הפינה המשפטית באדיבות עו"ד שירה להט, שותפה, מובילת תחום דיני עבודה במשרד עו"ד יגאל ארנון ושות'
מנהלי קהילות במדיה החברתית עומדים בפני אתגרים רבים מספור, אשר את רובם לא רק שהמשפט עדיין לא הסדיר, אלא שהוא עוד לא יודע בכלל איך להתמודד איתם. אחד מהנושאים האלה נוגע למשתתפים הרבים שרוצים לתרום לפעילות הקהילה, בין אם על ידי העלאת פוסטים, ובין אם בפעילות אוף-ליין. במקור, הקהילות החברתיות הדיגיטאליות, החלו כזירת מפגש לבעלי תחומי ענין או תחביבים משותפים, ומי שהפעילו אותן עשו זאת בדרך כלל מתוך פאשן (תשוקה) לנושא מסוים, או מתוך תחושת שליחות. התוצאה היום היא שבקהילות פועלים הרבה "מתנדבים/ות", ואולי גם "מתמחים/ות". אבל האם הם אכן "מתנדבים/ות" מבחינת ההגדרה המשפטית של המונח? החשיבות של ההגדרה המשפטית רלבנטית להרבה ענינים, כמו למשל הזכות לקבל שכר; היות המתנדב/ת מבוטחים בביטוח לאומי למקרה שחלילה תיקרה להם תאונה בעת פעילות ההתנדבות; ועוד.
ככלל, החוק בישראל לא מכיר באפשרות להעסיק מתנדב ללא שכר. הביטוח הלאומי מגדיר רשימה מוגדרת ומוגבלת של עיסוקים שבמסגרתם אדם ייחשב כ"מתנדב": מי שפועל בהתנדבות, שלא בשכר (הוצאות אש"ל הקשורות בביצוע פעולת ההתנדבות אינן נחשבות לשכר) למען זולתו, והופנה להתנדבות הזאת על ידי גוף ציבורי המוסמך להפנות מתנדבים, וההתנדבות נעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית. כלומר, רק מי שפועל במסגרת אחד מהגופים שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי כרשאים להעסיק או להפנות מתנדבים, ייחשב כמתנדב לצורך חוק הביטוח הלאומי. החשיבות שהכרה הזו היא שיהיה למתנדב/ת כיסוי ביטוחי של המוסד לביטוח לאומי למקרה וחלילה הם ייפצעו תוך כדי ביצוע ההתנדבות, או בדרך אליה. את רשימת הארגונים שמוסמכים להפנות מתנדבים אפשר למצוא באתר הביטוח הלאומי, והיא כוללת ארגונים כמו האגודה למלחמה בסרטן, ויצ"ו, פעמונים, אקי"ם, ועוד. מי שאינם נמנים על הארגונים האלה לא רשאים להעסיק מתנדבים.
מה ההבדל בין מתנדב לבין עובד? עובד זכאי קודם כל לשכר עבודה, ולהגנה על זכויותיו במסגרת חוקי העבודה השונים. מהצד השני, העובד מחויב בחובות שונות למעסיקיו, כמו חובת אמון, חובת שמירת סודיות וכו'. מתנדב לא נהנה מהגנות משפט העבודה המגן, ולא חלות עליו באופן אוטומטי החובות שחלות על עובדים שכירים. יחסי עבודה הם התקשרות משפטית רשמית, ובדרך כלל לא אקראית. התנדבות יכולה להיות נקודתית וחד פעמית, ויכולה להיות גם לטווח ארוך.
אחד המבחנים העיקריים לזיהוי של מתנדב לעומת עובד, כפי שנקבעו על ידי בית הדין לעבודה, הוא המניע לביצוע העבודה. האם הפעולה נעשתה מתוך כוונה להפקת רווח חומרי, או שהפעולה נעשתה כאקט של ידידות, או במסגרת פעילות אקטיביסטית, תחביב או פנאי. המבחן הזה מוביל אותנו לסטטוס שלישי, מעבר לעובד או למתנדב, והוא מי שפועל במסגרת תחביבו, לתועלתו ולהנאתו.
אחד המקרים היחידים שבהם הנושא הזה נדון בבתי הדין לעבודה הוא בענינו של מי שניהל בזמנו את פורום מדע בוואלה במשך כעשר שנים. לאחר שהוא הודח מתפקידו (לאחר שסירב להישמע לכללי ניהול הפורום שקבעה וואלה, וסירב להתחייב שלא למחוק הודעות), הוא הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בבאר שבע וטען שלמעשה היה עובד של וואלה משך כל השנים האלה, ולכן הוא זכאי לשכר עבודה וזכויות סוציאליות נוספות. מעבר לכך שבית הדין דחה את הטענות העובדתיות שלו לגבי השעות הרבות שהשקיע לכאורה בניהול הפורום, בית הדין גם השתכנע כי אין לראות בתובע יותר ממתנדב, ואף זאת ברף התחתון של הגדרת "מתנדב", שכן להבדיל מהתנדבות שמקורה בנדיבות ותכליתה נדבה ותרומה לזולת, למנהל הפורום אינטרס ותועלת אישית המופקים על ידיו מתפקיד זה. אל מול סמכות ניהול הפורום ומחוייבותו למחוק תכנים פסולים, ניתנים לו פרסום, הכרה ויכולת להציג עמדותיו ותפיסותיו באין מפריע, וסמכות אל מול גולשים אחרים. התובע שם מימש את תחביביו ולצורך כך היה מוכן על פי רצונו ויכולתו, להקדיש במסגרת הפורום שבו ממילא השתתף, זמן גם לצורך טיפול בענייני הפורום עצמו, דבר שכאמור העניק לו יתרונות משמעותיים על פני הגולשים האחרים בו ומעמד בכיר בפורום. מצד אחד, ניתן ללמוד מפסק הדין הזה כי אם מנהל הפורום אינו זכאי לשכר עבודה, הרי שכך בוודאי מי שאינם מנהלים אלא משתתפים זוטרים יותר. מאידך, מאז פסק הדין הזה עברו למעלה מעשר שנים, שהן נצח במונחי העולם הוירטואלי, ועולם הקהילות והפורומים צמח והשתנה לבלי היכר, וכך גם אופי הפעילות שבו, כך שנראה שיהיה צורך לבחון את הנושא שוב.
