משבר הקורונה – עוצרים את התפשטות ה-Fake News בקהילות

משבר הקורונה אותו אנו חווים בא לידי ביטוי במספר ממדים: בריאותי, כלכלי, חברתי וגם תודעתי. התפיסות שלנו לגבי המתרחש משפיעות בצורה ישירה על ההתנהגות שלנו – בין אם מדובר בשמירה על הנחיות משרד הבריאות או על האמון שאנו נותנים במדע וברפואה. אחד האיומים המרכזיים על התנהגות נכונה בזמן המשבר הוא ה"פייק ניוז": הודעות שקריות, שמועות ופוסטים מזויפים שמופצים ברשתות החברתיות ובעיקר בקהילות פייסבוק ווואטסאפ.

איך אפשר להגדיר "פייק ניוז"?

"פייק ניוז" הוא זן של דיסאינפורמציה: מידע שגוי שמופץ בכוונה כדי לגרום לשינוי תודעתי, חוסר אמון ציבורי, רווח כלכלי או אפילו קבלת תשומת לב ועניין מצד המפיצים. חשוב לא לבלבל בין דיסאינפורמציה – מידע שהוא לא נכון ושקרי שמופץ בכוונת זדון, לבין פרשנות שונה ודעות שונות למידע מסוים. לעתים הקו בין השניים דק מאוד וקשה לעשות את האבחנה. בשנים האחרונות חלה עלייה בכמות ואיכות הדיסאינפורמציה בשל התפתחות הטכנולוגיה והפופולריות של הרשתות החברתיות שמעודדות צריכת תוכן. המונח "פייק ניוז" הומצא על פוליטיקאים כדי לפסול דעות של יריבים או אמצעי תקשורת והפך עם הזמן לשגור ומילה נרדפת למידע שקרי.

למה אנחנו רואים המון "פייק ניוז" בקהילות מאז תחילת המשבר ולמה זה מסוכן?

בעתות משבר ואי וודאות כפי שאנחנו חווים עכשיו, אנחנו נוטים לחפש כל פיסת מידע שיכולה לסייע לנו או למצוא תקווה וביטחון, או לצרוך ידיעות סנסציוניות המעוררות רגשות עזים. מצבים כאלו מהווים קרקע פורייה לכותבי הפייק ניוז, שמודעים לרגישות האנושית ומנצלים את העיתוי להפיץ כמויות גדולות של פוסטים, סרטונים ואפילו קטעי אודיו מזויפים. מכיוון שאנו רוצים להבין כמה שיותר על המתרחש ולמצוא פתרונות שיקלו על החרדה ואי הוודאות, שיקול הדעת שלנו נפגע ואנחנו עלולים להאמין לידיעות שקריות או לשמועות. במגפה שאנו חווים עכשיו, האחריות ההדדית הינה קריטית להתמודדות עם ההתפשטות הנגיף. אלו שלא נשמעים להוראות משרד הבריאות יכולים לפגוע בעצמם או באחרים, לכן, מניעת ההפצה של ידיעות שקריות – "פייק ניוז" הינה חשובה לא פחות מהמאבק בהתפשטות הנגיף עצמו.

אז מה עושים?

בדומה לנגיף הקורונה, גם ל"פייק ניוז" אין חיסון וקיים רק טיפול מוגבל. היכולת שלנו להחליט מה "אמיתי" ומה "שקרי" מאותגרת על ידי הטיות קוגניטיביות והנטייה שלנו לאשש אמונות הטמועות בנו. אמצעי ההתמודדות היעיל ביותר שיש לנו הוא לאמן את עצמנו כמנקלי"ם ומנקליו"ת ואת חברי וחברות הקהילה לחשיבה ביקורתית והתנהגות אחראית.

מדריך מקוצר להתמודדות עם "פייק ניוז" בקהילה:

  1. מניעה: לכתוב בחוקים (אולי גם בשאלון הקבלה לקהילה) שקיים איסור מוחלט על הפצת פייק ניוז, העברת מידע לא אמין ושקרי ושמדובר בעבירה פלילית. מומלץ גם לכתוב הודעה מיוחדת עקב המצב ולהסביר מדוע אנחנו נמשכים לפייק ניוז ומה הסכנות. המודעות לפגיעות ולסכנות של הפייק ניוז יכולה לייצר מעיין חיסון ראשוני, שיגרום לחברי הקהילה לחשוב פעמיים לפני שיתוף של פוסט מפוקפק.
  2. זיהוי ואבחון: פוסטים שקריים בדרך כלל נועדו לעורר רגשות חזקים ולעתים נראה גם כאילו נכתבו על ידי אדם או מוסד סמכותי כדי לבסס אמינות. ברגע שנראה פוסט חשוד, נשאל ונחקור את המשתפ/ת: מי כתב את הפוסט? מדוע שיתפת? מה המקור של הפוסט? מה יכול להיות האינטרס של המשתף ושל הכותב? האם יש מטרה מסחרית או פוליטית? האם יש אג'נדה שהפוסט מנסה לקדם? האם ישנו מוסד/אדם שהפוסט מכוון לפגוע בו ולקדם אחר? האם יש סימנים טכניים מחשידים כמו טעויות כתיב, שמות מוזרים, תמונה מטושטשת או סימן "העברה" (Forward) עיתוי – האם העיתוי מקרי או קשור לידיעה שפורסמה בחדשות בזמן האחרון? האם העיתוי קשור לאירוע שמתרחש באותו הזמן?
  3. החלטה – מאשרים או מוחקים

אחד האמצעים היעילים שאפשר לעשות לבדיקת אמיתות הידיעה היא להשוות אותה או חלקים ממנה עם אתרי חדשות או אתר משרד הבריאות. אם מדובר בידיעה חשובה כמו "נמצא חיסון לנגיף" סביר להניח שהיינו מוצאים אותה גם באתרים רשמיים.

לבסוף צריך לשקול, האם המידע שמוצג בידיעה תורם למאבק בהתפשטות הנגיף או יכול לפגוע? האם הוא תואם למטרות וערכי הקהילה? האם הוא מעורר סולידריות, אמון ושיתוף פעולה או התקוממות והתנגדות להנחיות משרד הבריאות? האם הוא יוצא נגד המדע והמחקר?

כלל הברזל: אם יש ספק אין ספק – מעלים ספק בקשר לאמינות הפוסט, או מוחקים ומזהירים את הכותב/ת

מנקלי"ם ומנקליו"ת, האחריות והכוח בידכם/ן!

במאמר שפרסם פרופסור יובל נוח הררי על הדרך לנצח את מגפת הקורונה הוא כתב ש: "כדי לנצח מגפות, אנשים צריכים לבטוח במדענים, אזרחים צריכים לבטוח ברשויות, ומדינות צריכות לבטוח זו בזו". בעידן זה בו למנהלות ומנהלי קהילות יש יכולת השפעה על קהלים רחבים, המאבק ב"פייק ניוז" ושמירה על האמון במדענים וברופאים היא אחריות והזדמנות לתרום ולסייע במאבק בהתפשטות הנגיף.

________

אריק סגל הוא מרצה לחדשנות בפתרון סכסוכים בבתי הספר לממשל ותקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הצטרפו לניוזלטר והשארו מעודכנים

עוד מאמרים ששווה לקרוא

מדיה חברתית

סיפור הולדתן של 18 קהילות חדשות

  אחת המטרות המרכזיות שלנו ב-Community Forward היא לפעול ליצירת סטנדרטיזציה בתחום ניהול הקהילות. מטרה "מפוצצת" מאוד, שממנה ניתן לגזור מטרות משנה ודרכי פעולה רבות