"מפתחת בחברה סיפרה לי על אופטימיזציה שהיא יצרה לאחד מהתהליכים שלנו. כתבנו בלוג על התהליך, והפצתי אותו בכמה קהילות טכנולוגיות. הבלוג התפוצץ והגיע לאלפי צפיות. זו דוגמא לעובדת ששיתפה בפיצוח אתגר שנתן ערך לעובדים האחרים בצוות, והוא היה מאוד מעניין כלפי חוץ. ברגע שמוציאים דברים החוצה, אין לדעת איזה אדוות זה ייצור, ולאן זה יגיע".
בפרק זה רות עדן, מנכ"לית ומייסדת שותפה בקומיוניטי פורוורד, מראיינת את תומר שרף, מנהל קהילת המפתחים ב-Lightricks.
בפרק זה רות עדן, מנכ"לית ומייסדת שותפה בקומיוניטי פורוורד, מראיינת את תומר שרף, מנהל קהילת המפתחים ב-Lightricks.
ספר בכמה מילים על לייטריקס, לטובת מי שלא מכיר
לייטריקס היא חברה ירושלמית שקמה לפני 10 שנים, ועוסקת בפיתוח כלים מתקדמים לעריכת וידאו ותמונות. החוויה של עריכת וידאו נחשבת למסובכת ולא אינטואיטיבית, ואנחנו משתמשים בטכנולוגיות הכי מתקדמות כדי להנגיש אותה ליוזרים שלנו בצורה הקלילה ביותר, כדי שהם יוכלו להגיע דרך הנייד לתוצרים מדהימים. בנוסף, רכשנו לאחרונה פלטפורמה בשם popular pays, כדי לעזור ליוצרי התוכן שלנו לעשות מוניטיזציה מהתוכן שלהם.
החברה כוללת כ-600 עובדים, ומחזיקה סניפים כאן בארץ, וגם בלונדון ובארה"ב. למוצר שלנו יש מעל ל-500 מיליון הורדות, והוא כולל 3 אפליקציות מרכזיות: Facetune לעריכה של סלפי, Photoleap לעריכת תמונות ו- Videoleap לעריכת וידאו.
ספר לי על הקהילה שאתה מנהל. הקהילה היא פנים ארגונית למפתחים בלייטריקס?
נכון. יש לי שני כובעים. באחד מהם אני מנהל את קהילת המפתחים הפנים ארגונית ב-Lightricks, ששייכת ל – Tech Department (המקבילה שלנו ל – R&D). בכובע השני שלי, אני מנהל קהילה חיצונית שמתקיימת סביב הקהילה הפנים ארגונית – אנשים שצורכים את התוכן שלנו, מגיעים למיטאפים, קוראים את הבלוג הטכנולוגי שלנו, ועוד.
ולמי הקהילה החיצונית פונה? האם מדובר באקוסיסטם כולו? או ביוזרים של המוצר?
היא פונה לכלל הקהילה הטכנולוגית, וזו בעיניי ההזדמנות והכוח הגדול בתפקיד שלי. בעזרת ניהול קהילת המפתחים, אני מספר את הסיפור הטכנולוגי הרחב של החברה, וחושף צד שלא בהכרח מתקשר בצורה אינטואיטיבית למוצר. יכול להיות שאני אדם שלא מתעניין בתמונות ועריכת וידאו, אבל הטכנולוגיה של המוצר מאוד מעניינת אותי, וזה בדיוק הקהל שאנחנו מחפשים, אנשים שמתעניינים ב- AI, Machine Learning, Image Processing – כל אלה דברים שאנחנו עושים ב-Lightricks.
אז אפשר לקרוא לקהילה השניה קהילת מיתוג מעסיק?
מיתוג מעסיק היא מטריה רחבה שאני עובד בשיתוף פעולה איתה, אבל קהל היעד שלי הוא מאוד ספציפי. אם המטרה במיתוג מעסיק היא "לשווק" את החברה כמעסיק, אני מציג את הטכנולוגיה של החברה בצורה לא שיווקית, את האתגרים שאנחנו מתמודדים איתם והפתרונות אליהם, ומייצר את העניין בחברה סביב העובדה שאנחנו מקור ידע. הקהילות הטכנולוגיות נמצאות בצמיחה משמעותית לאחרונה, כי חברות רבות מבינות שניהול של קהילה טכנולוגית בתוך ארגונים זה לא משהו שהוא Nice to have אלא Must have, בין אם המטרה היא לגדול, להפיץ את הסיפור הטכנולוגי של החברה, לגייס כסף ממשקיעים ועוד.
כשארגון מחליט להשקיע משאבים בקהילה, הוא מחפש להבין במה היא תורמת לו מבחינת ה- Business. מה התשובה שלך לשאלה הזו מבחינת לייטריקס?
את התשובה לשאלה הזו אני מציג ברמה החודשית ל – CTO של החברה (אליו אני כפוף). ב-Lightricks, כמו בהרבה חברות בשנים האחרונות, הבינו את הצורך במיתוג הטכנולוגי. במקרה שלי, זה נעשה כדי לחזק את האיזורים של Hiring ו – Retention. בלייטריקס מבינים שעובדים שיש להם את הכלים להתפתח בעבודה, השימור שלהם יהיה גבוה יותר, וגם הנכונות שלהם לדבר את החברה החוצה (בכנסים למשל). בנוסף, הקהילה מסייעת לפיתוח של העובדים. בחברה החלו לזהות יוזמות שעלו מהשטח, ולצד הצורך לגדול ולגייס, נחתה ההבנה שיש צורך בפונקציה שתדוורר החוצה את מה שקורה בחברה. בתקופות בהן השוק משתנה במהירות גבוהה, חשוב שהדברים שקורים בחברה "יצאו החוצה", גם לטובת שיתוף ידע, וגם כדי להגיע למועמדות ומועמדים פוטנציאליים.
תאר לי איך נראה היום יום בקהילת המפתחים.ות.
אחלק את התשובה שלי לשניים. כשהגעתי לארגון, הייתי צריך להסביר למנהלות והמנהלים למה אני דורש זמן מהמפתחות והמפתחים. התפקיד העיקרי שלי היה ליצור את הקרקע לתהליכים, להסביר איך נראה התהליך של כתיבת הבלוג, לעבוד עליו מבחינת SCO, מי קהל היעד הרלוונטי ועוד. מבחינת היום יום, יש לנו מגוון פלטפורמות בתוך החברה בהן הקהילה מתנהלת – ערוצי סלאק, הרצאות חודשיות בהן העובדים מציגים אתגר שהיה להם ומה הם למדו ממנו ועוד. בנוסף, יש מקרים בהם תוכן שנוצר בתוך הקהילה יוצא החוצה בצורה של כנס, פודקאסט, מיטאפ ועוד.
השיח היומיומי בין המפתחים והמפתחות מתקיים בערוצי הסלאק?
השיח מתקיים בעיקר פנים מול פנים. בנוסף, קיימות גילדות בהן המפתחים מחליפים ביניהם ידע מקצועי. לדוגמא: אחת מהעובדות הציגה באג שהצליחה לפתור בצוות שלה, זה היה משמעותי מאוד וצוותים אחרים למדו מכך. מה שמנחה אותנו הוא נתינת ערך. בעולם בו יש תחרות על הקשב של כולם, אם אין ערך – זה לא יעניין את עובדי הארגון, ובטח לא את העולם החיצוני.
אם אסכם את דבריך, הקהילה הפנימית היא קהילה מקצועית שמטרתה עידוד למידה, שיתוף ידע ופתרון אתגרים. את התוצרים שמופקים בתוך הקהילה (כמו למשל קייס סטאדיז, בלוגים ועוד), אתם מדווררים כלפי חוץ, וכך מקבלים ערך כפול. את הקהילה והאימפקט שנוצר בה אתה משווק כלפי חוץ כדי ליצור משיכה ומיתוג טכנולוגי.
בדיוק. אשתף בתגובה שתסביר בצורה פשוטה את המעבר מהפנים אל החוץ.
מפתחת בחברה סיפרה לי על אופטימיזציה שהיא יצרה לאחד מהתהליכים שלנו. כתבנו בלוג על התהליך, והפצתי אותו בכמה קהילות טכנולוגיות. הבלוג התפוצץ והגיע לאלפי צפיות. זו דוגמא לעובדת ששיתפה בפיצוח אתגר שנתן ערך לעובדים האחרים בצוות, והוא היה מאוד מעניין כלפי חוץ. אותה עובדת קיבלה הרבה פניות ושאלות על הבלוג, ואפילו הוזמנה להעביר עליו סשן. ברגע שמוציאים דברים החוצה, אין לדעת איזה אדוות זה ייצור, ולאן זה יגיע.
מה שמדהים בעיניי, הוא שאין לכם את החשש לתת את הספוטלייט והבמה לעובדת, ולהפוך אותה לאטרקטיבית עבור המתחרים שלכם. הבלוג מקנה לאותה עובדת שם של עובדת מקצועית שפתרה בעיה משמעותית, וזה עלול לגרום למתחרים שלכם להציע לה הצעה אטרקטיבית, שאולי היא תשקול לקחת.
אני חושב שזו שאלה שעולה לפעמים. בעיניי, עדיף להיות חברה שמפתחת את העובדים שלה ושמה אותם במרכז. בנוסף, זה גם יכול להוביל לתהליך הפוך, מישהי יכולה להקשיב לאותה הרצאה של העובדת ולומר: "הייתי רוצה להיות איתה בצוות" או "זה נשמע מעניין מה שהחברה הזו עושה". אני חושב שיש יותר סיכון גדול יותר בלהחביא אנשים, ולא לתת להם את הבמה, מאשר להיפך. מישהי שהארגון נותן לה במה, והעבירה כבר כמה סשנים כאלה, תרגיש הרבה יותר מחויבת לארגון, ומוערכת בעיני החברה. לדוגמא, אני מקפיד שה – CTO שלנו יציג את כל מי שכתב בלוג ויגיד עליו כמה מילים.
ואם כבר מדברים על המחויבות של העובדים, חלק משמעותי נוסף בסיפור הוא האורגניות – לבנות את הרצון מצד העובדים לקחת חלק בקהילה. אם היינו מבקשים את הבלוג כ"טובה" מהעובדים, זה לא היה מחזיק לאורך זמן.
ספר על אתגר שהתמודדת איתו בניהול הקהילה.
כשמתחילים תהליך של הקמת קהילה בתוך חברה, יש כמה דברים שצריכים להתקיים במקביל. ראשית, ההנהלה צריכה להיות בשלה ולהבין את הערך בקהילה. זה תהליך שהולך ומתפתח בישראל, כאשר ארגונים רבים מבינים את התרומה מבחינה עסקית. מעבר לכך, צריך לרתום את המנהלים והמנהלות הישירים של העובדים, כאשר אף אחד מהם לא שש לחלוק את הזמן של העובדים שלו.
אחד הדברים שעשיתי כדי להתמודד עם הנושא, כבר בשלב הראשוני של הקמת הקהילה, הוא להפיץ סקר בקרב העובדים ולקיים ראיונות עם אנשים בדרגים שונים בחברה, כדי לברר האם לעובדים יש מוטיבציה ליצור תוכן טכנולוגי ולשפר את המיתוג האישי, ועד כמה מעניין את הסביבה שלהם לשמוע על לייטריקס. בנוסף, קיימתי שיחות עם המנהלות והמנהלים, כדי להבין מה המוטיבציה שלהם. בעיניי, אם לא מצליחים לרתום את המנהלים.ות, שמהווים את השכבה הקרובה ביותר לעובדים, זה לא יעבוד. בחברה, לכל עובד מוקצה כ-10% מהזמן שלו, אותם הוא יכול להקדיש לכל דבר לבחירתו. הסברתי למנהלים איך שימוש בזמן הזה לצורך ההשתתפות בקהילה מהווה פיתוח של העובדים – יעד אותו המנהלים מציבים לעצמם וצריכים להציג בסוף כל תקופה. אני מציע למנהלים שותפות – במקום להתחרות על הזמן של העובד, לעבוד יחד על מנת ששנינו נרוויח. זה עלול להיות מאתגר למצוא את המנהלים הראשונים שישתפו פעולה, ומשם זה נעשה קל יותר. היום, המנהלים מציגים את הקהילה לעובדים כחלק מסל הכלים שיאפשרו להם לצמוח, וגם העובדים מבקשים לקחת בכך חלק לטובת הפיתוח האישי שלהם, וזו הצלחה מבחינתי. לאחר שיצרתי את הקרקע הפוריה והתשתיות לקהילה, אנשים מבפנים ומבחוץ רוצים לקחת בכך חלק.
העובדה שראיינת את העובדים וגם את המנהלים, מזכירה לי נושא שעלה לא מעט בפרקים הקודמים. כשארגון בוחר להקים קהילה, צריכים להתקיים שני Why שונים. האחד, הוא הצורך של העובד.ת – פיתוח אישי, חיזוק המוניטין ועוד. השני, הוא הצורך של הארגון: פרודוקטיביות, תוצרים מהירים יותר, שיתופי פעולה בין מחלקות שונות, שיתוף ידע שיתורגם בפיתוח המוצר, גיוסים קלים יותר, שיפור ה- Retention של העובד, ועוד. ברגע שמצאת את המכנה המשותף בין שני ה – Why השונים, נוצרת זהות אינטרסים שמאפשרת את הקמת הקהילה.
מעבר לחבלי הלידה הראשוניים, יש אתגר נוסף שהתמודדת איתו במהלך ניהול הקהילה?
כן. בעיניי, קהילות מתחלקות למעגל הכולל 3 שכבות:
1. הגרעין – בו התמקדתי כשהגעתי: אנשים שכבר יזמו דברים בעבר, כאלה שהם אקטיביים בקהילה, שואלים שאלות ומובילים דברים בעצמם. אותם אנשים מתוגמלים בדרכים שונות, כמו בפייסבוק לדוגמא, שמאפשר להעניק להם תג. אותם אנשים רוצים להיות מוערכים ושיהיה להם מוניטין מסוים בקהילה.
- הפסיביים – הם ישמעו על דברים שנעשים בקהילה, ויצרכו את התוכן שלה, אבל לא ישתתפו בעצמם.
- המעגל החיצוני – העובדים שלא מעוניינים לצרוך תוכן או לקחת חלק בקהילה.
מבחינתי, האתגר המשמעותי הוא לקרב אנשים פנימה יותר ויותר, לפצח יחד איתם מה מעניין אותם, לגרום להם להגיע ובהמשך גם להיות אקטיביים. בנוסף, קיים האתגר של לתחזק את האנשים שמשתייכים לגרעין. כשחברי קהילה לוקחים חלק פעיל, בכ-60% מהמקרים הם יבחרו להשתתף שוב, וזו אינדיקציה מבחינתי שהחוויה שלהם הייתה טובה. הניסיון להבין את המוטיבציה הפנימית של כל אחד מהעובדים היא האתגר העיקרי בו אני מתעסק.
איך אתה מחלק את הזמן שלך כמנהל קהילה?
את רוב הזמן אני מקדיש לפולואפים עם חברי קהילה שיצרו תוכן עבור הקהילה: בלוג, מיטאפ ועוד. בנוסף, אני משקיע זמן רב בחיבור לשטח. יש לי שעה קבועה בשבוע אותה אני מקדיש לקפה עם חברי הקהילה.
אתגר נוסף טמון בכך שאתה לא מפתח בעצמך. איך אתה מתגבר על הפער המקצועי?
אני משקיע זמן רב בלפשט את הרעיונות ולגזור את המשמעויות המרכזיים מתוכם. גם אם נדבר על נושא שאני לא מבין בו מבחינה מקצועית, אדע לשאול שאלות כמו: למי הבעיה "כואבת" מבחינה מקצועית? מה נעשה בנוגע לכך, והאם יש פתרונות אחרים?
קרה לכם שהגיע מועמד.ת לחברה, באמצעות משהו שעשיתם בקהילה החיצונית?
כן, ממש לאחרונה. במסגרת מיטאפ שקיימנו בלונדון, הגיעה מועמדת שהתהליך איתה נעצר ולא התקדמה לעבודה בחברה, ובעקבות המיטאפ היא גויסה. יש משהו משמעותי מאוד בהגעה הפיזית למשרד, המפגש עם העובדים והאווירה פנים מול פנים.
כשמדברים על מדידת הצלחה, חשוב לבצע הפרדה בין ההצלחה של הקהילה עצמה כקהילה, לבין ההצלחה ברמה העסקית – שביעות רצון העובדים, אינטגרציה בין עובדים שמייצרת תוצר כלשהו, ירידה באחוז העזיבה של העובדים ועוד. מאוד קל להישאב לעשייה היומיומית, וקשה לעצור ולהצביע על המקומות הללו. אתה מרגיש שאתה מצליח להתמודד עם זה?
בעיניי מדובר באחד מאתגרים הגדולים שיש למנהלי קהילות בחברה. לפני שאומר איך אני מתמודד עם זה, אציין שבעיניי אחד התפקידים של מנהל הקהילה הוא התיווך בין הקהילה לויז'ן של החברה, להראות שהקהילה מחוברת לערכי החברה והיא לא נטע זר, ולהציג כיצד התהליכים שמתקיימים מתקשרים לסיפור הגדול של המותג.
בנוגע לאיך אני מתמודד עם זה, דרך אחת היא באמצעות הסקרים שציינתי, שמאפשרים לי להראות איך המצב היה בהתחלה, והאם דברים השתפרו בזכות הקהילה. דבר נוסף שמשמש אותי הן ההזמנות לכנסים. לדוגמא: בעקבות מיטאפים שקיימנו במסגרת הקהילה, הזמינו את החברה להשתתף בכנס גדול בפריז. זה דבר אדיר מבחינתי, וגם מבחינת ההנהלה, כי זו הוכחה מוצקה לכך שביסוס השם של החברה והצגה של היכולות הטכנולוגיות כלפי חוץ, מקנה לנו נוכחות בבמות בינלאומיות משמעותיות שבעבר לא היינו נוכחים בהם.
מעבר לכך, קיימים גם מדדי ההצלחה הפשוטים יותר, כמו נוכחות במיטאפים וגדילה של הנכסים הדיגיטליים. בעיניי מדובר בתהליך שנבנה כמו המחוג הקטן בשעון, אם מסתכלים עליו בזמן אמת, קשה לראות אותו זז. אבל בהסתכלות אחורה בפריזמה חצי שנתית, רבעונית או שנתית, אפשר לראות את ההבדל.
מהן השאיפות שלך בנוגע לקהילה בעתיד?
כרגע מאוד מעניין אותי להגיע לסניפים הגלובליים שלנו, ולבמות הגדולות ביותר גם בחו"ל. וכמובן, להכניס עוד ועוד אנשים למאגר שלנו. המטרה שלי היא להפוך למקור ידע בעולמות שציינתי: Generative AI, Research ואפליקציות מובייל בארץ ובחו"ל. זה יעד שאפתני, אבל בעיניי השמיים הם הגבול.
האם אתה מגדיר את עצמך כאיש של קהילות גם ברמה האישית?
לגמרי. אני עוסק בניהול קהילות כבר 4 שנים. ניהלתי גם את קהילת המפתחים ב – AT&T בישראל. אני מאוד אוהב את החיבור בין אנשים. עולם הקהילה מאפשר גם יצירה של Open Source, ואנשים מוכנים להשקיע מזמנם מתוך אהבה וחיבור למותג.
ושאלה לסיום – אם היית קהילה, איזו קהילה היית?
לדעתי, הייתי קהילה של סטוריטלינג. זה נושא שמעסיק אותי ואני מדבר עליו וחוקר אותו הרבה.
אם אתם חושבים להקים קהילה בארגון שלכם, או מעוניינים ליצור שיתוף פעולה בין המותג שלכם לבין קהילות דיגיטליות קיימות, נשמח ללוות ולייעץ לכם.
מוזמנים לפנות אלינו דרך האתר, או במייל: [email protected].
