הטרדות מיניות בקהילה – מה אפשר לעשות כבר היום?

לאחרונה ערכנו בקהילה שלנו Community Forward מפגש זום בנושא הטרדות מיניות בקהילה, עם עו"ד ורדית אבידן שמתמחה במניעת הטרדות בסביבה מקצועית על ידי יצירת שיח מגדרי מודע.

במפגש השתתפו מספר מובילי ומנהלות קהילה אמיצים ואמיצות, שהעזו לצעוד לתוך המרחב הזה.

 

לא קל לדבר על הטרדות מיניות. גם במפגש חווינו כי השיח על הנושא דומה להליכה על ביצים, אך דבר אחד היה ברור לכולם: אם לא נדבר על זה, זה לא יעלם.

סביר להניח, שביום מין הימים יקרה אותו מקרה, אשר יוביל לשרשרת תקדימים לגבי האחריות שיש לנו כמנהלי ומובילי קהילות על הטרדות מיניות בקהילה. מעבר לאחריות המשפטית שאולי תחול עלינו ביום מין הימים (ויש שיטענו כי היא חלה כבר היום), יש לנו גם אחריות ערכית ליצור עבור חברי הקהילה שלנו מרחב בטוח ולכן, אנו רוצות לחלוק איתכם את התובנות שעלו במפגש ואת הצעדים הבאים.

מאחר ויש שוני רב בין קהילה לקהילה, הפתרונות בהכרח יתחילו משיח ועיסוק בנושא, ויצירת פתרונות מתוך הקהילה עצמה. הצעד הראשון הוא לנרמל את השיח בנושא, לתת לו תוקף ולאפשר שיח נעים ובטוח.
זה לא פשוט, אך זו האחריות שלנו כמנהלי קהילה לפתח יכולות שיח וליצור מרחב מתאים לשיח כזה. 

מה היה במפגש?

את המפגש פתחנו בשני קטעי סטנד אפ, האחד מנקודת המבט הנשית והשניה מנקודת המבט הגברית.
התגובה הראשונית הייתה "איך אפשר לצחוק על נושא כזה"

אך האמת היא, שלצחוק יש אפקט מנרמל והוא איפשר לשיח להתקיים בצורה חופשית יותר.

אחרי שצפינו בסרטונים האלה החלו לעלות שיתופים והמרחב הרגיש בשל יותר לשיח.

לאחר מכן התחלנו לדבר על הטרדה מינית, על המונח המצומצם הזה, שמקפל בתוכו הרבה יותר מ"רק הטרדה". העמקנו בנושא זה בראי ובהשוואה לחוק למניעת הטרדות מיניות, אשר יש בו שלושה היבטים חשובים:

1)  הטרדה תהיה הטרדה בהתאם ל"סטייט אוף מיינד" של המתלוננ.ת – כלומר, מישהי אחת יכולה לחוות התנהגות מסוימת כהטרדה ומישהי אחרת לא. הרציונל הוא לסייג את החוק למניעת הטרדה מינית מהמישור הפלילי ששם דגש על "סטייט אוף מיינד" של הפוגע וזאת מתוך נקודת מבט פמיניסטי.

2)  יחסי מרות  – החוק מגדיר מהם יחסי מרות. במצב בו התקיימה התנהגות שמהווה הטרדה וזה נעשה במסגרת יחסי מרות, לא משנה האם המוטרדת "הסכימה" להתנהגות המטרידה ו/או לא אמרה במפורש שאינה מסכימה, ההתנהגות עדיין תהווה הטרדה, וזאת מכיוון שבתוך יחסי מרות ייתכן וההסכמה איננה כנה ואמיתית כי קיים אלמנט של פחד.
מרות הינה שליטה של הממונה על מי שכפוף לו והיא כוללת גם השפעה וסמכות עקיפה ואינה מוגבלת ליחסים של מעסיק או ממונה ישיר בלבד – כלומר כל יחסים באשר הם, גם כאשר מדובר בהתנדבות.

3)  אחריות תאגידית – בשנים האחרונות הורחבה האחריות של מנהל.ת תאגיד על נושא הטרדות מיניות בארגון. מנהל.ת תאגיד חייב.ת לנקוט באמצעים למניעת הטרדות מיניות כמו: פרסום תקנון המבהיר מהי הטרדה מינית על פי החוק ולמי בארגון פונים במקרה של הטרדה, כמו גם את ההליך עצמו, מינוי ממונה על הטרדה מינית המברר את המקרה (עדיף ממונה אובייקטיבית וחיצונית), הדרכה למניעת הטרדה מינית בארגון ועוד. אלו הדברים שצריך לעשות על פי חוק, אולם, עם השנים בעיקר לאחר עידן metoo#, הורחבו הסמכויות והציפיות ממנהלי.ות תאגידים ותאגיד יכול למצוא עצמו חשוף לתביעות ופיצויים במידה והוא לא פועל למניעת הטרדות מיניות בארגונו.

איך זה מתקשר לקהילה?
א.נשים לוקחים חלק בקהילות בימינו, מתוך כמיהה לתחושת שייכות. שייכות יוצרת משמעות ולהפך.
כשמתרחשת הטרדה מינית בתוך הקהילה – תחושת השייכות והמשמעות נפגמת, מרקם הקהילה נפגע ונוצר חוסר ביטחון. הנושא של הטרדות מיניות ברוב הקהילות אינו מוסדר ורבים אינם יודעים איך לטפל בסוגיה הן בהקשר של המתלוננת והן בהקשר של המטריד.

החוק עדיין שותק בכל עניין ההסדרה של הטיפול בהטרדות מיניות שלא במסגרת יחסי עבודה.

מדובר בחוק שתוקן כעשר פעמים הן בסעיפי החקיקה והן בתקנות, גם הפסיקה יצרה שינויים מבניים משמעותיים בהבנת תופעת ההטרדה המינית ובהתמודדות עימה והיום בתי המשפט נוהגים לבחון את יחסי המרות והאם מדובר במערכת יחסים נצלנית, הגם שלא מדובר במקום עבודה.

על כן, יכולה להיווצר חובה על מנהלים.ות המפעילים.ות מתנדבים.ות (בקהילה, בעמותה ובארגון) לפעול למניעת הטרדה מינית בארגון בדיוק כמו שמצופה ממעביד. בדיוק בשל כך, עמותות, קהילות וארגונים כבר לא מחכים לשינוי החקיקתי (למרות שהם יודעים שהוא יגיע) ומנחילים מנגנונים למניעת הטרדה מינית, כבר עכשיו.

היופי הוא, שכאשר אין "חובה חוקית" אפשר ליצור פתרונות יצירתיים כמו: גישור, הנחלת שיח יותר עמוק ותהליכי, יצירת מנגנון הקשבה למתלוננות, קוד אתי וולנטרי בקהילה שמציב גבולות.

ולסיכום – איך מתחילים לעורר שיח בנושא בקהילה שלי?
בדיוק כמו שמצפים ממעסיק לעשות הסברה בנושא, בדיוק כפי שבוחנים את אחריות המעסיק בהתאם לפעולות שעשה למניעת הטרדות במקום העבודה, כך גם עלינו להזמין שיח והסברה בנושא.
מעבר לרמה המשפטית, יש כאן גם אחריות מוסרית ליצירת מרחב בטוח.

אתם מוזמנים לראות את הסרטון המעולה הזה שמדבר על הסכמה >> https://youtu.be/oQbei5JGiT8
שתפו אותו בקהילות שלכם. הזמינו את השיח הזה למרחב.

תחשבו מהן הפעולות שאתם יכולים לעשות כבר היום כדי לעודד שיח, כדי ליצור קוד אתי סביב הנושא, כדי להפוך את הקהילה שלכם למרחב בטוח עבור חבריה.

נעה מגר, חברת קהילה שהשתתפה במפגש, הרימה את הכפפה והתחילה לגלגל יצירת קוד אתי למניעת הטרדות מיניות בקהילה. מוזמנים.ות ליצור איתה קשר ולהצטרף למסע המרתק הזה.

אם אתם חושבים ליצור מפגש קהילה בנושא בקהילה שלכם, אז יש לכם הזדמנות נהדרת לרכוש סדנה של ורדית במחיר מוזל במסגרת הקמפיין הזה >> https://headstart.co.il/project/58571

Photo by Mihai Surdu on Unsplash

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הצטרפו לניוזלטר והשארו מעודכנים

עוד מאמרים ששווה לקרוא

מדיה חברתית

סיפור הולדתן של 18 קהילות חדשות

  אחת המטרות המרכזיות שלנו ב-Community Forward היא לפעול ליצירת סטנדרטיזציה בתחום ניהול הקהילות. מטרה "מפוצצת" מאוד, שממנה ניתן לגזור מטרות משנה ודרכי פעולה רבות