על חשיבותן של קהילות חוסן נפשי בארגונים, והצעדים הראשונים להקמתן

"בימים אלו"… "דווקא עכשיו"… "ביחד ננצח"… נשמע לכם.ן מוכר? 

אנחנו רואים את המשפטים הללו צצים כהקדמה לכל הנעה לפעולה שהיא, מתוך כוונה מחד להכיר במצב הקשה בו הקורא מצוי בו, ומנגד להניע לפעולה שאינה בהכרח קשורה למלחמה. 

ואכן, לצד המציאות הכואבת של אירועי ה-7 לאוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, נוצרה שגרה מסוימת בעורף הישראלי. חברות וארגונים רבים חזרו לעבודה השוטפת, ועל אף הפוקוס והדאגה היומיומית שלנו לחטופים, לחיילים, למפונים, ולבני ובנות המשפחה שלנו – אנו נדרשים לחזור "ולתפקד" במסגרת העבודה שלנו. 

אך יש חברות שמעבר למילים, החליטו לסייע לעובדים ולעובדות שלהם בתקופה זו, ולהקים קהילות פנים ארגוניות במודל ״קהילות חוסן נפשי״. אחת מהן היא חברת Playtika, לה Community Forward מנהלת 3 קהילות חוסן לעובדים.ות (קהילה לבני/בנות זוג שהצד השני משרת במילואים, קהילה להורים, קהילה לרווקים).

בבלוגספוט הזה, נסקור יחדיו את מהותן של קהילות פנים ארגוניות בכלליות, וקהילות חוסן בפרט, יתרונות וחסרונות, וצעדים ראשונים להקמתה בארגון שלכם.ן: 

חוסן נפשי היא היכולת להתמודד עם מצבי משבר, ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו. כאשר חברה מקימה קהילת חוסן נפשי לעובדים.ות שלה, היא למעשה מצהירה כי היא מכירה בקושי של העובדים.ות לחזור לשגרה מלאה נוכח המלחמה, ומוכנה לנקוט פעולות מיידיות כדי לסייע לעובדים.ות להתמודד עם המצב. 

מהי קהילת חוסן נפשי?

קהילת חוסן נפשי היא קהילה סגורה לעובדים ולעובדות, רצוי בחלוקה לפי סגמנטציה אשר מדגישה את המכנה המשותף של החברים והחברות בה (לדוגמא: הורים לילדים קטנים / גדולים, הורים ללוחמים וללוחמות, א.נשים הגרים באיזור גיאוגרפי מסיים וכו'). המאפיין המשותף הינו קריטי להשגת מטרות הקהילה, שכן זהו המפתח העיקרי ליצירת מרחב בטוח, מרחב שווים. המטרה של קהילת חוסן נפשי היא לאוורר ולתת לגיטימציה לתחושות ולמחשבות של העובדים בעקבות אירוע המשבר. על כן, גם השיח בקהילה יהיה על פי רוב בקונוטציה למשבר איתו העובדים.ות מתמודדים (מחד שיח שמנכיח את רגשות העובד.ת ונותן להן לגיטימציה, ומאידך שיח שעוזר לעובד.ת לתעל את המחשבות למקום חיובי ולפתח חוסן נפשי).

הובלה של קהילת חוסן נפשי

מכיוון שמדובר בשיח אינטימי ואינו מקצועי, על מנת לעודד ולסייע להיווצרותו של מרחב בטוח, כדאי שההובלה תבוצע על ידי אחת מבין שתי הפונקציות הבאות:

1. מנהל.ת קהילה מוסמכת וחיצונית: העובדה כי מנהל.ת הקהילה היא אינה דמות בעלת השפעה באספקט התעסוקתי, יכולה לסייע לחברי וחברות הקהילה להיפתח. בנוסף, מכיוון שמדובר בהתמחות ספציפית, מנהל.ת הקהילה תדע להוביל את הקהילה ולא יידרש "זמן למידה". 
   
   
2. עובד.ת מתחום ה-Care / משאבי אנוש: חשוב לשים לב שאם בוחרים בחלופה זו, כי הקהילה תנוהל על ידי פונקציה פנים ארגונית, צריך לשאוף לכך שמנהל.ת הקהילה לא תהיה בעלת יכולת השפעה מקצועית על החברים והחברות בקהילה וכי יתאפשר מרחב שיח בלתי תלוי ביחסי העבודה, כמה שניתן.
   
   

לצד מנהל.ת הקהילה, בשתי החלופות שצוינו, ניתן לשלב גם פונקציה טיפולית מקצועית (פיסכולוג.ית / פסיכותרפיסט.ית / מנחה.ת קבוצות). החלוקה בין מנהל.ת הקהילה לבין הפונקציה הטיפולית היא שמנהל.ת הקהילה מסייעת להנעת השיח השוטף, מייצרת מפגשים חברתיים, עוזרת למרחב הבטוח להיווצר, ולמתן מענה מקצועי לאתגרים וקושיות שעלולים להתעורר אצל חברות הקהילה. הפונקציה הטיפולית יכולה להיות קבועה לאורך כל חיי הקהילה, או לחלופין להשתנות מעת לעת (כלומר שמפגשים מסוימים יועברו על ידי מנחה.ת קבוצות ואחרים על ידי פיסכולוג.ית). 

כללים חשובים, צידה לדרך:

1. בכל קהילה שאנו חברים בה, לרבות בסוגים מסויימים של קהילות פנים ארגוניות, קיים הכלל השחוק ששומר על אינטימיות וסודיות בין חברי וחברות הקהילה. בקהילת חוסן נפשי הכלל הזה חשוב עוד יותר ולכן לא מומלץ לשוחח עם עובדים על המתרחש בקהילה, שלא במסגרת פעילות הקהילה. 
   
   
2. רצוי לשאוף, עד כמה שניתן במגבלות המציאות הנוכחית ופריסת העובדים בארץ, גם לקיומם של מפגשים פיזיים אשר מעמיקים את תחושת הביטחון של החברים והחברות בקהילה. 
   
   
3. בהמשך ישיר לסעיף הקודם, על מנת שהמרחב יהיה זמין לחברי וחברות הקהילה בכל רגע נתון, מומלץ מאוד לנהל את הקהילה גם בפלטפורמה דיגיטלית שנוחה ומוכרת לעובדים ולעובדות.
   
   
4. דגש חשוב נוסף, שנכון לכל קהילה באשר היא, ועל אחת כמה וכמה בקהילת חוסן הוא שמירה על איזון. השיח בקהילות מסוג זה יכול להיות מורכב ואף טריגרי לחברים מסוימים, ולכן חשוב לשים לב שלא "להעמיס" נפשית על המשתתפים, ליצור איזון בתדירות ובאופי התכנים, ולאפשר מגוון דרכי השתתפות גם לאלה שמתקשים לשתף. 
   
   
5. לסיום, כפי שצויין בתחילת הבלוג, המטרה של קהילת חוסן נפשי בארגונים היא לייצר מרחב בטוח עבור החברים בו הם יכולים לאוורר, ולאפשר לגיטימציה לתחושות ומחשבות. חשוב לזכור שהחברים חווים תקופה מורכבת, ולכן יש להיות גמישים ומאפשרים באופן מקסימלי (כל עוד לא מדובר בחציית  כלל מהותי או אתיכגון: הפרה של אינטימיות וסודיות). או במילים אחרות, זכרו – כל תגובה היא נורמלית במצב לא נורמלי. 
   
   

 לסיכום, קהילות חוסן בארגונים אמנם נוצרות ברגעי משבר ומתוך צורך השעה, אך עם ניהול והובלה נכונים הן עשויות לשמש מרחב פנים ארגוני משמעותי בעל השפעה ארוכת טווח. קהילות אלה יכולות לסייע לארגון לזהות צרכים הקיימים אצל העובדים (שאולי לא היו מתגלים באופן שוטף) ולבצע שינויים בהתאם. בנוסף, הקהילה מחזקת אצל העובד.ת את התחושה שרואים ומכירים בו, ומתוך כך מגבירה את המוטיבציה ואת תחושת המחוברות שלו. 

אם אתם חושבים על הקמת קהילת חוסן, ומתלבטים לגבי ההתאמה לארגון שלכם, אנחנו מזמינות אתכם לפנות אלינו ולהתייעץ!