, שלימדה אותנו על צבעי יסוד. כשהייתה ליפה התייעצות מקצועית כלשהי, הגורמים היחידים הזמינים לה להתייעצות כללו את המורה המקבילה מבית הספר או מהעיר, שלא בהכרח מבינה את האתגרים של יפה, או את המפמ"ר (מפקח המקצוע הראשי) שרחוק ממנה אלפי שנות אור. יפה, כמו כל מורה מקצועי אחר, חיפש להתייעץ עם מורה מקצועי מקבוצת השווים שלו, שמכיר בדיוק את הדילמות שלו, וכך התאחדו כל המורים מאותו תחום.
וכל זה קורה בהנחייה, הובלה ויוזמה של מכון מופ"ת?
אנחנו מובילים את זה פדגוגית יחד עם משרד החינוך, ותפקידנו הוא להסדיר ולנהל את הקהילות המקצועיות הלומדות. כל קבוצה של מורים שמחפשת להקים קהילה, עוברת דרכנו לקבלת תקציב, וצריכה להשיב על מספר שאלות: מה הסיבה להקמת הקהילה, מה הצורך, ומי הגורם המקצועי שמלווה את הקהילה, מעניק את הידע המקצועי ומאשש אותו.
מי מנהל ומוביל את הקהילה?
אנחנו עובדים בשיטה משותפת. חשוב לנו שיהיו לקהילה שני כובעים של ניהול – אחד מקצועי, ואחד הנחייתי, תהליכי. אנחנו מצמידים לכל קהילה מנחה – הוא יכול להיות מורה שצמח מתוך הקהילה, או מנחה מקצועי חיצוני שאנחנו מכשירים.
איך נראות הקהילות בפועל, באיזה פלטפורמה הן מתנהלות?
אנחנו מנהלים כיום כ-30 תחומי ידע, ובתוכם כ-450 קהילות מתוקצבות שהמשרד מממן הכוללות כ-10,000 מורים. לכן, אין תשובה אחת לשאלה שלך. כמו"פ, ביצענו מחקר ארוך במטרה למצוא פלטפורמה מותאמת ונגישה לקהילות. עם הזמן הבנו שאין פלטפורמה אחת שמתאימה לכולם.
כשמדובר בניהול קהילות, סוגיית בחירת הפלטפורמה היא Deal Breaker, והיא תמיד נגזרת מקהל היעד. כשמקימים קהילה, חשוב לבחור בפלטפורמה המותאמת לערכי קהילה – כזו המאפשרת שיח ודיאלוג, אבל יותר מכך – חשוב שהיא תהיה מותאמת ונגישה לקהל היעד. הסיכוי שחבר קהילה ייכנס לפלטפורמה ייעודית כדי להצטרף לקהילה הוא נמוך.
אחרי מחקר ארוך שביצענו הבנו שלא קיימת פלטפורמה "מושלמת" שעונה על כלל הצרכים. לדוגמא, יש לנו קהילה של מנחי הקהילות שהתקיימה בעבר בפלטפורמת פייסבוק, ומכל מיני שיקולים (אתגר האלגוריתם, חוסר שימוש בפלטפורמה בקרב קהל היעד) החלטנו להעביר אותה לקבוצת וואטסאפ. האתגר בוואטסאפ הוא שקשה לרכז ולתעד את הידע המשותף שם, אבל התגברנו על האתגר בכך שורד, חברה מהצוות שלנו מרכזת את הידע ומכניסה אותו ל- Padlet.
ובמה עוסק השיח בקהילה?
מורים הם אנשי למידה מטבעם. אחד הקשיים של צוותי ההוראה טמון בכך שבמציאות, המורה נכנס לכיתה ומלמד, ואף אחד לא יודע מה קורה מבעד לדלת: לא ההורים, לא המפקח/ת, ולא המנהל/ת. בקהילה, אני מבקש מהמורה "לפתוח את הדלת", ולאפשר לאחרים הצצה לנעשה בכיתה. המורים רוצים לשפר את ההוראה ולהפוך אותה לאפקטיבית יותר, ולמרות שלוקח להם זמן להיפתח, זה קורה בסופו של דבר. התפקיד של צוות ההנחייה בקהילה הוא להעניק להם תחושה של מרחב בטוח, ולעודד את השיח.
ישנם גופים שמקימים קהילות עם השאיפה ש-100% מחברי הקהילה יהיו אקטיביים. בעיניי, לא כולם צריכים להיות אקטיביים, ויש ערך גם בלהיות צופה מהצד. לא כל אדם מרגיש בנוח לשתף, אבל עצם הנוכחות בקהילה יכולה להוביל לשינוי דפוסים וליישום של הלמידה. ולבסוף – זו המטרה של הגוף המתקצב.
אני מסכים. יותר מכך, לעתים מי שצופה מהצד לומד יותר ממי שחווה את החוויה בעצמו, כי הוא עובר תהליכי רפלקציה פנימיים. עם זאת, במקרה של הקהילות שלנו, נשאף ל-100% השתתפות במעגלי הלמידה. בגלל שמדובר בקהילה לומדת, המפגשים הם מאוד פרקטיים ועוסקים ב- Day to day – שיטות עבודה, הצלחות וכו'. לכן, אעודד כמה שיותר חברי קהילה לשיח מקדם המוביל למציאת פתרונות פרקטיים ואפקטיביים. המתווים שאנחנו מפתחים נועדו לעודד מעורבות אצל כמה שיותר חברי קהילה, ו"להעיר" את החברים הביישנים והסגורים יותר.
מה המטרה של משרד החינוך בהקמת הקהילות? מהי תמונת הניצחון מבחינת המשרד?
אנחנו נחשבים ל"חוצץ" בין הקהילות לבין המשרד. המשרד חושב בצורה כמותית ומספרית. אנשי קהילות לעומת זאת, חושבים בצורה איכותית ולא כמותית. התפקיד שלנו הוא להיות מנגנון הביניים.
לפני כשנה וחצי, הקמנו ועדת חשיבה שתפקידה לבחון איך מודדים את הצלחת הקהילה. זה נושא מאוד מורכב באופן כללי, ובעולמות ההוראה בפרט. למשל, קשה להצביע על כך שהשיפור בציונים של התלמידים נעשה בעקבות הנוכחות של המורה בקהילה. הועדה ניסחה חוברת הכוללת 6 מימדי הצלחה שונים ושאלות אותן מנחה הקהילה והחברים בה צריכים לשאול את עצמם בכדי למדוד את כל אחד מהמימדים.
אופן הניסוח החוברת נעשה בצורה מאוד קהילתית. הועדה הורכבה מחברי צוות המייצגים את כל המקצועות הרלוונטים. לאחר הניסוח של החוברת, הצגנו אותה לחברי הקהילה ביום חשיפה, על מנת שיחוו עליה דעה, והם דייקו ו"שייפו אותה". בנוסף, החוברת מכילה גם דף מדידה אותו המנחה יכול למלא יחד עם חברי הקהילה, וכך לקבל תוצר סופי. תוצרי המדידה המופקים בכל קהילה לא מועברים הלאה למשרד החינוך, והמנחה לא מחויב לשתף אותם. המטרה שלנו כמו"פ היא לשמור על מרחב בטוח, ולאפשר למורים להרגיש בנוח.
כשאנחנו מודדות לפי המודל האסטרטגי של Community Forward הצלחה של קהילה בהתאם, היא מתחלקת ל-3 מדדים שונים:
– המדד הכמותי – האם הצלחתי להגיע לכמות חברי קהילה שהיא משמעותית מספיק בכדי לייצר אימפקט.
– המדד העסקי – האם הקהילה הצליחה לייצר שינוי ברמת הביזנס?
– המדד הקהילתי – עד כמה נוצר מרחב שיתופי ובטוח שחברי הקהילה נתרמים ממנו?
איפה לדעתך "ממוקמת" החוברת שיצרתם מבחינת מדדי ההצלחה האלה?
באשר למדד הכמותי, אין קהילה שמכילה פחות מ-15 משתתפים, כך שזה פחות רלוונטי. המדד הקהילתי מאוד דומיננטי אצלנו והוא מגובה אצלנו במחקרים – אחוז השיתופיות, שביעות הרצון והרצון לחזור לקהילה מאוד משמעותיים עבורנו. באשר למדד העסקי, קשה לנו למדוד מה קורה "בקצה העט" של התלמיד. לכן, אנחנו מתרכזים בעיקר במורים – עד כמה הם למדו, עד כמה הם נחשפו לדברים חדשים ועוד.
אתה מעלה נקודה מאוד משמעותית – מאוד חשוב למפות מה ניתן למדידה ומה לא, כדי לא לבזבז משאבים על אלמנט בלתי מדיד , ולייצר תסכול ומצג שווא שהקהילה לא עובדת. חשוב לאתר את הנקודות אותן ניתן למדוד, ולחזור תמיד למטרת העל – לשם מה הקהילה הוקמה? במקרה של הקהילות שלכם, לא בטוח שהן נועדו להשפיע על קצה העט של התלמיד.
בעינינו, כל קהילה מחוללת שינוי, גם אם קשה להצביע על נקודת ההשפעה הספציפית.
אם אתם חושבים להקים קהילה בארגון שלכם, או מעוניינים ליצור שיתוף פעולה בין המותג שלכם לבין קהילות דיגיטליות קיימות, נשמח ללוות ולייעץ לכם.
מוזמנים לפנות אלינו דרך האתר, או במייל: [email protected].
