כיום, יותר ויותר חברות מקימות קהילות כחלק ממהלך אסטרטגי, שיווקי, פנים ארגוני וכו׳. מהלך הקמת הקהילה הופך להיות top-down, מה שמייצר אתגרים והזדמנויות ייחודיים למובילי ומובילות הקהילה: מציאת ערך אותנטי שיכולה הקהילה להעניק לחבריה, כיצד מודדים את האימפקט של הקהילה? גם כלפי חברי הקהילה וגם כלפי הארגון, התמודדות עם משברים בקהילה והשפעתם על המותג או החברה וכו׳.

באירוע משותף שהפקנו בשיתוף עם מטא ישראל, קיבצנו מנהלי ומנהלות קהילה ארגוניות כדי להציף ולדון באותן דילמות שמשותפות לכולנו: איך מנהלים קהילה ארגונית מצליחה?

במפגש קיימנו בין היתר פאנל של מנהלי קהילות ארגוניות (מוצר, מותג ופנים ארגוני), אותו הנחתה רות עדן, מנכ״לית Community Forward ושותפה מייסדת, ובו השתתפו טלי וסילבסקי, מנהלת קהילות בכירה בחברת Elementor המונה כ-137,000 חברים, אלון ראש, Community Team Manager בחברת Lumen (המונה כ-46,000 חברים), אתי רוזנברג, מנהלת קהילת ״אחים ואחיות משפיעים בכללית״ (10,000), ודקל זרד, מנהלת תוכן וקהילה בקהילת מודיבודי ישראל (4,700) ובקהילת מתאמנות בכל מידה (9,000) של המותג Everybody. 

הסוגיה הראשונה בה דנו היא שאלת הערך. כדי שחברי וחברות קהילה ירצו לקחת חלק פעיל במרחב שהקימה חברה (בין אם לעובדים שלה, ובין אם ללקוחות או יוזרים), היא צריכה לעניין אותם, לתת להם ערך שהם לא יכולים לקבל במרחב אחר. מצד שני, כדי שלאירגון תהיה ממוטיבציה לנהל קהילה שכזו – היא צריכה להעניק ערך לגוף עצמו.

דקל זרד (מודיבודי) שיתפה כי הקהילה שלהם מורכבת מלקוחות המותג או כאלה שמתלבטות אם להתחיל להשתמש בתחתוני מחזור ורוצות לחקור את הנושא לעומק. דקל מספרת כי מטרת הקהילה היא "לאפשר מקור ידע, מרכז התכנסות ומפגש לשאילת שאלות וחלוקת חוויות, לנרמל את השימוש בתחתוני מחזור, ושואפות לייצר שגרירות שיוכלו לקחת את הידע הלאה ובכך להגדיל את כמות המשתשות במוצר". 

דקל שיתפה: "המטרה של הקהילה היא לקדם רעיונות מהפכניים בסביבה תומכת ולייצר שייכות ובטחון. במודיבודי  הקהילה היא חממה להכיר נשים שמשתמשות במותג ושואלות שאלות שאין להן אומץ לשאול בחוץ.  קהילת מתאמנות בכל מידה הביאה לראשונה רעיון של מתאמנות במגוון מודלי גוף והביאה הרבה נשים שמעולם לא נחשפו למתאמנות שמנות או למאמנות שמנות לפתח חזרה יחסי אמון ובטחון עם אורח חיים ספורטיבי״. באשר לערך למותג עצמו, דקל אמרה:  "הקהילה מאפשרת לנו כמותג להטמיע ידע ולחנך שוק, להחדיר מסרים, מאפשרת להדהד ולנרמל את ערכי המותג, ומאפשרת מגע יומיומי עם השטח, עם לקוחות אמיתיות. 

טלי וסילבסקי, מנהלת קהילות באלמנטור, מספרת: "רוב המשתמשים שלנו הם בוני אתרים עצמאים, שעובדים לבד. מטרת הקהילה היא להוות עבורם מרחב לעזרה הדדית, למידה והשראה, כדי לעזור להם להצליח כיוצרי רשת (Web Creators). כך למשל, המוצר מתורגם למעל 50 שפות על ידי מתנדבים, והמדריכים והתוכן שאנחנו יוצרים וגם חברי קהילה יוצרים משותף על ידי חברי הקהילה שלנו. בסדרת אירועי הקהילה אנחנו מזמינים דוברים מהקהילה, שהם לידרים (מובילי קהילה בהתנדבות) מומחים וחברי קהילה שאנחנו מזהים לחלוק את הידע והנסיון שלהם, הם אלו שמובילים את האירוע, ולעיתים אפילו מראיינים בעלי תפקידים מתוך אלמנטור. בנוסף, הקהילה שלנו בינלאומית, ובעזרת תוכנית של קהילות מקומיות מבוססות מיטאפים – מתקיימים מפגשים מקומיים בשפות שונות, אותם מובילים חברי קהילה מתנדבים. הערך לקהילה הוא אדיר, ביכולת לבנות נטוורק מקומי, ללמוד ולשתף פעולה עם קולגות באקו סיסטם ובתרבות המקומית. 

כמו שכל מנהל ומנהלת קהילה ארגונית יודעים, מלבד סיפורי ערך והצלחה, יש בקהילות הללו גם לא מעט אתגרים. ביקשנו מאתי רוזנברג, שמנהלת את המחלקה לפיתוח וחדשנות במערך האחות הראשית בכללית, לשתף אותנו באתגרים בקהילה שלה "אחיות ואחים משפיעים בכללית". הקהילה פונה לכלל העוסקים במקצוע הסיעוד כולל סטודנטים וגמלאים, ומטרתה לחלוק ידע בין עמיתים ולהתחבר מחדש בכל יום למשמעות של המקצוע בארץ ובעולם. 

אתי שיתפה: "שיתוף אישי בקהילות הוא דבר מורכב, ובקהילות פנים ארגוניות זה מורכב אף יותר. אח או אחות שמשתפים התמודדות מסוימת ממקום העבודה, צריכים להיפגש עם חברי הקהילה, שהם גם חברי וחברות הצוות שלהם ביום שלמחרת, והתגובות שהם מקבלים לא תמיד נעימות. בנוסף, לא קל לשתף בפומבי נושאים כמו אלימות כלפי חברי צוות. הדרך בה פתרנו את האתגר הזה היתה על ידי מתן האפשרות לפרסם בצורה אנונימית. אנחנו הצינור של אותם חברי וחברות קהילה שרוצים לשתף אבל מתביישים ״להיחשף״. כך אנו גם מעודדים שיח ושיתופיות, אך גם שומרים על הפרטיות של מי שמעוניין או מעוניינת בכך.  

אתגר מעניין נוסף שנדון בפאנל היה המתח שבין שימור לקוחות לבין ניהול קהילה, הקפדה על כללים ומרחב שיח בטוח. בנושא זה, שיתף אלון ראש מחברת Lumen, אשר הקימה קהילה ליוזרים שלה ולכל מי שמתעניין במוצר שפיתחה: אפליקציה ומכשיר ביו-פידבק ייחודי למדידת חילוף חומרים באמצעות נשימה אחת, בעזרתו לומדים המשתמשים כיצד לשפר את הבריאות המטאבולית שלהם. אלון שיתף כי: ״זיהינו מקרב חברי וחברות הקהילה שלנו Power Users, להם הצענו לשמש כ-Experts בקהילה. מדובר באנשים שמשתמשים רבות במוצר, אוהבים וממליצים עליו רבות, ולאחר הדרכה קצרה מאיתנו, הם קיבלו תג של Expert בקבוצת הפייסבוק והחלו להשיב לשאלות חברי וחברות הקהילה ולתרום מהידע הרב שלהם. באחד המקרים, מומחה מתנדב החל להתווכח בקבוצה עם חברת קהילה אחרת, השתמש בשפה לא נאותה, העליב, ולמעשה עבר בעצמו על כללי הקהילה. כעת – נשאלת השאלה, כיצד מתמודדים עם לקוח נאמן של המוצר, אשר עושה שימוש לרעה בכוח שניתן לו בקהילה. כיצד מגנים על הקהילה מול אותו לקוח? בסופו של דבר הוחלט להפסיק את שיתוף הפעולה עימו, להסיר את ה״חסות״ שלנו ממנו כמומחה תוכן, להתנצל בפני חברת הקהילה שנפגעה ולהדהד בקהילה מחדש את הכללים לשיח מכבד. בהסתכלות רחבה על התמונה, בקהילה נמצאים משתמשים רבים במוצר, לצד לקוחות פוטנציאלים. החלטנו לשמור ולהגן על המרחב הזה – גם מפני לקוח משלם אחר״. 

נושא נוסף המעסיק את כלל מנהלי ומנהלות הקהילות הארגוניות הוא נושא מדידת ההצלחה בקהילה. להבדיל מקהילה שמוקמת באופן ספורדי על ידי אינדיווידואל למטרות אישיות, קהילות ארגוניות צריכות למדוד את האימפקט שלהן על הביזנס על מנת לאמוד את כדאיות הקהילה לעומת המשאבים שמושקעים בה (שכר, זמן עבודה, אירועי קהילה, מרצ׳נדייז וכו׳). 

אלון ראש שיתף אותנו כיצד הוא מודד את ההצלחה בקהילה שלו, ומה נחשבת הצלחה בעיניו: "הקהילה מהווה מרחב ייעוץ ותמיכה אשר בסופו של יום תורם הן לשביעות הרצון של היוזר, והן לירידה בכמות הפניות למחלקת Customer Servcies. מדדנו את איכות הדיונים, ואנו רואים כי רבים בקהילה עוזרים אחד לשני ויוזרים אכן מעידים שהדיונים הללו מהווים מרכיב חיוני בהצלחה שלהם להשיג את מטרותיהם.  אנחנו עדיין מתקשים לאמוד באופן מדויק כמה יוזרים חדשים הגיעו מתוך הקהילה, או מהי הכמות המדויקת של פניות ש״נחסכה״ באמצעות הקהילה – אך עם הזמן נצליח לאמוד גם את זה״. 

אתי רוזנברג שיתפה כי בקהילת ״אחים ואחיות משפיעים בכללית״ היא יכולה למדוד הצלחה למשל כאשר מתודה או שיטת עבודה שחבר קהילה ממוסד אחד שיתף לגביה, אומצה על ידי מוסד אחר וכך למעשה שיתוף הידע בקהילה תרם בפועל לשיפור השירות או העבודה בכללית.

לסיום, ביקשנו מכלל הפאנליסטים שלנו לשתף בטיפ מנצח למנהלי קהילות ארגוניות. 

טלי שיתפה: "הטיפ שלי הוא לרתום מחלקות וצוותים אחרים לפעילות עם המשתמשים, להראות כל הזמן את הערך של הקהילה: לשתף תכנים, להזמין עובדים להגיב לדיונים, לייצר מפגשים בין חברי קהילה לעובדים. לשאול קולגות איך אתם יכולים לעזור להם להגיע למטרות שלהם, ולבנות סביב זה פעילות רלוונטית בקהילה (כמובן צריך להיות בהלימה למטרות הארגון ומטרות הקהילה). בסופו של דבר, הקהילה היא המשתמשים, ואתם החוט המקשר בין בינה לבין האנשים שעובדים על המוצר והשיווק שלו. ככל שתדעו לייצר יותר מצבים שיש בהם win-win לקהילה ולחברה (הארגון), תוכלו לקבל יותר משאבים ולעשות יותר אימפקט״.

דקל אמרה: "להיות מחוברות לשטח, להבין שאתם הפנים של הקהילה. לא לחשוש מאי הסכמות בתוך הקהילה, דיונים כאלה הופכים בסוף לפלטפורמה הכי טובה להטמעת האג'נדה ורענון מסרים. לזכור שבניגוד לרוב אמצעי השיווק, בקהילה השיחה היא דו צדדית ולדעת לנתב את העניין לטובת המותג״. 

הטיפ של אלון: "טיפ קטן קשור בהדהוד של מה שקורה בקהילה לכל החברה – למרות שרבים בארגון מעידים שהם חברים בקהילה ורואים מה קורה בה – סביר שפוסטים מרתקים עדיין ילכו לאיבוד בקבוצה גדולה כמו שלנו. לכן אנחנו חוגגים כל שבוע בערוץ הכללי של החברה בסלאק את הפוסטים הכי בולטים שאנחנו אוספים ידנית לאורך השבוע, לפי רמות של מעורבות בדגש על כמות התגובות. מדובר בפוסטים חיוביים או שליליים לגבי המותג, אך חשוב שעמיתנו יכירו גם את הביקורות הנוקבות שהחברה מתמודדת איתם מול הלקוחות". 

אתי שיתפה: "קהילה פנים ארגונית היא מרתון ולא ספרינט. הטיפ שלי הוא להתמיד- ולא להפסיק לייצר תוכן בעל ערך". 

תודה לחברי וחברות הפאנל שלנו על השיתוף האותנטי, ולדניאל חן, מנהלת שותפויות במטא ישראל על האירוח הנפלא! 

הפוסט אירוע מנהלי קהילות ארגוניות במטא ישראל: על הדילמות, האתגרים וההזדמנויות הופיע לראשונה ב-Community Forward.

במפגש השתתפו מספר מובילי ומנהלות קהילה אמיצים ואמיצות, שהעזו לצעוד לתוך המרחב הזה.

לא קל לדבר על הטרדות מיניות. גם במפגש חווינו כי השיח על הנושא דומה להליכה על ביצים, אך דבר אחד היה ברור לכולם: אם לא נדבר על זה, זה לא יעלם.

סביר להניח, שביום מין הימים יקרה אותו מקרה, אשר יוביל לשרשרת תקדימים לגבי האחריות שיש לנו כמנהלי ומובילי קהילות על הטרדות מיניות בקהילה. מעבר לאחריות המשפטית שאולי תחול עלינו ביום מין הימים (ויש שיטענו כי היא חלה כבר היום), יש לנו גם אחריות ערכית ליצור עבור חברי הקהילה שלנו מרחב בטוח ולכן, אנו רוצות לחלוק איתכם את התובנות שעלו במפגש ואת הצעדים הבאים.

מאחר ויש שוני רב בין קהילה לקהילה, הפתרונות בהכרח יתחילו משיח ועיסוק בנושא, ויצירת פתרונות מתוך הקהילה עצמה. הצעד הראשון הוא לנרמל את השיח בנושא, לתת לו תוקף ולאפשר שיח נעים ובטוח.
זה לא פשוט, אך זו האחריות שלנו כמנהלי קהילה לפתח יכולות שיח וליצור מרחב מתאים לשיח כזה. 

מה היה במפגש?

את המפגש פתחנו בשני קטעי סטנד אפ, האחד מנקודת המבט הנשית והשניה מנקודת המבט הגברית.
התגובה הראשונית הייתה "איך אפשר לצחוק על נושא כזה"

אך האמת היא, שלצחוק יש אפקט מנרמל והוא איפשר לשיח להתקיים בצורה חופשית יותר.

אחרי שצפינו בסרטונים האלה החלו לעלות שיתופים והמרחב הרגיש בשל יותר לשיח.

לאחר מכן התחלנו לדבר על הטרדה מינית, על המונח המצומצם הזה, שמקפל בתוכו הרבה יותר מ"רק הטרדה". העמקנו בנושא זה בראי ובהשוואה לחוק למניעת הטרדות מיניות, אשר יש בו שלושה היבטים חשובים:

1)  הטרדה תהיה הטרדה בהתאם ל"סטייט אוף מיינד" של המתלוננ.ת – כלומר, מישהי אחת יכולה לחוות התנהגות מסוימת כהטרדה ומישהי אחרת לא. הרציונל הוא לסייג את החוק למניעת הטרדה מינית מהמישור הפלילי ששם דגש על "סטייט אוף מיינד" של הפוגע וזאת מתוך נקודת מבט פמיניסטי.

2)  יחסי מרות  – החוק מגדיר מהם יחסי מרות. במצב בו התקיימה התנהגות שמהווה הטרדה וזה נעשה במסגרת יחסי מרות, לא משנה האם המוטרדת "הסכימה" להתנהגות המטרידה ו/או לא אמרה במפורש שאינה מסכימה, ההתנהגות עדיין תהווה הטרדה, וזאת מכיוון שבתוך יחסי מרות ייתכן וההסכמה איננה כנה ואמיתית כי קיים אלמנט של פחד.
מרות הינה שליטה של הממונה על מי שכפוף לו והיא כוללת גם השפעה וסמכות עקיפה ואינה מוגבלת ליחסים של מעסיק או ממונה ישיר בלבד – כלומר כל יחסים באשר הם, גם כאשר מדובר בהתנדבות.

3)  אחריות תאגידית – בשנים האחרונות הורחבה האחריות של מנהל.ת תאגיד על נושא הטרדות מיניות בארגון. מנהל.ת תאגיד חייב.ת לנקוט באמצעים למניעת הטרדות מיניות כמו: פרסום תקנון המבהיר מהי הטרדה מינית על פי החוק ולמי בארגון פונים במקרה של הטרדה, כמו גם את ההליך עצמו, מינוי ממונה על הטרדה מינית המברר את המקרה (עדיף ממונה אובייקטיבית וחיצונית), הדרכה למניעת הטרדה מינית בארגון ועוד. אלו הדברים שצריך לעשות על פי חוק, אולם, עם השנים בעיקר לאחר עידן metoo#, הורחבו הסמכויות והציפיות ממנהלי.ות תאגידים ותאגיד יכול למצוא עצמו חשוף לתביעות ופיצויים במידה והוא לא פועל למניעת הטרדות מיניות בארגונו.

איך זה מתקשר לקהילה?
א.נשים לוקחים חלק בקהילות בימינו, מתוך כמיהה לתחושת שייכות. שייכות יוצרת משמעות ולהפך.
כשמתרחשת הטרדה מינית בתוך הקהילה – תחושת השייכות והמשמעות נפגמת, מרקם הקהילה נפגע ונוצר חוסר ביטחון. הנושא של הטרדות מיניות ברוב הקהילות אינו מוסדר ורבים אינם יודעים איך לטפל בסוגיה הן בהקשר של המתלוננת והן בהקשר של המטריד.

החוק עדיין שותק בכל עניין ההסדרה של הטיפול בהטרדות מיניות שלא במסגרת יחסי עבודה.

מדובר בחוק שתוקן כעשר פעמים הן בסעיפי החקיקה והן בתקנות, גם הפסיקה יצרה שינויים מבניים משמעותיים בהבנת תופעת ההטרדה המינית ובהתמודדות עימה והיום בתי המשפט נוהגים לבחון את יחסי המרות והאם מדובר במערכת יחסים נצלנית, הגם שלא מדובר במקום עבודה.

על כן, יכולה להיווצר חובה על מנהלים.ות המפעילים.ות מתנדבים.ות (בקהילה, בעמותה ובארגון) לפעול למניעת הטרדה מינית בארגון בדיוק כמו שמצופה ממעביד. בדיוק בשל כך, עמותות, קהילות וארגונים כבר לא מחכים לשינוי החקיקתי (למרות שהם יודעים שהוא יגיע) ומנחילים מנגנונים למניעת הטרדה מינית, כבר עכשיו.

היופי הוא, שכאשר אין "חובה חוקית" אפשר ליצור פתרונות יצירתיים כמו: גישור, הנחלת שיח יותר עמוק ותהליכי, יצירת מנגנון הקשבה למתלוננות, קוד אתי וולנטרי בקהילה שמציב גבולות.

ולסיכום – איך מתחילים לעורר שיח בנושא בקהילה שלי?
בדיוק כמו שמצפים ממעסיק לעשות הסברה בנושא, בדיוק כפי שבוחנים את אחריות המעסיק בהתאם לפעולות שעשה למניעת הטרדות במקום העבודה, כך גם עלינו להזמין שיח והסברה בנושא.
מעבר לרמה המשפטית, יש כאן גם אחריות מוסרית ליצירת מרחב בטוח.

אתם מוזמנים לראות את הסרטון המעולה הזה שמדבר על הסכמה >> https://youtu.be/oQbei5JGiT8
שתפו אותו בקהילות שלכם. הזמינו את השיח הזה למרחב.

תחשבו מהן הפעולות שאתם יכולים לעשות כבר היום כדי לעודד שיח, כדי ליצור קוד אתי סביב הנושא, כדי להפוך את הקהילה שלכם למרחב בטוח עבור חבריה.

נעה מגר, חברת קהילה שהשתתפה במפגש, הרימה את הכפפה והתחילה לגלגל יצירת קוד אתי למניעת הטרדות מיניות בקהילה. מוזמנים.ות ליצור איתה קשר ולהצטרף למסע המרתק הזה.

אם אתם חושבים ליצור מפגש קהילה בנושא בקהילה שלכם, אז יש לכם הזדמנות נהדרת לרכוש סדנה של ורדית במחיר מוזל במסגרת הקמפיין הזה >> https://headstart.co.il/project/58571

Photo by Mihai Surdu on Unsplash

הפוסט הטרדות מיניות בקהילה – מה אפשר לעשות כבר היום? הופיע לראשונה ב-Community Forward.

אחת המטרות המרכזיות שלנו ב-Community Forward היא לפעול ליצירת סטנדרטיזציה בתחום ניהול הקהילות. מטרה "מפוצצת" מאוד, שממנה ניתן לגזור מטרות משנה ודרכי פעולה רבות ומגוונות. אחת מהדרכים הללו היא הקניית כלים וידע למנהלי קהילות "בשטח", כדי שמי שיחליט לקחת על עצמו את משימת הובלת וניהול הקהילה יהיה מצויד בכל הכלים והידע הדרושים ליצירת מרחב קהילתי המספק ערך מוסף לחבריו. 

וכך, דקה לפני שהקורונה סגרה את כולנו בבתים, זכינו ללוות קבוצה של צעירים, מלח הארץ, משתתפי תכנית "שגרירי רוטשילד" ו"קו הזינוק" לסדנת עומק בניהול קהילה. הסדנה כללה 4 מפגשים (4 שעות כל מפגש) במהלכם למדו המשתתפים כיצד ליצור אסטרטגיה לניהול קהילה, התנסו בפועל, ואף הציגו את התוצרים שלהם לקבלת פידבק והמשך עשייה.

בתום הסדנה, "נולדו" לעולם 18 קהילות חדשות, והנה סיפורי ההצלחה וההשראה שלהם:

הפוסט סיפור הולדתן של 18 קהילות חדשות הופיע לראשונה ב-Community Forward.

שלא תבינו אותי לא נכון. אם יש "בית שמאי" ו"בית הלל" בדיון סביב השאלה "מיהו מנהל קהילה" או "מהי קהילה", אני כנראה נמנית על קבוצת בית הלל.
אני בעד הרחבת היריעה והכנסתם של כל מי שחפץ בכך תחת ההגדרה "הנכספת".
עדיף בעיניי, שיהיו יותר מנהלי קהילות שרק צריכים הכוונה וחידוד כדי להצליח להוביל את הקהילה שלהם קדימה, מאשר שקבוצת פייסבוק תשאר כקבוצה גרידא ולא תממש את הפוטנציאל הגלום בה.

הדיון לגבי מהי קהילה יכול להתקיים גם בהקשרים נוספים, למשל האם כל בעל עסק הוא מנהל קהילת לקוחות? האם מנהלת משאבי אנוש היא מנהלת קהילת עובדים? גם באספקטים הללו נגע בהמשך הדרך, אבל למען חידוד ודיוק הדיון, אעסוק הפעם בהבדלים שבין קבוצת פייסבוק לקהילה המתקיימת בפייסבוק.
מוכנים? בואו נצא לדרך.

פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם, הוא מתחיל ללכת:
אחד המאפיינים הבולטים בקהילה הוא תחושת השייכות. ישנו קו דמיוני המחבר בין חברי הקהילה, וגורם להם לחוש שהם כולם שייכים לאותו צד.
תחושת השייכות הזו לא יכולה לנבוע (רק) מצורך רגעי וחולף של החלפת כרטיסים להופעה, או מכירת אופניים משומשים.
תחושת השייכות גורמת ליחד להרגיש שהוא חלק ממשהו גדול יותר, והיא לרוב מעודדת גם תחושת ערבות הדדית, ששורדת גם במרחב ווירטואלי בו האנשים אינם בהכרח מכירים זה את זו.

כדי להמחיש את הנקודה, אספר לכם סיפור קצר: לפני כשנה הלכתי לפגישת עבודה, ולבשתי חולצה עם סמל של ברק. כשהגעתי לפגישה, השאלה הראשונה שנשאלתי ע"י הקולגה עימה נפגשתי היתה "גם את חברה בסופרגירלז?". באותה נקודה, הקרח בנינו נשבר, הפכנו למיודדות, והפגישה התנהלה כאילו אנחנו מכירות שנים. מהו המסר, אם כך? במקום בו שני אנשים מזהים זה את זה כחברי קהילה ונוצרת אותה תחושת "togetherness" – הרי שקבוצת הפייסבוק היא למעשה קהילה. כעת שאלו את עצמכם, האם אותה תחושה תיווצר גם בין שני זרים החברים בקבוצה שאתם מנהלים?

אמור לי מהם ערכיך ואומר לך מי אתה:
אם דיברנו על תחושת שייכות של חברי קהילה, הרי שזו נובעת מערך חזק ומשותף לכל חברי הקהילה – אמת כלשהי שהחברים הולכים אחריה.
להבדיל מקהילה הנשענת על ערכים זהים, קבוצת פייסבוק נשענת על מטרה צרה כלשהי, צורך שטחי, וחוץ ממנו אין עוד דבר שיאגד בין חברי הקבוצה.

יצאתי לחופשה, תיכף אשוב:
קהילה היא מרחב המאפשר לחברים בה לייצר יחסי גומלין זה עם זו באופן ישיר. לכן, כאשר בוחנים האם קבוצת פייסבוק היא בעצם קהילה, כדאי לשאול – מה יקרה אם מנהל הקבוצה יפסיק להוביל אותה? האם הקבוצה תמשיך לתפקד? מנהל קהילה, להבדיל ממנהל קבוצה, מתווה את הדרך, בונה את היסודות, משמש דוגמא, מנווט ומקדם – אבל הוא אינו המרכז. המרכז של הקהילה הוא חבריה – הם אלו שנותנים לה את זכות הקיום, ולכן אם קהילה חדלה מלהתקיים כאשר מנהל הקהילה אינו מקדם אותה, אזי לדעתי זו אינה קהילה אלא קבוצת פייסבוק. זו אחת הסיבות אגב, מדוע אני גורסת כי עמוד פייסבוק אינו יכול להיות קהילה – שכן אין לחברי הקהילה אפשרות לתקשר במישרין אחד עם השני, ובמידה ומנהל העמוד יפסיק לפרסם תכנים – ה"קהילה" תגווע.

כל קהילה זקוקה למנהל
הנקודה הזו אולי תבלבל חלק מכם, הרי רק השניה דיברנו על כך שקהילה צריכה להתקיים גם ללא נוכחות אותו אדם שהקים אותה, אז איך כעת אני טוענת שכל קהילה זקוקה למנהל קהילה? תנו לי להסביר. לפני 3 שנים חבר יקר החליט לפתוח קבוצת פייסבוק שתסייע לסטודנטים ובוגרי המכללה בה למדתי – למצוא משרות. אז הוא פתח את הקבוצה, צירף כמה חברים, ונעלם. כלומר, הוא עדיין חבר יקר, אבל הוא לא באמת מנהל את הקבוצה. כמה מאיתנו מאשרים מדי פעם בקשות הצטרפות, אבל פה בערך מתחילה ומסתיימת המעורבות שלנו בקבוצה. אין ערכים, אין אסטרטגיה, אין כיוון. יש פשוט – הוויה. אם כך, אם נחבר את הנקודה הזו ואת קודמתה, נבין שקהילה צריכה הובלה של מנהל, אבל היא לא יכולה להיות ב-100% תלויה רק בנוכחות שלו. אם המנהל אינו נוכח כלל, הרי שזו קבוצת פייסבוק.

מה יקרה ביום שפייסבוק יסגר?
דמיינו לעצמכם שיום אחד אתם קמים, וקבוצת הפייסבוק שלכם נעלמה. כך פתאום, ללא התראה מוקדמת, כל חברי קבוצת הפייסבוק שלכם – אינם עוד. דמיינו כעת, שאתם אפילו לא יכולים לפרסם על כך פוסט זועם בוול שלכם כי, אין פייסבוק. בכלל. אם במצב שכזה, הקהילה שלכם חדלה מלהתקיים, כנראה שהיא לא היתה קהילה מלכתחילה. כנראה, שהיא היתה רק קבוצת פייסבוק. ולמה? כי פייסבוק הוא רק כלי. לא המהות. נכון, פייסבוק היא ככל הנראה הפלטפורמה הזמינה, הפשוטה והמתאימה ביותר לרוב הקהילות להתקיים בה. אבל הדברים לא יכולים להתחיל ולהסתיים רק בפייסבוק. לחברי הקהילה צריכה להיות היכולת לתקשר אחד עם השני במרחבים נוספים שאינם פייסבוק, לרבות (ואולי בעיקר) בחיים האמיתיים. מפגשי אוף ליין הם דלק חזק ליצירת תחושת קהילתיות, ולכן אם הקהילה שלכם פועלת אך ורק בפייסבוק – כנראה שזו אינה קהילה.

זוכרים את הקנקן בתחילת הפוסט? זהו הזמן להסתכל בתוכו
אחד המבחנים החשובים ביותר לדעתי כדי לדעת האם קבוצת פייסבוק היא גם קהילה, היא לבחון את התוכן המתפרסם בקבוצה. בעיניי קהילה מתאפיינת בערך שחברי הקהילה מעניקים זה לזו ובתחושת הביטחון שהם חשים לשתף את שעל ליבם באופן אוטנתי. השיח המתקיים בקהילה חי בקורולוציה לערכי הקהילה והוא המאגד בין החברים. בקבוצת פייסבוק לעומת זאת, רוב השיח הוא שיח אינטרסנטי ורגעי. צורך של אדם לקבל מענה נקודתי: לקבל המלצה, לדעת את שעות הפתיחה של מקום מסוים, למכור חפץ, לברר נקודה מסויימת – וללכת. רפרוף מהיר על הפיד של הקבוצה שאתם מנהלים, ייתן לכם תשובה ברורה לשאלה האם אתה מנהלים קבוצה או קהילה.
אז אם קראתם עד כה, ומתחדדת בכם ההבנה שיש לכם קבוצת פייסבוק ולא קהילה, הנה מספר טיפים שיקדמו אתכם צעד אחד לעבר הפיכת הקבוצה לקהילה:

הגדירו היטב את ערכי הקהילה
וודאו שחברי הקהילה יודעים ומזדהים עם ערכי הקהילה;
עודדו שיח אמיתי וכן בין חברי הקהילה;
עודדו ערבות הדדית בין חברי הקהילה;
העצימו את חברי הקהילה, תנו להם מקום מרכזי בשיח הקהילתי;
הפיקו מפגשי אוף ליין כדי שחברי הקהילה שלכם יוכלו להכיר אחד את השני;
הפיקו סמלים חיצוניים מזוהים עם הקהילה (גרפיקה, מרצ'נדייז, סלוגן, לוגו).

שיהיה לכם בהצלחה!

הפוסט קבוצה או קהילה בפייסבוק? זה לא אותו דבר הופיע לראשונה ב-Community Forward.