הפוסט כסף לא קונה את מה שהלב צריך / קהילות משמעות ב- Microsoft הופיע לראשונה ב-Community Forward.

האמת, בשנים האחרונות חברות ואירגונים רבים זיהו, ובצדק, את הפוטנציאל הגלום ביצירת מרחב מכיל ואותנטי לקהל היעד שלהם וכעת הם רוצים לרתום את תחום ניהול הקהילות לטובת הצלחתן העסקית.

האם זהו מהלך נכון? בהחלט.
האם יש מותגים שהצליחו להקים קהילות חזקות? ברור.
האם יש מותגים שנכשלו במהלך? חד משמעית.

אז מה מבדיל בין קהילות מותג מוצלחות לאלו שלא? מתי המהלך יחשב למבריק ויניב לחברה מערכת יחסים יציבה עם קהל היעד שלהם, גידול במכירות, לקוחות חוזרים, לידים חדשים, ומתי המהלך יחשב לפלופ?

בואו נצלול לעשרת הטעויות הנפוצות שקהילות מותג עושות, ונלמד יחדיו ממה כדאי להימנע כדי להגיע אל הנחלה:

טעות מס' 1: אל תקימו קהילה שלא מספקת ערך לחברי הקהילה

הטעות הנפוצה (והחמורה ביותר) שחברות או אירגונים עושים, היא להקים קהילה שמשרתת את צרכי המותג, אך לא מספקת מענה לצרכי קהל היעד. חשוב להבין, כדי שבקהילה תהיה תנועה ופעילות חברי הקהילה צריכים לרצות להיות חלק ממנה. הקהילה צריכה לסקרן ולעניין אותם, לגרום להם להרגיש שהם מקבלים ערך מוסף שהם לא זוכים לו במרחבים אחרים.

הפיתרון: השלב הראשון שמותגים צריכים לעשות לפני היציאה לדרך היא לשוחח עם קהל היעד שלהם (קבוצות חשיבה, שאלונים, שיחות 1:1 ועוד) ולבדוק איתם מה הם צריכים ורוצים.
למעשה, קהילת מותג  טובה תהיה זו שבנויה על האיזור החופף שבין צרכי חברי הקהילה לבין צרכי הארגון וככזו יש לה גם סיכוי גבוה להצליח.

טעות מס' 2: העדר בידול

הטעות השניה (שלמעשה מעצימה את הטעות הראשונה) היא יצירת קהילה שהיא More of the same. קהילה נטולת בידול או ייחודיות, העתק של קהילות אחרות, שכל מטרת הקמתה קשורה לרצון החברה להקים מרחב "משל עצמה". הבעיה היא, שלחברי הקהילה המיועדים אין סיבה אמיתית לקחת חלק במרחב חדש שמנסה לתת מענה לצורך שכבר מקבל מענה בקהילות אחרות.

הפיתרון: עוד בשלב בדיקת הרעיון וסקר השוק, פעלו כדי לייצר בידול משמעותי שיעניק ערך ייחודי מהקהילות הקיימות בתחום. לחלופין, כדאי לבחון חלופה של שיתוף פעולה עם קהילה קיימת. רבים המקרים בהם שיתוף פעולה שכזה ישיג לחברה את אותן תוצאות ובעלויות פחותות.

טעות מס' 3: כתיבה מותאמת לאמצעי שיווק מסורתיים

רבים המקרים בהם ראיתי חברות שמחפשות לאייש את תפקיד מנהל.ת הקהילה ואחת מדרישות החובה היא "ידע וניסיון בכתיבה שיווקית". אותן חברות טועות לחשוב כי כתיבה בקהילה זהה באופיה לכתיבה בעמוד עסקי למשל, אך ההיפך הוא הנכון.
כתיבה בעמוד עסקי (או ניוזלטר, בלוג, אתר) תהיה לרוב שיווקית, מצוחצחת, ולעיתים אף רשמית. לעומת זאת, כתיבה בקהילה מאופיינת בכתיבה אנושית – הרי זוהי מהות הקהילה, לא? אינטראקציה בין בני אדם.
בנוסף, בעוד כתיבה שיווקית נועדה להוביל לפעולה (קליק, מכירה), כתיבה בקהילה יוצרת דיאלוג. עצם הכתיבה בקהילה נועדה לעורר את חברי הקהילה להתבטא ולבטא את עצמם וליצור קשר אחד עם האחר (ולא בהכרח עם המותג).

הפיתרון: מנק"לים הם אנשים בעלי יכולות וורבליות גבוהות, ויכולת התנסחות בכתב מעולה, אך הם לא חייבים לדעת כתיבה שיווקית. עשו הפרדה בין השניים.

טעות מס' 4: העדר מודלינג

אם כבר במנהל.ת הקהילה עסקינן, בואו נדבר על מודלינג.
קהילה היא למעשה קבוצת אנשים היוצרת מארג קשרים בינם לבין עצמם, ואשר מבוססת על תחושת שותפות ויחסי גומלין. את הקהילות מובילים מנק"לים אשר מתווים את הדרך בה הקהילה מתנהלת וסוחפים את חברי הקהילה איתם. לכן, אין היגיון למנות מנהל.ת קהילה לאירגון בוגרים אדם שמעולם לא למד או השתתף באותו מוסד. באותה מידה, זו תהיה טעות למנות מנהל.ת קהילה הנעדרים כישורים חברתיים, אינטליגנציה רגשית גבוהה, יכולות ניסוח, כישורי מנהיגות ועוד. ולבסוף, הטעות המשמעותית ביותר שמותגים עושים היא לנהל את הקהילה דרך העמוד העסקי שלהם (לאלו הפועלות בפייסבוק). וכי למה?
עמוד עסקי "מריח" כמותג. אף אדם לא יישא עיניו לעמוד עסקי. אף אדם לא יתחבר רגשית לעמוד עסקי. ואף אדם לא ישבה בקסמו של עמוד עסקי.

הפיתרון: ביחרו מנהל.ת קהילה שבאים "מהשטח", שמכירים את עולם התוכן של הקהילה, ושמהווים הלכה למעשה את ה-DNA של הקהילה. ברמה האישית, חפשו לתפקיד אנשים שיודעים לחבר בין אנשים, להזמין לפעולה ולייצר מרחב נעים לשיח.

טעות מס' 5: השתלטות על השיח

לא פעם אני רואה בקהילה פיד שלם (בין אם בפייסבוק ובין אם בפלטפורמות אחרות) שמכיל אך ורק פוסטים של העסק. הם יכולים להיות פוסטים שמנוסחים בצורה מופלאה: פרסונלית, מעודדת שיח בין חברי הקהילה, שמה זרקור עליהם במקום על המותג ועוד. אך מה? אין אף פוסט של חבר הקהילה.
למה זו בעיה?
כי כך לא נוצרת קהילה, ולא יכולות להיווצר בצורה הזו מערכות יחסים אמיתיות בין חברי הקהילה. ברגע שרק המותג מדבר, זה מעביר מסר לחברי הקהילה לפיו אין להם מקום כאן. בנוסף, כשחברי קהילה חדשים מצטרפים למרחב, הם נתקלים בפיד בו נוכח רק המותג, וכך גם אם היה להם רצון להיות חלק מהקהילה, הם מבינים שבמרחב הזה לא נהוג לדבר.

הפיתרון: השתדלו להעלות כ-3 פוסטים בשבוע, ונצלו את יתר ימות השבוע כדי להניע את חברי הקהילה לפרסם פוסטים בעצמם (גם "במחיר" של לפנות אליהם ישירות ולבקש זאת מאחורי הקלעים).

טעות מס' 6: קהילה זה לא זבנג וגמרנו

קהילה דורשת משאבים ואורך רוח מהגורם שמחליט להקימה. טעות נפוצה שחברות עושות, היא לחשוב שלאחר יומיים מרגע פתיחת הקהילה יתממשו המטרות ויושגו היעדים שלשמם היא הוקמה, כאשר בפועל מדובר בתהליך ארוך טווח – ממש כמו ריצת מרתון.
איך זה נראה? בתחילת הדרך החברה משקיעה תשומות רבות בהקמת הקהילה, מרימה צוות, נעזרת בגרפיקאי, מקיימת ישיבות תכנון וכו', אך, לאחר כמה חודשים מאבדת עניין כי התוצרים לא מגיעים בקצב המצופה (שהוא כאמור לא ריאלי), מפנה את המשאבים למקום אחר, ואז המרחב שיצרה לא עושה לה שירות טוב.

הפיתרון: קיבעו נקודות מדידה בהן אתם עוצרים לבחון את קצב ואופי התקדמות הקהילה. כך, תוכלו לבחון באמצעות כלים אובייקטיבים את התנהלות הקהילה ובמידת הצורך לבצע התאמות ככל שידרש. חשוב להגדיר יעדים ריאליים ולצאת לדרך רק כאשר מסגרת הזמנים והלך הרוח מתאימים לכך.

טעות מס' 7: השתקת מתחרים וביקורות

קהילה אינה מרחב להילולת המותג, לטובת זה יש פרסומות. הפידבק החיובי שמותג מקבל מקהילה נובע מהמרחב שהוא מקים, הערך המוסף, תחושת השותפות וכו'. לכן, כאשר מותג משתיק ביקורת בקהילה או אוסר המלצות על מתחרים, הוא למעשה חושף את "ערוותו" כי כל מה שהמותג רואה לנגד עיניו הוא אך ורק טובתו שלו. וזה כאמור – דבר שחברי קהילה עלולים שלא להעריך.

הפיתרון: אל תחששו משיח אמיתי בקהילה. אם כבר, זו תהיה הזדמנות נדירה עבורכם לדעת מה קהל היעד שלכם *באמת* חושב ומרגיש ותוכלו לתת את המענה הדרוש. בשיח על מתחרים תבינו את היתרונות או החסרונות שלכם מזווית עיניו של קהל היעד, תגלו מה חשוב ומייצר לו ערך ותוכלו למנף זאת להחלטות פיתוח עסקי או שיווק שונות.

טעות מס' 8: פלטפורמה לא מתאימה

בחירת הפלטפורמה צריכה להתאים לצרכי ורצונות קהל היעד. כך למשל, אם קהל היעד שלכם הוא א.נשים בגיל השלישי, יכול להיות שפייסבוק או טלגרם יהיו בחירות שגויות עבורם כי הם אינם בקיאים ומכירים את הפלטפורמות הללו. טעות אחרת היא להקים קהילה בפלטפורמה שנוחה לאירגון ולצפות שחברי הקהילה יצטרפו אליה, למרות שהם אינם מכירים את הפלטפורמה הזו ואינם עושים בה שימוש תדיר.

הפיתרון: הכירו את קהל היעד שלכם לעומק, והקימו את הקהילה בפלטפורמה שמתאימה לאותו קהל ובה הוא נמצא ביומיום. כמו כן, וודאו כי הפעילויות שאתם שואפים לקיים בקהילה אפשריים בפלטפורמה שבחרתם; לעיתים ההחלטה תהיה לפעול ביותר מפלטפורמה אחת.

טעות מס' 9: חוסר שקיפות ואותנטיות

דמיינו לעצמכם שאתם חברים בקהילה. מרגישים שזהו מרחב בטוח עבורכם להתבטא ולשתף. פתאום, יום אחד בהיר, אתם מגלים שלמעשה מאחורי אותה קהילה שכל כך אהבתם מסתתר מותג שכל מטרתו היתה לעודד אתכם לרכוש מוצר מסוים. מה הייתם חושבים על אותו מוצר? מותג? אירגון?

הפיתרון: מותגים שמקימים קהילות הם דבר שבשגרה. היו כנים עם קהל היעד שלכם כבר מהרגע הראשון, עצבו את הקהילה ברוח השפה המיתוגית של כלל העסק, הוסיפו דיסקליימר ותהיו שקופים עם חברי הקהילה לגבי מטרות הקהילה. הם יעריכו זאת יותר מהכל, וכך גם תרוויחו חברי קהילה שיהיו שותפים למטרה שלכם ובחרו להצטרף אחרי תיאום ציפיות עמם.

טעות מס' 10: העדר תוכנית אסטרטגית לקהילה

בדיוק כפי שלא הייתם משיקים ליין חדש או מוצר חדש לשוק מבלי לבנות לכך תכנית אסטרטגית ברורה, כך גם אל תקימו קהילה בלי להבין בדיוק מהן מטרות הקהילה, איזה תוכן היא תכיל, אילו "טקסים" או פעילויות יהיו בה, כיצד תיראה חוויית האונבורדינג (ההצטרפות), מהם כללי הקהילה, אלו משאבים נדרשים להקמה ואיך כל אלו תורמים להצלחת העסק בטווח הקצר והארוך. תכנית אסטרטגית טובה מאפשרת לעסק להסתכל על הקהילה ממעוף הציפור ולקבל החלטות שקולות ומושכלות.

הפיתרון: בטח ניחשתם, לא?

הפוסט איך להימנע מעשר הטעויות הנפוצות בקהילות מותג הופיע לראשונה ב-Community Forward.

קהילות עונות לנו על המון צרכים – צורך בערבות הדדית, זהות והזדהות.
כולנו כמהים וכמהות לתחושת שייכות, להרגיש שייכים למשהו, להרגיש חלק משמעותי ומהותי במשהו שאנחנו מאמינים בו.
בשל הצרכים שבכוחה של קהילה לספק לחבריה וחברותיה, אנו עדים לכך שבשנים האחרונות נוצרות ומתהוות להן מגוון של קהילות אשר מתגבשות סביב מכנה משותף ומטרות משותפות.
ככל שיש יותר מן המשותף בקהילה, כך היא חזקה ומאוחדת יותר.
בכוחה של הקהילה ליצור קשרים, כללים, ערכים וגבולות שיטיבו עם חברי הקהילה ועם השהות שלהם במרחביה.
יחד עם זאת, נסיוני לימד אותי שישנם נושאים שמעוררים טריגרים אישים וחברתיים שברוב המרחבים המשותפים כמו גם בקהילה – מעדיפים להתעלם מהם או להוקיעם – כך למשל הנושא של הטרדה מינית שמעורר התכווצות, הן אצל גברים והן אצל נשים, בשל הבלבול והמרחב האפור שצמד המילים האלו טומן בחובו, שכן לעיתים לא ברור מתי זה הטרדה ומתי זה לא?

כך למשל:

אם אני חלק בקהילה כזו וחשוב לי מאוד להרגיש שייכת וחבר/ה בקהילה הטריד/ה אותי מינית – מתחילות מחשבות ושאלות שעולות כמו: האם מדובר בכלל בהטרדה מינית או שאולי מדובר בפלרטוט? האם יש משמעות למעמדות של הצדדים בתוך הקהילה? האם לספר ולמי? האם להסתכן באיבוד המענה לצרכים שלי שהקהילה מעניקה לי, במיוחד בתחושת השייכות שכה חשובה – ולעיתים ויתור על התחושה הזו קשה יותר מכל ויתור אחר.
אז ברור שאנחנו חיים במדינה שקיימים בה חוק ומשפט ומערכות שניתן להתלונן דרכן ולהעביר את הטיפול אל מחוץ לקהילה, אך הריקושטים של האירוע (גם אם טופל מחוץ לקהילה) נשארים ומהדהדים ויכולים לפגוע באמון של חברי הקהילה בעיקר אם האירוע נעשה במסגרת הקהילה, במיוחד היום בעיצומו של עידן METOO שנותן לשיח ולתלונות יותר מקום בתודעה והמציאות המשפטית מתיישרת בהתאם, על ידי הרחבת האחריות המשפטית לא רק על המטרידים/ות עצמם/ן , אלא גם על מנהלי/ות ארגונים וקהילות.
לדוג' מנהל של קהילה מוכרת, בעלת מרחבים שיתופיים בהם חברי/ות הקהילה מתרגלים תנועה וספורט אחת לשבוע, פנה אלי בשל ריבוי תלונות של מתאמנות כנגד מאמנים בקהילה. המתאמנות טענו שחלק מהמאמנים מנצלים את מעמדם כדי לפתח קשרים מינים ו/או להטרידן. העובדה שמדובר בספורט שמעורב בו מגע פיזי ולמאמנים מעמד נחשב בקהילה יכולה להוביל להרבה בלבול וטשטוש קווים, במיוחד כאשר חלק מהמקרים מתרחשים במסגרת הפעילות של הקהילה.

מנהלת של קהילה וירטואלית בפייסבוק, פנתה אלי לגבי התכתבות שהייתה לה עם אחת מחברות הקבוצה. האישה פנתה אליה, על מנת ליידעה שאחד מחברי הקהילה הטריד אותה מינית וסיפרה לה על הקושי בהימצאות באותו מרחב איתו ובקשה מהמנהלת שתרחיק אותו מהקבוצה. גם אם המידע שהגיע למנהלת הקהילה הורטואליות לא אומת, עדיין קיימת השפעה ניכרת על יחסה ותגובתה לחברת הקהילה שכן בשל המורכבות של הנושא הרבה פעמים מנהלים/ות לא יודעים/ות איך להגיב ומה לעשות, בשל הבורות והמבוכה ויש צורך ביעוץ משפטי ורגשי לטיפול בסוגיה.

והשאלות צפות: מה קורה אם המתלוננ/ת מעדיף/ה לא להתלונן במשטרה ועדיין רוצה להיות חלק בקהילה? האם הקהילה צריכה ויכולה לטפל במקרים כאלו? האם היא אחראית? האם בכוחה להפעיל סנקציות כנגד אחד/ת מחבריה ולהרחיקו/ה מהקהילה?
לטעמי מדובר בשאלות קריטיות ומהותיות שכל מנק"ל/ית עשוי להתמודד איתם ביום מן הימים וראוי שיקח אותן בחשבון עם הקמת הקהילה.

בעולם שהמציאות היא כזו שאחת מתוך שלוש נשים מוטרדת מינית  (וכנראה הסטטיסטיקה דומה גם בהקשר של גברים אולם אחוז התלונות מטעמם נמוך)  אז בוודאי שהמציאות הזו מתרחשת בכל מרחב ולא ניתן להתעלם ממנה.
היופי במרחב קהילתי, להבדיל ממרחבים אחרים כמו מקום עבודה, הינו בכך שהכוח המניע אינו בהכרח נוגע לרווח כלכלי, אלא בעיקר לרווח אישי ולו רק מהקשרים הנוצרים בתוך הקהילה וההתפתחות האישית שניתן להגיע אליה מעצם החברות בקהילה. על כן, לטעמי בקהילות קיים מרחב פורה ומאפשר לדבר על נושאים טעונים ולקיים מנגנונים למניעת הטרדה מינית יחודיים שהן "מחוץ לקופסא".

האחריות של מנק"לים ומנק"ליות ו/או של חברי הקהילה עצמם/ן – הוא קודם כל להיות מודעים שהסטטיסטיקה לא פוסחת על אף קהילה וכי רצוי וכדאי להתחיל לדבר על זה, לעורר את השיח הקהילתי סביב הטרדות מיניות בקהילה וסביב קיום מרחב בטוח.  תחומים אפורים נשארים אפורים כאשר אינם מדוברים. שיח שופך אור על האפור ויוצר בהירות, במיוחד במקרים של חוסר מודעות לגבי הסיטואציה וההבנה של מתי זה מטריד ולמה.

בקהילה יש הזדמנות ליצירת שיח מקדם, תקשורתי ומקרב. ניתן להשתמש במודלים שהקהילה יצרה כמו: שיח שיתופי, קבלת החלטות שיתופית – כשחושבים על הערכים והכללים של הקהילה יש לשים על השולחן את הנושא של הטרדות מיניות. אין להניח כי הקהילה תדע להתמודד עם זה. האחריות של המנקל"ים/יות  היא להציף את השיח הזה, ולצור אווירה שיש בה פתיחות לשיח, על מנת למצוא פתרונות שימנעו הטרדה מינית במרחבי הקהילה וינחילו תחושת בטחון.

למשל:

הנחלת מנגנון מובהק ושקוף לגבי התנהלות הקהילה בהקשר של הטרדה מינית.שיכלול:
א. סדנאות עומק על הטרדה מינית וגבולות המותאמים לקהילה. שיח על סיטואציות ספציפיות שיכולות להתרחש בקהילה מתוקף המכנה המשותף שלה. שיח על מהי הטרדה מינית ולמה היא גורמת לנו להרגיש התכווצות, שיח על מהי הסכמה חופשית, שיח על יחסי מרות הנגזרים מהקהילה.
ב.  קוד אתי וולנטרי, יצירת מנגנון להתנהלות חברי/ות הקהילה במקרה של הטרדה מינית שיפורסם ויהיה שקוף ויבהיר למי פונים ואיך פועלים ומה הסנקציות, ובהתייחס לכך לחשוב על סנקציות שיכולות לתרום לשני הצדדים כמו גישור ובמקרים חמורים הרחקה.
עצם יצירת מנגנון שקוף ומדובר בתוך קהילה מהווה כשלעצמו תחושת בטחון לכלל חברי/ה התחושה הזו שרואים/ות אותי ויש לי לאן לפנות.
לקהילה כוח רב. האחריות שלנו, כמנהלי ומובילות קהילות, היא לוודא שהרצון יהיה נטול (כמה שניתן) מוויתורים אישים מורכבים, הרצון יהיה אמיתי וכדי לאפשר זאת יש צורך במרחב בטוח לכל אחד ואחת מחברי/ות הקהילה.

הפוסט בלוג אורח: הטרדות ופגיעות מיניות בקהילה הופיע לראשונה ב-Community Forward.

הבטחנו, וקיימנו! בבלוגפוסט הזה נציג בפניכם את הממצאים מהסקר וכמה מהתובנות שלנו לגבי התוצאות.

יאללה, מתחילים.

*הסקר מראה כי 37% מהעוסקים בתחום הקהילות מרוויחים 10,000 ש"ח בחודש ביותר בעוד שהשכר הממוצע במשק הוא 10,139 ש"ח. 14% מרוויחים מעל 15,000 ש"ח בחודש. בטוטאל, 60% ממשיבי הסקר ממש מתפרנסים מזה, משמע, התחום מהווה מקור פרנסה משמעותי. *מהסקר ראינו כי 60% אחוז מהעוסקים בתחום הקהילות מתפרנסים ממנו כעצמאיים או כשכירים. פרט מאד מעניין הוא שיותר ויותר חברות מזהות את הפוטנציאל שמצוי בקהילות – כמעט 50% מהמשתתפים בסקר עובדים בתחום כשכירים (כמו WAZE או אלמנטור), תפקיד שעד לפני חמש שנים כמעט ולא היה קיים וצובר תאוצה. *ב- Community Forward ארגון מנהלי הקהילות של ישראל היו חברים 300 מנהלי קהילות לפני שנתיים, כיום המספר הזה מתקרב ל 3000. * לפני כחמש שנים, תפקיד מנהלת קהילה כמעט ולא היה קיים, אילו כיום חברות משקיעות יותר בתחום זה כיוון שהן מבינות את הערך שקהילה יכולה לתת למוצר/שירות/עסק שלהן.

*60% ממשיבי הסקר מועסקים על-ידי חברות וארגונים שמשקיעים בפיתוח קהילה. 39% מהקהילות הן קהילות של חברות וארגונים. 22% מהעונים לסקר עובדים במשרה מלאה בניהול קהילה עבור חברה. *עבודה בניהול קהילה יכולה להיחשב כמשרה מלאה, כיוון שרואים בסקר ש-44.2% מקדישים למעלה מ-30 שעות שבועיות לניהול קהילה, כשיש כאלו שמנהלים יותר מקהילה אחת. *אצל אנשי העולם החדש ובמציאות שהולכת ומשתנה, תואר אקדמי הוא לא מדד בטוח להצלחה בתחום הקהילות, וניתן לראות בסקר כי אפשר להגיע למקצוע הזה מכל הרקעים, עם תואר או בלי (ההתפלגות לבעלי תואר וללא תואר היא שווה). *ל- Community Forward, המלווה ומייצעת לחברות וארגונים בהקמה של קהילות, הגיעו בשנה שעברה כמה פניות בודדות בחודש, בעוד שבשנת 2019 התקבלו כמה עשרות פניות בחודש. *יותר מ-52.2% מהקהילות הן חברתיות, ושליש מהמנק"לים עושים את עבודתם בהתנדבות. *ניתן לבצע את העבודה של ניהול קהילות מכל מקום בארץ, כיוון שבסקר 25% השיבו שהם ממקומות שונים בארץ, בניגוד לזה שהאמרה הרווחת היא ש"הכל קורה במרכז". *באופן מפתיע הרבה מהארגונים ה"כבדים" במשק מכירים בכוח קהילה, למשל צה"ל, קופות חולים, עיריות, וכדומה.

אנחנו חושבות שהסקר מדגיש ומבליט את עלייתו של תפקיד מנהל הקהילה, שאינו רק משרה חדשה בעולם חדש, אלא מקצוע רלוונטי וחשוב בחברות, ארגונים ועמותות.

מנהל קהילה צריך להיות בעל ראייה כוללת ורחבה של הנעשה, להיות עם היד על הדופק כל הזמן, ולהיות חיית אינטרקציות חברתיות (גם בזום, בימינו).

לחיי עוד שנה של עשייה משובחת, אנחנו פה, ממשיכות לשים את עולם הקהילות על המפה.

נשמח לשמוע מכם.
צוות Community Forward

הפוסט סקר השכר הגדול של מנהלי ומנהלות קהילות הופיע לראשונה ב-Community Forward.

לכן, ראינו לנכון לקיים סקר תחת הכותרת "מנק"לים בימי הקורונה", עליו השיבו מאות מנהלות ומנהלי קהילות מסקטורים שונים. תוצאות הסקר משקפות את מצב הקהילות ומנהלי הקהילות בישראל והחלטנו לשתף איתכם את ההשפעות המיידיות שזיהינו, צרכים ומגמות מעניינות שעלו מהסקר וכאלו שאנו צופות שיתרחשו בעתיד. את מסקנות הסקר חילקנו לפי נושאים: מעורבות, צמיחה, שיח ופעילויות בקהילה, שיתופי פעולה ותפקוד מנהל הקהילה בתקופה זו, שנתחיל?

מעורבות

בראש ובראשונה הסקר מלמד על עלייה משמעותית במעורבות במרבית הקהילות המשתתפות, רק כ-20% מהקהילות דיווחו על ירידה מועטה או משמעותית במעורבות בקהילותיהם. רוב הקהילות שדיווחו על ירידה, הן קהילות שעניינן תיירות בארץ ובחו"ל (מלונאות, טיסות, טיולים ועוד), נדל"ן, קהילות מבוססים אירועים פיזיים וכדומה. מרבית הקהילות שזוהתה אצלם עלייה במעורבות, העידו גם על עלייה בכמויות הפעילויות והאירועים, על שינוי בפוקוס השיח וגם על עלייה משמעותית בכמות החברים בקהילה. אין ספק כי מנהלי קהילות שהשכילו לשנות ולבצע התאמות מיידיות לגאנט הפעילות (בהקשר של אירועים והן בתוכן עצמו), וזיהו היטב את הצרכים של חברי הקהילה בהתאם למציאות החדשה, הצליחו למנף את התקופה של ימי הקורונה לשימור ולחיבור חברי הקהילה לפעילותם ואף להגדלתה משמעותית במעורבותם.

שיח ופעילויות בקהילה

בכל הקשור להשפעה על השיח והפעילויות בקהילה, אחוז גבוה מהמשתתפים, למעלה מ-40%, העידו על שינוי משמעותי בפוקוס ובעניין של הקהילה. למשל בקהילות נדל"ן בוצע מעבר משיח על השקעות קונקרטיות לשיח על הצטיידות בידע וכלים פרקטיים כחלק מניצול הזמן הפנוי הקיים; קבוצות טיולים שינו את ההמלצות למקומות לטייל בהם ולמשל בקהילת הטיולים הקמפינג של ישראל עברו להמלצות לקמפינג בין ארבע קירות ולפעילויות משפחתיות ביתיות ברוח הקהילה. מעניין היה לראות כי 80% מהקהילות שדיווחו על שינוי בפוקוס ובעניין פועלות גם בוואטסאפ. ניתן להסיק מכך, כי הדינמיות של השיח בקבוצות הוואטסאפ של הקהילה, המיידיות והאינטימיות שמאפיינת את הפלטפורמה מאפשרות התאמה מהירה יותר של התוכן לצרכי חברי הקהילה מחד והרחבת נושאי השיח וערכי הקהילה המקוריים.

בקהילת Community Forward של ארגון מנהלי הקהילות של ישראל, 31% מהפוסטים האורגניים של חברי הקהילה עסקו בדילמות, שיתופים והתייעצות שאיזכרו ועסקו בימי הקורונה. גם נתון זה מלמד על השפעה גבוהה של המשבר על השיח בקהילה ועל העיסוק והזמן הרבה שמנהלי קהילה משקיעים על מנת להתאים את עצמם לתקופה ולצלוח את אתגריה.

שיתופי פעולה

20% מהמשתתפים ציינו עלייה בכמות שיתופי הפעולה וכן 15.5% ציינו שהייתה גם עלייה בכמות הפרסומים של עצמאיים ועסקים קטנים. עלייה זו מתחברת גם לכמות קבוצות וקהילות שקמו בתקופת הקורונה על מנת להוות תמיכה לצריכה מעצמאיים ועסקים קטנים ולאינספור שיתופי פעולה בין קהילות לבין עסקים אלו על מנת לתמוך בהם בימים כלכליים מורכבים אלו. 12.7% העידו על ירידה בכמות שיתופי הפעולה וכן על ירידה של 5.5% בפירסומי עסקים ועצמאיים. ניתן לזהות מבין המשתתפים בסקר כי מי שדיווח על ירידה בשיתופי הפעולה, דיווח גם על ירידה בכמות האירועים והפעילויות בקהילה בתקופה זו, משמע שיתופי פעולה בקהילות בייחוד בימי הקרונונה הם מנוע צמיחה מרכזי וחשוב ליצירת מעורבות, תנועה וחיבור בין חברי הקהילה.

צמיחה

ביחס לצמיחה של קהילות (עלייה מספרית בכמות החברים), יותר ממחצית המשתתפים דיווחו על המשך גידול טבעי ורק כ-16.4% העידו על עלייה משמעותית. מעבר לצמיחה של קהילות קיימות (בהן התמקדמנו בסקר) הוקמו גם לא מעט קבוצות והתארגנויות קהילתיות סביב נושאים שונים כגון: הורות, עצמאיים, זכויות כלכליות, רכישה מעסקים כחול לבן וכו', שחלקן יבשילו גם ביום שאחרי לקהילות משמעותיות, אחת הדוגמאות המרשימות שנחשפנו אלינו היא קבוצת Local Shopping בפייסבוק, קהילה צרכנות עבור מאות עסקים מקומיים-ישראלים שצריכים תמיכה בימים אלו יותר מתמיד. יוזמה מרגשת נוספת הינה אמץ רופא.ה שהוקמה על מנת לעזור לכלל עובדי הצוותים הרפואיים הנמצאים בחזית בבתי החולים לקבל מענה לצרכים האישיים שלהם בתקופת הקורונה.

תפקוד מנהל הקהילה

כ-50% ציינו שהם משקיעים יותר זמן בניהול הקהילה שלהם בעוד ש-20% היו רוצים להשקיע יותר זמן אך המצב לא מאפשר להם. עוד עולה מהסקר כי למנהלי קהילות קיים צורך להיוועץ זה עם זה על אתגרי התקופה וכי הם מאמינים שהפתרון טמון בשיתוף ידע ומרחב פתוח לשיח קולגיאלי. נציין כי בצורה גורפת ניתן להסיק מתוצאות הסקר כי מנהלי קהילות שמנהלים את הקהילות שלהם ביותר מפלטפורמה אחת (פייסבוק, וואטסאפ, אינסטגרם, ניוזלטר וכד') נהנו מהצלחה יתרה בצליחת התקופה.

אנחנו מאמינות שקהילות ימשיכו להיות חלק משמעותי בחיי היום יום של החברים בהן ושימי הקורונה האיצו את ההבנה בחוזקן.
כוחם של מנהלי הקהילות שישכילו להתאים את עצמם לעולם המשתנה יעלה והם יהפכו למשפיענים חזקים יותר בתחומם.
אנחנו כאן כדי לתת לכם מקום לשיתוף והעצמה בנושא.
מזמינות אתכן להגיב, לשתף ולשאול שאלות.

מאחלות בריאות וחזרה מהירה ובטוחה לשגרה לכולם. צוות community forward

הפוסט מנק"לים בימי קורונה בישראל 2020 הופיע לראשונה ב-Community Forward.

איך אפשר להגדיר "פייק ניוז"?

"פייק ניוז" הוא זן של דיסאינפורמציה: מידע שגוי שמופץ בכוונה כדי לגרום לשינוי תודעתי, חוסר אמון ציבורי, רווח כלכלי או אפילו קבלת תשומת לב ועניין מצד המפיצים. חשוב לא לבלבל בין דיסאינפורמציה – מידע שהוא לא נכון ושקרי שמופץ בכוונת זדון, לבין פרשנות שונה ודעות שונות למידע מסוים. לעתים הקו בין השניים דק מאוד וקשה לעשות את האבחנה. בשנים האחרונות חלה עלייה בכמות ואיכות הדיסאינפורמציה בשל התפתחות הטכנולוגיה והפופולריות של הרשתות החברתיות שמעודדות צריכת תוכן. המונח "פייק ניוז" הומצא על פוליטיקאים כדי לפסול דעות של יריבים או אמצעי תקשורת והפך עם הזמן לשגור ומילה נרדפת למידע שקרי.

למה אנחנו רואים המון "פייק ניוז" בקהילות מאז תחילת המשבר ולמה זה מסוכן?

בעתות משבר ואי וודאות כפי שאנחנו חווים עכשיו, אנחנו נוטים לחפש כל פיסת מידע שיכולה לסייע לנו או למצוא תקווה וביטחון, או לצרוך ידיעות סנסציוניות המעוררות רגשות עזים. מצבים כאלו מהווים קרקע פורייה לכותבי הפייק ניוז, שמודעים לרגישות האנושית ומנצלים את העיתוי להפיץ כמויות גדולות של פוסטים, סרטונים ואפילו קטעי אודיו מזויפים. מכיוון שאנו רוצים להבין כמה שיותר על המתרחש ולמצוא פתרונות שיקלו על החרדה ואי הוודאות, שיקול הדעת שלנו נפגע ואנחנו עלולים להאמין לידיעות שקריות או לשמועות. במגפה שאנו חווים עכשיו, האחריות ההדדית הינה קריטית להתמודדות עם ההתפשטות הנגיף. אלו שלא נשמעים להוראות משרד הבריאות יכולים לפגוע בעצמם או באחרים, לכן, מניעת ההפצה של ידיעות שקריות – "פייק ניוז" הינה חשובה לא פחות מהמאבק בהתפשטות הנגיף עצמו.

אז מה עושים?

בדומה לנגיף הקורונה, גם ל"פייק ניוז" אין חיסון וקיים רק טיפול מוגבל. היכולת שלנו להחליט מה "אמיתי" ומה "שקרי" מאותגרת על ידי הטיות קוגניטיביות והנטייה שלנו לאשש אמונות הטמועות בנו. אמצעי ההתמודדות היעיל ביותר שיש לנו הוא לאמן את עצמנו כמנקלי"ם ומנקליו"ת ואת חברי וחברות הקהילה לחשיבה ביקורתית והתנהגות אחראית.

מדריך מקוצר להתמודדות עם "פייק ניוז" בקהילה:

1. מניעה: לכתוב בחוקים (אולי גם בשאלון הקבלה לקהילה) שקיים איסור מוחלט על הפצת פייק ניוז, העברת מידע לא אמין ושקרי ושמדובר בעבירה פלילית. מומלץ גם לכתוב הודעה מיוחדת עקב המצב ולהסביר מדוע אנחנו נמשכים לפייק ניוז ומה הסכנות. המודעות לפגיעות ולסכנות של הפייק ניוז יכולה לייצר מעיין חיסון ראשוני, שיגרום לחברי הקהילה לחשוב פעמיים לפני שיתוף של פוסט מפוקפק.
2. זיהוי ואבחון: פוסטים שקריים בדרך כלל נועדו לעורר רגשות חזקים ולעתים נראה גם כאילו נכתבו על ידי אדם או מוסד סמכותי כדי לבסס אמינות. ברגע שנראה פוסט חשוד, נשאל ונחקור את המשתפ/ת: מי כתב את הפוסט? מדוע שיתפת? מה המקור של הפוסט? מה יכול להיות האינטרס של המשתף ושל הכותב? האם יש מטרה מסחרית או פוליטית? האם יש אג'נדה שהפוסט מנסה לקדם? האם ישנו מוסד/אדם שהפוסט מכוון לפגוע בו ולקדם אחר? האם יש סימנים טכניים מחשידים כמו טעויות כתיב, שמות מוזרים, תמונה מטושטשת או סימן "העברה" (Forward) עיתוי – האם העיתוי מקרי או קשור לידיעה שפורסמה בחדשות בזמן האחרון? האם העיתוי קשור לאירוע שמתרחש באותו הזמן?
3. החלטה – מאשרים או מוחקים

אחד האמצעים היעילים שאפשר לעשות לבדיקת אמיתות הידיעה היא להשוות אותה או חלקים ממנה עם אתרי חדשות או אתר משרד הבריאות. אם מדובר בידיעה חשובה כמו "נמצא חיסון לנגיף" סביר להניח שהיינו מוצאים אותה גם באתרים רשמיים.

לבסוף צריך לשקול, האם המידע שמוצג בידיעה תורם למאבק בהתפשטות הנגיף או יכול לפגוע? האם הוא תואם למטרות וערכי הקהילה? האם הוא מעורר סולידריות, אמון ושיתוף פעולה או התקוממות והתנגדות להנחיות משרד הבריאות? האם הוא יוצא נגד המדע והמחקר?

כלל הברזל: אם יש ספק אין ספק – מעלים ספק בקשר לאמינות הפוסט, או מוחקים ומזהירים את הכותב/ת

מנקלי"ם ומנקליו"ת, האחריות והכוח בידכם/ן!

במאמר שפרסם פרופסור יובל נוח הררי על הדרך לנצח את מגפת הקורונה הוא כתב ש: "כדי לנצח מגפות, אנשים צריכים לבטוח במדענים, אזרחים צריכים לבטוח ברשויות, ומדינות צריכות לבטוח זו בזו". בעידן זה בו למנהלות ומנהלי קהילות יש יכולת השפעה על קהלים רחבים, המאבק ב"פייק ניוז" ושמירה על האמון במדענים וברופאים היא אחריות והזדמנות לתרום ולסייע במאבק בהתפשטות הנגיף.

________

אריק סגל הוא מרצה לחדשנות בפתרון סכסוכים בבתי הספר לממשל ותקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה

הפוסט משבר הקורונה – עוצרים את התפשטות ה-Fake News בקהילות הופיע לראשונה ב-Community Forward.

אמל״ק:

שיווק בקהילות עובד, ולעיתים דווקא הקהילות הקטנות הן אלו שהראו ביצועים טובים יותר מהקהילות הגדולות.

נתחיל?

רקע קצר על המוצר – לאחרונה basherte.co יצאו בפיילוט שיווקי של חבילות משחק זוגי המאפשר לבני זוג להתנתק לשעה משגרת היומיום ופשוט לדבר על נושאים נושאים. הפיילוט השיווקי כלל מודלים של אפיליאציה, תשלום על פוסטים, חלוקת מתנה חינם לחברי הקהילה, פרסום ממומן, וכו׳. הם ניתחו את הנתונים, סיכמו, וכעת הם משתפים את כולנו בתובנות ובהמלצות.

בואו נצלול קצת לנתונים-

המיזם פרסם את חבילות התוכן לזוגות במעל לעשרים קהילות בסך הכל, עם סך כולל של מעל 700,000 חברים, לפי החלוקה הבאה: חמש קהילות גדולות מאוד שמונות יחדיו מעל ל-500,000 חברים ועשרים קהילות קטנות שמונות יחדיו 200,000 חברי קהילה – כלומר ממוצע של 10,000 איש לקהילה.
זהו המקום לציין, שלמרות שבקהילות הגדולות כמות התגובות לפוסטים פרסומיים הייתה גבוהה יותר באופן משמעותי, דווקא בקהילות הקטנות כמות הרכישות הייתה גבוהה יותר, גם במונחים אבסולוטים וגם באחוזים.

אם נרד קצת יותר לפרטים –

בקהילה של 250 אלף איש רק שני אנשים הקליקו על הלינק שהופיע בפוסט; מיותר לציין שאף אחד לא ביצע רכישה.
בקהילות של 60-80 אלף איש הפוסטים אמנם קיבלו חשיפה רבה, לרבות מאות תגובות לפוסט ומאות כניסות לאתר, אך כמות הרכישות הייתה קטנה מאוד – רכישות בודדות מכל אחת מהקהילות.

המסקנה – הערך שמנהלי קהילות גדולות יכולים לתת למותג הוא בעיקר חשיפה ומיצוב:
כידוע, ישנם מחקרים המעידים על כך שעל מנת שלקוח פוטנציאלי יהפוך ללקוח משלם הוא צריך לראות את הפרסום לפחות שבע פעמים. קהילות גדולות (מעל לשבעים אלף איש) חושפות את המותג לצרכנים רבים והופכים את הרכישות העתידיות לקלות יותר.
שיווק בקהילות אלו מתאים למותגים מבוססים ומוכרים יותר.

מה עוד מנהלי הקהילות הגדולות יכולים להציע?

שיווק חוזר – ברגע שהפוסט נחשף לכמות גדולה של אנשים ויש הקלקות רבות על כל לינק, ניתן על ידי תוכנות פשוטות מאוד לטרגט את חבר הקהילה שלחץ על הלינק ולפרסם לו ישירות את השירות / מוצר באמצעות פרסום ממומן.
בחודש האחרון נכנסו לאתר החברה מעל לעשרת אלפים איש כאשר חצי מהגולשים הגיעו דרך שיווק בקהילות השונות, מה שהוביל לגידול של 10% ברכישות בהמשך החודש.

הגענו לקהילות הקטנות – הפתעת השנה או התערבות מלאכותית מהאלגוריתם של פייסבוק?

יש קסם מסוים בקהילות קטנות שנובע בעיקר מתחושת האינטימיות והקירבה. חברי הקהילה מרגישים שהם מכירים יותר אחד את השני מאשר חברים בקהילות ענק. בפועל, יש שיגידו כי קהילות קטנות הן לעיתים איכותיות יותר, וודאי כאשר מדובר במהלכי שיווק.
ואכן, בחינת נתוני המכירה של basherte.co מראה כי בקהילות הקטנות המיזם זכה לחשיפה טובה מאוד. כך למשל, בקהילה שמונה 10,000 חברים, 200 חברי קהילה לחצו על הלינק ונכנסו לאתר ויותר מ5% מהם גם רכשו חבילה. דוגמה נוספת היא קהילה קטנה יותר של 500 חברים בלבד בה כמות הלחיצות על הלינק עלתה על 10% מסך חברי הקהילה ומתוכם 5% גם רכשו את החבילה.

נתון נוסף שכדאי לשים אליו לב, הוא שישנה משמעות רבה לפרוסנה שמפרסמת את הפוסט. כמות החשיפות של מנהלי הקהילות גבוהה מזו של החברים בה ואכן נוכחנו לדעת שבקילות בהם ניר העלה את הפוסט אחוז הכניסות ללינק היה נמוך בחמישים אחוז מזה של מנהלי הקהילות.

המסקנה מהשיווק בקהילות הקטנות היא שהחיבור הרגשי לקהילה גבוה יותר וניכר כי החברים בקהילות אלו נוטים יותר לסמוך על דעתו של מנהל הקהילה מאשר החברים בקהילות הגדולות יותר.
לכן, למותגים חדשים, לא מוכרים, שהחשיפה הראשונית אליהם מגיעה דרך קהילות, נמליץ על שיווק דרך קהילות קטנות יחסית עם מעורבות גבוהה של מנהל הקהילה.

וכעת נעבור לדון בסוגי הפוסטים בשיווק:

• סיווגנו את סוגי הפוסטים השיווקים לשלושה סוגים:
• המלצה של מנהל הקהילה מנסיונו האישי במוצר
• המלצה של מנהל הקהילה ללא ניסיון אישי והטבה לקהילה
• תחרות על מוצר חינם בין חברי הקהילה – פוסט קורא לפעולה

והרי המסקנות –

המלצה מנסיון אישי עובדת יותר מאשר זו שאינה כזאת:
חברי הקהילה לרוב סומכים על מנהלי הקהילות, וניכר כי מה שהם יביאו לשולחן יצליח במידה כזו או אחרת.
עם זאת, פוסטים שיווקיים המגיעים עם סיפור אישי, המלצה רגשית או כתיבה שמדברת על ההתנסות של מהנהל הקהילה במוצר מגבירה את הרכישות והמעורבות של חברי הקהילה.

מותגים המעוניינים לקבל חשיפה – מומלץ לתת מתנה לחברי הקהילה. פוסט שכזה יוצר מעורבות רבה ומביא לעשרות אם לא מאות תגובות.
בפוסטים של תחרות או הגרלה בהם יש מתנה או אפשרות זכייה – כחלק מהפוסט (על מנת לזכות) ניתן לבקש מחברי הקהילה לעשות לייק לעמוד המותג המפרסם, להגיב, ולשתף – האלגוריתם של פייסבוק מזהה לאט לאט את כמות התגובות העולה וחושף את הפוסט לעוד חברי קהילה.
כך המותג מרוויח חשיפה רבה ואם חברי הקהילה גם עשו לייק לעמוד העסקי של המותג המפרסם, אותו מותג יכול לטרגט אותם לאחר מכן (כלומר המותג מרוויח עוד לקוחות פוטנציאליים).

מה צופן לנו העתיד?

ניר מאמין שעולם השיווק בקהילות נמצא רק בתחילת הדרך ושיש פוטנציאל לא ממומש כאן.
מנהלי קהילה המעוניינים לבצע מונטיזציה יכולים כבר עכשיו להתחיל לרכוש כלי שיווק בסיסיים – כתיבה שיווקית, הבנת האלגוריתם של פייסבוק (תמונות, לינקים, אימוג׳י וכו׳) על מנת להגביר את המעורבות בפוסטים שעולים אצלם בקהילה. זיכרו, אתם עובדים קשה מאוד בשביל הקהילות שלכם, בניתם אותם בעשר אצבעות וזו זכותכם להרוויח מהנכס הדיגיטלי שיצרתם.

_____

ליצירת קשר עם ניר, אתם מוזמנים ליצור קשר כאן >> [email protected]

הפוסט שיווק מותגים בקהילות: איך עושים את זה נכון? הופיע לראשונה ב-Community Forward.

משבר הקורונה מאלץ מנהלי קהילות רבים לבטל מיטאפים ואירועים, ולכן זו הזדמנות לארגן אירועים מרובי משתתפים מרחוק כדי לשמור על הפעילות השוטפת בקהילה, כאלו שאין לאף אחד ואחת תירוץ להתחמק מהם.

קבלו את הטיפים שלי מניסיון של ארגון אירועי אונליין מסוגים שונים – של אנשים שמכירים אחד את השני, של כאלו שלא, של אנשים שנמצאים במדינות שונות ועוד. לי יצא בעיקר לעבוד עם פלטפורמת Zoom אבל יש עוד המון, כמו Go To Meeting, Same Page, Join.me, חלקן יעודיות לאירועי אונליין וחלקן משלבות זאת יחד עם פיצ'רים נוספים לעבודה משותפת.

גילוי נאות: אני תומכת נלהבת של שימוש בטכנולוגיה כדי לקיים מפגשים מרחוק, במיוחד אם חברי הקהילה שלכם מרוחקים גיאוגרפית אחד מהשניה. מקווה שזו תהיה הזדמנות בשבילכם לראות איך אפשר להרחיב את מנעד האירועים שיש בקהילה.

1. מבחינת התארגנות אירועי אונליין דומים לארגון אירועי אופליין, רק שהפרטים שצריך לדאוג להם בעולם האמיתי מקבלים צורה אחרת בעולם הוירטואלי. חישבו על זה כשאתם מארגנים את האירוע.
2. לפני שאתם מארגנים אירוע אונליין, שאלו את עצמכם מהו סוג האירוע שאותו תרצו לארגן ואיך הייתם רוצים שהוא ייראה. זה יעזור לכם לבחור פלטפורמה ולהבין מהו התקציב וההכנה שנדרשים מכם. אם אתם רוצים שיראו רק את המנחה ואת הדובר, ובינר זו אופציה טובה, שגם מאפשרת לשאול שאלות ותשובות. אולי אתם רוצים שכל הנוכחים יוכלו לדבר האחד עם השני, וישנן גם פלטפורמות שמאפשרות חלוקה ל"חדרי שיח" מקבילים.
3. הכינו את המשתתפים טרם אירוע האונליין: דאגו לספק להם את האג'נדה. אם מדובר באירוע מצומצם, שווה להקדיש את תחילת האירוע להצגה של כל המשתתפים. אם זהו אירוע שמטרתו לייצר שיח בין המשתתפים, הסבירו כיצד אמור להתנהל השיח הזה. אם באירוע המשתתפים רק צופים ולא ניתן לראות אותם, הסבירו להם כיצד הם יכולים להגיב או לשאול שאלות בזמן אמת.
4. הכינו את מי שמעביר את האירוע בעוד מועד: דאגו שהם יודעים להשתמש בפלטפורמה, מבינים מתי הם צריכים "לעלות" לאירוע במקרה ומדובר בכמה משתתפים, יודעים כיצד עליהם לתקשר עם המשתתפים האחרים – וכל פרט חשוב אחר שחשוב לקיום רציף של האירוע.
5. אם אתם או מישהו מטעמכם לא מנחה את האירוע ואתם מאפשרים למשתתפים לערוך אותו בעצמם – דאגו שהם יודעים מי המנחה. אפשר בהחלט גם להחליט רנדומלית כשאתם שולחים את פרטי האירוע (טוב לקבוצות קטנות) ומודיעים לאדם שהוא האחראי, ה-"Moderator".
6. קביעת מועד האירוע: חישבו על המשתתפים שלכם – באיזו שעה יהיה להם יותר נכון להתחבר לאירוע? האם הם ממדינות שונות וצריך להתאים את האירוע בהתאם? אם כן, גם בעת הזימון יש פלטפורמות נוחות שמאפשרות לכם לשלוח זימון מותאם לאזור הזמן של כל משתתפת ומשתתף.
7. פרסום האירוע: מלבד פרסום רגיל של האירוע, כדאי גם לפרסם הנחיות מיוחדות אם נדרש מהמשתתפים שלכם כאלו. אם נניח אתם רוצים שכולם יהיו משתתפים פעילים, בקשו מהם מראש להתכונן להשתתף ולהיות עם מיקרופון ומצלמה במצב On, ולהכין שאלות. בנוסף, חשוב להסביר גם כיצד מצטרפים לאירוע מבחינה טכנית. כך המשתתפים יוכלו להיערך מראש ולהתארגן.
8. פרטים טכניים: באירוע אונליין הפרטים הטכניים שצריך לדאוג אינם שונים מאירוע האופליין. את המיקרופון מחליף כפתור הספיקר, את הכבל שמחבר בין המחשב למסך מחליף כפתור share screen ואת השאלות והתשובות מחליף הצ'ט. ודאו שאתם והמנחים נמצאים בסביבה שקטה וכי חיבור האינטרנט שלכם עובד טוב. מומלץ מאוד לעשות טסטינג לפני האירוע כדי לוודא שהכל עובד כמו שצריך ושלא יהיו בלת"מים.
9. בעת האירוע: נכון באירוע פיזי יש את מי שנמצא בעמדת ההרשמה, מי שנושאת את דברי הפתיחה, מי שדואגת לפרטים הטכניים וכו'? כך גם באירוע האונליין, במיוחד לגדולים שבהם. דאגו שיהיה מישהו שיבדוק בפלטפורמה הראשית של הקהילה (קבוצת הפייסבוק/ווטסאפ וכו') שלמשתתפים אין בעיות טכניות עם כניסה לאירוע, שיהיה מישהו שבודק שהשאלות בצ'ט מקבלות מענה וכו'. יש פלטפורמות שמאפשרות לשלוח הודעות אישיות וכלליות למשתתפים בוובינר, כך שתוכלו להתריע באופן פרטי על תקלה או להעיר את תשומת הלב של מי שצריך.
10. ועוד בעת האירוע: תשומת הלב של המשתתפים קלה יותר להסחת דעת וקל יותר "לאבד" אותם. בדיוק בשביל זה כל ההכנה שעשיתם בשלבים הקודמים תסייע לכם כדי ליצור אירוע מתוקתק ובעל ערך לחברי הקהילה.
11. לאחר האירוע: ברוב הפלטפורמות יש אפשרות להקליט, מה שמעניק את היכולת למשתתפים שלא יכולים להיות באירוע לצפות בו בזמן שנוח להם. תוכלו גם להשתמש בחומרים מהאירוע עבור פעולות שיווקיות.

אפשר לכתוב על הנושא עוד הרבה אבל אלו הנקודות העיקריות. השתמשו בהם כדי לארגן אירועים מגוונים לא רק בעיתות משבר, והכי חשוב – רק בריאות!

—-

צופית הרלינג היא יזמית בעלת ניסיון של מעל לעשור בארגון אירועים, הובלת קהילות ויצירת תוכן, באונליין ואופליין.
היא הקימה ומנהלת את Connecteur לייעוץ ליזמים וחברות, מנהלת פרויקטים ואחראית על שימור משתתפות ב-;she codes, ומייסדת שותפה של קהילה ליזמיות חברתיות הייטקיסטיות בחו"ל. בין השאר עבדה עם ארגון היזמים הבינלאומי 'Entrepreneurs Organization וניהלה פרויקטים במגזין פורבס ישראל.

Photo by Jakob Dalbjörn on Unsplash

הפוסט קורונה מי? זה הזמן לאירועי אונליין! הופיע לראשונה ב-Community Forward.

הפוסט גיוס חסויות ושת"פים – השד לא כזה נורא הופיע לראשונה ב-Community Forward.

השת"פים והחסויות שגייסתי נאמדים בשווי כולל של מיליוני ש"ח, ובכולם, מהפשוט ועד המורכב, הפעלתי את הטיפים שאני חולקת איתכם כאן.

החלק הראשון בסדרה הזו עסק בשאלה מי צריך חסות, ובכל מה שצריך לדעת מהנעת הכדור ועד להגעה לשלב הפגישה עם גורם רלוונטי לבחינת החסות או שיתוף הפעולה. פספסתם את הפוסט הראשון? לחצו כאן כדי לקרוא.

הפעם, נעסוק בפגישה עצמה ואיך היא הופכת להצעה מתאימה.

שלב הפגישה מגיע אחרי שהכרנו את הקהילה שלנו היטב וגם את הסביבה בה היא פועלת, דייקנו את הצורך שלנו בחסות (כסף או שווי כסף) ומה אנחנו מוכנים לתת בתמורה לשיתוף הפעולה. יזמנו פנייה לגורם הרלוונטי וחתרנו לפגישה לבחינת יציאה משותפת לדרך. כעת הגיע רגע הפגישה, אז מה עושים?

מיקום הפגישה ונראות

נתחיל מטיפ קטן על מיקום הפגישה: ממש כמו בעולם המכירות המסורתי, היתרון הוא של המארח. לכן, אם יש לכם אפשרות, ארחו את נותן החסות הפוטנציאלי אצלכם במשרד, והגדילו את סיכויי הסגירה.

אם אין לכם מקום פיזי בו אתם יושבים, נסו לסגור בית קפה נחמד שיאפשר לכם לקיים פגישה עניינית ושקטה.

טיפ קטן נוסף, דווקא קשור ללבוש: אם אתם מנסים לגייס מותג אופנה למשל, נסו ללבוש בגדים מאותה חברה, או שעון יוקרתי אם נפגשתם עם חב' שעונים ועוד. כך, הצד שמולכם ירגיש שאתם לא מנסים "להוציא" ממנו כסף, אלא שאתם מחוברים באופן אמיתי למותג וערכיו.

מבנה ואופי הפגישה

ממש כמו בדייטים ראשונים, חשוב להשקיע בהיכרות אמיתית עם האדם שמולכם ולהיות פנויים להקשבה. לכן, השתדלו לפתוח את הפגישה בנימה אישית: עודדו את האדם שמולכם לספר על חייו ושתפו על שלכם (ברמה סבירה). נסו לאתר את המכנה המשותף ביניכם – בין אם זה על בסיס מקצוע עבר, מוסד אקדמי, תחביב, שירות צבאי ועוד. רצוי גם להכין מבנה קבוע של כמה דקות בו אתם מספרים על עצמכם ועל הקהילה שלכם, לצד המסרים החשובים שלה.

כמובן שרצוי להגיע לשלב ההיכרות עם ידע מקדים על האדם עימו אתם נפגשים: בידקו את פרופיל הלינקדאין שלו, קיראו על החברה, ובקשו ממי שמולכם לפרט את כל מה שלא ידוע לכם כמו מה הוביל אותו לתחום הזה, איך הגיע לעבוד שם, מה הוא אוהב בעבודה הזו וכדומה.

היכרות והקשבה אמיתית יוצרת מקרבים (התחברות לצד האישי / מקצועי של מי שמולכם). אלו יהוו את דרככם "לליבו" של השותף הפוטנציאלי, ויעזרו לכם להתחבר אליו ולו אליכם, ולפתוח מולו ערוץ פתוח ואישי.

לכן, במהלך כל הפגישה הקשיבו והביעו עניין באדם שמולכם פשוט כי החיבור ביניכם, במרבית הפעמים, הוא זה שייצור את התשתית ליציאה משותפת לדרך.

מיקוד וחלוקת זמנים

בעידן של היום מיקוד הוא אתגר, וגם בפגישה (ממש כמו בחיים!) יש נטייה לכולנו לדבר או לגלוש לנושאים לא רלוונטיים ורק בחלק האחרון של הפגישה להגיע לפואנטה.

ההצעה שלי היא להכין תכנית זמנים לפגישה – ממש כמו שמנהלים ליין אפ לאירוע.

נניח אם הפגישה צפויה להיארך כשעה, אחרי כעשרים דקות שלב ההצגה ההדדית, לרבות רקע כללי על הקהילה והחברה, צריך להסתיים. זהו הזמן להעביר מקל לצד שמולכם ולשאול אותו או אותה כיצד הם מדמיינים את שיתוף הפעולה ביניכם, ומה חשוב להם שהוא יכלול. חלק זה אמור להיארך בין 20 דקות לחצי שעה, ולסיום השאירו כ-10 דקות לסיכום וחלוקת משימות. את חלוקת המשימות שילחו בסוף הפגישה בדוא"ל, כדי שתתפסו כדמות רצינית וגם כדי להכניס למשימות עבודה, כך למעשה תייצרו מצע להמשך דיאלוג, ותשארו בתודעה של השותף האסטרטגי.

רמה אנרגטית

דברו על הרעיון שלכם בתשוקה – כי אם אתם לא תדברו עליו ככה, מי כן!? ספרו על הקהילה שלכם והדגימו עד כמה היא חשובה. חזרו לרגע ה- Why שלכם, ולמה הקמתם אותה מלכתחילה או הצטרפתם להובלתה? מה החזון הגדול שלה? הלהט בו תדברו, יגרום לאנשים להיסחף איתכם, ובין היתר, להאמין לכם ולרצות לשתף איתכם פעולה.

שימו לב, אל תגזימו ותנפחו יתר על המידה בסיפורים או מספרים; הישארו כנים ותתחייבו רק לדברים שאתם באמת מאמינים שתצליחו לספק במסגרת השת"פ ותוך שמירה על ערכי הקהילה שלכם.

שאלות חשובות שחובה לשאול בכל פגישה

אז מה הן אותן שאלות שאתם חייבים לשלב בפגישה, ולמה הן כה חשובות?

כמו שחשוב לייצר היכרות ברמה האישית כדי ליצור מקרבים, כך חשוב להכיר גם מה מניע את הצד שמולכם ואיך הוא חושב, כדי לקבל את המידע הזה הקפידו לשאול את השאלות הבאות:

האם הצד השני עשה שיתופי פעולה או העניק חסויות בעבר לקהילות. במידה וכן, המשיכו לשאול שאלות ונסו להבין מה הוביל לכך, מה עבד, מה לא עבד ומה היה התמחור של אותו שת"פ (בעדינות הנדרשת). גם אם אתם חושבים שאתם יודעים את התשובה לשאלה, אני ממליצה בכל זאת לשאול את השאלות כדי לייצר בסיס לשיחה פתוחה, וכדי להביע התעניינות. אם השיב שלא, שאלו מדוע והאם הייתה מניעה מסויימת ונסו לתת מענה לחסמים שלו.

בנוסף, שאלו בכלליות איך נראות פעולות השיווק הקיימות שלו, האם הוא משקיע את מירב המשאבים בדיגיטל, בפרסומות בטלוויזיה או בשלטי חוצות. האם הוא עושה פעילויות קד"מ או קמפיינים יצירתיים, או שהוא בכלל מסורתי בתפיסה שלו. תמשיכו ותשאלו גם למה וכמה הוא משקיע בכל אפיק? אילו ערכים או מסרים חשוב לו לקדם? ומה בכוונתו להשקיע השנה ולמה? התשובות לשאלות האלו יעזרו לכם לאתר את נקודות הכאב או הצורך של השותף האסטרטגי ובהתאם לייצר הצעת ערך שתענה לצורך הקיים אצלו.

חלופות לשיתוף פעולה

אל הפגישה אתם מגיעים עם רשימה של חלופות לשיתוף פעולה. אתם תעשו שימוש בחלופות האלו כמענה לתשובות לשאלות ששאלתם לפי הסעיף הקודם. הכנת החלופות מראש הינה קריטית כדי שתהיו מוכנים עם מענה מקצועי כאשר הצד שמולכם ישאל:

"אוקיי, נפלא, אז מה אתם רוצים לעשות יחד?". מענה מבולבל ולא מסודר ייתפס כאקט מאוד מזלזל ולא מקצועי, יעכב את יכולת ההתקדמות ויפגע בסיכויי הסגירה שלכם.

איך זה נראה בפועל?

חישבו על אירוע או תוכן בדיגיטל שייתן לחברה ערך, על פעילות או קמפיין שיכול להתאים וכיוצא באלה. הציעו למשל שימוש בפלטפורמות שונות לקידום הרעיון ולבסוף הציעו גם מודל עבודה משותף (למשל: חסות חד פעמית בכסף או בשווי כסף, אפיליאציה/עמלות פר סגירה וכדומה).

את החלופות הללו אתם מציעים רק אחרי שהקשבתם לצד השני לגבי מה שחשב לעשות יחד, וזאת כדי שתוכלו להתחבר או להציג את החלופה שלכם כאלטרנטיבה אחרת או נוספת ולוודא שהיא עומדת בהלימה לרצונות והצרכים של הצד השני. לכל הצעה שתעלו בפגישה, הדגישו הצלחות שהיו לכם בשת"פים קודמים או הדגימו על שת"פים דומים מקהילות אחרות שהצליחו.

לעיתים אף אחת מהחלופות שהכנתם מראש לא תתאים, לכן הקפידו בפגישה על גמישות מחשבתית ויצירתיות ואל תפחדו מלאלתר, הרבה פעמים שם הקסם מתחיל.

מדדי הצלחה לשת"פ

לאחר שהצעתם מספר רעיונות ונראה שיש כיוון ששני הצדדים אוהבים, אל תשכחו לדבר על יעדי ומדדי הצלחה: מכירות, מיצוב, הנעה לפעולה אחרת ועוד.
אפשר למשל להגדיר שמס' לידים מסוים יחשב כהצלחה, וכך גם מס' חשיפות לפעילות דיגיטלית, מס' לייקים, תגובות, מס' אנשים נוכחים באירוע ועוד.
חשוב שתגדירו יעד ריאלי שאתם מאמינים שתעמדו בו, וכמובן לתעד את ההצלחה הזו בהמשך.

זיכרו כי הצלחה היא WIN-WIN-WIN כאשר ה-WIN השלישי הוא הקהילה.

תיאום ציפיות אחרון ווידוא משימות

רגע לפני סוף הפגישה חשוב מאוד לתאם ציפיות: מהם לוחות הזמנים והיעדים שאתם מציבים יחד לשת"פ, איזה מידע נוסף הצד השני צריך לספק, או לאיזו שאלה הוא ממתין לתשובה ומי הגורם המחליט אצלו לאור ירוק לשת"פ.
סכמו את הפגישה בלוודא שכתבתם את כל המשימות הפתוחות שנוצרו בפגישה ושריינו לכם זמן לכתיבת ההצעה. שימו לב: ככל שפער הזמן ממועד הפגישה למועד שליחת הצעה גדל, פוחת הסיכוי לסגירה ולכן הכו על הברזל בעודו חם.
אם קראתם עד פה, אתם קרובים מתמיד לעבר החסות או השת"פ הבא שלכם, כי דבקות במטרה היא תכונה ממש חשובה כדי להצליח במשימת הגיוס.

בבלוגפוסט השלישי והאחרון בסדרה נדבר על איך נראית ההצעה, איך כותבים אותה? איך מתחרים? איך עושים לה פולואפ? וגם כמה מילים על איך הופכים לא ל – כן.

הפוסט גיוס חסויות ושת"פים – השד לא כזה נורא. חלק שני: "הפגישה" הופיע לראשונה ב-Community Forward.

אם השבתם "כן" לאחד או לשני המשפטים הללו, הבלוגפוסט הזה מיועד עבורכם!
אנחנו נתקלות ביותר ויותר פוסטים שמעלים שאלות או בקשות לתוכן מעניין ומגניב להיכרות או לגיבוש באירועי נטוורקינג.
לאחר מחקר מעמיק בדפי ההיסטוריה של הקבוצה שלנו, אני ארכז פה עבורכם מספר רעיונות שחברי הקהילה שלנו מציעים וכמה שחשבנו עליהם בעצמנו:

*פעילויות היכרות-

לימור בוכניק (Limor Buchnik) הציעה לשאול שאלות היכרות בחברותא: אם היינו מבשלים מרק, איזה ירק היית מכניס לתוכו ולמה. או, ספר/י על שלבי ההתעוררות/הירדמות שלך. שאלות פשוטות שיכולות לגלות הרבה על הבן אדם וגם שוברות את הקרח ומובילות לשיחות שמעבר.
לימור גם סיפרה שבכניסה לאירוע שהייתה של "נשים מדברות נדל"ן", סידרו את החלל במעגלים של 6 אנשים. כל אורח קיבל מעטפה ובתוכה הייתה שאלה שהיה צריך לענות עליה בתורו במעגל. זו שיטה ליצור היכרות נחמדה יותר מאשר מינגלינג אקראי.
הדר ביסמוט (Hadar Bismut) סיפרה שבמפגש השכונות הארצי היא הביאה "שדכנים" שבעצם תרמו ועזרו למינגלינג מונחה. לא לכולם זה בא בקלות לגשת ולדבר עם אדם שהם לא מכירים, אז למה לא לעזור להם בצורה כיפית ומגניבה?
רוני קנטור (Roni Kantor) ממיסדות ארגון מנהלי הקהילות פותחת חלק ניכר מהמפגשים שהיא מובילה עם מטריצה קהילתית. אותה פעילות שזכורה לחלקנו מימינו הזוהרים בצופים – כדור צמר שנזרק מיד ליד ומזמין את המשתתפים להציג את עצמם ולספר עובדה משעשעת / איזו קהילה הם מובילים / שאלה כלשהי שרלוונטית לתוכן המפגש עצמו.
העברת כדור הצמר ממשתתף למשתתפת יוצרת מארג (NET) של קשרים והקשרים ובסופו מתקבלת מטריצה קהילתית, מבנה של אורגניזם חי שממחיש שקהילה מורכבת מסך הקשרים המרכיבים אותה.
אנחנו מציעות לחשוב על שאלות לספידייטינג שישברו את הקרח ("אם היית דמות בחברים, איזו דמות היית?" לדוגמה). אפשר גם ליצור תחנות עם "משחקים של פעם": משחקי קופסה, שש-בש וכדומה.

*פעילויות בקבוצות קטנות-

דנה ברמן (Dana Berman) הציעה לבנות אתגר קבוצתי ולחלק את הקבוצה לתתי קבוצות. לאחר מכן, לבקש מכל אחד מחברי הקבוצות להסביר מהם היכולות/הכשרון/הניסיון שהוא/היא יכולים להביא לשולחן ואיך ניתן להוציא את הפתרון לאתגר לפועל. כך, יוכלו חברי הקבוצה להכיר אחד את השני וגם יראו אחד את השני בפעולה ובאלמנט שלהם. בסוף הפעילות אפשר לעשות תחרות בין הקבוצות.
אנחנו מציעות לתת דוגמה לאירוע או סוגיה גלובלית כזו או אחרת (לדוגמה, איכות הסביבה) וליצור פוסט/ציוץ/תמונת אינסטגרם בקבוצות קטנות ולהציג אותה כשחוזרים למליאה מול כולם. מי שזוכה במירב מחיאות הכפיים, זוכה בתחרות.

*פעילויות תוכן מיוחדות-

כנרת אייזנברג הביאה לתשומת ליבנו את המיזם המהמם "מפגשי נטוורקינג ויין", הכולל מפגשים חודשיים לבעלי עסקים על מנת ליצור חיבורים עסקיים בצורה נעימה וכיפית. אומרים שנכנס יין יוצא סוד? זה בדיוק העניין… באווירה נעימה עם כוס יין ביד, ישנה פתיחות גדולה יותר ליצור קשרים לטווח ארוך. מומלץ! https://www.facebook.com/NetworkingVWine

קטי כהן (Kathy Cohen) המליצה על חברת Challenges שמתמחה בהעברת תוכן וחוויה בצורה לא שגרתית בארץ ובעולם באירועי נטוורקינג. הם פועלים כבר למעלה מעשור מה שלגמרי מגניב ומרים, ובין הפעילויות שהם מציעים אפשר למצוא פעילות המירוץ למיליון, טופ-שף ופעילויות אורבניות בעיר. איך לא, ממליצות בחום!

https://clg.co.il/

טיפים כלליים לאירועי נטוורקינג שכיף להגיע אליהם (בהשראת מילותיה של לירון פוגלר)-

1. עמידה בזמנים. איזה כיף שמכבדים את הזמן שלנו?
2. להיות ערוך לכמות המשתתפים שעתידה להגיע, פלוס לקחת בחשבון קצת יותר. לא נרצה שיחסר.
3. שהמקום יתאים לאופי האירוע. זאת אומרת, אם מדובר בסדנה מגבשת, אז כדאי לסגור חלל סדנאי, אם זו הרצאה אז חובה שיהיו מקרן ומסך זמינים וכדומה.
4. ברגע שנסגרתם על התוכן באירוע, תדאגו לספר עליו לקהילה בפירוט, אם זה באיוונט או בניוזלטרים או בפוסטים, כדי שלא יהיו הפתעות באירוע עצמו.

__

זו הייתה ממש נגיעה בעולמות התוכן שבאירועי הנטוורקינג, כמובן שלכל קהילה תתאים פעילות אחרת וחשוב להיות קשובים לצרכים ולרצונות של החברים בקהילה שלכם. מוזמנים ומוזמנות להוסיף בתגובות המלצות לפעילות שעשיתם באירועים שלכם או פעילויות שעברתם והיו מוצלחות, וכמובן, המלצות על חברות תוכן ששווה להעסיק.

ושתהיה לכולנו שנה מקושרת מלאה במינגלינגים כיפיים!

הפוסט פתחתי איוונט, שכרתי חלל, הזמנתי אנשים – יצרתי אירוע נטוורקינג! מה עכשיו? הופיע לראשונה ב-Community Forward.

נתחיל עם האחת והיחידה, עדי יופה, טרנדולוגית, שהדגימה לנו איך קל יותר לחזות טרנדים בימינו:

*כיום, אנשים מנסים להמציא את עצמם כל הזמן מחדש, וישנה חשיבות גדולה יותר לזהות את השינויים הללו בקהל הקהילות שלנו. עדי נתנה דוגמה לחברת ג'ילט, אשר קלטה שמה שטרנדי בימינו זה זקן לגברים, אך קלטה את זה קצת יותר מדי מאוחר… החברה הפסידה הרבה מאד כסף עד שיצאה בקמפיין עם פתרון של לא לגלח. דוגמה נוספת היא מעולם המסעדנות הדינאמי, השף מבין שלקוחותיו מצלמים (והרבה) את המנות שהם מקבלים, ולכן הוא משקיע בנראות ובצלחות של המנה. ניתן לראות את זה במסעדות רבות בארץ (שגב ART) ובפריים-טיים (משחקי השף). גם הבנקים הם זן הולך ונעלם, כאשר מעליהם האיום של חברות כמו אמאזון לנדינג וכל עולם הבלוקצ'יין, והם צריכים לבצע הערכת מצב כדי שלא יברחו להם לקוחות.

*אז כיצד ניתן לקבוע מה יהיה הטרנד הבא? עדי מסבירה שצריך להסתכל לרוחב, להסתכל ימינה ושמאלה וקדימה ולא להתמקד בתחום אחד (שאנחנו חזקים בו) בלבד. מה שישפיע על הטרנדים העתידיים כנראה שיגיע מבחוץ. דוגמה לכך, לקוח יקנה נעלי אדידס לאו דווקא מחברת אדידס, אלא ממי שיציע לו את הנעל במחיר הזול ביותר. זאת אומרת, אנחנו לא נאמנים יותר למוצרים.

*בנוסף, עדי ציינה שבעולם היום אנשים רבים מרגישים בודדים ולבד, אנשים איבדו את האנושיות בגלל המסכים ועודף המידע, ולכן עולם הקהילות הוא כל-כך מושך וצומח. אנחנו כיום לוקחים בעלות מחודשת על החיים שלנו – The Future of Reowning, אנשים צריכים דברים שמעוררים בהם רגשות ומוציאים אותם מהבית ומהמסך. דוגמה לכך, IBIS השיקו שירות חדש שנקרא – Relax, We Post, אשר מאפשר לאנשים להגיע לחופשה ואיש צוות מהמלון דואג עבורם לתמונות, העלאות, פוסטים ועוד כדי שיוכלו להנות מהחופשה. הנה לינק לפרסומת שלהם –

הספיקר השני שלנו היה מייק זילברג מ-IS-CL שחשף בפנינו את המוצר החדש והמסעיר שפיתח יחד עם SNC:

*לאחר מחקר מעמיק להגדרת קהילות הטק ועל המאפיינים שמעודדים ומחזקים קהילה וקהילתיות, אלו המסקנות: קהילות שהן קודם כל עם מטרה, יש להן חלל פיזי או דיגיטלי (או תוכנית חברות) וצוות מוביל, האם הן עוזרות לאקוסיסטם הטכנולוגי והאם הן מתיישבות באחת משש הקטגוריות הבאות – מייסדים, משקיעים, קהילה אזורית, קהילה מוכוונת סקטור, קהילת מקצוע או קהילת בוגרים (בתנאי שהם רלוונטיים לעולם הטכנולוגי או תומכי עולם טכנולוגי באופן ישיר). מייק והצוות שמו לעצמם למטרה לייצר מסגרת מושגית שסביבה יש דיון וצמיחה של תחום הקהילות ומנהלי הקהילות.
*בשלב השני, הושקה קטגוריה חדשה במיפוי של Startup Nation Central Finder, אשר מאפשרת ליצור עמוד ייעודי לקהילות ומשקפת דברים שקיימים ורלוונטיים לקהילה ולערכים שהיא נותנת לחבריה.
*היום, בתוך הקטגוריה של HUBS, שהייתה עד לאחרונה רק של מתחמי עבודה ומאיצים, תהיה גם קטגוריה של קהילות אליה ייכנסו רק קהילות שעומדות שבהגדרות שהם הגדירו כקהילות טק.

ההרצאה האחרונה הייתה של מריה שלנו, אשר סקרה עבורנו את 2019 ולקחה אותנו ל-2020 ובמה אנחנו צפויים להיתקל בעולם הקהילות:

*בישראל של 2019, מירב הקהילות קמות על בסיס חברתי, כאשר באופן טבעי אנשים מחפשים אנשים אחרים שלהם אותם תחומי עניין. אנחנו נתקלות הרבה בקהילות חברתיות שפועלות באונליין וגם באופליין והן גדלות יותר ויותר בכל שנה. האחוז הקטן ביותר של קהילות שייך לקהילות פנים-ארגוניות, שמוקמות בידיעת הארגון בהם חברי הקהילה עובדים ולעיתים גם דוחפים להקים את הקהילה הזו, או מוקמות ללא ידיעת הארגון בהם הם מועסקים ואין תמיכה כלל. זה לא סוד שבימינו יותר מנהלי ארגונים מבינים את החשיבות של קהילות במקום העבודה ואנו צופות, גם על-פי הדו"ח של CMX, שהנתון הזה ישתנה.

כיום, הטרנדים הלוהטים בעולם הקהילות הם:

1. מוניטיזציה לקהילות חברתיות. משמע, הקהילה שלנו נחשבת כנכס דיגיטלי ואפשר להשתמש בפעילות שמתרחשת שם כדי להפיק הכנסה כספית. ניתן לעשות זאת על-ידי פרסום (באנרים או פרסומות) וגביית תשלום תמורת תוכן או שירותים.
2. כמו פטריות אחרי הגשם, צומחים יותר ויותר סטארטאפים ופלטפורמות לקהילות.
3. נפתחות משרות רבות עבור ניהול קהילות מוצר, קהילות בוגרים וכדומה.
4. מנק"לים ומנק"ליות של קהילות חברתיות נוטים יותר ויותר לעולם של המגזר העסקי.

מה צפוי לנו ב-2020?

1. עולם השיווק משנה את צורתו.
2. משרות נפתחות ומאוישות.
3. מוניטיזציה לקהילות.
4. דיוק תפקיד מנהל.ת הקהילה.

אסיים בדבריה הכה נכונים של מריה:

הפוסט על טרנדים, קהילות ומה שביניהם הופיע לראשונה ב-Community Forward.

במאמר הבא, איגדנו עבורכם את עיקרי הדו"ח לפי דעתנו. מעוניינים לקרוא את הדו"ח המלא? הקליקו כאן.

וכעת, בואו נצלול פנימה…

1. מגמות מפתח:

• קהילות מתמקדות יותר בצמיחה (scaling).

• רוב הקהילות מתקיימות במרחב האונליין והאופליין.

• הגדלת המעורבות של חברי הקהילה מהווה את התסכול הגדול ביותר של מנקל"ים ומנקל"יות.

• עבור קהילות מוצר – שמירת לקוחות היא המטרה העיקרית עבור מרבית הקהילות, הן באופן אישי והן באינטרנט – זאת בשונה מהדו"ח האחרון, בו תמיכת הלקוחות הייתה המטרה העליונה.

• מומחים בתחום הקהילות עדיין נאבקים למצוא דרך למדוד את ערך הקהילות באופן כמותי.

• ארגונים מבינים את ערך הקהילה וממשיכים להגביר את ההשקעה בה.

2. קצת מספרים:

• קרוב לחצי מן הקהילות שהשתתפו במחקר קיימות כבר 5 שנים ומעלה! ב-2017, רק 28% מן הקהילות היו בעלות ותק כה רב, וכיום מדובר בכ-42%. אפשר להסיק שארגונים מראים מחויבות ארוכת טווח לקהילות שלהם.

• 41% מן הקהילות מעסיקות 2-5 עובדים במשרה מלאה.

• 58% מן הקהילות מחזיקים בקהילה מקוונת ולא-מקוונת.

• יותר ויותר ארגונים מבינים שקהילה זה לא "דבר שנחמד שיהיה" (nice to have), אלא צורך קריטי בעולם של היום. יותר ממחצית מהארגונים העידו שלקהילות יש אימפקט חיובי והן חלק בלתי נפרד מהארגון שלהם.

3. פעילויות של קהילה מחוץ לאינטרנט:

בצורה גורפת, רוב הקהילות מתמקדות במיט-אפים מקומיים/אירועי נטוורקינג. גם כנסים גדולים הם פופולריים, לרוב בקרב ארגוני B2B. איוונטברייט ומיט-אפ הם הפלטפורמות הבולטות ביותר לארגון אירוע לקהילה ע"פ הדו"ח הבינלאומי של CMX.

חברות עדיין בשלבי בנייה של קהילות פיזיות. באופן טבעי, גודל הקהילות הפיזיות נמוך מגודל הקהילות הדיגיטליות, כאשר רוב הקהילות הפיזיות מונות עד 999 אנשים.

• 62% מארועי האופליין משלבים מתנדבים.

4. התסכולים הגדולים שאנשי קהילות מתמודדים איתן:

• באופן מפתיע, היעדר תקציב וצוות אינו מהווה את התסכול הגדול ביותר כפי שהודגש בדו"ח של CMX לשנת 2018. הפעם, דווקא הקושי להניע אנשים להגיע לאירועים, העדר תהליכי אוטומטיזציה והקושי בכימות הערך שמפיקה הקהילה – הם התסכולים המובילים השנה.

5. אז איך, לפי הדו"ח של CMX, מודדים קהילה?

• רוב מנהלי הקהילות מודדים את האימפקט של קהילות האופליין שלהם לפי כמות האנשים שמגיעה לאירועים ולפי מספר האירועים.

• הצורה הפופולארית ביותר למדידת קהילות מקוונות היא דרך משתמשים פעילים חודשיים (MAU). זאת אומרת, מנהלי קהילות מתמקדים יותר במעורבות ופחות בערך העסקי בפועל.

• נתון מפתיע: רק 1 מכל 4 מנהלי קהילות משתמשים ב-CRM (תוכנת ניהול קשרי לקוחות) כדי ליצור את החיבור בין נתוני הלקוחות לקהילה. בהתחשב בכך ששמירת לקוחות ונאמנותם הם המוקד העיקרי עבור קהילות רבות, לא ברור מדוע הם לא משתמשים בנתונים שהם אוספים מהקהילות שלהם ב-CRM.

6. שנת 2020 בפתח, טיפים לסיום:

• דאטא, דאטא, דאטא! מרכיב יסודי בכל תכנית קהילתית. מנהלי קהילות חייבים להשתמש ב-CRM כדי לקבל את הנתונים של הלקוחות שלהם ולהוכיח את ערך העבודה שלהם.

• אל תיכנסו לשום ישיבת תקציב בלי שעשיתם מחקר לפני כן: לעתים קרובות מדי, צוותי קהילה נאבקים להשיג מימון מכיוון שאין להם נתוני קהילה כדי לגבות את הפיץ' שלהם. אם אתם זקוקים ליותר מקרי בוחן או מחקרים, חפשו את CMX והדו"חות שלהם או מקורות דומים. גם אנחנו בקומיוניטי פורוורד עושים זאת לעיתים קרובות.

• יותר ממחצית מהחברות משקיעות בקהילות מקוונות ולא-מקוונות, והציפייה היא שהמספר רק יגדל. אם אתם מתקדים רק בקהילות דיגיטליות, חשבו כיצד ניתן להביא את חברי הקהילה למפגש, במיוחד באמצעות אירועים קהילתיים שגם ניתן להתנדב בהם.

• תהיו יצירתיים עם הדרכים ליצירת אינגייג'מנט. תעניקו לאנשים חוויה ייחודית שהם לא יוכלו למצוא בשום מקום אחר.

• שנת 2020 תהיה שנה מרכזית עבור תעשיית הקהילות. חברות נוספות הולכות להשיק קהילות, יותר בוני קהילות מוזמנים לדבר בכנסים ויותר מנכ"לים ישתמשו בקהילה ככלי בעבודה שלהם. זה הזמן להיות מנק"ל או מנקל"ית, הכו בברזל בעודו חם!

הפוסט דו"ח CMX לשנת 2020: כל מה שצריך לדעת על טרנד הקהילות הופיע לראשונה ב-Community Forward.

מנהלי קהילות במדיה החברתית עומדים בפני אתגרים רבים מספור, אשר את רובם לא רק שהמשפט עדיין לא הסדיר, אלא שהוא עוד לא יודע בכלל איך להתמודד איתם. אחד מהנושאים האלה נוגע למשתתפים הרבים שרוצים לתרום לפעילות הקהילה, בין אם על ידי העלאת פוסטים, ובין אם בפעילות אוף-ליין. במקור, הקהילות החברתיות הדיגיטאליות, החלו כזירת מפגש לבעלי תחומי ענין או תחביבים משותפים, ומי שהפעילו אותן עשו זאת בדרך כלל מתוך פאשן (תשוקה) לנושא מסוים, או מתוך תחושת שליחות. התוצאה היום היא שבקהילות פועלים הרבה "מתנדבים/ות", ואולי גם "מתמחים/ות". אבל האם הם אכן "מתנדבים/ות" מבחינת ההגדרה המשפטית של המונח? החשיבות של ההגדרה המשפטית רלבנטית להרבה ענינים, כמו למשל הזכות לקבל שכר; היות המתנדב/ת מבוטחים בביטוח לאומי למקרה שחלילה תיקרה להם תאונה בעת פעילות ההתנדבות; ועוד.

ככלל, החוק בישראל לא מכיר באפשרות להעסיק מתנדב ללא שכר. הביטוח הלאומי מגדיר רשימה מוגדרת ומוגבלת של עיסוקים שבמסגרתם אדם ייחשב כ"מתנדב": מי שפועל בהתנדבות, שלא בשכר (הוצאות אש"ל הקשורות בביצוע פעולת ההתנדבות אינן נחשבות לשכר) למען זולתו, והופנה להתנדבות הזאת על ידי גוף ציבורי המוסמך להפנות מתנדבים, וההתנדבות נעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית. כלומר, רק מי שפועל במסגרת אחד מהגופים שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי כרשאים להעסיק או להפנות מתנדבים, ייחשב כמתנדב לצורך חוק הביטוח הלאומי. החשיבות שהכרה הזו היא שיהיה למתנדב/ת כיסוי ביטוחי של המוסד לביטוח לאומי למקרה וחלילה הם ייפצעו תוך כדי ביצוע ההתנדבות, או בדרך אליה. את רשימת הארגונים שמוסמכים להפנות מתנדבים אפשר למצוא באתר הביטוח הלאומי, והיא כוללת ארגונים כמו האגודה למלחמה בסרטן, ויצ"ו, פעמונים, אקי"ם, ועוד. מי שאינם נמנים על הארגונים האלה לא רשאים להעסיק מתנדבים.

מה ההבדל בין מתנדב לבין עובד? עובד זכאי קודם כל לשכר עבודה, ולהגנה על זכויותיו במסגרת חוקי העבודה השונים. מהצד השני, העובד מחויב בחובות שונות למעסיקיו, כמו חובת אמון, חובת שמירת סודיות וכו'. מתנדב לא נהנה מהגנות משפט העבודה המגן, ולא חלות עליו באופן אוטומטי החובות שחלות על עובדים שכירים. יחסי עבודה הם התקשרות משפטית רשמית, ובדרך כלל לא אקראית. התנדבות יכולה להיות נקודתית וחד פעמית, ויכולה להיות גם לטווח ארוך.

אחד המבחנים העיקריים לזיהוי של מתנדב לעומת עובד, כפי שנקבעו על ידי בית הדין לעבודה, הוא המניע לביצוע העבודה. האם הפעולה נעשתה מתוך כוונה להפקת רווח חומרי, או שהפעולה נעשתה כאקט של ידידות, או במסגרת פעילות אקטיביסטית, תחביב או פנאי. המבחן הזה מוביל אותנו לסטטוס שלישי, מעבר לעובד או למתנדב, והוא מי שפועל במסגרת תחביבו, לתועלתו ולהנאתו.

אחד המקרים היחידים שבהם הנושא הזה נדון בבתי הדין לעבודה הוא בענינו של מי שניהל בזמנו את פורום מדע בוואלה במשך כעשר שנים. לאחר שהוא הודח מתפקידו (לאחר שסירב להישמע לכללי ניהול הפורום שקבעה וואלה, וסירב להתחייב שלא למחוק הודעות), הוא הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בבאר שבע וטען שלמעשה היה עובד של וואלה משך כל השנים האלה, ולכן הוא זכאי לשכר עבודה וזכויות סוציאליות נוספות. מעבר לכך שבית הדין דחה את הטענות העובדתיות שלו לגבי השעות הרבות שהשקיע לכאורה בניהול הפורום, בית הדין גם השתכנע כי אין לראות בתובע יותר ממתנדב, ואף זאת ברף התחתון של הגדרת "מתנדב", שכן להבדיל מהתנדבות שמקורה בנדיבות ותכליתה נדבה ותרומה לזולת, למנהל הפורום אינטרס ותועלת אישית המופקים על ידיו מתפקיד זה. אל מול סמכות ניהול הפורום ומחוייבותו למחוק תכנים פסולים, ניתנים לו פרסום, הכרה ויכולת להציג עמדותיו ותפיסותיו באין מפריע, וסמכות אל מול גולשים אחרים. התובע שם מימש את תחביביו ולצורך כך היה מוכן על פי רצונו ויכולתו, להקדיש במסגרת הפורום שבו ממילא השתתף, זמן גם לצורך טיפול בענייני הפורום עצמו, דבר שכאמור העניק לו יתרונות משמעותיים על פני הגולשים האחרים בו ומעמד בכיר בפורום. מצד אחד, ניתן ללמוד מפסק הדין הזה כי אם מנהל הפורום אינו זכאי לשכר עבודה, הרי שכך בוודאי מי שאינם מנהלים אלא משתתפים זוטרים יותר. מאידך, מאז פסק הדין הזה עברו למעלה מעשר שנים, שהן נצח במונחי העולם הוירטואלי, ועולם הקהילות והפורומים צמח והשתנה לבלי היכר, וכך גם אופי הפעילות שבו, כך שנראה שיהיה צורך לבחון את הנושא שוב.

הפוסט מתנדבים וקהילות הופיע לראשונה ב-Community Forward.

חשיבות רישום בעולם הדיגיטל וניהול הקהילות

המונח "סימן מסחר" הפך יותר מוכר ושגור בעולם המסחר, אולם תהליך הרישום, משמעותו וחשיבותו עדיין זרים לעסקים רבים.?

לא בכדי מנהלי קהילות שהפכו את ניהול הקהילה מתחביב למקצוע, לאחר שהשקיעו במיתוג  ובמוניטין של הקהילה, ביצירת תכנים והרחבת מעגל חברי הקהילה, מתחילים לפנות ולבצע רישום של סימן מסחר עבור השם של הקבוצה או הקהילה והמוצר ו/או השירותים שהיא מספקת: בין אם מדובר בעיצוב של הלוגו של הקבוצה, או שם של פעילות כזו או אחרת שמתקיימת במסגרת הקהילה.

העובדה שאנו חיים כיום בשוק גלובאלי, בעולם של מותגים, בו הפעילות העסקית אינה מתחילה ומסתיימת אך ורק בטריטוריה הישראלית, אלא מתרכזת גם מעבר לים בשווקים גדולים יותר, נותנת את אותותיה גם בעולם זכויות הקניין הרוחני ובפרט עולם סימני המסחר.

המוניטין שעסק ישראלי צובר תחת שם העסק/הקהילה/הקבוצה/השירותים/הפעילות, אינו קיים רק בישראל, אלא "שמו הולך לפניו" בכל רחבי הגלובוס והאינפורמציה אודותיו מוצאת את דרכה בקלות ובמהירות, מפה לאוזן, באמצעות לחיצת כפתור קלה על המקלדת וגלישה ברשת.

על כן יש משמעות רבה בלהגן על המוניטין הפוטנציאלי של קבוצה או קהילה מסוימת, ועל השם של אותה קהילה, או המותג ולרכוש זכויות בסימן מסחר במעוד מועד.

בעידן המהיר והדיגיטלי בו אנו חיים, ניתן לאתר בקלות רבה גם מפרי זכויות ברחבי הרשת, ולהפעיל מנגנוני אכיפה כנגד מתחרים קיימים או פוטנציאלים המנסים לרכב על המוניטין, או להתחקות אחר שם קהילה הזוכה להצלחה והדים, בניסיון להתחרות באופן בלתי הוגן בעסק מצליח קיים.

חיפוש ראשוני מצמצם חשיפה:

על מנת לצמצם את החשיפה במישור הזה, חשוב מאוד בטרם בוחרים שם מסחרי, לערוך בדיקות ראשוניות וחיפושים במאגרי סימני מסחר גלובאליים על מנת לבדוק ולוודא שאותו שם פוטנציאלי ומבוקש אכן פנוי לשימוש ו/או רישום, וכי אין חשיפה בבחירת השם כלפי צדדים שלישיים כלשהם הקיימים ופועלים כבר בתחום תחת שם דומה או זהה.

אז מהו בעצם סימן מסחר?

סימן המשמש, או מיועד לשמש לאדם או ישות משפטית לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם. סימני מסחר יכולים להיות בדמות אותיות, ספרות, מילים, דמויות, צלילים או צירופים של אלה, המשמשים את היצרנים או מספקי השירותים כדי לסמן את סחורותיהם או שירותיהם, כך שיזוהו על ידי הצרכן.

סוגי סחורות ושירותים:

סימני המסחר ככלל נרשמים בעולם, רק לגבי טובין ושירותים שלסימונם משמש הסימן או מיועד לשמש. בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם החברות באמנת ניס, מסווגים טובין ושירותים שונים לארבעים וחמישה סיווגים (למשל שירותים אישיים וחברתיים לרוב יירשמו בסוג 45; שירותים של מנהל עסקים שיווק ופרסומת לרוב בסוג 35 וכיוצ"ב). החלוקה לקטגוריות נועדה על מנת לשמור על אינטרס כלל הציבור מתחרות לא הוגנת ומניעת מונופול חזק מדי בשם/סימן מסחרי החולש על כל סוגי הסחורות או השירותים הקיימים בעולם ומונע מאחרים להיכנס לשוק זה.

הגנה טריטוריאלית:

ההגנה הניתנת לאחר רישום סימן מסחר היא טריטוריאלית בלבד. כלומר קהילה/קבוצה הפעילה במספר טריטוריות בעולם, ומבקשת לקבל מונופול על הסימן ויכולת לאכוף את זכויותיה באותן טריטוריות תידרש לרשום בכל טריטוריה וטריטוריה הרלוונטית עבורה באופן נפרד.

תקופת הגנה, עלויות וסעדים:

רישום סימן מסחר הינו הליך הכרחי וחיוני עבור בעולם של מותגים נגיש ודינאמי. בהתחשב בכך שעלויות הרישום אינן גבוהות במיוחד, ובתמורה ניתן למבקש הרישום מונופול והגנה בלתי מוגבלת בזמן בסימן המסחרי (ראשית לתקופת הגנה בת עשר שנים הניתנת לחידוש בכפוף לתשלום אגרת חידוש), רישום של סימן מסחר מאפשר לבעל המונופול לאכוף זכויות בשם/סימן מסחרי, באופן קל ופשוט, ולקבל סעדים שונים ואפקטיביים.

הפוסט הפינה המשפטית: סימני מסחר בעולם ניהול הקהילות הופיע לראשונה ב-Community Forward.

קהילות פייסבוק, המוגדרות כמרחבים שבהם ניתן לשתף ולהחליף מידע עם אנשים אחרים, לפעמים זרים, שיש לנו הרבה במשותף איתם, הופכות פופולריות יותר ויותר כקבוצות דיון חברתי מקוונות. קהילות הפייסבוק מאפשרות לאנשים בעלי תחומי עניין משותפים להתמודד עם נושאים שחשובים להם, להביע באופן חופשי את דעותיהם, רגשותיהם, לשאול שאלות, לתת ולקבל תמיכה חברתית ומידע חווייתי על ידי פוסטים ותגובות בסביבה סגורה. מחקרים מראים שהשתתפות בקהילות פייסבוק מחזקת את זהותם ההדדית של החברים בהן ומגבירות את ההערכה העצמית שלהם. היא מאפשרת להם להביע את עצמם ולקבל הד למחשבותיהם ורגשותיהם באופן שאין לו מקבילה בסביבה אחרת.

לאחר כמה מחקרים שערכתי על קהילות הפייסבוק והחברים בהן, בחודשים האחרונים התחלתי במחקר על מנהלי קהילות הפייסבוק, על-מנת להעמיק את הבנת המניעים לפתיחת הקהילות והאתגרים בניהולן. הבנת המוטיבציות של המנהלים חשובה לנוכח היותם אחראים בלעדיים על כללי ההשתתפות של הקהילה, גבולותיה, זהות חבריה ועוד. פייסבוק עצמה החליטה לתת להם תשומת-לב מיוחדת בחודשים האחרונים, בדמות מענקים למנהלים בולטים מכל העולם וכנסים בינלאומיים ייעודיים, בטענה ש"הם ממלאים תפקיד קריטי בקירוב וחיבור אנשים ברחבי העולם".

למרות שתחום זה מקביל להתנהגות של מנהלי קבוצות פנים-אל-פנים, הוא מעוצב במידה רבה על-ידי היעדר אילוצים פיזיים, גיאוגרפיים ונעדר מגבלת זמן, מה שהופך אותו לחדשני ומרתק במיוחד. המחקר האקדמי בתחום עוד בחיתוליו. מעט המחקרים הקודמים הראו שמנהלים אלו יכולים למלא תפקיד חשוב כ"מנהיגים מקשרים" בתקופות של אי-שקט חברתי. הם מוחצנים יותר מחברים אחרים ומנהלים את הקבוצות שלהם על ידי ניטור חילופי מידע ועזרה לחבריהם לעורר רגשות ולצמצם את אי-הוודאות שלהם.

המחקר בשלב זה נחשב "גישושי", מכיוון שטרם נעשה כמותו בתחום מנהלי קהילות פייסבוק בעולם. בשל כך הוא התחלק לשני חלקים: קבוצת-מיקוד ושאלון.

קבוצת המיקוד

על-מנת להכנס לעולם מנהלי הקהילות, פניתי למריה גרין פוברצ'יק, מייסדת קהילת הפייסבוק סופרגירלז ומייסדת שותפה של קהילת Community Forward המונה כאלפיים מנהלי קהילות. מריה עזרה לי לכנס לשיחה שמונה מנהלות של קהילות פייסבוק גדולות ומשמעותיות. במשך כשעתיים של מפגש פתוח סיפרו המנהלות על המניעים שלהן לפתיחת הקבוצות, על האתגרים שבניהול קהילות גדולות, על המקומות הרגשיים שמחזיקים אותן כמנהלות שמשקיעות מספר שעות ביום, לרוב ללא תגמול כספי. תחושת השליחות החברתית, ההנאה מהשותפות והרצון לא להיות לבד היו חלק מהנושאים שעלו בשיחה, יחד עם קשיי ה"משטור" או ההתמודדות עם חברים שמצפים שהמנהלות יהיו זמינות וקשובות לצרכיהם ללא גבול.

במהלך המפגש ניסינו להגדיר את המרכיבים שמשקפים לדעתן רמת מעורבות בקהילה (engagement). בעקבות הרעיונות שעלו והתחושות הסובייקטיביות המשקפות לדבריהן את מרכיבי המעורבות של חברי הקבוצה, יצרתי שאלון ובו ארבעה פריטים (עליהם ניתן שלא להסכים כלל = 1 ועד להסכים לגמרי = 6, עם פריט אחד הפוך), המייצגים את מידת המעורבות של החברים בקבוצה, לתפיסת המנהלים. בשלב הבא, של השאלון, ארבעת פריטים אלה נמצאו במהימנות פנימית גבוהה (α=0.81), מה שמאפשר להשתמש בממוצע ארבעת הפריטים כמדד תקף ומהימן למדידת מעורבות הקהילה לתפיסת מנהליה.

השאלון

בשלב הבא הופץ שאלון למנהלי הקהילות. הוא היה מורכב מהרבה שאלות פתוחות וסגורות, וכיאה לשאלון "גישושי" היה ארוך יחסית, מה שאיתגר את רמת ההיענות של מנהלי הקהילות למלאו. אחרי עבודת שטח רבה, פגישות אישיות עם מנהלי קהילות, השתתפות בכנסים מטעם קהילת Facebook Community Leadership Chircles: Israel ועזרה מאסיבית של מנהלי הקבוצה טליה תורג'מן ורפי ברבירו, התגייסו למחקר 93 מנהלי קהילות שענו על השאלון כולו.

אני מחזיקה בידי כעת מידע רב על מנהלי הקהילות ומקווה לנתח את הנתונים הן באמצעות ניתוחי תוכן איכותניים והן באמצעות ניתוחים סטטיסטיים מורכבים. במקביל אערוך גם השוואות של המנהלים אל מול גולשי אינטרנט "רגילים" לגבי אישיותם, רמת האקטיביות שלהם באופליין ועוד. מעניין יהיה לראות כיצד אסטרטגיות ניהול שונות, מגדר, מניעים שונים, גיל, אישיות ועוד יהיו מקושרים לרמת המעורבות של חברי הקהילה ואלמנטים אחרים בה.

בינתיים, ברמת הסטטיסטיקה התאורית, אני יכולה לספר את הדברים הבאים על מדגם המנהלים:

• כ- 70% מהמנהלים הן נשים
• גילם הממוצע הוא 37
• כ- 70% מהם מקדישים מעל שעה או אפילו כמה שעות ביום לניהול הקהילה
• כ- 60% מהקהילות הן חברתיות, עוד כ- 20% עסקיות ועוד כ- 10% עוסקות בתמיכה נפשית או בריאותית. ועוד כ10% מנהלים קהילות מסוגים אחרים.

כאמור, עבודת ניתוח הנתונים עוד ארוכה, וארוכה עוד יותר הדרך אל כתיבת המאמרים שיפורסמו, כך אני מקווה, בכתבי-עת אקדמיים נחשבים. עד אז, אני מקבלת המון סיפוק בהיכרות ההולכת ומעמיקה עם אוכלוסיית מנהלי הקהילות, שעוד לפני הנתונים ה"יבשים" אני כבר יודעת לומר שהם אנשים מיוחדים, עם חזון, יוזמה וכוחות הנהגה והשראה יוצאי-דופן. אשרי שבחרתי בתחום המחקר הזה, כדי לבוא במגע עם אוכלוסיה שכזו.

ד"ר טלי גזית היא מרצה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר-אילן. במחקריה היא מתמקדת בקבוצות וירטואליות ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם תוך הבנת המניעים האישיותיים והסביבתיים להתנהגות, לבניית הזהות, לרווחה הנפשית ולהחלפת המידע של החברים בקבוצות אלה.

לקבלת מידע נוסף על תוצאות מחקרה של ד"ר גזית, מוזמנים לפנות אליה בדוא"ל: [email protected]

הפוסט פוסט אורח: מחקר – מוקדי המוטיבציה של מנהלי קבוצות פייסבוק הופיע לראשונה ב-Community Forward.

חשוב לזכור, כי ברוב המוחלט של המקרים, בעת הקמת הקהילה אין כלל רווחים ולעיתים גם אין הכנסות. ייתכן אף שתהליכי המוניטיזציה יחלו רק בשלב מאוחר יותר (אם בכלל), אבל זו לא סיבה להימנע מהסדרת החובות והזכויות של הצדדים. להיפך. ככל שתקדימו להגיע להסכמות ולעגן אותן בכתב – כך ייטב. זיכרו, אולי היום מערכת היחסים של הנוגעים בדבר היא אידיאלית, אבל אין לדעת מה יוליד יום, לאן תצמח ותתפתח הקהילה, האם ישתנו ציפיות, רצונות ושאיפות הצדדים – ולכן הסכם משפטי הוא הכלי היעיל ביותר לייצר הגנה עתידית.

בסקירה הבאה אתייחס למספר סעיפים שחובה לדעתי לכלול בכל הסכם ניהול קהילה. כמובן שאין הסכם שדומה לאחר (ואני גם לא מאמינה בטמפלייטים), אבל אלו לדעתי העקרונות ההכרחיים שכדאי לכלול תמיד:

ומילה אחת לפני שנתחיל – הסוד בהסכם משפטי טוב הוא בהירות. ככל שתשאירו דברים באפילה או בניסוח עמום, כך אתם מגדילים את הסיכון שכל צד יפרש את ההסכם באופן אחר, ולמעשה תרוקנו מתוכן את היתרון החזק ביותר של הסכם משפטי: וודאות. אז בואו נתחיל:

1) של מי הקהילה הזו בכלל? למי שזוכר את סיפור הצנרת – גיא לרר – וערוץ 10, השאלה המרכזית שעמדה מול בית הדין היתה "מיהו הבעלים של עמוד הפייסבוק"? האם גיא לרר, שפתח את העמוד בעודו עובד בערוץ 10, או אולי הערוץ עצמו? אז נכון, מתחכמים יגידו שהעמוד שייך בכלל לפייסבוק, אבל עשרות עמודי פסק הדין בעניין הצנרת מוכיחים כי הגדרת הבעלות על קהילה בהסכם משפטי היא קריטית, גם אם בפועל מי שמחזיק בשלטר הוא צד שלישי שמקום מושבו בקליפורניה.

לכן, בכל הסכם ניהול קהילה אני מציעה לכלול סעיף המגדיר את מידת הבעלות בקהילה בין הצדדים. למשל, האם הקהילה היא בבעלות המייסד בלבד? האם הכנסת שותף משנה את מאזן הבעלות, ואם כן – באיזה אופן? ההשלכות לשאלה זו הן רבות: ראשית, פועל יוצא של בעלות בקהילה יכול לבוא לידי ביטוי בחלוקה ברווחים עתידיים, ואם בעתיד צד ג' יבקש לרכוש את הקהילה, השותפים בקהילה יהנו מהתמורה באופן יחסי לבעלותם בה. בנוסף, במידה והינכם עובדים עם מתנדבים, אתם רוצים לוודא בהסכם שהם מכירים ומבינים כי הפעילות ההתנדבותית שלהם לא תקנה להם זכות עתידית בבעלות בקהילה.

דוגמא: בהסכם שניסחתי לפני מספר חודשים, מייסדת ביקשה להכניס שותף לניהול הקהילה. זכויותיו של השותף בקהילה באו לידי ביטוי במדרג שלקח בחשבון משך זמן ופעילויות מסוימות שהוא היה צריך לבצע כדי לצבור עוד ועוד זכויות בקהילה. ככל שהזמן עבר, וככל שהוא השיג עוד יעדים, כך חלקו בקהילה גדל.

2) מי עושה מה? הבסיס של כל הסכם צריך להיות מה הצדדים מצפים מעצמם – וחשוב מכך, מה הם מצפים מהשותף.ה שלהם. במבט ראשון, הסעיף הזה יכול להיראות טריוויאלי ופשוט לניסוח, אבל לעיתים, ברגע שמתיישבים לנסח זאת במילים, הצדדים מגלים שיש ביניהם פער, ועל הפער הזה יש לגשר בהקדם. ההמלצה שלי היא להגדיר את תחומי האחריות של הצדדים באופן מובהק וברור, וזאת משתי סיבות עיקריות: ראשית, תיאום ציפיות – להימנע ממצב בו צד מרגיש שהוא תורם את חלקו למיזם בעוד האחר מרגיש ההיפך. שנית, אם צד להסכם רוצה לטעון כי האחר אינו ממלא את חלקו בהסכם, הוא יתקל בקושי רב אם תחומי האחריות לא הוגדרו כהלכה.

3) קהילה על פני תחרות? לא בהסכם משפטי…. כמנהלי קהילה, אנחנו נוהגים לקדם את ערך השיתופיות והעזרה ההדדית. כל זה טוב ויפה, אבל פעמים רבות כדאי לכלול בהסכם משפטי סעיף שנקרא "אי תחרות" המונע מהצדדים להקים קהילות מתחרות למשך כל תקופת ההסכם, וכמה חודשים לאחר סיומו (אני אוהבת לקבוע תקופת צינון של 6 חודשים, אבל זה נתון לשיקולכם). על מנת שסעיף אי התחרות יהיה הוגן, חשוב להקפיד להגדיר את תחום הפעילות של הקהילה באופן מדויק, ואז סעיף אי התחרות חל על אותו תחום פעילות בלבד ולא מונע מהצדדים להתפתח לכיוונים אחרים.

דוגמא: קהילת עצמאיים הפועלת בארץ ומטרתה יצירת מרחב לשיתופי פעולה בין החברים, לא תחסום את דרכו של מנהל קהילה להקים קהילה לרואי חשבון עצמאיים בלבד שמטרתה התאגדות להטבת תנאיהם.

4) ששששש… לא לגלות! סעיף חשוב נוסף, הוא סעיף הסודיות שיכול (וצריך) לחול על תנאי ההסכם, אבל גם על עניינים הקשורים לניהול הקהילה עצמה. יחד עם זאת, נהוג להחריג את סעיף הסודיות ב-3 מקרים ספציפיים: מידע שמסירתו נדרשת ע"י הרשויות, מידע שפרסומו נדרש לצורך ביצוע ההסכם (למשל, אם בהמשך הקהילה תיהפך לחברה ותצטרכו לציין את חלוקת הבעלות בקהילה לצורך רישומה ברשם החברות), או מידע שהוא נחלת הכלל. התניה הזו היא לרוב אינה מוגבלת בזמן.

5) איך רבים נכון? מכירים את המשפט "אתה יודע עם מי אתה מתחתן, אתה לא יודע ממי אתה מתגרש"? אז אותו הדבר בניהול קהילה. סביר להניח שרוב המחלוקות יפתרו על ידי הצדדים באמצעות דיון ענייני, בדיוק כפי שקורה לנו במערכות יחסים אישיות. השאלה היא – מה קורה כאשר מתגלעת מחלוקת שאינה ניתנת לפיתרון פשוט בהסכמה? האפשרויות העומדות בפני הצדדים היא קביעה אפריורית ומתן מנדט לבית משפט באיזור מסוים לפתור את המחלוקת, או לחלופין להקנות סמכות לבורר (וחשוב להגדיר גם איך אותו בורר נבחר) לפתור את הסוגיה. אפשרות אחרת, שאני אישית מעדיפה יותר, היא לפנות קודם להליך גישור – שמטרתו היא הכנסה של צד ג' לדיון על מנת שיוכל לסייע לצדדים להגיע לפיתרון מוסכם על כולם.

6) ולפעמים החגיגה נגמרת… כמו מערכות יחסים רבות, גם מערכת יחסים של ניהול קהילה עלולה למצוא את סיומה ולכן חשוב מאוד להתייחס בהסכם לתנאים בהם צד יכול לצאת מההסכם (מרצון או בכפייה), וכיצד הליך זה מתבצע. האם הוא מקבל תמורה מסוימת בעבור חלקו בקהילה? איך התמורה הזו נקבעת? האם הוא יכול להישאר עם זכויות ניהול מושתקות? איך יציאתו משפיעה על חלוקת הבעלות בקהילה של יתר השותפים, וכיוצא בזה.

הפוסט על הסכמים משפטיים בניהול קהילה הופיע לראשונה ב-Community Forward.

לפי שמתחילים, יש שלב תכנוני קריטי ורצוי שלא להתחיל את התהליך בלעדיו >

מיפוי מסע הקליטה בארגון:

בכדי לבצע מיפוי מוצלח, אמליץ לענות על השאלות הבאות:

1. אילו משימות יש לבצע בארגון? יש לפרט את כל מה שלא עובד, כל מה שתקוע, מה שאתם לא מגיעים לעשות בעצמכם, ומה שאתם עושים – אך לא עושים אותו טוב.

2. אילו בעלי תפקידים יכולים לבצע את המשימות הללו? זהו שלב של גיבוש ופירוט כלל תיאורי התפקיד שתרצו לגייס, ומראש אמליץ שלא להתקבע על הגדרות תפקיד מסורתיות. אם אתם בעלי קהילה שכל מטרתה זה לשמח ילדים בבתי חולים, אז אפשר לקרוא לתפקיד "אחראי/ת אווירה". תנו הגדרות שמתאימות לאופי הארגוני ולמה שנדרש מהמועמדים. תיאור תפקיד הוא הויטרינה הראשונה שהמועמדים פוגשים בהתקשרות איתכם, תעשו זאת חכם ותקדישו מחשבה לקופי.

3. עריכת מודעה שמתאימה להוויה של הארגון. אם הארגון חברתי – לא מתאים לפנות לקהל בשפה רשמית מדי מבלי לתת את תחושת השליחות וחזון בארגון.

4. מהו ה-SLA לכל שלבי הגיוס? כמה זמן יעבור בין קבלת מועמדות לבין ראיון טלפוני, בין ראיון טלפוני לקבלת מייל דחייה / קבלה, בין קבלת מייל עד ליצירת קשר עם נציג.ה מהארגון וכו'.

5. מי בעל.ת התפקיד הכי מתאים לבצע את הראיונות? האם יש מישהו מנוסה?

6. האם שאר הארגון מוכן לקליטה של חברים חדשים? מי אחרי להכשיר את המצטרפים? כדאי לדאוג שלא יווצר מצב שגייסתם מצטרפים חדשים ואין מי שיכשיר אותם. תדאגו שהצוותים / החברים הקולטים יהיו מוכנים עם תוכנית קליטה מסודרת.

7. אם מדובר בארגון התנדבותי – מה אני כארגון יכול לתת למתנדבים חדשים? מה ה-added-value שלי? למה דווקא אצלנו?

שלב האיתור:

אחד האלמנטים הקריטיים ביותר לצוות יעיל ומועיל הוא – הטרוגניות. הכוונה היא לדאוג לגייס סביבכם אנשים שונים, מגוונים בדעותיהם והשקפותיהם. יש מנהלים שמרגישים בצעד כזה כמשהו מאיים, כי בסופו של דבר אנחנו רוצים להרגיש בטוחים בסביבה שלנו, וככל שננטרל את התחושות האלה – נוכל לצלוח במשימה ולהבין שגם הטובים מאיתנו הם עדיין טובים לצוות.

שלב הראיון:

את הראיון כדאי לחלק לשלושה רבדים – נייטרלי, ארגוני ואישי. רצוי תמיד – לפתוח ראיון בתיאום ציפיות של דקה אחת בלבד (מי אני, כמה זמן זה ייקח, על מה נדבר ומה השלב לאחר מכן) כך שגם הצד שאתם מראיינים ידע מה הולך לקרות.

רצוי לתחום את הראיון הראשוני ל-20 דקות, זהו די והותר זמן עבור רושם ראשוני. ברובד הנייטרלי, נדבר במשך 2-3 דקות על כל דבר שלא קשור למרואיין ולארגון / קהילה.

בחלק השני של הראיון נתייחס לאטמוספירה הארגונית, לעשייה, לערכים ול"אני מאמין" של הארגון. בחלק הזה יש לדבר במונחים של "רצוי" ולא "מצוי". למה? כי אתם רוצים לגייס מתנדבים / עובדים שידברו בשפה ובחזון שאתם שואפים אליהם ולכן זה השלב להראות את ה"דרישות" מבחינת התרבות הארגונית שלכם.

בחלק האחרון – האישי, כדאי לשים לב לתגובות המרואיינים לסיפור שסיפרתם. האם הם התחברו? האם יש להם השגות? רצוי להבין מה נובע מהשאלות שלהם ולקבל תמונה מלאה לגבי הציפיות שלהם מהתפקיד.

במידת הצורך – ניתן (ורצוי) לערוך ראיון נוסף בצורה פרונטאלית. בראיון כזה אפשר להכיר לעומק את האישיות שעומדת מולכם. בארגונים בלתי פורמאליים כמו תנועות וקהילות – יש משמעות מאוד גדולה לאג'נדה ולאישיות של הפרסונה בארגון. לכן, חשוב להתמקד בשאלות פתוחות שיכולות להעיד על ההתנהלות ברמה האישית של המרואיינים. למשל, איך היית פועל אם היית רואה… (סיטואציה שקרתה בארגון), איך היית מגיבה אם היו מבקשים ממך…. (כנ"ל).

בנוסף, חשוב לברר גם את עמדות המרואיינים על האקו-סיסטם הארגוני, על המותג / מוצר / שירות, היוזמות והתהליכים שמתחרשים כלפי חוץ. למשל, מה את חושבת על היוזמה החדשה שלנו? איך תספר על [הארגון] לחבר טוב?

מועמדים שראיינתם טלפונית ומצאתם לנכון שלא להמשיך איתם בתהליך – תכתבו להם מייל, תתייחסו לנקודות שעלו בראיון ותתנו פידבק כנה (אם אתם בעלי מקצוע). תהיו עדינים אך ברורים. אל תנסו לנחמד. פידבק אפקטיבי יכול לשנות למועמדים את הפרספקטיבה שלהם בהתנהלות בראיונות עבודה ואולי אפילו לסייע להם בהמשך, לא בא לכם להיות חלק מזה? מניסיון אישי זה סיוע שמאוד מוערך אצל המועמדים.

שלב ה-on-boarding:

תהליך הקליטה בארגון הוכח במחקרים רבים כחלק מכריע בהישארות של העובדים / מתנדבים בארגון. בשלבים שאחרי הגיוס יש לגבש מסע לקוח למצטרפים.

המסע יתחיל בכך שהמצטרפים החדשים יקבלו Welcome Mail שמסביר להם לאן הם הגיעו, מי הם אנשי הקשר הרלוונטיים עבורם. רצוי שהמייל יכלול מידע כללי על הארגון ועל ההוויה שלו, על החזון, על המיקומים הגיאוגרפיים (ככל וישנם), על המבנה הארגוני ועל הנכסים הדיגיטלים וערוצי ההתקשרות הארגוניים. למשל, אם לצוות יש שתי קבוצות וואטסאפ ולכל אחת מטרה שונה – אז צריך לצרף לינק לכל אחת מהקבוצות ולהסביר מה המהות שלה.

אם מדובר בגיוסים של מעל 3-4 מצטרפים, אפשר לערוך orientation-day, או באמצעות מפגש פיזי או באמצעות וובינר. המטרה היא להנגיש את כל הידע שהמצטרפים החדשים צריכים כדי לצלוח את הקליטה לארגון.

במידה ולארגון יש נוכחות פיזית (משרדים) כדאי להשאיר גם שי ממותג למצטרפים החדשים בעמדה החדשה שלהם.

מומלץ לשקול להשיק בארגון תוכנית BUDDY, מעין אח או אחות גדולים שיחפפו מבחינה מקצועית וחברתית את המצטרפים החדשים. שימו לב, כדאי לצוות אנשים שונים זה מזה ולאו דווקא בעלי אותם תחומי עניין.

כחודש אחרי הקליטה:

כדאי לשלוח שאלון שביעות רצון מתהליך הקליטה ההתאקלמות. זה יכול להיות גם באמצעות שיחת טלפון אם מדובר בארגון קטן. חשוב למדוד את שביעות הרצון של המצטרפים החדשים מהתהליך שהם חוו לאורך כל המסע הזה.

פרמטרים חשובים שיש לבחון: רצון מה-SLA, אופן השיח וההתבטאות של המראיינים, גילוי המידע הרלוונטי בתהליך הקליטה והאם ניתנו כל הכלים הרלוונטים כדי להיכנס לתפקיד בצורה טובה.

בשלב זה, כשהמצטרפים כבר התאקלמו קצת, כדאי להפגיש אותם עם דמות בכירה בארגון (ככל ומדובר בארגון מעל 20-30 אנשים). התייחסות אישית שכזו תורמת לתחושת החשיבות העצמית וההתייחסות של המצטרפים החדשים כלפי הארגון.

הפוסט פוסט אורח: על צוותים בארגונים לא פורמאליים (קהילות / תנועות) הופיע לראשונה ב-Community Forward.

למרות שהיום החברות הגדולות מציעות את כל ה"בנפיטס" שרק אפשר לחלום עליהם, מגלשה ישירה לכיסא העבודה, מאנצ' ללא הפסקה ושעה שמחה לפחות פעם ביום, עדיין אנחנו הדור הזה, שנשאר הכי מעט זמן במקום עבודה אחד.

אז למה אנחנו הדור שממהר לעזוב את מקום העבודה?

כי קצת גדלנו להסתגר כל אחד במסך של עצמו, להכין קפה רק לעצמנו, להסתובב עם האוזניות הכי משוכללות כדי שחס וחלילה סאונד מבחוץ לא יפריע לעצמי המבודד. אנחנו באים לעבודה, עושים מה שצריך לעשות וחוזרים הביתה. שלא נוצרים קשרים ואינטראקציות מסביבנו, ברגע שהצעה משתלמת יותר תגיע, לא נהסס לעזוב. השילוב הזה בין אדם לטכנולוגיה, גלובליזציה ועבודה בחברות ענק יצר המון דברים טובים, מצד שני אחת מתופעות הלוואי שלו היא ניכור, ועל כך כבר נאמר המון, אבל השאלה שעולה היא-

איך מטפלים בניכור שמאפיין כל כך הרבה מקומות עבודה?

כל אחד מאתנו רוצה להרגיש שמישהו שם למעלה (בעבודה ו-במרומים) רואה ומעריך את מה שאנחנו עושים. פרויד היה אומר שזה התחיל כבר ברצון שלנו כילדים שאמא ואבא יאהבו את הציור שהכנו, ואם אף אחד לא התייחס, הפסקנו לצייר. בסופו של דבר, כשמדובר בחברות עם למעלה מ-1,000 עובדים, זה נהפך לבלתי אפשרי למנהלים לחלק מדבקת סמיילי לכל אחד מהעובדים, מעבר לזה שלכל עובד יש משהו קצת אחר שהוא היה רוצה לקבל ממקום העבודה- כל אחד והסמיילי שלו. אי אפשר לנחש מה אנשים רוצים, דבר אחד לפחות שאין לו נוסחה מתמטית היא בני אדם. אם היה אפשר למנות בנקודות מה אנשים מחפשים במקום העבודה שלהם זה היה נהדר, אבל כל מקום עבודה הוא קצת אחר וכאן נכנס לתמונה הצורך באדם שהתפקיד שלו יהיה להבין ולספק את הצורך הנפשי של העובדים במשמעות במקום העבודה, צורך שהוא מעבר לרווחה, וזהו תפקידו העיקרי של מנהל הקהילה. יוצאים לשטח, משוחחים עם העובדים ומקבלים תשובות כשאני התחלתי את עבודתי כמנהלת קהילה בארגון גדול (יותר מ-8,000 עובדים) , הדבר השני שעשיתי אחרי שלמדתי להכיר ולאהוב את הארגון שנכנסתי אליו (כי אם אתם לא מחוברים לקהילה/ ארגון- אין לכם מה לעשות שם) והבנתי בדיוק מה המטרות של הקהילה שאני עומדת להקים, היה לצאת ולדבר עם העובדים בניסיון להבין מה הם מחפשים במקום העבודה. למרות שציפיתי למבול תשובות סרקסטיות שבניתי בראשי, גיליתי שהמון מהעובדים, צעירים ומבוגרים, שמחים על האפשרות שניתנה להם להביע את עצמם והיו שמחים לתרום מתחומי העניין האישיים שלהם לשאר העובדים; אותו אחד שמתכנת בבוקר ומצלם בלילה יהיה שמח להעביר סדנת צילום לעובדים שמתעניינים. לזה שרץ כל יום אחרי העבודה יהיה אידאלי להקים קבוצת ריצה שתדרבן אותו לרוץ ישר כשהיום מסתיים.

הסוד הוא ליצור קשרים, משהו שקשה יותר לשחרר מהצעה לשכר טוב יותר. מנהל קהילה שידע לבנות את הקשרים האלה, ידע לבנות קהילה חזקה וזה בעצם התפקיד העיקרי של מנהל הקהילה- לספק את המצע שיגרום לעובד להרגיש מספיק בטוח כדי לשתף את החלקים האחרים בעצמו. חשוב לזכור: התפקיד החשוב ביותר של מנהל הקהילה הוא ליצור קשרים. בניית קהילה במקום בו רוב האנשים מגיעים לעבודה בשביל התלוש השכר, האתגר הוא אף קשה יותר ולכן: יש להכיר את מקום העבודה, מטרתו ברמת המאקרו וברמת המיקרו, החלקים השונים בחברה וכמובן את אופי המנהלים בארגון. חשוב אף יותר: להכיר ולשוחח עם כל הפלגים השונים של העובדים בחברה, להציג את עצמכם ומטרת הקמת הקהילה בארגון בו הם נמצאים ולחתור יחד לבניית קשרים חזקים בקהילה.

ההבנה שכשעובדים בשיתוף פעולה עם העובדים ובשקיפות כנה, נתקלים בהרבה פחות לא ובהרבה יותר כן, רצון לקחת חלק ולהישאר במקום העבודה לאורך שנים.

על הכותבת: מיכל, בת 29, מכורה לספרות אנגלית, פילוסופיה קונטיננטלית וקפה. אחרי תואר ראשון בפילוסופיה וספרות צרפתית, עבודה באתרי תוכן, קורסים שונים של שיווק דיגיטלי, ניהול קהילות והמון אוטודידקטית, היום עובדת כמנהלת הקהילה הפנים אירגונית של חברת מטריקס  ושמחה לקחת חלק בהרחבת המודעות לכוח של שיתוף ידע בין אנשים שהופכים לקהילה, במקום העבודה- ובכלל.

הפוסט כל מקום עבודה צריך קהילת עובדים הופיע לראשונה ב-Community Forward.

מותגים ועסקים רבים השכילו להבין את הכוח והפוטנציאל האדיר הטמון בקהילות, ואלו פועלים במרץ רב כדי לשלב באסטרטגיה העסקית שלהם בנייה וניהול של קהילות מותג משמעותיות ובועטות שיחזקו את מוניטין העסק ואף יסייעו בהגדלת המכירות.

יחד עם זאת, עסק זה עסק. אין זה משנה אם אתה סטארטאפ צעיר ומבטיח, או תאגיד ותיק ומוביל. כל עסק רוצה לדעת מהו ה-ROI בכל החלטה עסקית שמתקבלת, ולכן זוהי השאלה המקדמית שאנחנו ב- Community Forward מציפים מול כל עסק שאנו מלווים במסע להקמת קהילת מותג. הבנת ה-(ROI (Return On Investments הינה קריטית ראשית בשביל להניע מהלך שכזה מלכתחילה, ושנית – כדי לייצר מחויבות אמיתית מצד כל בעלי התפקידים לתהליך (שלרוב הינו ארוך).

למזלנו, CMX יצרו מודל מעולה שיסייע לכל מנכ"ל לאתר את אותו ROI ולקבל החלטה מושכלת האם השקעת המשאבים בהקמת קהילה תניב עבור החברה את התוצאה הרצויה, והאם התנובה תעלה על ההוצאה?

אז בואו נצלול:

למה מותג צריך קהילה?

לכל עסק ישנן נקודות תורפה אחרות, אותן אמורה הקהילה "לרפא". מהי נקודת התורפה של המותג שלך? מדוע הינך שוקל להקים קהילה? הנה כמה דוגמאות כפי שעולות מהמאמר שפורסם ב-CMX, ודוגמאות נוספות שהוסיף הצוות של Community Forward:

• שיפור שביעות רצון הלקוחות
• איסוף רעיונות ו"דלק" עבור מוצרים ושירותים עתידיים
• הטמעת המותג בקרב האוכלוסיה
• יצירת מחויבות מצד הלקוח למותג
• יצור "מוצר משלים" לפעילות אוף ליין
• הגדלת הרווחים
• הפחתת עלות שירות לקוחות
• דרך להשפיע על מדד NPS (*מדד הבודק עד כמה לקוחות מוכנים להמליץ על המוצר לחבריהם)
• יישור קו עם מתחרים בשוק
• חיזוק הקשר בין העובדים לחברה (התמודדות עם עזיבה מהירה של עובדים)

ההחלטה המקדמית של מהי מטרת הקהילה, הינה קריטית על מנת להבין ראשית את אופי הקהילה, שנית כדי לבנות לה אסטרטגיה מוצלחת ומדויקת, ושלישית על מנת לדגום ולמדוד את ההשפעה ומידת ההצלחה של הקהילה ביחס למטרה לשמה היא הוקמה. כך למשל, אסטרטגיה של בניית קהילה פנים ארגונית שונה במהותה מאסטרטגיה של בניית קהילה לצורך גידול ברווחים או לצורך הפחתת עלות שירות הלקוחות. בהתאם, גם האופן בו נמדוד ROI של שביעות רצון עובדים שונה מהאופן בו נמדוד ROI של שביעות רצון הלקוחות או NPS.

על מנת לסייע לעסקים להבין היכן הקהילה משתלבת בעסק שלהם וחשוב מכך – כיצד למדוד את ה-ROI של הקהילה, יצרו החברים ב-CMX את מודל ה- SPACE I שמוצג פה לפניכם, ביחד עם כמה תוספות מאת הצוות של Community Forward:

S – Costumer Support / Success

יצירת מרחב עבור חברי קהילה לענות על שאלות ו/או לפתור בעיות על מנת לנצל באופן אופטימלי את המוצר / שירות שהם רוכשים. הקהילה מתנהלת באופן בו חברי הקהילה מפרסמים שאלות וחברי הקהילה מסייעים זה לזו. הסיבה שקהילה זו עובדת, נובעת משני אספקטים: ראשית, הרצון להחזיר בחזרה. חבר קהילה שהיה זקוק לסיוע וקיבל אותה בזכות המרחב שיצר המותג וההשתתפות של חברי קהילה – ירצה להעניק לה בחזרה ולעזור לחברים אחרים. כלומר, נוצג מעגל קסמים בו החברים מסייעים ומסתייעים זה בזה וכך הקהילה מתגלגלת. שנית, כאשר אנו עוזרים לאדם אחר ללא תמורה, אנו מרגישים תחושות חיוביות בקשר לעצמנו. תחושות אלו מעודדות את חברי הקהילה לשוב ולעזור לחברי הקהילה.

כיצד נמדוד ROI בקהילה מסוג זה? ירידה בעלות התמיכה הטכנית, אחוז השאלות שמקבלות מענה בקהילה, עליה במדד NPS, עליה בשביעות רצון לקוחות.

P – Product Ideation, Innovation & Feedback

על ידי יצירת מרחב ללקוחות המותג (בין אם הוא מתקיים באון ליין או באוף ליין), יכולה החברה לשאוב רעיונות לשידרוג המוצר או השירות שהיא מייצרת / משווקת. מעבר ליתרון העסקי הברור הזה, נהנית החברה מכמה יתרונות נוספים:

• נאמנות: לקוחות החברה מרגישים שדעתם נשמעת, שהם בעלי כוח אמיתי להשפיע על המותג וכך נוצרת תחושת "מחויבות" של הלקוח כלפי המותג. לקוח שדעתו נשמעה ויושמה ע"י מותג יטה פחות לעבור למותג מתחרה והוא, קרוב לוודאי, ישאר נאמן למותג ששומע אותו.

• התאמת המוצר לשוק: כאשר חברה מקבלת החלטות עסקיות היא לרוב לוקחת סיכון שההחלטות הללו לא יעברו את "מבחן הקהל". חשש זה נגוז כאשר מדובר ברעיונות שהגיעו מהשטח.

כיצד נמדוד ROI בקהילה מסוג זה? מספר השידרוגים / מוצרים חדשים שנוצרו בזכות הקהילה, מספר הפידבקים שהתקבלו לכל מוצר, עליה ב- CLV (Customer Lifetime Value), שעליה בשיעור המכירות.

A – Acquisition & Advocacy

איזה מסר שיווקי יתקבל לדעתכם באוכלוסיה באופן טוב יותר: מסר שיווקי של המותג כלפי עצמו, או עדות אוטנתית של לקוחות? ברור לכל, כי לקוח המהווה שגריר של מותג הוא ה"כלי השיווקי" החזק ביותר שיש לכל עסק מכיוון שעדותו הינה אמיתית. לכן, יצירת קהילת שגרירים ואדווקטורים של המותג המתקשרים זה עם זו, ועל יד ניהולה הנכון של אותה קהילה, יכולה החברה לסייע ביצירת מודעות למותג ואף גדילה של העסק. זו למעשה נקודת הממשק המובהקת ביותר בין שיווק "פרופר" לבין קהילה. אז כיצד "הקסם" עובד? התקשורת הרב כיוונית של השגרירים בינם לבין עצמם גורמת לכל אינדיוודואל לחוש שהוא חלק מקולקטיב שכולו (או רובו) אוהב את המותג, מה שבפועל מעודד כל חבר קהילה להמשיך ולהיות נאמן למותג שכן באופן זה, הוא נשאר חלק מהקולקטיב.

כיצד נמדוד ROI בקהילה מסוג זה? עליה במספר הלקוחות החדשים / המצטרפים, עליה בכמות ההפניות, עליה בשיעור המכירות, ירידה בעלויות שיווק

C – Content & Programming: בחברות המבוססות על שיתופיות (מימון המונים, קבוצת רכישה, marketplaces, קוד פתוח, וכו'), הערך של החברה נוצר ע"י ההמון, בעוד החברה רק מספקת את הפלטפורמה. בחברות כאלו, ישנה חשיבות מכרעת ליצירת קהילה שכן הקהילה היא-היא המנוע ליצירת התוכן, המהות של החברה.

כיצד נמדוד ROI בקהילה מסוג זה? מס' חברי הקהילה הפעילים, עליה במספר הפעולות (הרלוונטיות) המבוצעות ע"י כל חבר קהילה.

E – External Engagement

זהו למעשה מודל הקהילה ה"קלאסי" בעיניי, בו החברה מזהה ערך, עניין, או צורך משותף של קהל היעד של החברה, ובונה סביבו קהילה. קהילה שכזו יכולה לעורר נאמנות, יצירת שגרירים, ובסוף גם עליה במכירות החברה. אם החברה היא הבעלים של מרחב המעניק לקהל היעד תחושה של זהות וערך אמיתי, קהל היעד יתחבר באופן חזק יותר למותג, ואין זה משנה אם הקהילה נסובה סביב המוצר או לאו. כך למשל, אדידס בנתה קהילה של רצים. מותג האיפור Sephora בנתה קהילה שמדברת על יופי. דורקס יצרה בישראל קהילה העוסקת בעונג נשי. קהילות מוצלחות אלו גרמו לעליה במכירות של המותג, עליה בפעילות של קהילות שגרירים, פידבק לקוחות ועוד.

כיצד נמדוד ROI בקהילה מסוג זה? עליה במכירות, עליה ב- CLV (Customer Lifetime Value), מספר רב יותר של שגרירים וקבלת פידבק לקוחות.

I – Internal Engagementבעידן בו חברות רק גדלות, נהפכות להיות גלובליות ומורכבות, ישנה חשיבות גדולה מאוד לקהילות פנים אירגוניות. קהילות אלו יכולות להיות ממוקדות סביב התמחות (למשל קהילת המפתחים בסטארטפ אפ, קהילת מנהלי הפרויקטים בתאגיד, קהילת הרופאים בבית חולים וכו'), או סביב כל מכנה משותף אחר. המרכיב העיקרי כאן הוא יצירת דרך אמיתית לעובדים לתקשר זה עם זה באופן ישיר ופשוט. על פי CMX, קהילות פנים אירגונית אינן פופולריות כמו הקהילות החיצוניות שמנינו לעיל, אך זהו בהחלט הכיוון אליו תאגידים הולכים – בוודאי לאור העובדה כי יצירת קהילה שכזו יכולה לחבר בקלות בין האורגנים השונים בחברה ולייעל תהליכים.

היתרונות של קהילה פנים אירגונית רבים מאוד. ראשית, קהילה המאפשרת לעובד להשמיע את קולו גורמת לו להרגיש שיש לו משמעות באירגון וזה מעודד את תחושת שביעות הרצון שלו ממקום העבודה. שנית, התקשורת הישירה בין עובדים בארגון יכולה לעודד יצירה של רעיונות חדשים – מהם תרוויח החברה. בנוסף, הקשר הישיר בין בעלי תפקיד מסייע להנעה לפעולה והשגת מטרות ויעדים, וחשוב לא פחות מכך – עובד מרוצה נהפך להיות בעצמו שגריר של החברה במעגלים הקרובים אליו.

כיצד נמדוד ROI בקהילה מסוג זה? עליה בתחושת השייכות של עובדים, עליה בכמות השגרירים, ירידה באחוז העזיבה מהחברה.

אז… איזו קהילה (או איזה קהילות) מתאימה (או מתאימות) לחברה שלך?

הפוסט מדידת הצלחה בקהילות מותג הופיע לראשונה ב-Community Forward.

שלא תבינו אותי לא נכון. אם יש "בית שמאי" ו"בית הלל" בדיון סביב השאלה "מיהו מנהל קהילה" או "מהי קהילה", אני כנראה נמנית על קבוצת בית הלל.
אני בעד הרחבת היריעה והכנסתם של כל מי שחפץ בכך תחת ההגדרה "הנכספת".
עדיף בעיניי, שיהיו יותר מנהלי קהילות שרק צריכים הכוונה וחידוד כדי להצליח להוביל את הקהילה שלהם קדימה, מאשר שקבוצת פייסבוק תשאר כקבוצה גרידא ולא תממש את הפוטנציאל הגלום בה.

הדיון לגבי מהי קהילה יכול להתקיים גם בהקשרים נוספים, למשל האם כל בעל עסק הוא מנהל קהילת לקוחות? האם מנהלת משאבי אנוש היא מנהלת קהילת עובדים? גם באספקטים הללו נגע בהמשך הדרך, אבל למען חידוד ודיוק הדיון, אעסוק הפעם בהבדלים שבין קבוצת פייסבוק לקהילה המתקיימת בפייסבוק.
מוכנים? בואו נצא לדרך.

פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם, הוא מתחיל ללכת:
אחד המאפיינים הבולטים בקהילה הוא תחושת השייכות. ישנו קו דמיוני המחבר בין חברי הקהילה, וגורם להם לחוש שהם כולם שייכים לאותו צד.
תחושת השייכות הזו לא יכולה לנבוע (רק) מצורך רגעי וחולף של החלפת כרטיסים להופעה, או מכירת אופניים משומשים.
תחושת השייכות גורמת ליחד להרגיש שהוא חלק ממשהו גדול יותר, והיא לרוב מעודדת גם תחושת ערבות הדדית, ששורדת גם במרחב ווירטואלי בו האנשים אינם בהכרח מכירים זה את זו.

כדי להמחיש את הנקודה, אספר לכם סיפור קצר: לפני כשנה הלכתי לפגישת עבודה, ולבשתי חולצה עם סמל של ברק. כשהגעתי לפגישה, השאלה הראשונה שנשאלתי ע"י הקולגה עימה נפגשתי היתה "גם את חברה בסופרגירלז?". באותה נקודה, הקרח בנינו נשבר, הפכנו למיודדות, והפגישה התנהלה כאילו אנחנו מכירות שנים. מהו המסר, אם כך? במקום בו שני אנשים מזהים זה את זה כחברי קהילה ונוצרת אותה תחושת "togetherness" – הרי שקבוצת הפייסבוק היא למעשה קהילה. כעת שאלו את עצמכם, האם אותה תחושה תיווצר גם בין שני זרים החברים בקבוצה שאתם מנהלים?

אמור לי מהם ערכיך ואומר לך מי אתה:
אם דיברנו על תחושת שייכות של חברי קהילה, הרי שזו נובעת מערך חזק ומשותף לכל חברי הקהילה – אמת כלשהי שהחברים הולכים אחריה.
להבדיל מקהילה הנשענת על ערכים זהים, קבוצת פייסבוק נשענת על מטרה צרה כלשהי, צורך שטחי, וחוץ ממנו אין עוד דבר שיאגד בין חברי הקבוצה.

יצאתי לחופשה, תיכף אשוב:
קהילה היא מרחב המאפשר לחברים בה לייצר יחסי גומלין זה עם זו באופן ישיר. לכן, כאשר בוחנים האם קבוצת פייסבוק היא בעצם קהילה, כדאי לשאול – מה יקרה אם מנהל הקבוצה יפסיק להוביל אותה? האם הקבוצה תמשיך לתפקד? מנהל קהילה, להבדיל ממנהל קבוצה, מתווה את הדרך, בונה את היסודות, משמש דוגמא, מנווט ומקדם – אבל הוא אינו המרכז. המרכז של הקהילה הוא חבריה – הם אלו שנותנים לה את זכות הקיום, ולכן אם קהילה חדלה מלהתקיים כאשר מנהל הקהילה אינו מקדם אותה, אזי לדעתי זו אינה קהילה אלא קבוצת פייסבוק. זו אחת הסיבות אגב, מדוע אני גורסת כי עמוד פייסבוק אינו יכול להיות קהילה – שכן אין לחברי הקהילה אפשרות לתקשר במישרין אחד עם השני, ובמידה ומנהל העמוד יפסיק לפרסם תכנים – ה"קהילה" תגווע.

כל קהילה זקוקה למנהל
הנקודה הזו אולי תבלבל חלק מכם, הרי רק השניה דיברנו על כך שקהילה צריכה להתקיים גם ללא נוכחות אותו אדם שהקים אותה, אז איך כעת אני טוענת שכל קהילה זקוקה למנהל קהילה? תנו לי להסביר. לפני 3 שנים חבר יקר החליט לפתוח קבוצת פייסבוק שתסייע לסטודנטים ובוגרי המכללה בה למדתי – למצוא משרות. אז הוא פתח את הקבוצה, צירף כמה חברים, ונעלם. כלומר, הוא עדיין חבר יקר, אבל הוא לא באמת מנהל את הקבוצה. כמה מאיתנו מאשרים מדי פעם בקשות הצטרפות, אבל פה בערך מתחילה ומסתיימת המעורבות שלנו בקבוצה. אין ערכים, אין אסטרטגיה, אין כיוון. יש פשוט – הוויה. אם כך, אם נחבר את הנקודה הזו ואת קודמתה, נבין שקהילה צריכה הובלה של מנהל, אבל היא לא יכולה להיות ב-100% תלויה רק בנוכחות שלו. אם המנהל אינו נוכח כלל, הרי שזו קבוצת פייסבוק.

מה יקרה ביום שפייסבוק יסגר?
דמיינו לעצמכם שיום אחד אתם קמים, וקבוצת הפייסבוק שלכם נעלמה. כך פתאום, ללא התראה מוקדמת, כל חברי קבוצת הפייסבוק שלכם – אינם עוד. דמיינו כעת, שאתם אפילו לא יכולים לפרסם על כך פוסט זועם בוול שלכם כי, אין פייסבוק. בכלל. אם במצב שכזה, הקהילה שלכם חדלה מלהתקיים, כנראה שהיא לא היתה קהילה מלכתחילה. כנראה, שהיא היתה רק קבוצת פייסבוק. ולמה? כי פייסבוק הוא רק כלי. לא המהות. נכון, פייסבוק היא ככל הנראה הפלטפורמה הזמינה, הפשוטה והמתאימה ביותר לרוב הקהילות להתקיים בה. אבל הדברים לא יכולים להתחיל ולהסתיים רק בפייסבוק. לחברי הקהילה צריכה להיות היכולת לתקשר אחד עם השני במרחבים נוספים שאינם פייסבוק, לרבות (ואולי בעיקר) בחיים האמיתיים. מפגשי אוף ליין הם דלק חזק ליצירת תחושת קהילתיות, ולכן אם הקהילה שלכם פועלת אך ורק בפייסבוק – כנראה שזו אינה קהילה.

זוכרים את הקנקן בתחילת הפוסט? זהו הזמן להסתכל בתוכו
אחד המבחנים החשובים ביותר לדעתי כדי לדעת האם קבוצת פייסבוק היא גם קהילה, היא לבחון את התוכן המתפרסם בקבוצה. בעיניי קהילה מתאפיינת בערך שחברי הקהילה מעניקים זה לזו ובתחושת הביטחון שהם חשים לשתף את שעל ליבם באופן אוטנתי. השיח המתקיים בקהילה חי בקורולוציה לערכי הקהילה והוא המאגד בין החברים. בקבוצת פייסבוק לעומת זאת, רוב השיח הוא שיח אינטרסנטי ורגעי. צורך של אדם לקבל מענה נקודתי: לקבל המלצה, לדעת את שעות הפתיחה של מקום מסוים, למכור חפץ, לברר נקודה מסויימת – וללכת. רפרוף מהיר על הפיד של הקבוצה שאתם מנהלים, ייתן לכם תשובה ברורה לשאלה האם אתה מנהלים קבוצה או קהילה.
אז אם קראתם עד כה, ומתחדדת בכם ההבנה שיש לכם קבוצת פייסבוק ולא קהילה, הנה מספר טיפים שיקדמו אתכם צעד אחד לעבר הפיכת הקבוצה לקהילה:

הגדירו היטב את ערכי הקהילה
וודאו שחברי הקהילה יודעים ומזדהים עם ערכי הקהילה;
עודדו שיח אמיתי וכן בין חברי הקהילה;
עודדו ערבות הדדית בין חברי הקהילה;
העצימו את חברי הקהילה, תנו להם מקום מרכזי בשיח הקהילתי;
הפיקו מפגשי אוף ליין כדי שחברי הקהילה שלכם יוכלו להכיר אחד את השני;
הפיקו סמלים חיצוניים מזוהים עם הקהילה (גרפיקה, מרצ'נדייז, סלוגן, לוגו).

שיהיה לכם בהצלחה!

הפוסט קבוצה או קהילה בפייסבוק? זה לא אותו דבר הופיע לראשונה ב-Community Forward.