כולנו מכירים את המשפט "אל תסתכל בקנקן אלא מה שבתוכו". בדרך כלל, הייתי שומעת את הפתגם הזה בהקשר של דייטים ובחורים, או כשהייתי מנסה את כישרוני (הלא מוצלח) בשידוך בין חברים. עם כניסתי לעולם ניהול קהילות, קיבל הפתגם נופך נוסף, זאת לאור התרבות בעלי קבוצות הפייסבוק שקראו לעצמם "מנהלי קהילה".
יותר ויותר אנשים נוטים לחשוב שאם יש להם קבוצת פייסבוק (קנקן) יש להם בהכרח קהילה (מה שבתוכו), בלי שהם מבינים את ההבדל המהותי בין שני הדברים.
שלא תבינו אותי לא נכון. אם יש "בית שמאי" ו"בית הלל" בדיון סביב השאלה "מיהו מנהל קהילה" או "מהי קהילה", אני כנראה נמנית על קבוצת בית הלל.
אני בעד הרחבת היריעה והכנסתם של כל מי שחפץ בכך תחת ההגדרה "הנכספת".
עדיף בעיניי, שיהיו יותר מנהלי קהילות שרק צריכים הכוונה וחידוד כדי להצליח להוביל את הקהילה שלהם קדימה, מאשר שקבוצת פייסבוק תשאר כקבוצה גרידא ולא תממש את הפוטנציאל הגלום בה.
הדיון לגבי מהי קהילה יכול להתקיים גם בהקשרים נוספים, למשל האם כל בעל עסק הוא מנהל קהילת לקוחות? האם מנהלת משאבי אנוש היא מנהלת קהילת עובדים? גם באספקטים הללו נגע בהמשך הדרך, אבל למען חידוד ודיוק הדיון, אעסוק הפעם בהבדלים שבין קבוצת פייסבוק לקהילה המתקיימת בפייסבוק.
מוכנים? בואו נצא לדרך.
פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם, הוא מתחיל ללכת:
אחד המאפיינים הבולטים בקהילה הוא תחושת השייכות. ישנו קו דמיוני המחבר בין חברי הקהילה, וגורם להם לחוש שהם כולם שייכים לאותו צד.
תחושת השייכות הזו לא יכולה לנבוע (רק) מצורך רגעי וחולף של החלפת כרטיסים להופעה, או מכירת אופניים משומשים.
תחושת השייכות גורמת ליחד להרגיש שהוא חלק ממשהו גדול יותר, והיא לרוב מעודדת גם תחושת ערבות הדדית, ששורדת גם במרחב ווירטואלי בו האנשים אינם בהכרח מכירים זה את זו.
כדי להמחיש את הנקודה, אספר לכם סיפור קצר: לפני כשנה הלכתי לפגישת עבודה, ולבשתי חולצה עם סמל של ברק. כשהגעתי לפגישה, השאלה הראשונה שנשאלתי ע"י הקולגה עימה נפגשתי היתה "גם את חברה בסופרגירלז?". באותה נקודה, הקרח בנינו נשבר, הפכנו למיודדות, והפגישה התנהלה כאילו אנחנו מכירות שנים. מהו המסר, אם כך? במקום בו שני אנשים מזהים זה את זה כחברי קהילה ונוצרת אותה תחושת "togetherness" – הרי שקבוצת הפייסבוק היא למעשה קהילה. כעת שאלו את עצמכם, האם אותה תחושה תיווצר גם בין שני זרים החברים בקבוצה שאתם מנהלים?
אמור לי מהם ערכיך ואומר לך מי אתה:
אם דיברנו על תחושת שייכות של חברי קהילה, הרי שזו נובעת מערך חזק ומשותף לכל חברי הקהילה – אמת כלשהי שהחברים הולכים אחריה.
להבדיל מקהילה הנשענת על ערכים זהים, קבוצת פייסבוק נשענת על מטרה צרה כלשהי, צורך שטחי, וחוץ ממנו אין עוד דבר שיאגד בין חברי הקבוצה.
יצאתי לחופשה, תיכף אשוב:
קהילה היא מרחב המאפשר לחברים בה לייצר יחסי גומלין זה עם זו באופן ישיר. לכן, כאשר בוחנים האם קבוצת פייסבוק היא בעצם קהילה, כדאי לשאול – מה יקרה אם מנהל הקבוצה יפסיק להוביל אותה? האם הקבוצה תמשיך לתפקד? מנהל קהילה, להבדיל ממנהל קבוצה, מתווה את הדרך, בונה את היסודות, משמש דוגמא, מנווט ומקדם – אבל הוא אינו המרכז. המרכז של הקהילה הוא חבריה – הם אלו שנותנים לה את זכות הקיום, ולכן אם קהילה חדלה מלהתקיים כאשר מנהל הקהילה אינו מקדם אותה, אזי לדעתי זו אינה קהילה אלא קבוצת פייסבוק. זו אחת הסיבות אגב, מדוע אני גורסת כי עמוד פייסבוק אינו יכול להיות קהילה – שכן אין לחברי הקהילה אפשרות לתקשר במישרין אחד עם השני, ובמידה ומנהל העמוד יפסיק לפרסם תכנים – ה"קהילה" תגווע.
כל קהילה זקוקה למנהל
הנקודה הזו אולי תבלבל חלק מכם, הרי רק השניה דיברנו על כך שקהילה צריכה להתקיים גם ללא נוכחות אותו אדם שהקים אותה, אז איך כעת אני טוענת שכל קהילה זקוקה למנהל קהילה? תנו לי להסביר. לפני 3 שנים חבר יקר החליט לפתוח קבוצת פייסבוק שתסייע לסטודנטים ובוגרי המכללה בה למדתי – למצוא משרות. אז הוא פתח את הקבוצה, צירף כמה חברים, ונעלם. כלומר, הוא עדיין חבר יקר, אבל הוא לא באמת מנהל את הקבוצה. כמה מאיתנו מאשרים מדי פעם בקשות הצטרפות, אבל פה בערך מתחילה ומסתיימת המעורבות שלנו בקבוצה. אין ערכים, אין אסטרטגיה, אין כיוון. יש פשוט – הוויה. אם כך, אם נחבר את הנקודה הזו ואת קודמתה, נבין שקהילה צריכה הובלה של מנהל, אבל היא לא יכולה להיות ב-100% תלויה רק בנוכחות שלו. אם המנהל אינו נוכח כלל, הרי שזו קבוצת פייסבוק.
מה יקרה ביום שפייסבוק יסגר?
דמיינו לעצמכם שיום אחד אתם קמים, וקבוצת הפייסבוק שלכם נעלמה. כך פתאום, ללא התראה מוקדמת, כל חברי קבוצת הפייסבוק שלכם – אינם עוד. דמיינו כעת, שאתם אפילו לא יכולים לפרסם על כך פוסט זועם בוול שלכם כי, אין פייסבוק. בכלל. אם במצב שכזה, הקהילה שלכם חדלה מלהתקיים, כנראה שהיא לא היתה קהילה מלכתחילה. כנראה, שהיא היתה רק קבוצת פייסבוק. ולמה? כי פייסבוק הוא רק כלי. לא המהות. נכון, פייסבוק היא ככל הנראה הפלטפורמה הזמינה, הפשוטה והמתאימה ביותר לרוב הקהילות להתקיים בה. אבל הדברים לא יכולים להתחיל ולהסתיים רק בפייסבוק. לחברי הקהילה צריכה להיות היכולת לתקשר אחד עם השני במרחבים נוספים שאינם פייסבוק, לרבות (ואולי בעיקר) בחיים האמיתיים. מפגשי אוף ליין הם דלק חזק ליצירת תחושת קהילתיות, ולכן אם הקהילה שלכם פועלת אך ורק בפייסבוק – כנראה שזו אינה קהילה.
זוכרים את הקנקן בתחילת הפוסט? זהו הזמן להסתכל בתוכו
אחד המבחנים החשובים ביותר לדעתי כדי לדעת האם קבוצת פייסבוק היא גם קהילה, היא לבחון את התוכן המתפרסם בקבוצה. בעיניי קהילה מתאפיינת בערך שחברי הקהילה מעניקים זה לזו ובתחושת הביטחון שהם חשים לשתף את שעל ליבם באופן אוטנתי. השיח המתקיים בקהילה חי בקורולוציה לערכי הקהילה והוא המאגד בין החברים. בקבוצת פייסבוק לעומת זאת, רוב השיח הוא שיח אינטרסנטי ורגעי. צורך של אדם לקבל מענה נקודתי: לקבל המלצה, לדעת את שעות הפתיחה של מקום מסוים, למכור חפץ, לברר נקודה מסויימת – וללכת. רפרוף מהיר על הפיד של הקבוצה שאתם מנהלים, ייתן לכם תשובה ברורה לשאלה האם אתה מנהלים קבוצה או קהילה.
אז אם קראתם עד כה, ומתחדדת בכם ההבנה שיש לכם קבוצת פייסבוק ולא קהילה, הנה מספר טיפים שיקדמו אתכם צעד אחד לעבר הפיכת הקבוצה לקהילה:
הגדירו היטב את ערכי הקהילה
וודאו שחברי הקהילה יודעים ומזדהים עם ערכי הקהילה;
עודדו שיח אמיתי וכן בין חברי הקהילה;
עודדו ערבות הדדית בין חברי הקהילה;
העצימו את חברי הקהילה, תנו להם מקום מרכזי בשיח הקהילתי;
הפיקו מפגשי אוף ליין כדי שחברי הקהילה שלכם יוכלו להכיר אחד את השני;
הפיקו סמלים חיצוניים מזוהים עם הקהילה (גרפיקה, מרצ'נדייז, סלוגן, לוגו).
שיהיה לכם בהצלחה!
