החסרונות שלנו כמנהלי קהילה "זרים" הם היתרונות הכי גדולים שלנו. בכתבה הקרובה נסקור את החוזקות והחולשות של מנהלי קהילה המגיעים מבחוץ פנימה, בעזרת מס' תובנות וכלים נצליח להתגבר על תסמונת המתחזה, ונגיע מלאי ביטחון לקראת ראיון העבודה הבא או לתחילתו של פרויקט מרגש. 

מאת: נופר בן דרור פכט, מובילה את תחום הקהילות בElementor  

ללא ניסיון בניהול קהילה באופן מקצועי, ללא רקע בהייטק או בבניית אתרים, לפני 3 שנים הצטרפתי לאלמנטור, הכלי המוביל לבניית אתרים בוורדפרס, להוביל את תחום הקהילה. איך זה יכול לקרות?!  איך הצלחתי ללא ניסיון מקצועי או תוכני להצליח לבלוט מעל שאר המועמדים, להוביל ולפתח קהילה חיה ותוססת עד היום?!

יתרונותיו של מנהל קהילה שמגיע מבפנים 

לפני שנצלול לפערים, הנחת היסוד של כולנו, חזקה ומוצדקת ככל שתהיה, הינה שמנהל קהילה שהוא חבר טבעי בה, מביא איתו יתרונות עצומים. באופן טבעי אתה יכול להתחבר לקהילה ולשיח היומיומי, שכן מהיותך חבר קהילה טבעי, אתה חווה מניסיון אישי את המסלול אותו חווים חברי הקהילה שלך.

לא פחות חשוב מהיכולת שלך להתחבר לקהילה, זה היכולת של חברי הקהילה יכולים להתחבר אליך. מעצם היותך חבר קהילה פעיל, כזה שיכול לשתף מניסיונו האישי ולהביע דעה ועצה, אתה יכול לזכות באמונם של חברי הקהילה שלך.

ההיכרות שלך עם עולם התוכן, יוצרת נוחות, אמינות ומסייעת לך להיות חבר פעיל ואקטיבי בקהילה אותה אתה מוביל. כחבר קהילה מן המניין אינך מגיב בתור מנהל בלבד, אלא מתוך רצון לתרום לשיח כחבר שווה. הנך מדבר את השפה, מתחבר ומזהה את הניואנסים העדינים הרלוונטים מבלי להתאמץ. 

ולא פחות חשוב, פקטור הזמן וההכשרה. ההיכרות עם עולמות התוכן של הקהילה וחברי הקהילה עצמם עוזרת, מקלה ומזרזת את תהליך זיהוי הצרכים, פוטנציאל השותפים שלך לדרך מתוך הקהילה ובניית תוכנית ארוכת טווח. 

עם ההיצע מגיע הביקוש 

בשנים האחרונות, עם התפתחות המטאורית של תחום הקהילה במגזר העסקי והחברתי, אנחנו רואים עוד ועוד קהילות קמות באופן טבעי ו/או מכוון, ותפקידו של מנהל הקהילה הופך להיות משמעותי ומרכזי יותר ויותר. הצמיחה של התחום הגדילה באופן משמעותי את ההיצע התעסוקתי, וההזדמנויות להוביל קהילות באופן מקצועי הפכו להיות אטרקטיביות ומבוקשות בשלל המגזרים. 

לצד ההיצע גם עלה הביקוש, והיום על כל משרה בתחום מתחרים מנהלי קהילה רבים, עם רמות ידע וניסיון משתנים. לעיתים ההתאמה מגיעה מבפנים, חבר קהילה טבעי, שמביא איתו יכולות ניהול קהילה רלוונטיות. אך בלא מעט מן המקרים הגיוס לתפקיד מגיע מבחוץ. 

בנק' הזאת עלול להתעורר בנו תסמונת המתחזה, ואיתו צפים ועולים החסרונות של מנהל קהילה "זר", כזה שמגיע לגמרי מבחוץ;

• האם אני יכול להתחבר ולהבין את חברי הקהילה שלי באמת? האם מנהל קהילה בן 25 יכול להוביל קהילה של 60+? האם ניתן להוביל קהילה של מחלימים מסרטן כאשר מעולם לא היית חולה?
• האם חברי הקהילה יתחברו אלי? האם חברי קהילה הקיימת יצליחו לבטוח בי? 
• ללא היכרות עם עולם התוכן, האם ארגיש אי פעם בנוח להיות אקטיבי? לכתוב את דעתי האישית? מה יקרה אם טעיתי בניסוח, האם יצחקו עלי? 
• איך בכלל מתחילים? אני זקוק לזמן ארוך ומחקר יסודי על מנת להכיר את הקהילה ועולם התוכן שלה. רק משיחות אישיות, מחקר וניתוח מעמיק אצליח להבין את כל המורכבויות שמגיעות עם הקהילה. 

וכאן נשאלת השאלה; איך נוכל לבלוט מעל הקולגות שלנו? איך נוכל להראות שההבדלים שלנו הינם החוזקה הכי גדולה שלנו? 

ההבדלים הופכים אותנו לאדם הטוב ביותר לתפקיד

היתרון העצום בלהוביל קהילה היא ההבנה שזה לא one (wo)man show, זה לא סובב אותי. לא אמור להיות לי את כל התשובות, אלא ההצלחה שלי טמונה ביכולת שלי לשאול ולהקשיב לחברי הקהילה שלי. הם רוצים וצריכים להישמע, בכך אדייק את זיהוי הצרכים ואוכל גם לזכות באמונם. 

זו הזדמנות מצוינת להראות את יכולות ההובלה והניהול שלי, בעזרת ההבנה שזה לא סובב אותי, מאפשרת לי לתת את הבמה לחברי הקהילה, ולהם את היכולת לתרום ולהשפיע באופן משמעותי. 

ניסיון העבר וצורת הראייה שלי מאפשרת לי לראות את התמונה הגדולה. הסתכלות רעננה, שונה, חשיבה מחוץ לקופסא שתוביל לחדשנות. 

היכולת שלי להיות אובייקטיבי מאפשר לי לתת למחקר להוביל אותי ולהיות פתוח לרעיונות חדשים, מאשר לצאת לדרך עם הנחות יסוד סובייקטיביות, המגיעות מתוך ניסיון אישי, שעשויים להצר את הפתיחות המחשבתית ולמנוע או לשלול רעיונות חדשים וטובים.

ולא פחות חשוב, הרצון שלי להוכיח. יש בי דרייב ללמוד ולהתפתח מה שהופך אותי לעובד/ת המושלם. 

טיפים למקום העבודה הבא שלך

• תמנף את החולשות שלך. אל תנסה להסתיר את ההבדלים שאתה מביא, אלא שים אותם על השולחן וזכור כי אלה הם החוזקות הכי גדולות שלך. 
• בקש עזרה. מניסיון אישי, אחד הדרכים הכי משמעותיות ללמידה והתפתחות בתחום ניהול הקהילה, הינו למידת עמיתים. צור קשר עם מנהלי קהילה דומים לך ללמוד מהניסיון שלהם.
• בקש עזרה #2. פנה לחברי הקהילה שלך, התשובות לשאלות שלך כבר נמצאות שם ורק מחכות שתמצא אותם.
• בקש עזרה #3. קהילה ככל הנראה משרתת הרבה מאד מחלקות בחברה, צור קשר עם אותם בעלי עניין ותלמד מהם על הצרכים בעיניים שלהם (ואל תשכח לשתף אותם איך ענית על הצרכים ברגע שיש לך תוכנית פעולה).
• שכור/תעסיק את הכישורים החסרים לך. במקרה הזה, צרף לצוות שלך חבר קהילה. כמו שציינתי בהתחלה, יש יתרונות עצומים וברורים למוביל קהילה המגיע מבפנים, ולשים סביבך את מי שמשלים אותך יהפוך אותה למנהל קהילה טוב יותר.
• עשה שיעורי בית. תקדיש את הזמן והמחשבה למחקר מעמיק. שכשתבוא עם תוכנית חדשה ומסעירה תוכל לגבות אותה עם נתונים ועדויות משמעותיות.  

מאמר זה עלה לראשונה כהרצאה במסגרת CMX Spark , כנס אזורי למנהלי קהילות, אפריל 2021. 

יצירת מעורבות היא אחד האתגרים המשמעותיים בבנייה וניהול קהילה, הרי ללא מעורבות חברי הקהילה – האם זו אכן קהילה? אז כדי לצלוח במשימה שניצבת מולכם, ריכזנו לכם כאן מס' טיפים פרקטיים ליצירת מעורבות בקהילה:

ערך, ערך, ערך, ערך – כאשר פועלים להקמה והובלה של קהילה, הדבר הראשון שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו הוא: מה הביא את חברי הקהילה להיות חברים בה? מה הם מחפשים? מה הקהילה יכולה לתת לחברים שלה? אלו שאלות שחשוב לענות עליהן בטרם נקים את הקהילה. ערך עבור חבר קהילה יכול להיות ידע, קשרים, תמיכה ועוד. טיפ: כדי לזהות מהו הערך שהקהילה משוועת אליו – יש לבצע מיפוי צרכים.

חברי הקהילה שלנו לומדים אגבית כיצד להשתתף בקהילה – תארו לכם שחבר קהילה ביקש עזרה דרך המרחב שהקמתם, ואף אחד לא הגיב לו. או חמור מכך, תארו לעצמכם שבמקום לקבל תשובה קונקרטית, הוא קיבל הצפה של פרסומות, ספאם, והצעות לא רלוונטיות. 

 – עוד תארו לכם שחברת קהילה אחרת ראתה זאת, וכעת היא זקוקה לעזרה בעצמה. מה הסיכוי שאותה חברת קהילה תרצה לבקש גם היא עזרה בקהילה? נמוך. 

 – בתור מנהלי קהילה אתם צריכים לוודא שחברי הקהילה מקבלים מענה (מדויק) לצרכים שלהם, כי מדובר במעגל שמזין את עצמו. ככל שחברים יחוו חוויה חיובית בעצם השתתפותם בקהילה, וככל שחברי קהילה יראו שחברים אחרים חווים חוויה חיוביות, כך הם ייטו לקחת חלק פעיל בקהילה.  

זה לא אתם, זה הם – בהמשך ישיר לטיפ הקודם – אל תתבלבלו לחשוב כי עליכם להיות הגורם היחיד שמשיב, כותב, נותן ערך, ומניע את הקהילה לשיחה. ההיפך. חפשו את חברי הקהילה האקטיביים והזמינו אותם לקחת חלק בשיח. אפשר לתייג אותם במענה לשאלה שנשאלה, אפשר לשוחח איתם בפרטי ולהציע להם להציג את עצמם, אפשר להעניק להם תפקידים בקהילה ועוד!

רושם ראשוני יש פעם אחת בלבד – לתהליך ההצטרפות לקהילה יש יכולת מופלאה להגביר את המעורבות בקהילה. זהו הרושם הראשוני שחברי קהילה חווים עם הצטרפותם למרחב. ככל שהתהליך יהיו מדויק ומוצלח יותר – כך נרוויח את הקשב והעניין של חברי הקהילה! אז איך עושים זאת?

 – מומלץ להתחיל להוביל את הקהילה עם גרעין חברים מצומצם אשר יבסס את השיח ורק לאחר מכן כדאי להתחיל להפיץ את הקהילה בצורה רחבה. החברים החדשים שיצטרפו לקהילה, יכנסו לתוך מרחב קיים ותוסס, כך שיהיה להם קל יותר "לקפוץ למים" ולקחת חלק בשיח הקיים. 

 – אפשר ליצור שאלות סינון בטרם הכניסה לקהילה (בפייסבוק למשל מדובר בפיצ'ר קיים, אך אפשר ליצור זאת גם בדרכים אחרות). שאלות הסינון לא רק עוזרות לכם להבין מי מבקש להכנס לקהילה, אלא זו הזדמנות לבקש מהמתעניין/ת לעצור, לקרוא, ולהבין למי הקהילה מיועדת ומהם קודי ההתנהגות המקובלים. 

 – אפשר להוסיף ולשלוח לכל חבר קהילה חדש שמצטרף הודעה אישית בה תציגו את עצמכם ואת הקהילה, ואף תניע את החבר החדש לכדי פעולה (לפרסם פוסט היכרות, לענות על שאלון וכו'). 

 – אגב, גם שרשרת מיילים שבועית אשר נשלחת באופן אוטומטי לחבר הקהילה יכולה להוות תהליך הצטרפות נהדר.

שאלו שאלות פתוחות – אם אתם רוצים ליצור שיח בקהילה, אפשרו זאת. שאילת שאלות פתוחות תאפשר לחברי הקהילה שלכם להביע את הדעה שלהם בנושא מסוים, ולא רק ללחוץ על כפתור ה"לייק" הידוע. 

אפשרו מגוון של דרכי השתתפות – יש אנשים שנהנים לקחת חלק בדיונים בפלטפורמה דיגיטלית, ויש אנשים שנהנים להגיע לאירועים פיזית (זוכרים מה זה?). יש אנשים שאוהבים לענות בפרטי, ויש אנשים שאוהבים לקבל חשיפה. יש חברי קהילה יוזמים, ויש חברי קהילה מגיבים. ככל שתאפשרו לחברי הקהילה שלכם מנעד רחב יותר של דרכי השתתפות, כך תצליחו "לגעת" ברבים יותר.

שתולים היא לא מילה גסה – לעיתים, לא משנה מה אנחנו עושים, השיח לא מניע. לכן, במידה ויש לכם היכרות קודמת עם חברי קהילה, תמיד אפשר לבקש עזרה: לענות על שאלה של חבר קהילה אחר, לפרסם פוסט בנושא מסויים, להגיב וכו'. כמובן שחשוב לשים לב שאתם עושים זאת במשורה, ורק במקרים בהם חבר הקהילה "השתול" הינו חבר קהילה מין המניין, שיש לו עניין ורצון לסייע. 

יש לכם טיפים נוספים להגברת המעורבות?

כיתבו לנו ונוסיף את האינפוט שלכם! 

עם התפתחות תחום ניהול הקהילות, קל מאוד ללכת לאיבוד בין שלל הקהילות שנפתחות חדשות לבקרים. לכן, כדי לעשות קצת סדר בבלאגן, ריכזנו לכם את ההגדרות המקובלות לסוגי קהילות שונים, מהי המטרה של כל סוג קהילה וטיפ מנצח לניהולה.

אז שנתחיל?

קהילת מוצר: קהילה המבוססת בעיקרה על יוזרים של מוצר. בקהילות מוצר אנו רואים במשתמש של המוצר לא רק כלקוח ותו לא, אלא כחבר קהילה, בונים לו מרחב בו הוא יכול להתבטא באופן חופשי, ומייצרים דיאלוג בין חבר הקהילה למוצר, ובין חברי הקהילה עצמם. 

1. 1. מטרה/ות לשמה תוקם קהילת מוצר: להוות את הגשר בין המטרות העסקיות של החברה (המוצר) לבין הערך שניתן לתת לחברי הקהילה (במקרה הזה – משתמשי המוצר). דרך הקהילה נוכל לעודד את נאמנות הלקוחות למוצר, לקבל פידבקים לשיפורו, ליצור קהילת שגרירים אשר תפיץ את "הבשורה" הלאה, להיעזר בניסיון המשתמשים הוותיקים לפתרון אתגרים עבור משתמשים חדשים ועוד.
   2. דוגמאות: Rise up, Honeybook, Elementor, Waze, Powtoon, Joytunes, ועוד.
   3. טיפ מנצח: אין שום דרך קלה לדעת מי יהיה חבר קהילה מעורב ובעל ערך למוצר שלכם, עד שלא תחל פעילות הקהילה. שתו קפה (פיזי או דיגיטלי) וערכו שיחה פרונטלית עם כמה מהאנשים אותם אתם רואים כחברי הקהילה האידיאלית שלכם. חילקו איתם טיוטות מוצר ורעיונות, אך בעיקר הקשיבו לדעה ולביקורת שלהם.

קהילת מותג: קהילה המנוהלת מטעם מותג ופונה לקהל לקוחותיו הקיימים ו/או הפוטנציאלי על בסיס מכנה משותף מאגד.

1. 1. מטרות אפשריות לשמן תוקם קהילת מותג: גידול במכירות המותג; חדירה לפלח שוק מסוים (דרך הקמת קהילה המיועדת לאותו קהל); גידול בשביעות הרצון של קהל היעד ו/או גידול בנאמנות הלקוח למותג; היכרות עם צרכי קהל היעד דרך חשיפה לשיח שוטף ועוד.
   2. דוגמאות: Adidas Runners ,Sephora, קהילת אוהבי הקפה שגם קצת מבינים בזה.
   3. טיפ מנצח: אחד העקרונות החשובים בקהילה הוא שמירה על אותנטיות ושקיפות. מותג שמקים קהילה ומסתיר זאת ביודעין חוטא לקהילה ואם הדבר יתגלה הנזק גדול על התועלת. מידת המעורבות של המותג בקהילה תלויה במטרות אותן מעוניין המותג להשיג, אך לכל הפחות יש ליצור דיסקליימר שמשייך את המותג לקהילה. 

קהילת בוגרים: קבוצה של אנשים שהמכנה המשותף שלהם הוא שסיימו יחדיו מסלול כלשהו (למשל: אקדמי, צבאי, מקום עבודה) ויצאו כל אחד לדרך חדשה ושונה. המחבר בין חברי הקהילה הוא הקשר והזיקה למוסד, תעודה, השכלה או ניסיון משותף שצברו.

עד לשנים האחרונות, ארגוני הבוגרים היו נחלתם המרכזית של מוסדות אקדמיים, אך אימוץ תפיסות קהילתיות הובילו לכך שאנו יכולים לאתר כיום קהילות בוגרים איתנות ומעורבות גם ביחידות צבאיות שונות, קורסים ותכניות במגזר הציבורי והשלישי ואפילו אצל חברות עסקיות ציבוריות ופרטיות. 

1. 1. מטרה/ות לשמה תוקם קהילת בוגרים: חיזוק הקשר עם הבוגרים לצורך תמיכה הדדית זה בזה – הבוגרים הופכים להיות שגרירי הארגון, והארגון ממשיך לתת להם ערך כדוגמת נטוורקינג, חברויות, הזדמנויות תעסוקה, וקידום מטרות משותפות המתכתבות עם ערכי המוסד. מנגד, הבוגרים יכולים לסייע לארגון באמצעות גיוס כספים, דיוורור ערכי הארגון כלפי חוץ, גיוס והזמנת חברים חדשים לארגון ועוד. 
   2. דוגמאות: ארגוני בוגרים של אוניברסיטאות כדוגמת; הארוורד, MIT, אוניברסיטת תל אביב, המרכז הבינתחומי הרצליה, קהילות בוגרים של יח׳ צבאיות כדוגמת; חובלים, 8200, חיל האוויר, שייטת, מטכ״ל ועוד. קהילות של תכניות במגזר השלישי; ארגון הבוגרים של שגרירי רוטשילד, עתידים, ולסיום, ארגוני בוגרים של פירמות רו״ח ועו״ד כדוגמת KPMG, פישר בכר חן וול אוריון ושות׳.
   3. טיפ מנצח: הטעות הנפוצה בקרב קהילות בוגרים היא המחשבה כי עצם השתייכות חברי הקהילה לאותו ארגון בעבר, היא הגורם המחבר ביניהם שיכול להניע את הקהילה ולהשיג את מטרותיה. אף על פי כן, הנוסחה להצלחה בקהילת בוגרים היא היכרות עומק של המוסד עם חברי הקהילה. ככל שמובילי הקהילה ישימו דגש על החיבורים, ההזדמנויות וההיכרויות בין החברים בקהילה כך יכולתם להשיג מטרות שונות ולההנעה לפעולה של החברים בה תגדל.

קהילה גיאוגרפית: קבוצת אנשים הגרה בשכונה, עיר או ישוב וחולקת מכנה משותף של שכנות ויחסי גומלין. הצרכים, ההתמודדויות והמשאבים המשותפים המשפיעים על חיי היומיום של התושבים ועל איכות חייהם.

1. 1. מטרה/ות לשמה תוקם קהילה גיאוגרפית: חיזוק החוסן הקהילתי ביישוב, העלאת רמת איכות החיים, תנועה אל עבר מטרות משותפות ועוד.
   2. דוגמאות: קהילות השוות ברחבי הארץ, השכנים של בן גוריון, סגול גלקסיה, הרשת באר שבע ועוד.
   3. טיפ מנצח: בקהילה גיאוגרפית חשוב לחזק את מימד הבחירה, להזמין אנשים להשתתף, להקשיב ולאפשר במקום לרתום, להניע ולגייס. הטרמינולוגיה מעצבת את פני הקהילה.

קהילה חברתית: קהילה המוקמת ע"י יחיד ומאגדת אינדיבידואליים על בסיס מכנה משותף.

1. 1. מטרה/ות לשמה תוקם קהילה חברתית: בסיס לשיתוף חוויות; הפגת תחושת בדידות; יצירת כוח משמעותי להובלת שינוי (חברתי/ תפיסתי). לעיתים הקהילה החברתית תהיה גם מבוססת על מודל כלכלי המניב רווחים למוביל הקהילה. 
   2. דוגמאות: סופרגירלז זה אופי, אפס הפרדה, אבא פגום, מאמצחיק
   3. טיפ מנצח: מכיוון שתחום הקהילות כה פורח, שניה לפני שפועלים להקמת קהילה חברתית, עצרו. האם המרחב שאתם רוצים להקים קיים כבר? מה הבידול שאתם מציעים לחברי הקהילה? מדוע שהם יבחרו לקחת חלק בקהילה שלכם ולא באחת הקהילות הקיימות? ככל שהערך והבידול שתציעו יהיה גבוה יותר, כך הסיכוי שהקהילה תפרח גדל בהתאם. 

קהילת צרכנות: קהילה שמנגישה לחבריה הזדמנויות רכישה בלעדיות בנושאי תוכן של הקהילה (מוצרים ושירותים). המודל העסקי המקובל בקהילות צרכנות הוא מודל האפיליאציה (עמלות ממכירות) לצד קבוצות רכישה ופרסום של מותגים וחברות בנושאי וערכי הקהילה.

1. 1. מטרה/ות לשמה תוקם: תיעול הכח המספרי להזדמנויות צרכניות (הטבות, הנחות, שוברים וקופונים) עבור החברים, הצעות שאינן נגישות לצרכן הבודד; חינוך שוק לצרכנות נבונה; ערך מוסף לחברי קהילה קיימת בדמות של הטבות צרכניות.
   2. דוגמאות: רעות תקני לי, מאמאגורו, ליז קופוני, מוטקה, איגוד זוכי מחיר למשתכן.
   3. טיפ מנצח: כבדו את חברי הקהילה שלכם ומצאו עבורם את הדיל וההנחות הטובות והשוות ביותר. כמו כן, בפרסום ובקידום מוצרים שונים חשוב לשמור על שקיפות, אותנטיות ואמינות גבוהה מול חברי הקהילה. אל תקדמו מוצר שלא הייתם רוכשים בעצמכם או לקרובים שלכם.  

קהילת שגרירים: מציאת מנהיגים מקרב קהל היעד אשר מדווררים את מסרי הגוף המוביל.

1. 1. מטרה/ות לשמה תוקם קהילת שגרירים: מסייעת בהרחבת החשיפה האורגנית של הגוף המוביל דרך השגרירים ומסייעת בקידום המסרים ו/או המטרות של אותו גוף.
   2. דוגמאות:הקפטנים של Adidas runners, אלביט.
   3. טיפ מנצח: אל תתייחסו אל התוכנית כאל תוכנית שותפים. אל תספקו לשגרירים שלכם תמריצים בדמות הרשמות חדשות או יצירת לידים כדי שלא יאבדו לחלוטין את חופש הפעולה המספק להם את האמינות לה אתם זקוקים. כל פעולה שלהם צריכה להתבסס על האופן המיטבי בו ניתן להצמיח את המותג שלכם ואת התדמית המקומית שלו, ולא על הנעה להרשמה נוספת של משתמש אחד או שניים. הלקוחות החדשים ינהרו אליכם ברגע שהשגריר שלכם יזכה באמונם.

קהילה פנים ארגונית: קהילה המוקמת ע"י ארגון למען העובדים שלו. קהילות פנים ארגוניות מתחלקות למספר תתי סוגים כגון 

• קהילת למידה (קהילה המלווה תהליכי למידה בארגון ומטרתה להטמיע את החומר הנלמד, ליצור המשכיות לתהליך הלמידה, ולאפשר לחברים בה ליישם את החומר הנלמד); 
• קהילת ידע (קהילה המאגדת את כל אנשי המקצוע בארגון העוסקים בתחום, שירות, טכנולוגיה מסויימת ומשתפים זה את זו בידע ובשאלות המקצועיות שלהם); 
• קהילה חברתית (קהילה המבוססת על סממן מזהה ושאינו מקצועי, כגון השתייכות אתנית, מגדר, תחביב משותף);
• קהילת שגרירים (קהילת עובדים המשגררים את מסרי הארגון לגבי התפתחות המוצר, גיוס עובדים, חיי העובד בחברה וכו').

1. 1. מטרה/ות לשמן תוקם הקהילה קהילה פנים ארגונית: כפי שניתן לראות, המטרות משתנות לפי סוג תת הקהילה שתוקם.
   2. דוגמאות: בנק ישראל, KPMG, מיקרוסופט
   3. טיפ מנצח: בתור עובדים, אנו נדרשים לבצע את המשימות המוטלות עלינו ושבגינן אנו מקבלים תשלום. השתתפות בקהילה, על אף שזו קהילה פנים ארגונית, צריכה להעניק לחברי הקהילה ערך אמיתי כדי שהשתתפותם בה תנבע מרצון אמיתי. 

יש עוד סוגים רבים של קהילות, הגדרות וטיפים, אך קצרה היריעה מלהכיל

מקווים שהצלחנו לעשות לכם סדר בים הקהילות.

תרצו להוסיף הגדרה לסוג קהילה אחר? כתבו לנו ונעדכן את הבלוג. 

בתקופה בה ריחוק חברתי ובידוד נכפה על העולם כולו, רבים הבינו את החשיבות הבסיסית שב"ביחד". הרשתות החברתיות היוו מרחב המאפשר לאנשים ממקומות שונים להתחבר, לשוחח, ולעזור זה לזו – על אף העדר היכולת להתקהל. 

אז מה כל זה אומר על השוק עצמו? על מקצוע ניהול הקהילה ועל עתיד התחום?

זו השנה השניה ש-Community Forward, ארגון מנהלי הקהילות של ישראל, עורכות סקר ענק כדי לאתר את המגמות והתנודות שחלו בשוק ניהול הקהילות בשנה החולפת, והתוצאות – לא פחות ממפתיעות.

בעוד שבשנת 2019 40% מהמשיבים לסקר עסקו בתחום זה בהתנדבות מלאה ורק כ-60% התפרנסו מניהול קהילה כשכירים או כעצמאיים, בשנת 2020 כ-73% מהמשיבים ענו שהם מרוויחים מניהול הקהילה בין אם כשכירים במשרה מלאה, חלקית, יועצים, או עצמאיים. 

יתרה מכך, 54% אשר מנהלים את הקהילה שלהם דרך קבוצה בפייסבוק השיבו כי הם מתפרנסים מעצם ניהול הקהילה – או כשכירים או כעצמאיים. 

גידול העוסקים בתחום ניהול הקהילה בשכר מצביע על שתי מגמות עיקריות: 

1. יצירתן של משרות חדשות בתחום לאור ההתעוררות השוק העסקי שחותר ליצירת מערכת יחסים אותנטית וחזקה עם קהל היעד שלהם.
2. תהליכי מוניטיזציה שעוברות קהילות אשר החלו כהתאגדות חברתית של אנשים בעלי מאפיין משותף ועם הזמן מנהלי הקהילות פיתחו לאותן קהילות מודל כלכלי אשר יניב להם הכנסה.

רות עדן, מנכ"לית Community Forward ושותפה מייסדת אומרת: "כשהקורונה הגיעה לישראל נאלצנו לבטל תכניות רבות והיינו בטוחות שנחווה עצירה מוחלטת בפעילות שלנו. לא עבר חודש, ופתאום ראינו גידול ענק בכמות הפניות אל החברה. בראש ובראשונה פנו אלינו ארגונים וחברות ענק אשר בעקבות המצב ביקשו ליצור אסטרטגיה להקמת קהילה פנים ארגונית או קהילה שיווקיות להעצמת הקשר עם עובדי החברה או לקוחותיה. מעבר לכך, גם אנשים פרטיים רבים פנו אלינו לקבלת הכשרה כמנהלי קהילה לאחר שזיהו את הפוטנציאל הגלום בשוק".

אנו עדים למגמה זהה גם בעולם, חברות גלובליות רבות מקימות קהילות מותג ומוצר, ארגונים רבים מקימים ומעלים הילוך בהקמת קהילות פנים ארגוניות וכן ארגון מנהלי הקהילות הבינלאומי CMX ערך השנה את הכנס השנתי שלו באופן וירטואלי והשתתפו בו אלפי מנהלי קהילות מרחבי העולם.

ומה לגבי התגמול למנהלי קהילות?

במסגרת שיאני השכר, אנו רואים את קהילות המוצר כמובילות בראש כאשר כ-36% ממנהלי הקהילות מרוויחים בין 15,000-20,000 ש"ח לחודש.

בקהילות בוגרים לעומת זאת, רוב העוסקים במלאכה עושים זאת בהתנדבות.

פרילנסרים מרוויחים בממוצע בין 10,000-15,000 ש"ח לחודש (כ-40%). 

קצת על הפלטפורמות לניהול קהילה

באשר לפלטפורמות לניהול קהילה, פייסבוק עדיין מובילה בראש ואחריה באה הוואטסאפ.

חן הרשקוביץ-אוחיון, שותפה מייסדת בארגון מנהלי הקהילות של ישראל, מציינת: "לתפיסת Community Forward, פלטפורמה לניהול קהילה חייבת לאפשר דיאלוג ודו שיח בין חברי הקהילה – דבר אשר הוביל גם לפיתוח פיצ'רים רבים המסייעים לנהל את הקהילה בצורה טובה דרך פייסבוק". 

מהם סוגי הקהילות הפופולריות ביותר?

המספרים מדברים בשם עצמם אבל חשוב לציין כי בהשוואה לסקר של שנה שעברה מדובר בזינוק אדיר בסקטורים של קהילות מקצועיות, קהילות מותג וקהילות פנים ארגוניות והמגמה הזו רק בתחילת דרכה.

קצת על ניהול קהילה והאקדמיה

בעוד ששנה שעברה ראינו חלוקה שווה של מנהלי קהילות בעלי תארים לאלו ללא תארים, השנה אנו רואים כי 44% מהמנק"לים המשיבים לכנס הינם בעלי תואר ראשון, 28% בעלי תואר שני, ורק 7% ללא תואר אקדמי כלל, ו-7% נוספים בעלי תעודה מקצועית בלבד. 

לצד זאת, מוסדות אקדמיים רבים בארץ החלו לשלב בבתי הספר למנהל עסקים, יזמות ושיווק את תחום ניהול הקהילות כחלק ממערך הלימודים.

ולסיכום:

מהסקר גילינו שתפקידם של מנהלי קהילות אחראיים חולש על מגוון רחב ביותר של נושאים כמו יצירת מפגשי אוף ליין / זום, בניית גאנט תוכן, יצירת אסטרטגיה לניהול קהילה, יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים, ניטור שיח באון ליין ומדידת השפעת הקהילה על הצלחת הקהילה על הארגון. 

אין ספק כי אנו רואים התפתחות אדירה בתחום ניהול הקהילות כאשר גופי ענק מקימים קהילות לרבות צה"ל, מוסדות אקדמיים, מוסדות ממשלתיים, בנקים וגם חברות מסחריות מהגדולות במשק.

השאלה היחידה שנותרה כעת היא מי החברה הבאה שתצטרף לטרנד (שכבר כאן כדי להשאר!) ומי ינהל עבורה את הקהילה?  

גרפיקה: ג'רי וינוקור ליבליין 

הקורונה עושה שמות בנשמות, פוגעת בנפשות של רבים מאיתנו ומביאה אנשים לתחנת קצה של שבר נפשי ואובדנות. 

כן, אובדנות. אובדנות חוצת מגזרים, גילאים והבדלים דמוגרפיים. 

לכן, חשוב שמנהלי ומובילי קהילות ילמדו לזהות מצוקה ואת הנקודה בה צריכה להידלק נורה אדומה. 

מה אומרים המספרים? 

• בישראל מתאבדים בכל שנה למעלה מ – 500 בני אדם. 
• למעלה מ – 10,000 ניסיונות התאבדות מתבצעים בכל שנה. 
• כל יומיים, 3 אנשים מתים כתוצאה ממעשה אובדני. 
• בעולם, כמיליון בני אדם מתאבדים. כל 40 שניות. בזמן שתסיימו את קריאת הבלוג הזה מישהו בעולם ימות כתוצאה מהתאבדות. 

הקורונה השאירה אנשים להתמודד עם הנזקים שנגרמו לבית, למערכות יחסים, לעסק, לגוף.
עם הבדידות, משברים נפשיים נולדים או מוחרפים וכתוצאה מכך עולים שיעורי ההתאבדויות. 

מהי הדינמיקה של התאבדות? 

התאבדות היא סיום חיים של אדם שלא היה יכול יותר להכיל את הסבל הנפשי שלו. התאבדות היא אירוע רב נפגעים שמתרחב לעוד כ- 20 בני משפחה וחברים אשר נותרים מאחור. 

אחד הפוסטים שטילטלו את הרשת לאחרונה הוא הפוסט של אופיר ענבר.
אופיר מת מוות אובדני לאחר שפירסם את הפוסט המצורף וסיפר שנפש בודדה לא נשארת בריאה לעד. 

הפוסט שלו עורר את ההבנה שלנו לגבי האחריות שיש לנו כמנהלי קהילות.

לפני שנצלול לכלי הזיהוי והמניעה בקהילה, בואו נפריך 3 מיתוסים:

1. התאבדויות אינן ניתנות למניעה :מחקר מלמד באופן חד משמעי שרוב ההתאבדויות ניתנות למניעה. הלך הרוח האובדני מאופיין באמביוולנטיות בין החיים למוות. האדם שנמצא בגל אובדני לא רוצה למות, אבל הוא לא יכול להמשיך לחיות עם הסבל הנפשי.
2. אסור לדבר על התאבדויות כי זה יוצר תגובת שרשרת ומעודד התאבדויות נוספות. שיח ישיר על אובדנות מונע התאבדויות, אך יש לעשות זאת באופן נכון. יש להימנע ממתן מידע לגבי אופן ההתאבדות כדי לא ליצור חוויה של האדרת המת על מנת להימנע מאפקט מדרבן. לעומת זאת, בשגרה, פעולות הסברה ושיח על התחום מרחיבים את הידע ועוזרים במניעת התאבדויות. שיח ישיר עם אדם אובדני שנמצא במצוקה הוא קריטי להצלת חייו. כשאדם אובדני נמצא בתוך עצמו, עם המחשבות האובדניות שלו, הוא בודד וחנוק. דווקא היכולת לנהל דיאלוג נושם סביב משאלת המוות שלו – מפיג בדידות, מוריד חלק מהעול ובעיקר נותן תחושת שייכות. זה מציל חיים.
3. רק איש מקצוע יכול לעזור לאדם אובדני.  כל אחד יכול לקחת חלק בהצלת חיים. החום האנושי, האמפתיה וההקשבה – הם משאבים אינסופיים שעומדים לרשותנו ברגע שזיהינו אדם במצוקה. יתרה מכך – אם אותו אדם נמצא במסגרת טיפולית, יש חשיבות עצומה לעטיפה של הקהילה אותו. מחקרים מראים כי היכולת הפשוטה להיות עם אדם, לחבק, לישון לידו בלילה, להקשיב באמפתיה עמוקה תוך הושטת יד חמה למעטה הבדידות – היא מצילה חיים, ואת זה כל אחד מאיתנו יכול לעשות.

כיצד מזהים בדידות ואובדנות אצל חברי קהילה?

השלב הראשון הוא שלב ההערכה של הסיכון.

איך לזהות שאדם מהקהילה שלנו נמצא בסיכון או חשד לסיכון אובדני?

1. שינוי ושייכות – שינויים המשפיעים על מידת השייכות שלנו יכולים להעלות את הסיכון האובדני.
   שינויים בחיים המקצועיים כמו – שינוי ארגוני, הורדה בדרגה, חל"ת, פיטורין, החלפת הנהלה בחברה או שינויים בחיים האישיים כמו – משבר גיל, יציאה מהארון, יציאה בשאלה, פרידה, גירושין, מעבר דירה, שינוי ביה"ס. כל מעבר שאדם חווה ומערער את תחושת הביטחון והשייכות לקהילה, למקום למשפחה.
2. ייאוש – אנשים יכולים להתבטא אחרת במרחבים דיגיטליים. לפעמים המרחב מעניק לנו חופש, לגלות יותר ממה שהיינו מספרים לאדם קרוב.  כאן, ננסה לאתר את הרגש שעולה מהשיתופים של אותו אדם בקהילה. האם האדם שאנו דואגים לו מבטא ייאוש ביחס לבעיה שהוא מתמודד איתה? אחד המאפיינים הבולטים של עלייה בסיכון אובדני היא אובדן הגישה לתקווה. האדם בסיכון יכול לבטא ייאוש ביטויים שליליים על החיים, "אין לי כוח יותר", "החיים האלה לא שווים", "אין לי בשביל מה לחיות"  ועד לביטויים ישירים – אני הולך להתאבד. אדם בסיכון לא רואה אפשרות לפתרון בעיותיו. מאפיין נוסף של האדם בסיכון הוא חשיבה דיכוטומית והתבטאות דיכוטומית של הכול או כלום, שחור לבן.
3. בדידות וניכור – האם האדם מתרחק ומתכנס? אצל אנשים בסיכון אובדני נוכל להבחין בהתכנסות שקטה לתוך עולמם וכאבם הנפשי, הידרדרות בקשרים חברתיים, מין תהליך הדרגתי של ניתוק מהעולם. אט אט האדם בסיכון מנתק את עצמו מהעולם, הוא חש בדידות בתוך הסבל הנפשי שלו, הוא חי בין כלא פנימי שבו אף אחד לא מורשה להכנס ובסופו של דבר, היחלשות כוחות הנפש מובילה להתאבדות. איך זה יתבטא בקהילה? תבחינו שאדם בקהילה "נעלם", משנה את מידת הנוכחות שלו בקהילה, הופך מפעיל מאוד ללא פעיל. בנוסף, יכול להיות שתוכלו לזהות גם בכתיבה שלו, במילים עצמן – בפוסט שהוא משתף על החוויות והבעיות איתן הוא מתמודד, בתגובות שלו לשיתופים של אחרים.

בין השורות יש לשים לב ולזהות את 3 המרכיבים – 

שייכות, ייאוש, בדידות. 

אלו נורות האזהרה הבסיסיות. 

מהם כלי המניעה שעומדים לרשותנו?

1. הסכמה והתחייבות  – להסכים ולהתחייב כמנהל קהילה לפעול למניעת אובדנות בקהילה. להעביר מסר לחברי הקהילה – אנחנו יחד מונעים את המקרה הבא. אפשר לפנות אלי בכל דבר וגם עם הקשיים הכי חמורים שלכם.
2. שיח ישיר – אם יש חשש – לפנות באופן ישיר לאדם ולשאול.
   "מה שלומך? שמתי לב שקצת נעלמת לנו לאחרונה, מה קורה בחייך?" להקשיב הקשבה מלאה, לשלב שיחת טלפון או מפגש פיזי. אם יש עדות לייאוש או איתותים אובדניים – "האם יש לך מחשבות אובדניות? האם יש לך תוכניות? האם יש סכנה לחייך?" שיח ישיר מציל חיים והוכח מחקרית כמפחית התאבדויות באופן ניכר. בתוך השיח הישיר אנחנו מביאים אמפתיה קיצונית ואפס שיפוטיות למשאלת המוות.
3. אמפתיה – "במהותה היא היכולת להבין את חווית הכאב של האדם במצוקה, את כאבו כפי שהוא חווה אותו" (י. אורבך). מטרת ההקשבה האמפתית היא לייצר מרחב לפורקן רגשי ולהקל על העומס והכאב. אנחנו לא באים לפתור, להציע, לנאום, אנחנו באים להקשיב באמפתיה. הקשבה אמפתית באופן אותנטי יוצרת חיבור עמוק, מפיגה ולו לרגע את סערת הנפש, ואת הבדידות. לשדר לאדם האובדני – אני לא נבהל או נרתע ממשאלת המוות שלך ואני נשאר איתך כאן באמפתיה והקשבה – יכול להציל חיים.

נכתב ע"י: כותבת הפוסט
גל עמנואל
מייסדת תנועת מש״ה

אם תרצו להעמיק את ההבנה בנושא ולהרחיב את מעגלי ההשפעה בקהילה שלך זה הזמן להצטרף לפעילות של תנועת מש"ה. 

תנועת מש"ה – התנועה לאמפתיה וחום אנושי עוסקת במניעת התאבדויות באמצעות הקהילה.
את התנועה ייסדתי לזכרו של אחי, מושיק אורי נסים ז"ל.
אני התעוררתי אחרי ששילמתי מחיר אישי כבד. 

אחת המטרות המרכזיות שלנו ב-Community Forward היא לפעול ליצירת סטנדרטיזציה בתחום ניהול הקהילות. מטרה "מפוצצת" מאוד, שממנה ניתן לגזור מטרות משנה ודרכי פעולה רבות ומגוונות. אחת מהדרכים הללו היא הקניית כלים וידע למנהלי קהילות "בשטח", כדי שמי שיחליט לקחת על עצמו את משימת הובלת וניהול הקהילה יהיה מצויד בכל הכלים והידע הדרושים ליצירת מרחב קהילתי המספק ערך מוסף לחבריו. 

וכך, דקה לפני שהקורונה סגרה את כולנו בבתים, זכינו ללוות קבוצה של צעירים, מלח הארץ, משתתפי תכנית "שגרירי רוטשילד" ו"קו הזינוק" לסדנת עומק בניהול קהילה. הסדנה כללה 4 מפגשים (4 שעות כל מפגש) במהלכם למדו המשתתפים כיצד ליצור אסטרטגיה לניהול קהילה, התנסו בפועל, ואף הציגו את התוצרים שלהם לקבלת פידבק והמשך עשייה.

בתום הסדנה, "נולדו" לעולם 18 קהילות חדשות, והנה סיפורי ההצלחה וההשראה שלהם: