הפוסט קהילות בוגרים: מרשימת תפוצה לקהילה בעלת ערך הופיע לראשונה ב-Community Forward.

הפוסט תוצאות סקר המנק"לים לשנת 2025 כאן! הופיע לראשונה ב-Community Forward.

המגמות הבולטות שעלו השנה ועליהן נרחיב בהמשך, הן ראשית נושא השכר של מנהלי ומנהלות קהילה אשר ממשיך לעלות, כאשר היום כ-45% ממנהלי הקהילות בישראל מרוויחים בין 15,000-30,000 ש״ח בחודש. גם תחום המוניטיזציה בקרב קהילות חווה פריחה משמעותית. יותר ממחצית מהקהילות החברתיות שהשיבו לסקר הצהירו כי הן עושות מהלכי מוניטיזציה בקהילה, כאשר מעל ל-20% מהמשיבים העידו כי היקף המונטיזציה בקהילה אותה הם מנהלים מוערך ביותר מ- 10,000 ש"ח בחודש.

רות עדן, מנכ״לית Community Forward אומרת: ״הקורונה האיצה את התפתחות הקהילות הדיגיטליות. עובדים, צרכנים, ויוזרים הסתגרו בבתים בתקופת המגפה ועברו לתקשר זה עם זו דרך המדיה החברתית. כעת שהקורונה מאחורינו, יותר ויותר חברות פועלות להקים קהילות מה שמגדיל את היצע המשרות, השכר המוצע, וכן שיתופי הפעולה בין מותגים לבין קהילות״. 

א. שיתופי פעולה בין מותגים לקהילות

בשנתיים האחרונות אנו עדים לעלייה חדה של מותגים המקיימים פעילויות תוכן בקהילות הפועלות במדיה החברתית (פייסבוק בעיקר) במטרה להגיע לקהל יעד מפולח ומדויק. הפעילות מתאפשרת, בין היתר, לאור העובדה שקהילה נתפסת כמרחב אותנטי המעניק ערך אמיתי לחברי וחברות הקהילה. לפיכך, שיתוף פעולה של מותג עם קהילה מבוסס לרוב על מודל win win win – ערך לחברי הקהילה (זכות ראשונים, שיח עם דמות בכירה, הנחה, אירוע), ערך למותג (לידים, העלאת מודעות, שיח ישיר עם קהל היעד, מכירות), וערך למנהל הקהילה (תמורה). ואכן, 84% אמרו שלא יעשו מונטיזציה אם היא לא תואמת לאופי הקהילה או נותנת ערך לקהילה.

האתגר הגדול בתחום זה הוא נושא הסטנדרטיזציה. לאור היותו תחום חדש ובוסרי, מנהלי ומנהלות קהילה מתקשים לעיתים לאמוד באופן מדויק את השווי של שיתוף פעולה כאמור, שכן הינו פונקציה של משתנים רבים: גודל הקהילה, רמת האינג׳ייג׳מנט, קיומם של פלטפורמות נוספות, נתוני חשיפה ועוד.

באשר להיקף המוניטיזציה, הסקר של Community Forward חושף כי 24% מהמשיבים ציינו שהם מעריכים את המונטיזציה בקהילה שלהם בהיקף של 1,000 עד 5,000 ש"ח בחודש, למעלה מ-12% העריכו אותה בממוצע שבין 5,000-10,000 ש"ח בחודש, ומעל ל-20% מהמשיבים העידו כי היקף מונטיזציה בקהילה אותה הם מנהלים מוערך ביותר מ- 10,000 ש"ח בחודש. 

כאשר נשאלו המנק"לים כיצד הם מציגים למותג/החברה את הכדאיות לעבוד עם הקהילה שלהם, רוב המשיבים (כ- 73%) ציינו כי הם מציגים זאת על פי רמת המעורבות בקהילה שלהם. מיד לאחר מכן, כ- 70% העידו כי הם עושים זאת בהתאם לשת"פים קודמים ונתוני הצלחה, ואילו המדד המתייחס לכמות חברי הקהילה דורג שלישי בחשיבות (עם כ-69%). ניתן לראות כי מנהלי ומנהלות הקהילה מבינים כי הצלחתה  של קהילה (ובהתאמה, הצלחתן של פעילויות התוכן המתבצעות בה) נמדדת בעיקר על פי האיכות, ויודעים שגם החברות והמותגים השונים ערים לכך. 

על פי תוצאות הסקר, סוג המוניטיזציה הפופולרי ביותר בקהילות כיום הינו קמפיין תוכן של מותג/חברה (מעל ל-60%), ומיד לאחריו נמצאים גיוס חסויות ואירועים בתשלום העומדים על כ-50%. סוג המוניטיזציה שהתברר כ"נדיר" ביותר הוא מכירת מוצרים דיגיטליים (עליו העידו רק כ-22% מהמשיבים). 

נתונים אלה מוכיחים שוב את התחזקותן של הקהילות כערוץ שיווק הכרחי ומניב, ואת ההבנה מצד מנהלי הקהילות שקהילה איננה רק ערוץ חברתי, אלא כלי בעל פוטנציאל הכנסה עבורם. 

ב. שכר מנהלי ומנהלות קהילה

נושא נוסף המעיד על התפתחות תחום הקהילות בישראל, הוא נושא השכר של מנהלי הקהילות. עם התמסדות תחום ניהול הקהילות בישראל, אנו רואים עליה במס׳ המשרות המתפרסמות לניהול קהילה. עובדה זו מלווה גם בעליית שכר, כך שאם בשנה שעברה 32% ממנהלי הקהילה השכירים ציינו שהם מרוויחים פחות מ-10,000 ש"ח בחודש, השנה ציינו זאת רק 16% מהמשיבים. כמו כן, השנה ראינו כי מעל מחצית מהמשיבים השכירים הצהירו שהם מרוויחים בין 10,000-20,000 ש"ח בחודש, ו-14% מהמשיבים הצהירו שמשכורתם נעה בין 20-30 אלף ש"ח בחודש. שיאני השכר ממשיכים להיות מנהלי ומנהלות קהילות המותג והמוצר (קהילות שנוסדו על ידי חברות טכנולוגיות או על ידי מותגים מוכרים), כאשר 56% מתוך המשתכרים בין 15,000-30,000 ש״ח הם מנהלי מותג ומוצר. 

ג. הגדרת תפקיד

באותו הקשר, בחנו גם כיצד חברות מגדירות את תפקיד מנהל ועל מה הם אמונים בפועל? 73% מתוך מנהלי הקהילה השכירים והפרילנסרים, ציינו כי בניית אסטרטגיה מדידה לניהול הקהילה הינו תפקיד מרכזי בעבודתם, 87% מתוכם אחראים גם על יצירת גאנט תוכן, 80% עוסקים ביצירת מפגשי קהילה (און ליין ואוף ליין, כמחצית מהם עוסקים בניטור השיח בקהילה ובבניית תקציב לקהילה, ופחות מ-40% מתוכם עוסקים במתן מענה ללקוחות. מה מנהלי קהילות שכירים ופרילנסרים לא עושים? תפעול אתר אינטרנט (20%) ומכירות (1%). 

נדגיש, כי נתונים אלו נבחנו ביחס למנהלי ומנהלות קהילה בתשלום – בין אם כשכירים ובין אם כעצמאים. נתון זה יכול לסייע לארגונים וחברות להגדיר מבעוד מועד את תחומי האחריות והגדרת התפקיד אותו הם מאיישים וליצור בהירות עם המועמדים. 

ד. מדידת הצלחה בקהילה

אחד הנושאים שבחרנו להתמקד בהם בסקר השנה, הוא נושא מדידת ההצלחה בקרב מנהלי קהילות. גילינו שמעל ל-50% מהמשיבים לסקר ציינו שהם לא עוסקים במדידת הצלחה כלל, ו- 16.3% מתוכם ציינו שהם לא עושים זאת על אף שיש להם תכנית עבודה שנתית בנושא. נתון מעניין אף יותר הוא שבקרב מנהלי הקהילה השכירים והפרילנסרים 30% ציינו שמדידת הצלחה לא מהווה חלק מהגדרת התפקיד שלהם.

 ואכן, על פי הדוח השנתי של ארגון CMX מהשנה האחרונה, בעוד ש- 87% מהמשיבים הסכימו כי קהילות הן קריטיות למשימה של הארגון, ו- 79% מאמינים כי לקהילות יש השפעה חיובית על חברי הארגון, רק 10% ציינו כי הם יכולים לאמוד באופן כמותי ופיננסי את הערך של הקהילות שלהם. 

אף על פי כן, מדידת הצלחה של קהילה, בוודאי כזו הפועלת מטעם מותג או חברה (פנימית או חיצונית) היא משימה קריטית לכל מנהל ומנהלת קהילה. מדידה מאפשרת להפוך "תחושות" לעובדה ובעולם של אינפלציה וקיצוצים בלתי נגמרים, היכולת של מנהלי קהילות להדגים את הצלחת הקהילה והשפעתה על הביזנס, הינה קריטית. 

ובכן, אם מדידת הצלחה היא מרכיב כה חיוני בניהול הקהילה, מדוע מנהלי קהילה רבים העידו כי הם אינם עוסקים בכך? ראשית, חשוב לומר כי מדידת הצלחה בקהילות עדיין נחשבת לתחום "בוסרי" יחסית בישראל. בנוסף, החשיבות שבמדידת הצלחה בקהילה משתנה בהתאם לסוג ואופי הקהילה. לדוגמא, מדידה כנראה תהיה מרכיב חשוב מאוד מקהילות מותג, מוצר ופנים ארגוניות, לעומת קהילות חברתיות. 

ה. הכשרה לניהול קהילה

מסקנה נוספת מהסקר היא שכמעט מחצית ממנהלי הקהילות ציינו שהם עברו הכשרה כלשהי לניהול קהילה, עובדה המצביעה על המשך מגמת הסטנדרטיזציה של מקצוע ניהול הקהילה, ומיצובו כתחום מוביל.  עם זאת, רק כ-8% מהמשיבים ציינו שעברו הכשרה לניהול קהילה מטעם מקום העבודה שלהם, ואילו כל השאר עשו זאת באופן חיצוני. 

ו. היקף העבודה של מנהלי הקהילות

נתון נוסף המעיד על התפתחות תחום ניהול הקהילה הוא היקף המשרה של מנהלי קהילות שכירים. אם לפני מספר שנים תחום ניהול הקהילות נעשה בעיקר כתחביב או כמשרה חלקית, כיום מעל ל-70% מהמשיבים ציינו כי הם עובדים כמנהלי ומנהלות קהילה במשרה מלאה. כמו כן, למעלה מ- 30% ממנהלי הקהילות הפרילנסרים, ציינו כי הם משקיעים בין 21-30 שעות בשבוע עבור ניהול הקהילה, וכ-30% העידו כי הם משקיעים בכך למעלה מ-30 שעות. 

זאת בניגוד למנהלי הקהילות החברתיות המנהלים קהילות מטעם עצמם, אשר כמעט 40% מהם העידו כי הם משקיעים פחות מ-10 שעות בשבוע עבור ניהול הקהילה, ואילו רק 17% משקיעים בה למעלה מ-30 שעות. 

נתון המתקשר לכך ומעיד גם הוא על גדילתו של התחום, הוא הנתון המתייחס לכמות מנהלי הקהילה הדרושים לניהול קהילה אחת. כמעט מחצית מהמשיבים ציינו כי הם מנהלים את הקהילה שלהם יחד עם עוד 1-4 מנהלי קהילה נוספים. 

רוצה גם להשפיע על תחום ניהול הקהילות? רוצה להשתדרג מקצועית?
זו תזכורת נהדרת להירשם לריטריט מנהלי הקהילות 2023! כל הפרטים- כאן

הפוסט סקר שכר המנק"לים.ות השנתי 2022 הופיע לראשונה ב-Community Forward.

כבכל שנה, גם השנה Community Forward יצרה סקר שכר עבור מנהלי ומנהלות קהילה בישראל על מנת לאמוד את התחום, התפתחותו, שינויים שחלו והזדמנויות חדשות שנוצרו. 

הבשורה היא ברורה: מותגים וחברות סטארטאפ אימצו את תחום הקהילות ואנחנו רואים בשנתיים החולפות יותר קהילות בסקטור זה מבעבר. כך, במהלך הסקר הקודם זיהינו כי מתוך כלל המשיבים, רק כ- 9% ציינו כי הם מנהלים קהילת מוצר ו- 8% ציינו כי הם מנהלים קהילת מותג. לעומת זאת, השנה המספרים הללו גדלו ל-20% עבור קהילות מוצר ו-13% עבור קהילות מותג. עובדה זו מצביעה על התעוררות של השוק המסחרי והבנה של הפוטנציאל הגלום בקהילות כחלק מהמערך האסטרטגי של המוצר ו/או המותג. 

בזירת הפלטפורמות, גם השנה פייסבוק מובילה בראש הטבלה כפלטפורמה הפופולרית ביותר לניהול קהילה, ואחריה צועדת בראש וואטסאפ, גם היא מבית Meta. יחד עם זאת, השנה המשיבים ציינו פלטפורמות נוספות ופחות מוכרות לניהול קהילה כגון דיסקורד, Bevy, ו-Salesforce. פלטפורמות אלו תופסות דריסת רגל גדולה יותר ויותר בישראל, ככל הנראה לאור התחזקות הקהילות בשוק ההייטק.

ואכן, מתוך כלל המשיבים כ-25% ציינו כי הקהילה שלהם עוסקת בתחום הטכנולוגי, ו-22% ציינו כי הקהילה שלהם עוסקת בעולמות היזמות. נדגיש כי לבחירת הפלטפורמה ישנה חשיבות מרכזית בהצלחת הקהילה. הפלטפורמה בה תנוהל הקהילה חייבת להתחבר לעולם התוכן של החברים הפוטנציאלים, להיות נגישה עבורם, ולרוב נעדיף לבחור בפלטפורמה בה חברי הקהילה נמצאים ושוהים בה ממילא.

בשורה מעניינת נוספת היא הירידה התלולה בקרב מנהלי הקהילות הפועלים בהתנדבות מלאה. אם בשנת 2019 כ- 40% ניהלו קהילות בהתנדבות, היום רק 26% עושים זאת ללא קבלת תמורה. מכך ניתן להסיק כי ישנה עלייה חדה במשרות בשכר בעולם ניהול הקהילות, וכן כי מנהלי קהילות חברתיים לאט לאט מטמיעים בתוך הקהילה שלהם הליכי מוניטיזציה מהם יוכלו ליצור אפיקי רווח אשר יהפכו את הקהילה לרווחית עבורם. בהקשר זה ניתן לציין קהילות חברתיות המקיימות פעילויות מסחריות כגון: טבעונים אוכלים בחוץ, וידויים תל אביב, סופרגירלז זה אופי, סופ״ש עם אמא, רעבים ברעבך, מאמאצחיק, נשים מדברות>נדל״ן, יפות תל אביוביות, LOCAL Shopping IL ועוד.

בהתאמה, אנחנו רואים עליית שכר הן בקרב הפרילנסרים העוסקים בתחום והן בקרב השכירים:

• בסקר הקודם ראינו כי 40% מהפרילנסרים הצהירו כי שכרם נע בין 10,000-15,000 ש"ח בחודש. השנה אנחנו רואים שרק 9% מתוכם משתכרים בסכום זה ואילו 34% העידו ששכרם הינו מעל 20,000 ש"ח בחודש. 
• כמו כן,  34% העידו ששכרם נע בין 10-20 אלף ש"ח. מתוכם 70% שכירים במשרה מלאה. בסקטור זה ניתן לראות עליה משמעותית בקהילות מתחום מוצר ומותג ביחס לסקטורים קודמים, אך יש כאן גם קהילות נוספות כמו פנים ארגוני, מקצועיות ועוד.
• מי שמשתכרים בסכום של מעל 20,000 ש"ח הינם כ- 11% מכלל המשיבים. משכורות כאלו נמצא לרוב בהייטק ובקהילות מוצר ומותג, קהילות טכנולוגיות ולרוב מנהלי הקהילות האלו יש וותק בתחום של יותר מ- 5 שנים. בין המשיבים ראינו מעטים עם שכר גבוהה במיוחד ואנחנו מאמינות שבהחלט יש לכך התכנות וכי הדרך לשם כבר החלה להיבנות.

בהשוואה לשנים קודמות אנחנו רואות עליה בתחום גיוס החסויות והמשאבים. נתון זה מדגיש את העניין ההולך וגובר של מותגים בקהילות כאפיק שיווק אפקטיבי, בין היתר להחדרת מסרים, מיצוב וליצירת שיח ישיר עם קהל היעד. ניתן לראות נתון תומך גם בסקר שערכו מנהלי שיווק מצייצים, שם העידו מנהלי שיווק בחברות כי הם יקצו תקציב גדול יותר לשיווק דרך קהילות מאשר בשנים קודמות. גם מנהלי קהילות מבינים שחלק מהתגמול על העבודה הקשה של ניהול הקהילה מתחיל להתבטא בצורה של משאבים משיתופי פעולה מסחריים, תוך שמירה על ערכי הקהילות ובהתאם לפלטפורמות הרלוונטיות, כמו שקיפות ואותנטיות וכן שמירה על חוקי הצרכנות.

אנו עדות ורואות עלייה משמעותית ומאסיבית בתחום הקהילות הפנים ארגוניות. השפעות הקורונה באות לידי ביטוי בתחום זה, כחלק מהמעבר לעולמות היברידיים כמתן ערך לעובדים ובעולמות מיתוג המעסיק. אנחנו רואות זאת גם בקהילות פנים ארגוניות מקצועיות וגם בעולמות הפנאי.
בעקבות אלו, אנו מאמינות שבטווח הקרוב נראה עליה הן בכמות מנהלי הקהילות והן עליה בשכרם.
הנתונים נכון להיום, כ- 8% מהקהילות הן בתחום הפנים ארגוני. 47% מתנדבים או משתכרים עד 10,000 ש"ח. 23% משתכרים בין 10,000-15,000 ש"ח. 18% משתכרים בין 15,000-20,000 ש"ח. 12% העידו ששכרם מעל 20,000 ש"ח.
כ- 70% מהמשיבים בקטגוריה זו הינם שכירים, במשרה חלקית או מלאה. השאר, 30% הינם עצמאיים או פרילנסרים בתחום. 

אז מהי הגדרת התפקיד של מנהלי קהילות? במה הם עוסקים ביום – יום שלהם?

באופן גורף ראינו כי תפקיד מנהל הקהילה הינו ורסטילי מאוד, וטומן בחובו מס׳ תחומי אחריות. עובדה זו הינה משותפת לכלל מנהלי הקהילות, בכל סוגי הקהילות, בכל רמות השכר, ההשכלה, הוותק ושעות ההשקעה בניהול הקהילה:

• בין 60-70% ממנהלי הקהילות עוסקים בתחומים הבאים:
  • יצירת שת"פים אסטרטגיים 
  • יצירת גאנט תוכן ומפגשים
  • ניהול רשתות חברתיות
  • יצירת מפגשים
  •  בניית אסטרטגיה מדידה. 
• כמחצית ממנהלי הקהילות השנה עוסקים גם בניטור השיח, מתן מענה ללקוחות ואף ראינו עלייה בתחום מדידת השפעת הקהילה על החברה.
•  באחוזים מעט יותר נמוכים (20%-30%) אך מכובדים ביותר ניתן למצוא תחומים נוספים שלאט לאט אנחנו מאמינות יחלו להתקיים גם בקהילות נוספות כמו כתיבת דיוורים, ניוזלטר והפצתו, בניית תקציב, ניהול אתר אינטרנט וגיוס חסויות ומשאבים. 

לסיכום ניתן לומר שתחום הקהילות רק ממשיך לצמוח ולהתפתח, ארגונים רבים משלבים את הקהילה כחלק אינטגרלי בתוך הארגון או עבור לקוחותיהם, קהילות משתלבות בתחומים טכנולוגיים וגם כערוץ שיווק הכרחי. ביותר ויותר פלטפורמות אנחנו רואים נוכחות של קהילות ובהתאם לכך גם התפתחות של פיצ'רים תומכים.
גולת הכותרת- ניהול קהילות מתבסס כמקצוע לכל דבר והמשכורות של העוסקים במלאכה עבור כך רק עולות מידי שנה.

הפוסט סקר השכר הגדול- 2022 הופיע לראשונה ב-Community Forward.

בתקופה בה ריחוק חברתי ובידוד נכפה על העולם כולו, רבים הבינו את החשיבות הבסיסית שב"ביחד". הרשתות החברתיות היוו מרחב המאפשר לאנשים ממקומות שונים להתחבר, לשוחח, ולעזור זה לזו – על אף העדר היכולת להתקהל. 

אז מה כל זה אומר על השוק עצמו? על מקצוע ניהול הקהילה ועל עתיד התחום?

זו השנה השניה ש-Community Forward, ארגון מנהלי הקהילות של ישראל, עורכות סקר ענק כדי לאתר את המגמות והתנודות שחלו בשוק ניהול הקהילות בשנה החולפת, והתוצאות – לא פחות ממפתיעות.

בעוד שבשנת 2019 40% מהמשיבים לסקר עסקו בתחום זה בהתנדבות מלאה ורק כ-60% התפרנסו מניהול קהילה כשכירים או כעצמאיים, בשנת 2020 כ-73% מהמשיבים ענו שהם מרוויחים מניהול הקהילה בין אם כשכירים במשרה מלאה, חלקית, יועצים, או עצמאיים. 

יתרה מכך, 54% אשר מנהלים את הקהילה שלהם דרך קבוצה בפייסבוק השיבו כי הם מתפרנסים מעצם ניהול הקהילה – או כשכירים או כעצמאיים. 

גידול העוסקים בתחום ניהול הקהילה בשכר מצביע על שתי מגמות עיקריות: 

1. יצירתן של משרות חדשות בתחום לאור ההתעוררות השוק העסקי שחותר ליצירת מערכת יחסים אותנטית וחזקה עם קהל היעד שלהם.
2. תהליכי מוניטיזציה שעוברות קהילות אשר החלו כהתאגדות חברתית של אנשים בעלי מאפיין משותף ועם הזמן מנהלי הקהילות פיתחו לאותן קהילות מודל כלכלי אשר יניב להם הכנסה.

רות עדן, מנכ"לית Community Forward ושותפה מייסדת אומרת: "כשהקורונה הגיעה לישראל נאלצנו לבטל תכניות רבות והיינו בטוחות שנחווה עצירה מוחלטת בפעילות שלנו. לא עבר חודש, ופתאום ראינו גידול ענק בכמות הפניות אל החברה. בראש ובראשונה פנו אלינו ארגונים וחברות ענק אשר בעקבות המצב ביקשו ליצור אסטרטגיה להקמת קהילה פנים ארגונית או קהילה שיווקיות להעצמת הקשר עם עובדי החברה או לקוחותיה. מעבר לכך, גם אנשים פרטיים רבים פנו אלינו לקבלת הכשרה כמנהלי קהילה לאחר שזיהו את הפוטנציאל הגלום בשוק".

אנו עדים למגמה זהה גם בעולם, חברות גלובליות רבות מקימות קהילות מותג ומוצר, ארגונים רבים מקימים ומעלים הילוך בהקמת קהילות פנים ארגוניות וכן ארגון מנהלי הקהילות הבינלאומי CMX ערך השנה את הכנס השנתי שלו באופן וירטואלי והשתתפו בו אלפי מנהלי קהילות מרחבי העולם.

ומה לגבי התגמול למנהלי קהילות?

במסגרת שיאני השכר, אנו רואים את קהילות המוצר כמובילות בראש כאשר כ-36% ממנהלי הקהילות מרוויחים בין 15,000-20,000 ש"ח לחודש.

בקהילות בוגרים לעומת זאת, רוב העוסקים במלאכה עושים זאת בהתנדבות.

פרילנסרים מרוויחים בממוצע בין 10,000-15,000 ש"ח לחודש (כ-40%). 

קצת על הפלטפורמות לניהול קהילה

באשר לפלטפורמות לניהול קהילה, פייסבוק עדיין מובילה בראש ואחריה באה הוואטסאפ.

חן הרשקוביץ-אוחיון, שותפה מייסדת בארגון מנהלי הקהילות של ישראל, מציינת: "לתפיסת Community Forward, פלטפורמה לניהול קהילה חייבת לאפשר דיאלוג ודו שיח בין חברי הקהילה – דבר אשר הוביל גם לפיתוח פיצ'רים רבים המסייעים לנהל את הקהילה בצורה טובה דרך פייסבוק". 

מהם סוגי הקהילות הפופולריות ביותר?

המספרים מדברים בשם עצמם אבל חשוב לציין כי בהשוואה לסקר של שנה שעברה מדובר בזינוק אדיר בסקטורים של קהילות מקצועיות, קהילות מותג וקהילות פנים ארגוניות והמגמה הזו רק בתחילת דרכה.

קצת על ניהול קהילה והאקדמיה

בעוד ששנה שעברה ראינו חלוקה שווה של מנהלי קהילות בעלי תארים לאלו ללא תארים, השנה אנו רואים כי 44% מהמנק"לים המשיבים לכנס הינם בעלי תואר ראשון, 28% בעלי תואר שני, ורק 7% ללא תואר אקדמי כלל, ו-7% נוספים בעלי תעודה מקצועית בלבד. 

לצד זאת, מוסדות אקדמיים רבים בארץ החלו לשלב בבתי הספר למנהל עסקים, יזמות ושיווק את תחום ניהול הקהילות כחלק ממערך הלימודים.

ולסיכום:

מהסקר גילינו שתפקידם של מנהלי קהילות אחראיים חולש על מגוון רחב ביותר של נושאים כמו יצירת מפגשי אוף ליין / זום, בניית גאנט תוכן, יצירת אסטרטגיה לניהול קהילה, יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים, ניטור שיח באון ליין ומדידת השפעת הקהילה על הצלחת הקהילה על הארגון. 

אין ספק כי אנו רואים התפתחות אדירה בתחום ניהול הקהילות כאשר גופי ענק מקימים קהילות לרבות צה"ל, מוסדות אקדמיים, מוסדות ממשלתיים, בנקים וגם חברות מסחריות מהגדולות במשק.

השאלה היחידה שנותרה כעת היא מי החברה הבאה שתצטרף לטרנד (שכבר כאן כדי להשאר!) ומי ינהל עבורה את הקהילה?  

גרפיקה: ג'רי וינוקור ליבליין 

הפוסט סקר מנהלי הקהילות של שנת 2020 – מה התחדש בתחום? הופיע לראשונה ב-Community Forward.