הפוסט קהילות בוגרים: מרשימת תפוצה לקהילה בעלת ערך הופיע לראשונה ב-Community Forward.

הפוסט תוצאות סקר המנק"לים לשנת 2025 כאן! הופיע לראשונה ב-Community Forward.

הפוסט כבר לא רק משפיעניות וקוד קופון. על כניסתן של קהילות לעולמות הקמפיינים הופיע לראשונה ב-Community Forward.

המגמות הבולטות שעלו השנה ועליהן נרחיב בהמשך, הן ראשית נושא השכר של מנהלי ומנהלות קהילה אשר ממשיך לעלות, כאשר היום כ-45% ממנהלי הקהילות בישראל מרוויחים בין 15,000-30,000 ש״ח בחודש. גם תחום המוניטיזציה בקרב קהילות חווה פריחה משמעותית. יותר ממחצית מהקהילות החברתיות שהשיבו לסקר הצהירו כי הן עושות מהלכי מוניטיזציה בקהילה, כאשר מעל ל-20% מהמשיבים העידו כי היקף המונטיזציה בקהילה אותה הם מנהלים מוערך ביותר מ- 10,000 ש"ח בחודש.

רות עדן, מנכ״לית Community Forward אומרת: ״הקורונה האיצה את התפתחות הקהילות הדיגיטליות. עובדים, צרכנים, ויוזרים הסתגרו בבתים בתקופת המגפה ועברו לתקשר זה עם זו דרך המדיה החברתית. כעת שהקורונה מאחורינו, יותר ויותר חברות פועלות להקים קהילות מה שמגדיל את היצע המשרות, השכר המוצע, וכן שיתופי הפעולה בין מותגים לבין קהילות״. 

א. שיתופי פעולה בין מותגים לקהילות

בשנתיים האחרונות אנו עדים לעלייה חדה של מותגים המקיימים פעילויות תוכן בקהילות הפועלות במדיה החברתית (פייסבוק בעיקר) במטרה להגיע לקהל יעד מפולח ומדויק. הפעילות מתאפשרת, בין היתר, לאור העובדה שקהילה נתפסת כמרחב אותנטי המעניק ערך אמיתי לחברי וחברות הקהילה. לפיכך, שיתוף פעולה של מותג עם קהילה מבוסס לרוב על מודל win win win – ערך לחברי הקהילה (זכות ראשונים, שיח עם דמות בכירה, הנחה, אירוע), ערך למותג (לידים, העלאת מודעות, שיח ישיר עם קהל היעד, מכירות), וערך למנהל הקהילה (תמורה). ואכן, 84% אמרו שלא יעשו מונטיזציה אם היא לא תואמת לאופי הקהילה או נותנת ערך לקהילה.

האתגר הגדול בתחום זה הוא נושא הסטנדרטיזציה. לאור היותו תחום חדש ובוסרי, מנהלי ומנהלות קהילה מתקשים לעיתים לאמוד באופן מדויק את השווי של שיתוף פעולה כאמור, שכן הינו פונקציה של משתנים רבים: גודל הקהילה, רמת האינג׳ייג׳מנט, קיומם של פלטפורמות נוספות, נתוני חשיפה ועוד.

באשר להיקף המוניטיזציה, הסקר של Community Forward חושף כי 24% מהמשיבים ציינו שהם מעריכים את המונטיזציה בקהילה שלהם בהיקף של 1,000 עד 5,000 ש"ח בחודש, למעלה מ-12% העריכו אותה בממוצע שבין 5,000-10,000 ש"ח בחודש, ומעל ל-20% מהמשיבים העידו כי היקף מונטיזציה בקהילה אותה הם מנהלים מוערך ביותר מ- 10,000 ש"ח בחודש. 

כאשר נשאלו המנק"לים כיצד הם מציגים למותג/החברה את הכדאיות לעבוד עם הקהילה שלהם, רוב המשיבים (כ- 73%) ציינו כי הם מציגים זאת על פי רמת המעורבות בקהילה שלהם. מיד לאחר מכן, כ- 70% העידו כי הם עושים זאת בהתאם לשת"פים קודמים ונתוני הצלחה, ואילו המדד המתייחס לכמות חברי הקהילה דורג שלישי בחשיבות (עם כ-69%). ניתן לראות כי מנהלי ומנהלות הקהילה מבינים כי הצלחתה  של קהילה (ובהתאמה, הצלחתן של פעילויות התוכן המתבצעות בה) נמדדת בעיקר על פי האיכות, ויודעים שגם החברות והמותגים השונים ערים לכך. 

על פי תוצאות הסקר, סוג המוניטיזציה הפופולרי ביותר בקהילות כיום הינו קמפיין תוכן של מותג/חברה (מעל ל-60%), ומיד לאחריו נמצאים גיוס חסויות ואירועים בתשלום העומדים על כ-50%. סוג המוניטיזציה שהתברר כ"נדיר" ביותר הוא מכירת מוצרים דיגיטליים (עליו העידו רק כ-22% מהמשיבים). 

נתונים אלה מוכיחים שוב את התחזקותן של הקהילות כערוץ שיווק הכרחי ומניב, ואת ההבנה מצד מנהלי הקהילות שקהילה איננה רק ערוץ חברתי, אלא כלי בעל פוטנציאל הכנסה עבורם. 

ב. שכר מנהלי ומנהלות קהילה

נושא נוסף המעיד על התפתחות תחום הקהילות בישראל, הוא נושא השכר של מנהלי הקהילות. עם התמסדות תחום ניהול הקהילות בישראל, אנו רואים עליה במס׳ המשרות המתפרסמות לניהול קהילה. עובדה זו מלווה גם בעליית שכר, כך שאם בשנה שעברה 32% ממנהלי הקהילה השכירים ציינו שהם מרוויחים פחות מ-10,000 ש"ח בחודש, השנה ציינו זאת רק 16% מהמשיבים. כמו כן, השנה ראינו כי מעל מחצית מהמשיבים השכירים הצהירו שהם מרוויחים בין 10,000-20,000 ש"ח בחודש, ו-14% מהמשיבים הצהירו שמשכורתם נעה בין 20-30 אלף ש"ח בחודש. שיאני השכר ממשיכים להיות מנהלי ומנהלות קהילות המותג והמוצר (קהילות שנוסדו על ידי חברות טכנולוגיות או על ידי מותגים מוכרים), כאשר 56% מתוך המשתכרים בין 15,000-30,000 ש״ח הם מנהלי מותג ומוצר. 

ג. הגדרת תפקיד

באותו הקשר, בחנו גם כיצד חברות מגדירות את תפקיד מנהל ועל מה הם אמונים בפועל? 73% מתוך מנהלי הקהילה השכירים והפרילנסרים, ציינו כי בניית אסטרטגיה מדידה לניהול הקהילה הינו תפקיד מרכזי בעבודתם, 87% מתוכם אחראים גם על יצירת גאנט תוכן, 80% עוסקים ביצירת מפגשי קהילה (און ליין ואוף ליין, כמחצית מהם עוסקים בניטור השיח בקהילה ובבניית תקציב לקהילה, ופחות מ-40% מתוכם עוסקים במתן מענה ללקוחות. מה מנהלי קהילות שכירים ופרילנסרים לא עושים? תפעול אתר אינטרנט (20%) ומכירות (1%). 

נדגיש, כי נתונים אלו נבחנו ביחס למנהלי ומנהלות קהילה בתשלום – בין אם כשכירים ובין אם כעצמאים. נתון זה יכול לסייע לארגונים וחברות להגדיר מבעוד מועד את תחומי האחריות והגדרת התפקיד אותו הם מאיישים וליצור בהירות עם המועמדים. 

ד. מדידת הצלחה בקהילה

אחד הנושאים שבחרנו להתמקד בהם בסקר השנה, הוא נושא מדידת ההצלחה בקרב מנהלי קהילות. גילינו שמעל ל-50% מהמשיבים לסקר ציינו שהם לא עוסקים במדידת הצלחה כלל, ו- 16.3% מתוכם ציינו שהם לא עושים זאת על אף שיש להם תכנית עבודה שנתית בנושא. נתון מעניין אף יותר הוא שבקרב מנהלי הקהילה השכירים והפרילנסרים 30% ציינו שמדידת הצלחה לא מהווה חלק מהגדרת התפקיד שלהם.

 ואכן, על פי הדוח השנתי של ארגון CMX מהשנה האחרונה, בעוד ש- 87% מהמשיבים הסכימו כי קהילות הן קריטיות למשימה של הארגון, ו- 79% מאמינים כי לקהילות יש השפעה חיובית על חברי הארגון, רק 10% ציינו כי הם יכולים לאמוד באופן כמותי ופיננסי את הערך של הקהילות שלהם. 

אף על פי כן, מדידת הצלחה של קהילה, בוודאי כזו הפועלת מטעם מותג או חברה (פנימית או חיצונית) היא משימה קריטית לכל מנהל ומנהלת קהילה. מדידה מאפשרת להפוך "תחושות" לעובדה ובעולם של אינפלציה וקיצוצים בלתי נגמרים, היכולת של מנהלי קהילות להדגים את הצלחת הקהילה והשפעתה על הביזנס, הינה קריטית. 

ובכן, אם מדידת הצלחה היא מרכיב כה חיוני בניהול הקהילה, מדוע מנהלי קהילה רבים העידו כי הם אינם עוסקים בכך? ראשית, חשוב לומר כי מדידת הצלחה בקהילות עדיין נחשבת לתחום "בוסרי" יחסית בישראל. בנוסף, החשיבות שבמדידת הצלחה בקהילה משתנה בהתאם לסוג ואופי הקהילה. לדוגמא, מדידה כנראה תהיה מרכיב חשוב מאוד מקהילות מותג, מוצר ופנים ארגוניות, לעומת קהילות חברתיות. 

ה. הכשרה לניהול קהילה

מסקנה נוספת מהסקר היא שכמעט מחצית ממנהלי הקהילות ציינו שהם עברו הכשרה כלשהי לניהול קהילה, עובדה המצביעה על המשך מגמת הסטנדרטיזציה של מקצוע ניהול הקהילה, ומיצובו כתחום מוביל.  עם זאת, רק כ-8% מהמשיבים ציינו שעברו הכשרה לניהול קהילה מטעם מקום העבודה שלהם, ואילו כל השאר עשו זאת באופן חיצוני. 

ו. היקף העבודה של מנהלי הקהילות

נתון נוסף המעיד על התפתחות תחום ניהול הקהילה הוא היקף המשרה של מנהלי קהילות שכירים. אם לפני מספר שנים תחום ניהול הקהילות נעשה בעיקר כתחביב או כמשרה חלקית, כיום מעל ל-70% מהמשיבים ציינו כי הם עובדים כמנהלי ומנהלות קהילה במשרה מלאה. כמו כן, למעלה מ- 30% ממנהלי הקהילות הפרילנסרים, ציינו כי הם משקיעים בין 21-30 שעות בשבוע עבור ניהול הקהילה, וכ-30% העידו כי הם משקיעים בכך למעלה מ-30 שעות. 

זאת בניגוד למנהלי הקהילות החברתיות המנהלים קהילות מטעם עצמם, אשר כמעט 40% מהם העידו כי הם משקיעים פחות מ-10 שעות בשבוע עבור ניהול הקהילה, ואילו רק 17% משקיעים בה למעלה מ-30 שעות. 

נתון המתקשר לכך ומעיד גם הוא על גדילתו של התחום, הוא הנתון המתייחס לכמות מנהלי הקהילה הדרושים לניהול קהילה אחת. כמעט מחצית מהמשיבים ציינו כי הם מנהלים את הקהילה שלהם יחד עם עוד 1-4 מנהלי קהילה נוספים. 

רוצה גם להשפיע על תחום ניהול הקהילות? רוצה להשתדרג מקצועית?
זו תזכורת נהדרת להירשם לריטריט מנהלי הקהילות 2023! כל הפרטים- כאן

הפוסט סקר שכר המנק"לים.ות השנתי 2022 הופיע לראשונה ב-Community Forward.

אז זהו, שלא. 

כשמדובר במוניטיזציה בקהילות, נרצה לקחת בחשבון את מנהל.ת הקהילה והערכים שלו.ה, את הצרכים של קהל היעד ואת צרכי המותג, וסביב כך, ליצור שיתוף פעולה שיעניק ערך לכל הצדדים, כך שכולם ירוויחו (מודל ה-WWW). 

בבלוגפוסט הבא, נרצה לאתגר אתכם.ן, ולתת לכם.ן כמה אינדיקציות שיהפכו את הקהילה שלכם.ן לכזו שמותגים רלוונטים ירצו ליצור איתה שת"פ: 

1. אינגייג׳מנט- לפעמים דווקא קהילה קטנה יותר, שיש בה אינגייג׳מנט חזק, – תהיה עדיפה עשרות מונים על קהילה ענקית אך עם מעורבות מדשדשת. במה בא לידי ביטוי האינגייג׳מנט? ראשית, שיח בקהילה. אם אתם.ן מנהלים.ות את הקהילה שלכם.ן בפייסבוק, הנתון הזה זמין עבורכם.ן בניתוח נתוני הקבוצה. אך לא בכך מסתכם האינגייג׳מנט בקהילה. אתם.ן יכולים.ות לכלול נתונים נוספים כגון: הגעה למפגשי קהילה, אחוז פתיחת ניוזלטרים, תתי קהילות שנפתחו בקהילה וכו׳. בשורה התחתונה, ככל שתוכיחו שחברי הקהילה שלכם.ן ״קשובים״ למסרים ופעילים בקהילה, כך יגדל הסיכוי שחברות ירצו לשתף איתכם.ן פעולה. 
2. דיוק של קהל היעד- קהילה בה קהל היעד הוא ספציפי ומדויק עדיפה על קהילה גדולה שהמכנה המשותף בין החברים בה הוא רחב מדי. חברות יעדיפו ליצור פעילות תוכן בקהילה בה קהל היעד הוא מדויק עבור המסרים אותה היא רוצה להעביר. 
3. אותנטיות- שיח פתוח, בריא ומעצים בין חברי הקהילה הוא פרמטר המעיד על קהילה חזקה ואיכותית. 
4. דאטא / פלטפורמות נוספות- אם יש לקהילה נכסים דיגיטליים נוספים  כמו- אינסטגרם, ניוזלטר, וואטסאפ או אתר אינטרנט, גם זה יכול להוות ״בוסט״ רציני עבור מותגים לעבוד איתכם (ראו סעיף 1 לעיל). 
5. מנהל.ת הקהילה- בקהילה מצליחה, מנהל.ת הקהילה ידעו לשמור על יחס בריא בין רמת החשיפה והחיבור שלו.ה לקהילה, לבין השמירה על שיח אורגני. 
6. שקיפות- כשזה נוגע לשיתופי פעולה ופעילויות מסחריות, שקיפות מול חברי הקהילה היא קריטית על מנת לשמור על אמון בין מנהל הקהילה לחברים בה. 

בכתבה שפורסמה באתר של מנהלי שיווק מצייצים, דובר על הסיבות בגינן מותגים בוחרים לעבוד דווקא עם מיקרו משפיענים, ולא עם משפיענים בעלי מאות אלפי עוקבים. כפי שצוין בכתבה, המכנה המשותף בין חברי קהילה בקהילות קטנות לרוב יהיה מהודק יותר, וכתוצאה מכך- המעורבות תהיה גבוהה יותר. בנוסף, כיוון שקהל היעד קטן, ספציפי ומדויק יותר, חברי הקהילה ירגישו יותר בנוח להיות אותנטיים ולנהל שיח פתוח אחד עם השניה. יוצרי תוכן "קטנים" נתפסים גם כאמינים יותר וכמומחים בתחומם, ועל כן יוצרים הזדהות בקרב קהל היעד. יוצרי תוכן אלה החלו כמיקרו, צמחו תוך שמירה על אותנטיות, והצליחו להשאיר לצדם את קהל העוקבים הראשוני. 

דוגמה טובה לקהילה שביצעה מוניטיזציה בקהילה בצורה שמעניקה ערך לקהילה, למנהלת הקהילה ולמותג עצמו היא "למידה ארגונית". קהילת "למידה ארגונית" הוקמה ע"י רינתיה ברוכים לוין מנכ״לית limi. הקהילה חוגגת עשור בחודש הקרוב. הקהילה, שמונה כיום מעל ל-16,500 חברים, היא קהילה מקצועית שהפכה גם לקהילתת מותג של limi – הבית למקצוע הלמידה הארגונית, ומהווה מרחב להתייעצות, שיתוף ושיח בנושאים של למידה והדרכה בארגונים. 

הקהילה מנוהלת ע״י רינתיה עם עוד צוות של 6  מנק"לים.ות מוכשרים.ות נוספים.ות.ביניהם, עומרית אבנשטיין, שיחד עם רינתיה הובילה בה תהליך משמעותי ובמסגרתו ניהול שיתופי הפעולה המסחריים הקהילה. התהליך כלל מיסוד כללי הקהילה, וכן הבנה מעמיקה את צרכי הקהילה, דיוק של קהל היעד ועוד. רינתיה ועומרית, מספרות: "עברנו מניהול קהילה מתוך אינטואיציה, לניהול קהילה מתוך ראייה מקצועית. מתוך הבנה שניהול קהילה זה תחום בפני עצמו, ויש דרכים לעשות זאת בצורה נכונה ומקצועית יותר. ניסינו לזהות מה הערך המשולש שאנחנו יכולות לייצר, בראש ובראשונה לחברי ולחברות הקהילה, אחר כך למנק"לים.ות, וכמובן למותג איתו רצינו לעבוד.  התהליך הזה עזר לנו להבין מתי להגיד לא, אם זה לא מתאים לחברי הקהילה, זה לא ייתן ערך למותג, וגם לא – אנחנו לא  מקיימות פעילויות פרסומיות בקהילה ללא תמורה". 

שיתופי הפעולה שהתקיימו עד כה בקהילת "למידה ארגונית" היו מצומצמים,  מדויקים ומוצלחים. דוגמה אחת לפעילות בקהילה הייתה בשיתוף פעולה עם חברה שפיתחה מערכת ייחודית וזריזה בתחום ניהול הלמידה בארגונים, תחום חם בעולם הלמידה הארגונית. שיתוף הפעולה נבנה במתכונת של שני פוסטים שעלו בקהילה, שניהם מדויקים ברמת המסרים, מתאימים לאופי הקהילה וגם למותג. צוות הקהילה העלה את הפוסטים כדי למקסם את החשיפה. הפוסטים עלו כפוסט נעוץ בראש הקהילה, ודויקו עד לרמת היום והשעה בה הם הועלו. הפעילות הניבה מעורבות וחשיפה מאוד גבוהה בקהילה. הערך לקהילה היה ברור – המותג סיפק פתרון מקצועי וייחודי מאוד ביתרונות שלו, וחברי הקהילה קיבלו הטבה ייחודית – תקופת ניסיון מורחבת בפלטפורמה. בנוסף, גם הערך למותג היה משמעותי. הפוסט הניב למותג חשיפה מיידית גבוהה, והתגובות לפוסט המשיכו גם אחרי חצי שנה, ואף שנה מהפעילות. זו הייתה הצלחה מסחררת. 

שיתוף פעולה מוצלח נוסף שהתקיים בקהילה היה עם חברה בעלת מוצר טכנולוגי שמספק תוכן לארגונים. הפעילות התקיימה באחד מגלי הקורונה, תקופה בה ארגונים חיפשו פתרונות תוכן דיגיטליים ייחודיים ושונים – בדיוק מה שסיפק המותג. רינתיה ועומרית משתפות: "זה היה מאוד מעניין. ביצענו התאמה ברמת התוכן, התזמונים של הפוסטים והתאמה לרוח הקהילה. גם שם, הפעילות כללה שני פוסטים והיה פיצוץ של תגובות. הפעילות נתנה בוסט אדיר למותג, שהיה אמנם ותיק בתחומנו אך הפיתרון הטכנולוגי היה חדש, והעניקה ערך ברור לחברי הקהילה, שהיו צמאים לפתרונות תוכן טכנולוגיים בתקופת הקורונה". גם כאן, חברי הקהילה קיבלו ערך בדמות הטבה ברכישה. 

מעבר למוניטיזציה הטקטית, יש ערוץ קריטי נוסף והוא שיתופי פעולה ארוכי הטווח. בשנתיים האחרונות נולדו מספר שיתופי פעולה אסטרטגיים הכוללים חסויות שנתיות לפעילות limi, חשיפה לנותני שירותים בתחום המשולבת בתוכנית למידה והתוכן השנתית של הקהילה ועוד.  תחום שרק מתעצם ונותן ל-limi ולשותפים שלה ערך אדיר.   

אם נסכם, נוכל לזקק 5 טיפים עיקריים ממקרה הבוחן של מוניטיזציה בקהילת "למידה ארגונית":

1. לפני שאתם מתחילים בתהליך של מוניטיזציה בקהילה, בדקו את רמת הבשלות – גם של הקהילה וגם שלכם.ן האם יש דיוק ברמת קהל היעד והבנה של אופי חברי הקהילה והצרכים שלהם. 
2. בדקו שהפעילות מניבה ערך לכל הצדדים – ובראש ובראשונה לחברי וחברות הקהילה. 
3. שמרו על שקיפות בנוגע לשיתוף הפעולה – האמון של חברי הקהילה הוא קריטי להצלחת הפעילות. 
4. פעלו באותנטיות – שימו לב שהשת"פ מדבר את ערכי המותג, אך תמיד בשפה וברוח של הקהילה.
5. כמובן לא לשכוח את ניהול השת"פ – מתי להגיד לא, אבל גם איך ומה כן  – כשמתקבלת פנייה לשיתוף פעולה שפחות מתאימה לקהילה, דייקו את הצורך של חברי הקהילה ודעו להציע חלופות רלוונטיות בהתאם לרוח הקהילה.

הפוסט על מוניטיזציה בקהילות: זו לא הכמות, זו האיכות הופיע לראשונה ב-Community Forward.