קייס סטדי: מדידת הצלחה של קהילת ״פשוט להיות עצמאיים״

 

אחד מתהליכי הליווי הראשונים שלנו ב-Community Forward, היה של סטארטאפ קטן, שמנה אז 10 עובדים, בשם חשבונית ירוקה. בסיום התהליך, נוצרה לה קהילה בשם ״פשוט להיות עצמאים״, אשר נועדה להיות בית עבור עצמאים ועצמאיות בישראל.

מאז, עברו השנים, הסטארטאפ הקטן הפך לחברת הייטק מצליחה המעסיקה קרוב ל-100 עובדים והקהילה גדלה אף היא ומונה כיום למעלה מ-7,000 חברים. 

כעת, בחסות הזמן והפרספקטיבה שהגיעה עימו, החלטנו לנצל את ההזדמנות ולמדוד את הצלחת הקהילה והשפעתה על החברה. האם הקהילה השיגה את מטרותיה? האם לקהילה היה אפקט חיובי על המוצר? ואיך מודדים אותו?

לפי המודל של Community Forward הצלחתה של קהילה נמדדת ב-3 מישורים שונים:

  1. כמותית: האם הקהילה הגיעה לגודל המייצר אימפקט ומביא להגשת מטרותיה? האם הקהילה פעילה מספיק באופן שמסייע לקהילה להעניק ערך לחבריה?
  2. קהילתית: האם חברי הקהילה נתרמים מעצם חברותם בקהילה? האם נוצרה קהילה?
  3. עסקית: האם הקהילה מעניקה ערך לחברה שהקימה אותה? האם יעדי החברה שהוצבו בקשר לקהילה מתממשים? 

 

כאשר הוקמה קהילת ״פשוט להיות עצמאים״ המטרה העיקרית שלה היתה ליצור Brand Awareness.

מאז ימיה הראשונים של חשבונית ירוקה, אחד מערכי החברה המרכזיים היה (ונותר עד היום) לסייע לעצמאים קטנים ובינוניים לנהל את העסק שלהם בצורה מיטבית. בעולם בו אפשרויות ניהול חברה הן אינסופיות, קהילת ״פשוט להיות עצמאים״ נועדה להיות הערוץ דרכו עצמאים לומדים איך מנהלים עסק – גם מבחינה חשבונאית וגם מבחינה עסקית. 

הקהילה כיום מונה למעלה מ-7,000 עצמאים ועצמאיות, כאשר עיקר השיח מתקיים באופן אורגני על ידי חברי וחברות הקהילה. 

 

אז האם הקהילה הצליחה? האם הקהילה השיגה את יעדיה ומטרותיה?

  1. בחינה כמותית: בסמוך להקמת הקהילה, ניתן היה לומר בוודאות כי היא מצליחה מבחינה כמותית שכן עבור סטארטאפ קטן, קהילה של קרוב ל-7,000 חברים שנועדה לקדם את המודעות למותג היא הצלחה מסחררת.
  2. בחינה קהילתית: כחלק מהמחוייבות של חשבונית ירוקה לסייע לעצמאים ולקדם אותם, חשבונית ירוקה הפעילו שתי תוכניות מוצלחות:
    a) המקפצה: תכנית המיועדת לעצמאים בימיהם הראשונים, אשר נועדה להכין אותם אל העצמאות בצורה מיטבית (ניהול זמן נכון, התנהלות פיננסית וכו'). ההשתתפות בתכנית ניתנה ללא עלות למס' מוגבל של עצמאים, שאף חלקם כלל לא היו לקוחות החברה. ע"י כך, הצליחה החברה לקדם את ערכי הקהילה ולסייע לעצמאים, ואף ליצור מודעות למותג בקרב קהל היעד. מהמשובים שהתקבלו בתום התכנית, ניכר כי לתכנית המקפצה היה אימפקט רב והיא אף המשיכה למחזור נוסף עד שהחלה מגפת הקורונה לתת את אותותיה בישראל.
    b) סדרת הרצאות ותוכן לחברי הקהילה: עם תחילת סבב הסגרים במדינה, לקחה חשבונית ירוקה יוזמה והפעילה סדרת הרצאות ותוכן לחברי הקהילה, כאשר המרצים היו חברי קהילה אחרים. לאחר סינון קפדני של נושאים להרצאות, יכלו חברי הקהילה להתחבר מרחוק ולקבל כלים וידע מקולגות שלהם על מגוון נושאים הקשורים לעולם העצמאות. במקביל, המרצות והמרצים קיבלו פלטפורמה ובמה להעביר את ההרצאות ללא עלות.
  3. בחינה עסקית: חשבונית ירוקה לא מדדה באופן ספציפי את רמת המודעות למותג בעקבות הקהילה, או את ההמרה של חברי קהילה ללקוחות, ועל כן קשה לומר האם הקהילה הניבה ערך לחברה במובן הזה. יחד עם זאת, ישנן כמה הצלחות שרשמה החברה בזכות הקהילה והניבה לך ערך רב:
    a) למידה על צרכי הלקוחות דרך השיח בקהילה ופיתוח מוצרים חדשים בזכות זאת (לדוגמא: אפשרות הקפאת ריטיינר). טיוב המוצר לצרכי הלקוחות באמצעות יצירת שיח ישיר עם הלקוחות וקריאה "פסיבית" של הצרכים שלהם דרך הקהילה, הוא ערך משמעותי לחברה ולקהל לקוחותיה.
    b) יצירת שיח ישיר עם לקוחות החברה דרך הקהילה בעת פרוץ תקלה במערכת. במהלך שנת 2021 התרחשה תקלה במערכת אשר העלימה (למראית עין בלבד) את המסמכים החשבונאיים של היוזרים. כלומר, משתמש נכנס אל החשבון שלו בחשבונית ירוקה, אך לא הצליח לראות את המסמכים שלו (למרות שאלו לא נעלמו בפועל, אלא רק לא הוצגו בצד של המשתמש). על פניו, הדבר יכל ליצור פאניקה אצל קהל הלקוחות, עומס על שירות הלקוחות, תחושת תסכול וחוסר אונים וכו'. בזכות הקהילה, יכלו נציגי חשבונית ירוקה לנהל שיח כן, נעים, רגוע, וישיר עם הלקוחות – וחשוב מכך, הפידבקים שהלקוחות נתנו לחשבונית ירוקה יצר תחושת גיבוי ולכידות. מה שיכל להפוך למשבר, יצר דווקא לכידות של הלקוחות שנשארו נאמנים למוצר: 

 

ואז הגיעה מורנינג 🙂

בואו ניזכר לרגע בתחילת הפוסט, בסטארט- אפ הקטן. מאז שהוא הוקם הרבה חשבוניות זרמו בנהר, ובסוף יוני 2022 יצאה חשבונית ירוקה במהלך של מיתוג מחדש – שינוי שם, לוגו ומיתוג, והפגישה את העולם עם morning של חשבונית ירוקה.
הקהל הוא אותו הקהל, הערכים אותם הערכים, אבל ככל שהחברה גדלה, כך התחדד כי החברה מציעה הרבה מעבר ל״רק״ חשבונית ירוקה, ולכן נולד צורך בחידוד מסרים ויציאה למהלך אסטרטגי ארוך שבסופו פגשנו את morning. 

כבר בשלב המחקר האסטרטגי, הקהילה שהקמנו בתחילת הדרך היוותה נדבך מרכזי בהבנת קהל היעד וצרכיו, עליהם תענה החברה בעזרת הצעת הערך והמטרות החדשות שהציבה לה.

כאשר החברה השיקה את המיתוג החדש, חברי הקהילה שמעו על כך ישירות מליאור וילצ׳ינסקי המנכ״לית והמייסדת – שותפה של מורנינג. בתור מי שבעצמה הייתה עצמאית והבינה את הצורך בסביבה תומכת לעצמאים, ליאור שמה דגש רב על הקהילה ולכן היה לה חשוב לפרסם בעצמה את הפוסט על המיתוג החדש.

 

 

 

והחלק האחרון בפאזל המיתוג, היה קמפיין הטלוויזיה איתו עלתה החברה במהלך יולי האחרון (2022). בסגיר של הפרסומת הופיעה הקהילה כחלק מרכזי בהצעת הערך של החברה ללקוחותיה. אין ספק שמדובר באמירה משמעותית, בייחוד כשמדובר בקהילה שכפי שנאמר בתחילת הפוסט נשארה פתוחה לכלל העצמאים, ושמה לעצמה כמטרה את מתן הערך והמעטפת לעצמאים באשר הם (גם אם הם אינם לקוחות של morning).

 

 

 

ולאן עכשיו?

קהילה היא גוף חי, היא מתפתחת וחיה יחד עם הקהל שלה ובמקרה שלנו גם יחד עם המוצר. כמו השינוי שחשבונית ירוקה עברה, כך morning הבינה ביחד עם הצוות המוביל של הקהילה שיש מקום להתפתחות, לשינוי ולחידוד הפעילות בקהילה. אם בעבר הקהילה הייתה קהילה שמטרתה היא בעיקר מודעות למותג, היום נרצה לשים דגש על המוצר עצמו, על הערך והיכולות שהוא מקנה ללקוחות שלו.

המיתוג איפשר ל-morning להיכנס לתהליך חדש של קומיוניטי פורוורד עם morning, תהליך של חידוד מטרות, הידוק יעדים והתאמה של הקהילה למציאות החדשה שבה היא חיה.

כמובן שנמשיך ונעדכן בהתפתחויות, ולעצמאיות והעצמאים שכאן – ראו זאת כהזמנה להצטרף לקהילה, לא תצטערו 🙂

 

אז אם נחזור לנושא הפוסט, מדידת הצלחת הקהילה, אין ספק כי הקהילה הניבה ערך הן לחברי הקהילה, והן לחברה – ועל כך אין עוררין כי היא השיגה את מטרתה (גם כאשר החברה היתה קטנה, וגם כאשר היא צועדת כיום במסע של מיתוג ואסטרטגיה חדשה). כעת, כמו בכל קהילה שמתפתחת ומשתנה עם הזמן, נדרשת היערכות חדשה כדי להתאימה לגודל החברה כיום, היעדים החדשים שלה, ולצרכים המשתנים שלה כחברה וכמובן של קהל היעד.

אהבתם? שתפו!

כתיבת תגובה

הצטרפו לניוזלטר והשארו מעודכנים

עוד מאמרים ששווה לקרוא

עדי קלימשטיין

מנהלת תיקי לקוחות

עדי מלווה את לקוחות החברה בבניית אסטרטגיות להקמה, פיתוח וניהול קהילות המשולבות באג'נדות העסקיות, הארגוניות והשיווקיות שלהם. בנוסף, עדי מוסמכת לאימון אישי ועסקי, והינה בעלת ניסיון ורקע בהדרכה ובאימון, אשר באים כולם לידי ביטוי ביכולותיה לזהות את צרכי הלקוח ולחבר אותם בצורה מחשבתית לאסטרטגיה הארגונית.

במסגרת פעילותה בחברה, עדי העניקה שלל שירותי ייעוץ והדרכה לבנק ירושלים, אלביט מערכות, מכבי שירותי בריאות, אוניברסיטת תל אביב ועוד.  

ליאור אשכנזי דור

מנהלת תיקי לקוחות

ליאור מסייעת ללקוחות החברה לבנות אסטרטגיה אפקטיבית לניהול קהילה, באופן שיביא להשגת מטרות הלקוח ויעניק ערך מקסימלי לחברי הקהילה הפוטנציאלים. בין היתר ליאור גם בונה פעילויות תוכן של מותגים בקהילות לפי מודל W-W-W. בעברה, כחלק משליחות מטעם הסוכנות היהודית בה ליאור לקחה חלק, היא ניהלה את קהילת ״יוסטון הלל״.

איילה כספי וורמס

מנהלת תיקי לקוחות

איילה מייעצת למגוון לקוחות החברה, מלווה ומקימה קהילות לגופים כגון ארגוני בוגרים, קהילות אימפקט בדגש על חינוך וקהילות פנים ארגוניות. בנוסף, איילה מתמחה ועובדת בכל הקשור לסטוריטלינג דיגיטלי, חיה ונושמת קהילות ואת המדיה הדיגיטלית, ואף ניהלה בעבר מס׳ קהילות דיגיטליות.
 
איילה מעניקה ייעוץ לבנק ישראל, מכללת אורנים, וקרן משפחת ליאון, ועוד. 

עומרית אבנשטיין

מנהלת תיקי לקוחות

עומרית מתמחה בעולמות הלמידה, ומלווה את לקוחות החברה בהקמה וניהול של קהילות פנים ארגוניות בדגש על גילדות, למידה, וקהילות מקצועיות. לעומרית ניסיון רב בניהול קהילות, בבניית תהליכי למידה והכשרה, הרצאות פרונטליות וייעוץ למנהלי קהילות. 
עומרית מלווה את החטיבה הטכנולוגית של בנק הפועלים בהקמת גילדות מקצועיות פנים ארגוניות. 

רומי הלמן

מנהלת תיקי לקוחות 

רומי בוגרת תכנית קו הזינוק של שותפויות אדמונד דה רוטשילד, והינה בוגרת קורס ניהול קהילות של Community Forward. 
רומי מלווה את לקוחות החברה במגוון רחב של תחומים לרבות קבוצת עזריאלי, חברות פארמה, וארגונים חברתיים.