כצעד ראשון, שמנו לעצמנו מטרה לייצר ביחד את אמנת מנהלי ומנהלות הקהילה. אמנה שתגדיר את מערכת היחסים של מנק"לים בישראל, הגדרת התפקיד שלנו, ובכלליות תיצור תיאום ציפיות פנימי וחיצוני לגבי מיהו מנהל קהילה? מטרת האמנה הינה יצירת הגדרה רחבה של המונח "קהילה", הגדרת התפקיד של מנהל/ת הקהילה ומה הוא טומן בחובו, מארג הקשרים שבין מנהלי ומנהלות קהילה, וכן התפקיד של מנהלי/ות קהילה ביצירת מרחב בטוח.

את התהליך הזה הובלנו בצורה קהילתית, יחד עם מנהלי הקהילות בשטח המובילים יום יום קהילות בארץ ובעולם, כדי ליצור הסכמה רוחבית ככל הניתן שיחד תעצב את התפקיד המתפתח הזה.

האמנה נבנתה ב-4 שלבים:

1. במשך שבוע שלם הצפנו בקהילה הדיגיטלית של הארגון (קבוצת הפייסבק) שאלות לדיון אשר יהוו את הבסיס לכתיבת האמנה. מטרת השיח הדיגיטלי היתה לתת מקום ולהנכיח את קולם של חברי הקהילה, גם אם הם לא יכולים לקחת חלק פיזית בכתיבת האמנה. כל חבר וחברת קהילה הוזמנו להוסיף את מחשבותיהם, רעיונותיהם, והגיגיהם בכל הנוגע לנושאים השונים.
2. לאחר מכן, קיימנו מפגש שולחנות עגולים שנערך במשרדי פייסבוק ישראל, בנוכחות עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. כ-60 מנהלי קהילות התחלקו בין 4 שולחנות ויחד ניסחו את ה"אני מאמין" שלהם בנוגע לאותה סוגיה. המשתתפים אף החליפו שולחנות כך שכל משתתף יכל להשפיע, באופן ישיר, על לפחות שתי סוגיות מתוך האמנה.
3. את החומר הגולמי שנוצר במפגש הזה, ערכנו לכדי מסמך מסכם, אותו הצגנו בקהילה הדיגיטלית של הארגון (קבוצת הפייסבוק). המסמך היה פתוח להערות, כך שכל חבר קהילה, בין שהשתתף במפגש ובין שלאו, יכל ויכלה להשפיע באופן ישיר על המסמך הסופי.
4. לאחר קבלת ההערות של המשתתפים, יצרנו מסמך סופי, אותו הצגנו לחתימת חברי הקהילה ואימוצה באופן רשמי.

הרי האמנה הרשמית של Community Forward לפניכם.  

* האמנה מנוסחת בלשון זכר אך פונה לשני המינים.

מהי קהילה?

קהילה היא קבוצה של אנשים המקיימים ביניהם סוג של שותפות, חולקים עניין משותף ומקיימים ביניהם אינטראקציה היוצרת מרחב משותף ובו תחושת שייכות.

לחברים ולחברות בקהילה יש לרוב מטרות משותפות.

קהילה מתקיימת במרחב פיזי (אוף-ליין) ו/או דיגיטלי (און-ליין) ומרחבים אלו מהווים תשתית לשיח.

בכל קהילה יש בעלי ובעלות תפקידים המאפשרים לה להתנהל הלכה למעשה.

חשוב לציין כי קיימים סוגים שונים ומגוונים של קהילות: קהילה גיאוגרפית, קהילה סביב עניין משותף, קהילה מקצועית, קהילה ערכית, מגדרית, פוליטית ועוד.

קהילות מעוררות, מעודדות ויוצרות תחושות של:

• שייכות – על בסיס חוויה משותפת, תכונות אופי, תחום עניין, צורך משותף, גורל משותף וכדומה.
• ביטחון – על בסיס מרחב בטוח.
• משמעות.
• אכפתיות וסולידריות. 
• "גאוות יחידה"
• גיוון דעות ופלורליזם – הכלה והקשבה הדדית, עידוד של דיון פורה וריבוי דעות.
• ערך מוסף למובילי הקהילה ולחברי הקהילה גם יחד – תוכן, אירועים, גיבוש, הכשרות, מידע, תמיכה – בהתאם לכל קהילה ומטרותיה.

תפקיד מנהל/ת הקהילה

סעיף זה מתעלה מעל מגוון סוגי הקהילות ומונה סעיפים כלליים, הרלוונטיים לכל קהילה, בין אם היא קהילה פיזית או וירטואלית, קהילת נושא, מוצר או חברה.

עם הקמת הקהילה תבחר הפלטפורמה המתאימה למטרות הקהילה ולקהל היעד אליו היא פונה (תיתכן יותר מפלטפורמה אחת).

אין הכרח כי מנהל/ת הקהילה יהיה או תהיה מייסד/ת הקהילה, וזו תהא שותפה בקביעת חזון, מטרות, ערכי ואופי הקהילה.

מנהל/ת הקהילה אחראי/ת על שמירת מרחב בטוח עבור חברי וחברות הקהילה, זאת בכדי לאפשר ביטוי של מגוון דעות (גם אם הן מנוגדות לאלו של מנהל/ת הקהילה).

מנהל/ת הקהילה מתנהל/ת מתוך מתן דוגמה אישית בהתוויית תרבות השיח ומתוך שאיפה לאפשר לכלל חברי וחברות הקהילה לחוש בנוח להביע את דעותיהם ואף לחוש שייכות וגאווה.

גמישות וקשב לרוח הקהילה ולצרכיה נדרשים ממנהל/ת קהילה.

על מנהל/ת קהילה לזכור שהקהילה שייכת לכלל חבריה ולקחת בחשבון שעשויים להידרש שינויים תוך כדי התפתחות הקהילה ובהתאם למטרותיה, כולל האצלת סמכויות: גיוס מתנדבי פעילות ו/או מנהל/ת שותף/ה בניהול והובלת הקהילה.

תפקיד נוסף וחשוב הינו יצירת ערך עבור חברי וחברות הקהילה. תפקיד זה כולל הנגשת ידע בנושאי הקהילה לחברי וחברות הקהילה. בנוסף, תפקיד מנהלת הקהילה יכול לכלול גם ערך חברתי על ידי מפגשים פיזיים והרחבת הרשת החברתית של חברות הקהילה. על מנהל/ת הקהילה להנגיש את הקהילה לקהל היעד הרלוונטי ולעודד אינטראקציה פעילה של חברות הקהילה עם תכני הקהילה וזאת במטרה לשמר את חברות הקהילה השונות ולייצר עבורן ערך.

תפקיד מנהלת קהילה ביצירת מרחב בטוח בקהילה

האמור מתייחס למרחב קהילתי שמתקיים הן במרחב הוירטואלי והן במרחב פיזי:

• על מנהל/ת הקהילה להוות דוגמה אישית ולשמור על שיח מרחב מכבד שבו אין מקום לאלימות מילולית או אמירות פוגענית.
• על מנהל/ת הקהילה לפעול בשקיפות ליצירת קווים מנחים או כללים ולערוך תיאום ציפיות בין מנהלי ומנהלות הקהילה לחברותיה באשר להגדרת המרחב הבטוח.
• במידה וקיים תקנון לארגון/קבוצה
• על מנהל/ת הקהילה לפעול על מנת ליישם אותו במרחב הוירטואלי.
• על מנהל/ת קהילה להיות גורם מאפשר ככל הניתן, במסגרת שמירה על חוקי הקהילה ומטרותיה וזאת כדי לתת מקום למגוון דעות.
• על מנהל/ת הקהילה לפעול בשקיפות כלפי הקהילה כדי לעורר מרחב בטוח ושוויוני.
• על מנהל/ת הקהילה להיות עקבי בפעולות הניהול שלו, תוך כדי דוגמה אישית והקפדה עצמית.
• על מנהל/ת הקהילה לשאוף להגן על חברי וחברות הקהילה כך שאלו יוכלו לחוש בה ביטחון.
• על מנהל הקהילה לבחור את הדרך המתאימה ביותר לרוח הקהילה לניהול מחלוקות, בין אם במתן כלים או בהתערבות על מנת לצור מרחב בטוח.
• על מנהל/ת הקהילה לשאוף להכללה של כלל המגזרים בחברה הישראלית.

מערכת יחסים אתית בין מנהלות קהילה: מה מותר ומה אסור?

שיימינג: להימנע מביוש

מומלץ להוסיף התייחסות כחלק מחוקי הקבוצה – לא לבצע שיימינג על קבוצות אחרות.

תפקיד מנהלת קהילה לעצור מקרה שכזה.

העתקה מקבוצות אחרות (במידה והקהילה מתקיימת במרחב וירטואלי)

על מנהלת הקהילה לבדוק אם מותר להשתמש בחומרים.

במידה וכן – לתת קרדיט או לנהל על זה שיח עם מנהל/ת הקבוצה.

אין להוציא מידע החוצה ויש למחוק הודעות שהועלו בקבוצה ועברו על הסודיות של קבוצה אחרת.

הפצת הקהילה שלך בקהילה אחרת

עלינו לכבד את כללי הבית ולהוות דוגמא. ניתן לעשות זאת רק בתיאום עם מנהל/ת הקהילה.

לעודד אי תחרות ומניעה משיווק של הקהילה שלך בקהילות אחרות, אלא אם הדבר מתואם ומקובל על מנהלי הקהילה משני הצדדים.

שאלי תחילה (Ask first)- יצירת תקשורת ישירה בין מנהלות קהילה, לפני פעילות כזו או אחרת.

קידום שיתופי פעולה על בין קהילות

עלינו, כמנהלי ומנהלות קהילה:

• לעודד שיתופים ושיח
• לצור ערך מוסף על ידי שיתוף פעולה בין קהילות
• לקדם שיח חיובי
• לקדם פתיחות מחשבתית
• לעודד שיתופי ידע 
• לצור מרחב לפרסום קהילות ותתי קהילות נוספות
• למפות ולהנגיש מידע קיים
• לשאוף לחבר בין קהילות

הפוסט אמנת מנהלי הקהילות של ישראל הופיע לראשונה ב-Community Forward.

איך אפשר להגדיר "פייק ניוז"?

"פייק ניוז" הוא זן של דיסאינפורמציה: מידע שגוי שמופץ בכוונה כדי לגרום לשינוי תודעתי, חוסר אמון ציבורי, רווח כלכלי או אפילו קבלת תשומת לב ועניין מצד המפיצים. חשוב לא לבלבל בין דיסאינפורמציה – מידע שהוא לא נכון ושקרי שמופץ בכוונת זדון, לבין פרשנות שונה ודעות שונות למידע מסוים. לעתים הקו בין השניים דק מאוד וקשה לעשות את האבחנה. בשנים האחרונות חלה עלייה בכמות ואיכות הדיסאינפורמציה בשל התפתחות הטכנולוגיה והפופולריות של הרשתות החברתיות שמעודדות צריכת תוכן. המונח "פייק ניוז" הומצא על פוליטיקאים כדי לפסול דעות של יריבים או אמצעי תקשורת והפך עם הזמן לשגור ומילה נרדפת למידע שקרי.

למה אנחנו רואים המון "פייק ניוז" בקהילות מאז תחילת המשבר ולמה זה מסוכן?

בעתות משבר ואי וודאות כפי שאנחנו חווים עכשיו, אנחנו נוטים לחפש כל פיסת מידע שיכולה לסייע לנו או למצוא תקווה וביטחון, או לצרוך ידיעות סנסציוניות המעוררות רגשות עזים. מצבים כאלו מהווים קרקע פורייה לכותבי הפייק ניוז, שמודעים לרגישות האנושית ומנצלים את העיתוי להפיץ כמויות גדולות של פוסטים, סרטונים ואפילו קטעי אודיו מזויפים. מכיוון שאנו רוצים להבין כמה שיותר על המתרחש ולמצוא פתרונות שיקלו על החרדה ואי הוודאות, שיקול הדעת שלנו נפגע ואנחנו עלולים להאמין לידיעות שקריות או לשמועות. במגפה שאנו חווים עכשיו, האחריות ההדדית הינה קריטית להתמודדות עם ההתפשטות הנגיף. אלו שלא נשמעים להוראות משרד הבריאות יכולים לפגוע בעצמם או באחרים, לכן, מניעת ההפצה של ידיעות שקריות – "פייק ניוז" הינה חשובה לא פחות מהמאבק בהתפשטות הנגיף עצמו.

אז מה עושים?

בדומה לנגיף הקורונה, גם ל"פייק ניוז" אין חיסון וקיים רק טיפול מוגבל. היכולת שלנו להחליט מה "אמיתי" ומה "שקרי" מאותגרת על ידי הטיות קוגניטיביות והנטייה שלנו לאשש אמונות הטמועות בנו. אמצעי ההתמודדות היעיל ביותר שיש לנו הוא לאמן את עצמנו כמנקלי"ם ומנקליו"ת ואת חברי וחברות הקהילה לחשיבה ביקורתית והתנהגות אחראית.

מדריך מקוצר להתמודדות עם "פייק ניוז" בקהילה:

1. מניעה: לכתוב בחוקים (אולי גם בשאלון הקבלה לקהילה) שקיים איסור מוחלט על הפצת פייק ניוז, העברת מידע לא אמין ושקרי ושמדובר בעבירה פלילית. מומלץ גם לכתוב הודעה מיוחדת עקב המצב ולהסביר מדוע אנחנו נמשכים לפייק ניוז ומה הסכנות. המודעות לפגיעות ולסכנות של הפייק ניוז יכולה לייצר מעיין חיסון ראשוני, שיגרום לחברי הקהילה לחשוב פעמיים לפני שיתוף של פוסט מפוקפק.
2. זיהוי ואבחון: פוסטים שקריים בדרך כלל נועדו לעורר רגשות חזקים ולעתים נראה גם כאילו נכתבו על ידי אדם או מוסד סמכותי כדי לבסס אמינות. ברגע שנראה פוסט חשוד, נשאל ונחקור את המשתפ/ת: מי כתב את הפוסט? מדוע שיתפת? מה המקור של הפוסט? מה יכול להיות האינטרס של המשתף ושל הכותב? האם יש מטרה מסחרית או פוליטית? האם יש אג'נדה שהפוסט מנסה לקדם? האם ישנו מוסד/אדם שהפוסט מכוון לפגוע בו ולקדם אחר? האם יש סימנים טכניים מחשידים כמו טעויות כתיב, שמות מוזרים, תמונה מטושטשת או סימן "העברה" (Forward) עיתוי – האם העיתוי מקרי או קשור לידיעה שפורסמה בחדשות בזמן האחרון? האם העיתוי קשור לאירוע שמתרחש באותו הזמן?
3. החלטה – מאשרים או מוחקים

אחד האמצעים היעילים שאפשר לעשות לבדיקת אמיתות הידיעה היא להשוות אותה או חלקים ממנה עם אתרי חדשות או אתר משרד הבריאות. אם מדובר בידיעה חשובה כמו "נמצא חיסון לנגיף" סביר להניח שהיינו מוצאים אותה גם באתרים רשמיים.

לבסוף צריך לשקול, האם המידע שמוצג בידיעה תורם למאבק בהתפשטות הנגיף או יכול לפגוע? האם הוא תואם למטרות וערכי הקהילה? האם הוא מעורר סולידריות, אמון ושיתוף פעולה או התקוממות והתנגדות להנחיות משרד הבריאות? האם הוא יוצא נגד המדע והמחקר?

כלל הברזל: אם יש ספק אין ספק – מעלים ספק בקשר לאמינות הפוסט, או מוחקים ומזהירים את הכותב/ת

מנקלי"ם ומנקליו"ת, האחריות והכוח בידכם/ן!

במאמר שפרסם פרופסור יובל נוח הררי על הדרך לנצח את מגפת הקורונה הוא כתב ש: "כדי לנצח מגפות, אנשים צריכים לבטוח במדענים, אזרחים צריכים לבטוח ברשויות, ומדינות צריכות לבטוח זו בזו". בעידן זה בו למנהלות ומנהלי קהילות יש יכולת השפעה על קהלים רחבים, המאבק ב"פייק ניוז" ושמירה על האמון במדענים וברופאים היא אחריות והזדמנות לתרום ולסייע במאבק בהתפשטות הנגיף.

________

אריק סגל הוא מרצה לחדשנות בפתרון סכסוכים בבתי הספר לממשל ותקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה

הפוסט משבר הקורונה – עוצרים את התפשטות ה-Fake News בקהילות הופיע לראשונה ב-Community Forward.