"אוניברסיטת רייכמן, כמו כל ארגון, צריכה להיות הכי גאה במוצר שלה. ומה אנחנו בעצם מייצרים? אנחנו מייצרים בוגרים. ככל שהאיכות של הבוגרים שלנו יותר גדולה, גם האיכות של האוניברסיטה יותר גדולה"
בפרק זה רות עדן, מנכ"לית ומייסדת שותפה בקומיוניטי פורוורד, מראיינת את יעל מונרוב, מנהלת קהילת הבוגרים של אוניברסיטת רייכמן.
הסיבה שרצינו להביא אותך לפה היא כי בגלל שאנחנו עובדות רבות עם ארגוני בוגרים, ואנחנו מכירות את הקושי שלהם להקים קהילות בוגרים. באוניברסיטת רייכמן לעומת זאת יש איזשהו פיצוח. מעניין אותי לשמוע קצת ממך על האוניברסיטה -איך בעצם מתנהלת קהילת הבוגרים?
אז קודם כל, אוניברסיטת רייכמן, כמו כל ארגון, צריכה להיות הכי גאה במוצר שלה. ומה אנחנו בעצם מייצרים כאן? אנחנו מייצרים בוגרים.
וגם בוגרים מוצלחים.
בוגרים מוצלחים לגמרי. ככל שהאיכות של הבוגרים שלנו יותר גדולה, גם האיכות של האוניברסיטה יותר גדולה. אנחנו כמובן צריכים להיות גאים ולהשקיע כמה שיותר בבוגרים שלנו, כי בסוף אנחנו מאמינים שאנחנו הבית שלהם לכל החיים. זה גם הסלוגן שלנו – אנחנו אומרים "אנחנו מלווים אותך, הבית שלך לכל החיים. גם אחרי שאתה מסיים את התואר אנחנו ממשיכים בעצם להיות הבית שלך".
כבוגרת רייכמן אני יכולה להעיד שזה ממש נכון. אם אני צריכה חיבור או סיוע כזה או אחר יש למי לפנות. יש איזה קטע כזה בין בוגרים כשאתה יודע שמישהו מאוניברסיטת רייכמן אתה יכול לפנות אליו והוא ישמח תמיד לעזור.
יש שפה משותפת. אני גם מרגישה את זה. דרך אגב, את לא הראשונה שאומרת את זה ואני חושבת שזה הקסם של המקום הזה. בגדול, אנחנו משקיעים בהם כי זו מערכת יחסים של תן וקח. אנחנו כאן כדי להשקיע בהם ולתת להם ערך, אם זה בתחום העבודה, אם מפטרים בוגר ממקום העבודה שלו אפילו בגיל 50, אנחנו כאן כדי לעזור להם עם זה, להעשיר אותם בתוכניות ובקשרים. העיקר לתת להם ערך כשהמטרה שלנו היא שזה יהיה יחסים של תן וקח. כשאנחנו נצטרך את הבוגרים שלנו שיגיעו לימי ראיונות של מועמדים, או שיעבירו הרצאות ויספרו את סיפור ההצלחה שלהם – אנחנו מצפים מהם שכמו שאנחנו שם בשבילם, הם יהיו שם גם בשבילנו. הם השגרירים הכי טובים שיכולים להיות.
אבל יש שוני. אחד מהדברים שאנחנו בקומיוניטי פורוורד מאוד שמות עליו דגש בכל תוכנית אסטרטגית שאנחנו בונות זה המכנה המשותף. בסוף יש פער מאוד גדול בין, לצורך העניין, אח שלי הבכור – בן 47, גר בפורטוגל, איש עסקים, איל נדל"ן, בוגר רייכמן מחזור שני או שלישי לדעתי, לבין הסטודנט המאוד מוכשר אבל שהוא רק עכשיו מתחיל את החיים שלו. אז איך אפשר לייצר קהילה כשיש שוני כל כך גדול בין החברים בה?
אז קודם כל אני אתחיל מזה שאחד הדברים שהכי בולטים במקום הזה, מעבר כמובן לרמת הלימודים הגבוהה והמרצים והמחקר, זה הנטוורקינג. ואנחנו ממשיכים לשמור על זה גם אחרי התואר. אנחנו ממשיכים לייצר אירועים ותוכניות שמחברות בין הבוגרים. אנחנו באמת מחלקות את זה לכמה סגמנטים. ברור לנו שלא כל דבר שנעשה ידבר לכולם, אז אנחנו משתדלות לחלק את הפעילות של ארגון הבוגרים לכמה שיותר סגמנטים.
כמו בפורומים.
כמו בפורומים. לסגמנט בוגרות יש לנו למשל את פורום הבוגרות. גם לסגמנט של רווקים יש לנו מענה. אם לא מצאת אהבה במהלך התואר אולי תמצא אותה כבוגר. התחלנו מסורת לפני שנתיים של אירוע רווקים-רווקות של בוגרים. אנחנו יוצרים ערב עם תוכן ומחברים ביניהם. דרך אגב, יש לנו כמה זוגות, לא תאמיני – שאפילו עברו לגור יחד!
יש לנו גם סגמנט של בוגרים-הורים. אנחנו עושים בכל שנה אירוע בקמפוס באוגוסט, כשאין מה לעשות עם הילדים וההורים משתגעים. – העיקר שיגיעו חזרה הביתה, שיראו מה עשינו בקמפוס, שירגישו חלק. באירוע האחרון הגיעו לנו 700 איש!
אנחנו גם בונים תוכניות בתחומי נדל"ן ומשפטים. כל פעם אנחנו מנסים לכוון לכמה שיותר קהלים. ושוב, תחת הזיקה הזאת שיש לכולם. כמו שאמרת – גאוות יחידה, יש את הדבר הזה שמחבר בין כולם, ואני חושבת שהדגש הוא באמת מעבר להעשרה. זה גם העניין של הנטוורקינג, של לעשות חיבורים.
אני זוכרת כשאני, בוגרת בית ספר למשפטים, סיימתי את מבחני הלשכה שלי בהצטיינות. יום אחד אני מקבלת טלפון ממספר לא מזוהה, ואני עונה לטלפון ואומרים לי "שלום רות, מדבר פרופ' רייכמן". התגובה הראשונה שלי הייתה "די נו, מי זה? באמת?" והוא עונה לי ״זה באמת פרופסור אוריאל רייכמן! את רוצה שאני אתן לך את תעודת הזהות שלי?" הוא אמר "שמעתי שסיימת בהצטיינות את מבחני הלשכה, רציתי להגיד לך כל הכבוד ואני מאוד גאה בך." ובנקודה הזאת – הבנתי שהערך שמגיע מלמעלה של שוויון, של לתת את המילה הטובה, של 'כולנו פה ביחד, את משלנו', מחלחל למטה והוא כוכב הצפון גם של ארגון הבוגרים..
זה באמת אחד הדברים הכי קסומים במקום הזה – האיש הזה שיש לו חזון והוא מבצע אותו. הוא מסתובב בקמפוס עד היום ושואל אנשים לשלומם. לא פעם ולא פעמיים הוא פותח לנו את הדלת ואומר "יש כאן סטודנט שצריך עזרה" או "יש בוגר שצריך עזרה". זה מפעל חייו, זה ה-DNA שלו. הוא לא סתם תמיד אומר "חירות ואחריות". זה באמת ב-DNA, בליבה, והוא גם אוהב מאוד לראות שבוגרים או סטודנטים הכירו בקמפוס. הוא תמיד אומר "אני מחכה לפגוש את דור העתיד".
זרקת את זה מקודם שבאמת יש פה מערכת יחסים של תן וקח, אבל בסוף מה האוניברסיטה מצפה לקבל מקהילת בוגרים תוססת? האם זה שהם יהיו שגרירים ויביאו סטודנטים חדשים ללמוד באוניברסיטה? האם זה תרומות? הרי רבים מהבוגרים הפכו להיות סטארטאפיסטים ויזמים, יוניקורנים, ונמצאים באמת בפוזיציות הכי גבוהות במשק. אז איך אתם בסוף מודדים את ההצלחה של ארגון הבוגרים ביחס למטרות שלו?
קודם כל, אחד המדדים הכי גדולים שלנו זה פתיחת האימייל שלנו. אנחנו שולחים להם כל חודשיים ניוזלטר ואנחנו רואים אחוזי פתיחה מטורפים – מעל 60 אחוז! אנחנו רואים שהם רוצים להיות איתנו במערכת יחסים.
אני עדה לזה. בדיוק סיימתי להשתתף במחזור מנטורינג של ארגון הבוגרים שבאמת היה מאוד מוצלח.
מבחינתי את כבר שגרירה. את שגרירה גם למועמדים הבאים, לסטודנטים, את שגרירה גם לכל הבוגרים האחרים שאולי ירצו לבוא ולקחת חלק. זה גם בא לידי ביטוי בזה שכל מה שאני צריכה, אני מיד מרגישה בנוח לפנות לבוגרים כי הם שם והם יעזרו לי – גם עם מועמדים חדשים וכמובן גם בתחום התרומות. מבחינתי זה גם מטרה – לדעת שבוגר שהצליח בחיים ויכול להרשות לעצמו לעזור לסטודנט אחר שאין לו את היכולת ללמוד באוניברסיטה. הרי זה לא סוד, אנחנו לא מתוקצבים, לא מקבלים שום תקציבים מהמדינה. ואם הוא יכול לעזור, אז לגמרי זה ערך מבחינתי.
את יכולה לשתף באיזשהו סיפור הצלחה בקהילה שמצביע על הערך שקהילת הבוגרים נותנת?
יש לי כמה סיפורים: תוכנית המנטורינג, שהיא תוכנית הדגל שלנו, חוגגת שנה הבאה עשור. מבחינתי היא אחת ההצלחות הכי גדולות של הארגון. אנחנו מחברים שם בין מנטורים – בוגרים יותר בכירים עם ניסיון, למנטים שהם בוגרים שצריכים הכוונה או שיש להם אתגר. יוצאים משם שיתופי פעולה מדהימים.
גם האירועים שדיברתי עליהם קודם, ובעיקר כל מה שקורה מעבר. אנחנו רואים שפונים אלינו, שרוצים לשמוע, שרוצים חיבורים. לא פעם ולא פעמיים חיברנו בין בוגר שרצה להשיג השקעה לבוגר אחר, וזה עבד. מבחינתי זה סיפור הצלחה.
מהן דרכי התקשורת אם עכשיו לצורך העניין אני מחפשת משקיע או מחפשת עבודה?
קודם כל אנחנו בכל הרשתות – יש לנו קהילה של מעל 20 אלף בוגרים בלינקדאין, יש לנו פייסבוק ואינסטגרם ומאוד קל למצוא אותנו גם באתר. אפשר להרים טלפון, אפשר במייל, אפשר ברשתות החברתיות. גילי, שהיא מנכ"לית ארגון הבוגרים, חשוב לה לענות לכל מייל שמגיע מבוגרים ותמיד לתת מענה. תמיד אנחנו שואלות את עצמנו איך אנחנו יכולות לעזור – למי אנחנו יכולות לחבר אותו? מבחינתי זה הדבר הראשון: קודם כל לעזור, לתת ערך, כדי שהבוגר ירגיש שהנה אנחנו עדיין איתו, גם אם הוא סיים עכשיו את הלימודים. אנחנו עדיין הבית שלו.
ואיפה האתגרים?
בגדול דיברתי קודם על עניין התרומות. הן מגיעות, אבל לא כמו שהיינו רוצות. אנחנו בניוזלטר שלנו כל פעם מפרסמות אפשרות לתרום בצורה מאוד עדינה. למשל, בניוזלטר האחרון גייסנו מלגות למילואימניקים. אז משם אנחנו לא רואות כמעט תרומות. שם אני מרגישה שעוד לא פיצחנו את זה. אני חושבת שזה אתגר, שאנחנו צריכות להבין מהי הדרך הנכונה.
ובאמת דיברנו על זה מקודם שהרבה ארגוני בוגרים אחרים לא מצליחים במשימה של להקים קהילת בוגרים, ולא רק ארגון. למה את חושבת שזה קורה?
המון ארגוני בוגרים של אוניברסיטאות אחרות פונים אלינו, ורוצים לשמוע איך אנחנו עושים את זה. כשגילי, מנכ"לית ארגון הבוגרים, נכנסה לתפקיד לפני שנתיים וחצי, היא שמה לה למטרה להפוך את זה לארגון כמה שיותר פעיל. היא נסעה ללמוד בארצות הברית משבע האוניברסיטאות הכי גדולות, מה הם עושים, מה מצליח להם. כמובן ששם זה משהו אחר לגמרי – יש להם 500 עובדים בארגון הבוגרים. אנחנו צוות קטן. אבל היא חזרה עם הרבה מסקנות וגיבשה תוכנית, ואנחנו די נצמדות אליה. וכמובן באמצעות ההנהלה שנתנה לנו יד חופשית.
אגב, אני יכולה להגיד לך שאנחנו לא מקבלות הרבה משאבים. אנחנו רוצות לעשות את זה תמיד הרבה יותר גדול ולהשקיע הרבה יותר, אבל בגלל שזו אוניברסיטה – אז יש משאבים מוגבלים. אז אני יוצאת ומגייסת חסויות.
והנה עוד מדד להצלחה!
יעל: הרבה מהבוגרים שלנו נמצאים בהמון חברות בתפקידי מפתח, ומיד כשאני מתקשרת הרבה יותר קל לי. אם אני רוצה לגשת לחברה מסוימת ולבקש חסות לאיזשהו אירוע או תוכנית, קודם כל אני מחפשת איך אני מוצאת שם בוגרים. כשכבר יש לי נקודת התחלה, כבר יש לי משהו משותף כמו שאמרת, ובאמת ב-99% מהמקרים התקבלתי תמיד בשמחה ובחיוך.
ולאן הלאה? מה החלומות שלכם לגבי ארגון הבוגרים? לאן אתם רוצים לקחת את זה?
יש לנו רעיונות, יש לנו חלומות לריטריט! אנחנו כל הזמן חולמות. התחלנו במסורת של כנס בתי ספר – אנחנו עושים ממש כל שנה כנס מחזור לבתי הספר השונים. כמה שיותר אירועים, כמה שיותר העשרה, כמה שיותר למידה. מבחינתנו – סיימת את התואר, אבל אתה לא מסיים ללמוד. כמה שיותר להעשיר ולהתחדש.
אני חושבת שבאמת אחד הדברים המיוחדים שאתם עושים זה שאתם מאוד ורסטיליים. אני יכולה לפגוש את ארגון הבוגרים בכל מיני אופנים שונים שמרכיבים בסוף את הזהות שלי – אם זה האימהות שלי, אם זה העובדה שאני אישה או שאני עצמאית.
או שבא לך להתנדב! אנחנו עכשיו מאוד שמים דגש על התנדבות. גם במלחמה הבוגרים ממש התגייסו – באו לחמ"ל, הגיעו לקטוף אפרסמונים מחקלאים. אנחנו לגמרי רוצים לרתום – תבחרי מה מתאים לך.
אני רוצה להתייחס למשהו שאמרת קודם – שבניית קהילה זה באמת לוקח זמן. אנחנו כמעט שלוש שנים בתפקיד כצוות חדש וזה לוקח זמן וצריך אורך רוח. זה באמת משהו שאנחנו לוקחות בחשבון, שאנחנו לא נראה תוצאות מייד. זה תהליך ואנחנו משקיעות כמה שיותר בתהליך ובמה שאנחנו עושות כדי באמת לראות תוצאות. אנחנו מבינות שזה יכול לקחת גם 15 שנה, זה לא כאן ועכשיו.
זה דיוק סופר חשוב. כשאנחנו עושות את התהליך האסטרטגי ובאות ללקוח ומנסות למדוד את ההצלחה, אנחנו אומרות – תקשיב, בשלב הראשון אנחנו מודדים רק מספרים: כמה הגיעו לאירועים, כמה הצטרפו לפלטפורמה, כמה פרסמו פוסט. זה ה-layer הראשון. שנה קדימה, שנתיים קדימה, כמו שאת אומרת – 15 שנה קדימה, תלוי עד לאן הולכות התוכניות שלנו. רק אז נתחיל למדוד את האימפקט ברמת הביזנס.
לגמרי נכון, ואנחנו לוקחות את זה בחשבון ומבינות את זה. למרות שאנחנו כבר לשמחתי רואות תוצאות בשטח ואנחנו רואות שהבוגרים מגיעים לאירועים וכן רוצים לקחת חלק. מבחינתנו כבר יש פידבק שמה שאנחנו עושות זה כנראה נכון, אבל אנחנו מבינות שזה לוקח זמן.
אם אתם חושבים להקים קהילה בארגון שלכם, או מעוניינים ליצור שיתוף פעולה בין המותג שלכם לבין קהילות דיגיטליות קיימות, נשמח ללוות ולייעץ לכם.
מוזמנים לפנות אלינו דרך האתר, או במייל: [email protected]
