"אני זוכרת שאמרו לי שיש גרסא שמשתחררת בעוד שבועיים, ושזה הזמן שמוקצב לי להקמת הקהילה. הבנתי את החשיבות של אותו שחרור גרסא מבחינה עסקית, ותוך שבועיים בנינו תשתית לקהילה מדהימה. היום יש לנו 80% מעורבות בקהילה. בכל פעם שאני משתפת הזדמנות מסוימת למחקר בקהילה, המקומות מתמלאים תוך כ-3 דקות. בנוסף, חסכנו 30% בהוצאות על המחקר בעקבות קהילת הבטא".
בפרק זה חן הרשקוביץ אוחיון מראיינת את רוני עזרא פרידמן, Community Team Lead בחברת A.team. בנוסף, רוני מתמחה ומרצה בנושא ״קהילות בונות מוצר״, ירושלמית גאה, שדכנית עם רקורד, וחובקת ילד בכל יד.
בפרק, רוני מספרת על קהילת המוצר ב- A.team, המורכבת מצוותים של אנשי מקצועות המוצר הטובים בעולם, או כמו שהם מכנים זאת בחברה – בילדרים. רוני מסבירה כיצד הקהילה מסייעת לבניית המוצר, ומדוע היא נחשבת לנכס החשוב ביותר של החברה כיום?
***
ספרי לנו, איך הגעת לתחום הקהילות?
זה עלול להישמע קלישאתי, אבל התחום הגיע אליי. התחלתי את הקריירה שלי במגזר הציבורי, עבדתי בממשלה, בכנסת ובעיריית ירושלים בתפקידי שיווק / יח"צ. השיא היה בעיריית ירושלים, שם תפקידי היה לחבר בין העיריה לבין הציבור, והקמת קהילה היה נראה לי כחלק טבעי מאוד בתהליך.
הקהילה שהוקמה הייתה קהילת חדשנות, כחלק ממהלך תדמיתי רחב שתפקידו היה למצב את עיריית ירושלים כחדשנית. הקהילה החלה כפורום פנימי של חדשנות שהפך ליוזמה רחבה, כאשר אני הייתי אמונה על הפן התדמיתי ויחסי הציבור. הקמנו גם קהילת מורים יזמים, שהובילה לשילוב של חדשנות במערכת החינוך. הקהילה הובילה לחיבור בין אזרחים ממזרח וממערב העיר ולשיתופי פעולה מדהימים. שם נוצר הקליק עם קהילות.
איך הגעת ל- A.team, ומה כולל התפקיד שלך בחברה?
ב- A.team אני מובילת צוות קהילת מוצר, תפקיד מאוד שונה מהתפקיד שתיארתי במגזר הציבורי. הגעתי אל התפקיד מתוך תשוקה למוצר, ולתהליכים ש"מזיזים את המחט". הגעתי ל- A.team מאלמנטור, שם גם ניהלתי קהילת מוצר מאוד משמעותית. עשינו שם דברים מדהימים, והיה לי ברור שהחברה הבאה שאעבוד בה חייבת להיות כזו שיש בה גם מוצר מדהים.
ספרי לנו קצת על המוצר של A.team
מדובר בפלטפורמת מרקטפלייס, שמחברת את אנשי מקצועות המוצר – מנהלי מוצר, Data Scientists, מעצבי מוצר ועוד, לצוות אחד שמכונה Cloud Based Team. אנחנו יוצרים את הצוותים ההיברידיים הטובים בעולם ומחברים אותם לחברות גדולות בשוק הגלובלי במטרה ליצור פרויקטים מוצריים בתעריף שעתי גבוה מאוד. אנחנו עובדים עם אנשי מקצוע מובילים שעוברים סינון קפדני, כך אנחנו מצליחים להגיע לחברות מאוד גדולות, ולייצר חיבורים מדויקים.
המודל שלנו בנוי על תרבות ארגונית ייחודית. אנחנו קוראים ליוזרים שלנו "בילדרים"- כיוון שהם בונים את הפרויקטים של המחר, מדובר באנשי מקצוע מאוד מוצלחים שיכולים להתקבל לכל חברה גדולה בשוק כמו אמאזון, גוגל או מטא, ובוחרים להיות בילדרים שלנו במקום – כי אנחנו מאפשרים לייף סטייל מאוד שונה, ועוזרים להם להשלים את ה- Mission שלהם, ולפתור בעיות שמשנות את החיים של כולנו בחברות הטובות ביותר.
בנוסף, יש לנו Board מאוד חזק של מומחים שתומכים בנו, המורכב מאנשים כמו אדם גרנט ודן אריאלי, הרואים במוצר שלנו יצירה של תרבות ומודל עבודה חדש שכולו בנוי על הבילדרים שלנו.
המודל שלכם מכיל גם אלמנט של גלובליות, שמאוד נדרש בתקופה הזו
כן, זה מאוד אקטואלי. קיימת תופעה חדשה שנקראת "The Big Betrayal" (הבגידה הגדולה). התופעה החלה בקורונה, והיא שינתה את יחסי הגומלין והאמון בין מקומות העבודה והעובדים. העובדים חיפשו יציבות כלכלית, והחברות מצידן פיטרו או הוציאו לחל"ד עובדים רבים. באותה תקופה, יצרנו תרבות חדשה במסגרתה סיפקנו לעצמאים שלנו יציבות בדמות משרה כמעט מלאה, אל מול חופש ואוטונומיה לבחור באילו פרויקטים הם רוצים להשתתף.
אדם גרנט תיאר את זה בצורה מעניינת. כפרילנס בעל מספר רב של כישורים, מדוע שאבחר להמר על סט הכישורים שלי בחברה אחת שעלולה להצליח ועלולה גם לא, כאשר קיימת האפשרות להמר על מספר חברות בו זמנית, ולחלק את הסיכויים ביניהן? העבודה במספר חברות גדולות מאפשרת לבילדרים שלנו "לאסוף" ידע וניסיון מגוון מכל אחת מהן אל הרזומה שלהם, ומדובר בתרבות חדשה לגמרי.
ספרי לנו איך נראית הקהילה, ומה ה- Mission שלה?
המשימה של הקהילה היא בראש ובראשונה לחבר אנשים יחד בכדי לייצר את הצוותים הטובים בעולם. כשאנשים מכירים זה את זה, חולקים תחומי עניין ופועלים יחד בכדי להשיג מטרה משותפת- הם גם יעבדו טוב יותר מבחינה מקצועית. אז קודם כל אנחנו מחברים בין אנשים, כדי שהם ירצו להשלים משימה יחד ויעשו זאת מצוין.
בנוסף, הקהילה עוזרת לנו לנתב איכות. הפלטפורמה שלנו אקסקלוסיבית, וצריך להתקבל אליה. אנחנו מקבלים מספר מסוים של אנשים, והם מנותבים באופן שונה מבחינת מעורבות ומקבלים משימות שונות בהתאם לרמה המקצועית שלהם. אנחנו מחברים בין אנשי המקצוע בהתאם לתחום המומחיות שלהם, ויוצרים גילדה מקצועית המורכבת מאנשים מאוד איכותיים. אותם אנשים משתפים פעולה זה עם זה, ועל בסיס העבודה הקהילתית נוצרים צוותים מקצועיים חזקים.
חברי הקהילה המרכיבים את הגילדה המקצועית מקבלים תג שמראה שהם חלק מהגילדה, המקנה להם סטטוס ומעמד בפני הקהילה וגם באופן חיצוני. כך נוצר "משפך" של אנשי מקצוע איכותיים, שמסייע לבניית הצוותים המקצועיים.
כיצד הקהילה משפיעה על המוצר?
אחד הערכים שלנו הוא "לבנות עם (with) ולא עבור (for)".
כשהגעתי לחברה, אחת המשימות שלי הייתה להקים קהילת בטא שתעזור להעצים את היוזרים שלנו, להקשיב לרעיונות שלהם לפיצ'רים, ולבצע יחד עם המשתמשים האקטיביים ביותר שלנו Beta testing. הקהילה תיצור שקיפות ואמון חזק בינינו לבין היוזרים, והפידבקים של המשתמשים יעזרו לנו להתאים את המוצר ויצרו עבורנו Road map.
כשהתחלתי להקים את הקהילה, נחשפתי לשיתוף הפעולה והגיבוי של החברה לכך.
זה לא מובן מאליו. אני יכולה לשתף מתוך פורום מנהלי קהילות המוצר שלנו ב- Community Forward, שזה אתגר לא פשוט.
אני זוכרת שאמרו לי שיש גרסא שמשתחררת בעוד שבועיים, ושזה הזמן שמוקצב לי להקמת הקהילה. הבנתי את החשיבות של אותו שחרור גרסא מבחינה עסקית, ותוך שבועיים בנינו תשתית לקהילה מדהימה. היום יש לנו 80% מעורבות בקהילה. בכל פעם שאני משתפת הזדמנות מסוימת למחקר בקהילה, המקומות מתמלאים תוך כ-3 דקות. בנוסף, חסכנו 30% בהוצאות על המחקר בעקבות קהילת הבטא.
לאחר הקמת קהילת הבטא וההצלחה שלה, כשהייתי בערך שלושה חודשים בתפקיד, המנכ"ל הציע שנשלב את הבילדרים שלנו ב- Town Hall – שזו ישיבה פנים ארגונית בה דנים בנושאים של אסטרטגיה, יעדים ומטרות החברה, כדי לקדם את השקיפות והאמון בינינו לבינם. הזמנו 210 בילדרים לישיבה הרשמית הראשונה.
מה היה הערך בהצטרפות שלהם לדעתך?
הערך היה בהבנה של השוק ודרכי ההתמודדות איתו. הישיבה הייתה מאוד שקופה, והצגנו בה את ה-Road map שלנו בפני הבילדרים. העבודה על הישיבה הייתה ברמה חוצת חברה, והיא סיפקה ערך משמעותי לשני הצדדים:
- עבור הבילדרים – זו הייתה הזדמנות להיות מעורבים במהלכים של החברה. בעקבות הפגישה, נשלח סקר לבילדרים המשתתפים בנוגע ל-Road map שלנו, בו ביקשנו מהם לתעדף את שלושת הפיצ'רים המובילים שהיו רוצים שנעבוד עליהם ברבעון הבא, ועליהם אנחנו עובדים היום.
- עבור החברה – זו הייתה דרך ליצור אמון ומערכת יחסים עם הבילדרים, וגם לקבל פידבק על המוצר.
זוהי בעצם הבעת אמון הדדית. גם מצד הבילדרים שנענו והגיעו לפגישה, וגם מצד החברה שמערבת את הבילדרים בהחלטות אסטרטגיות.
לגמרי. מאוד שמחתי לראות את האמון מצד החברה וההנהלה: המנכ"ל, ה- Head of product והשותפים המייסדים למהלך.
תכנית משמעותית נוספת ובעלת אימפקט כיום בחברה מבחינה קהילתית, היא תכנית שנקראת Selection team. קצב ההצטרפות של הבילדרים הולך ועולה, וכיום אנחנו עומדים על כ-9,000 בילדרים. בעקבות הקורונה, הערך של הפלטפורמה התחזק והיא נבנתה בקצב מהיר. בכדי לאמוד את טיב הבילדרים מהפן האנושי, כל בילדר עובר ריאיון בתחילת המסע שלו. בכדי להתמודד עם קצב ההצטרפות, פנינו לבילדרים הותיקים בבקשה לעזרה במיון הבילדרים החדשים, וההיענות הייתה מדהימה.
כיום, הבילדרים מרואיינים ע"י בילדרים אחרים מהקהילה. הם תורמים מזמנם האישי על מנת להכריע האם הבילדר ייכנס לאותו נטוורק שלהם, והם עושים זאת הכי טוב כיוון שהם יודעים בדיוק אילו כישורים טכניים נדרשים. אחרי שנה וחצי הוספנו שכר עבור הראיונות. זה יצר אימפקט מאוד משמעותי על החברה.
אני יודעת שאת מרצה לא מעט בנושאים של חיבור בין קהילות לפרודקט, ושיש לך ויז'ן מאוד מעניין על איך קהילות עוזרות לבנות מוצרים. ספרי לנו קצת על זה.
יש לי הרבה תשוקה לנושא הזה. הרעיון המרכזי הוא לבחון את הפיצ'רים עליהם עובדים כיום אנשי המוצר, ולהבין את ה-win המשותף שתוכלו ליצור עבורם, עבור החברה ועבור הקהילה.
לדוגמא, היה לנו KPI עסקי לייצר כמה שיותר צוותים של GPT3 בכמה שפחות זמן בכדי לייצר הזדמנות עסקית. ברמה הקהילתית, יצרנו אירוע חד פעמי בו הכרנו בין אנשים שעוסקים בתחום ברמה המקצועית ביומיום, ובסוף האירוע ביקשנו מהמשתתפים למלא טופס בו הם צריכים למלא עם מי הם היו רוצים להיות בצוות. בעקבות האירוע קיבלנו המון אינפוט בנוגע למוצר, שיצר ערך עסקי.
איך נראית מדידת ההצלחה בחברה מבחינה עסקית? איך אתם יודעים שהקהילה מצליחה?
חברות וארגונים רבים משקיעים המון משאבים על הקמת קהילות, אך לא תמיד משקיעות מספיק ביצירת תכנית סדורה למדידת הצלחה.
המשמעות העסקית של הקהילה מבחינת החברה נמדדת בכמה דרכים:
- שיפור איכות הצוותים
- מדד ה-Retention: הישארות המשתמשים לאורך זמן.
- הפניה לפלטפורמה: חבר מביא חבר הוא חלק משמעותי מאוד מהמדידה, כיוון שזו הדרך שלנו לגדול ולהגיע לאנשי מקצוע איכותיים.
מבחינת אופן המדידה, היא מתבצעת באופן ידני כרגע, והיא מתבצעת על פי מדד שנקרא Engagement Rate. המדד מורכב מכמה גורמים:
- האינטראקציה של הבילדר עם המוצר: כמה פעמים הוא ביקש להצטרף למשימה בחודש, כמה פעמים הוא הפנה מישהו אחר למשימה (ואותו אדם הצטרף אליה), והאם הוא עובד על משימה מסוימת כרגע.
- אינטראקציה ומעורבות עם הקהילה: השתתפות באירועי אונליין ברמה החודשית, כמה פידבקים על המוצר ניתנו באותו חודש, כמה לידרים היו אקטיביים באותו חודש. מתוך כך, אנחנו גוזרים גם את האיכות של הבילדרים שהיו מעורבים באותו חודש. לדוגמא: מדצמבר לינואר, המעורבות של הבילדרים האיכותיים עלתה ב-136%.
איך הגעתם לאחוזי מעורבות כל כך גבוהים?
המייסדים של החברה, רפאל אוזן וקובי מצרי, הם אנשי קהילה במהותם. הם קיבצו סביבם חברים מיחידות מובחרות ונוצרה מעין קהילה שעל בסיסה נוסדה החברה. בנוסף, הגיוס השלישי בחברה היה לתפקיד Head of Community. אותה קבוצה החלה ליצור אירועים קהילתיים פיזיים, במטרה להגדיל את הקהילה, ואז הקורונה החלה.
הם יצרו מעין קהילה שנקראה: "Top tech builders united against covid", חברות החלו לפנות אליהם, והם יצרו עבורם יוזמות ועזרו להם לפתור בעיות ולהכווין צוותים קיימים לעבר מטרה חדשה.
השילוב בין איכות האנשים וההזדמנויות יצר "פיצוץ" וגיוס משמעותי.
היכן ממוקמת הקהילה ברמה הארגונית?
המיקום והמשמעות של הקהילה בתוך הארגון הוא אחד הדברים הראשונים שעניינו אותי כשחיפשתי עבודה, ובעיקר- האם זה אותנטי. ב-A.team, אחד הדברים הראשונים שנאמרו לי בתחילת הדרך הוא שקהילה היא הנכס הגדול ביותר של החברה, יותר מהמוצר. כך הבנתי שהקהילה ממוקמת ישירות תחת המייסדים של החברה, ובעיניי זהו סימן משמעותי מאוד.
איך את רותמת את הבילדרים להוביל גילדות מקצועיות?
אחד המהלכים החשובים שהובלתי בתחילת הדרך איגוד של חברי הקהילה המובילים והמעורבים ביותר תחת קבוצת לידרים אחת. יצרתי עבורם תכנית שמספקת להם ערך ייחודי- גישה לתוכן איכותי שייעודי רק עבורם, קבלת תג, מיצוב בנכסים השונים של החברה ואל מול חברות חיצוניות. המחויבות נבנית עם הזמן, והלידרים חשים תחושת שליחות לייצר ערך לחברי הקהילה שלהם.
לסיום, אם היית קהילה, איזו קהילה היית?
אני מאוד מתחברת לקהילות כמו Notion ואלמנטור. קהילות קוד פתוח שיש בהן שותפות גורל ואג'נדה צוותית, ויש בהן יכולת טכנית מוצרית לעזור לאחרים להגשים את הויז'ן שלהם. קהילה נוספת שאני אוהבת היא קהילת מותג בשם Deliciously Ella. אלה היא משפיענית בתחום ה- Wellness, שיצרה קהילת מותג חזקה שאני מרגישה מאוד שייכת אליה.
***
אם אתם חושבים להקים קהילה בארגון שלכם, או מעוניינים ליצור שיתוף פעולה בין המותג שלכם לבין קהילות דיגיטליות קיימות, נשמח ללוות ולייעץ לכם.
מוזמנים לפנות אלינו דרך האתר, או במייל: [email protected].
