על מדד "בריאות" הקהילה

אז הקמתם קבוצה או שיצרתם מרחב, ואתם שואפים שאלו יהפכו לקהילה. למדתם הרי, שרק עם התגבשות הקהילה מתחילות להתממש המטרות לשמן היא הוקמה. אבל איך תדעו האם הקהילה שלכם היא, קהילה? איך תדעו מהי רמת הערך שהקהילה מעניקה לחבריה? עד כמה היא מהווה משקל משמעותי בחייהם? או במילים אחרות – איך תדעו האם הקהילה שלכם "בריאה"?

 

בין אם אתם מנהלים קהילה מטעם מותג, חברה או אירגון, ובין אם אתם מנהלים קהילה חברתית – שאלת בריאות הקהילה היא שאלה קריטית כי ככל שהקהילה שלכם תהיה בריאה יותר, כך רמת המעורבות בה תגדל, וכך חברי הקהילה ייחסו לה חשיבות רבה יותר – כך שהיא תניע אותם לפעולה לשמה היא הוקמה. 

 

מדד "בריאות" הקהילה נמדד היום גם על ידי פייסבוק עצמה, אך בהינתן שאנו לא מכירים את אופן הפעולה של האלגוריתם של פייסבוק, ובהינתן שממילא ישנן פלטפורמות נוספות ומצוינות אחרות לניהול קהילה – פנינו למקורות חיצוניים ובדקנו איך הם מודדים את בריאות הקהילה?

 

ב- CMX, ארגון מנהלי הקהילות הבינלאומי, מציעים למדוד את "בריאות" הקהילה בין היתר באמצעות סקרים ושאלונים, כאשר המטרה הסופית היא גם להכיר לעומק את תחושת הסיפוק של חברי הקהילה מהמרחב שיצרתם, אך גם להפיק מכך תובנות מעשיות עבורכם כמנהלי קהילה לביצוע בשטח. 

תוכלו לקרוא את המאמר המלא כאן ומיד תוכלו לקרוא את הסיכום שלנו, עם כמה אינפוטים נוספים:

 

שלב ראשון – קביעת מטרות

לפני שיוצאים לדרך, יש לקבוע מטרה ברורה. למה אתם עושים את הסקר הזה? מה אתם רוצים לבחון? מה אתם מצפים לקבל בסוף התהליך?

למשל: 

אתם רוצים לבחון עד כמה הקהילה מהווה שיקול מרכזי בקבלת החלטות אצל חברי הקהילה, או שאתם רוצים לתעדף משימות ותוכן לפי מה שחברי הקהילה רוצים לראות ועוד. 

 

שלב שני – לוח זמנים

נסו לכתוב לעצמכם מהן הפעולות הנדרשות לצורך ביצוע הסקר, וסדרו אותן לפי תאריכים בלוח השנה. 

טיימליין לדוגמא: 

שבוע ראשון – סיעור מוחות בתוך הצוות, 

שבוע שני – משוב מצוות ניהול הקהילה/המותג/ארגון, 

שבוע שלישי – בניית הסקר בפלטפורמה שתבחרו (ראו הרחבה בהמשך), 

שבוע רביעי – הרצת הסקר בקהילה, 

שבוע חמישי ושישי – ניתוח נתונים והצגתם.

 

שלב שלישי – תכנון השאלות. 

בבואנו לבנות שאלות לסקר בקהילה שלנו, עלינו לוודא שיש חוט מקשר ביניהן, שהסדר שהן מוצגות הגיוני ו"זורם" ושהן מקיפות את כלל הנושאים שעליהם אנחנו מחפשים מענה. 

במידה ואתם מנהלים קהילה באופן פרטי ורוצים ליצור שיתופי פעולה עם מותגים – נסו לחשוב קדימה: איזה סוגי שאלות חברות מסחריות שמתעניינות בקהילה שלכם ירצו לקבל עליהם מענה. אם אתם מנהלים קהילה מתוך מותג או חברה, נסו לחשוב איזה סוגי שאלות ירצו מקבלי ההחלטות בארגון לקבל עליהם מענה.

 

לדוגמא:

  • שאלות היכרות עם חברי הקהילה לצורך פילוחם
  • כמה זמן הם מבלים בקהילה
  • מה הקהילה תורמת להם
  • האם הם ממליצים לחברים שלהם להצטרף לקהילה
  • מה הם למדו בזכות הקהילה
  • מה הם היו רוצים לשפר בקהילה
  • ועוד. 

 

נסו לשלב בין שאלות טכניות (למשל – נוחות הפלטפורמה), שאלות פילוח קהל היעד, שאלות קלילות (למשל בדיחה פנימית של הקהילה), שאלות "קהילתיות" הבוחנות עד כמה הקהילה משמעותית לחברי הקהילה. 

 

שלב רביעי – ניווט בשאלות.

כיום ישנן מערכות סקרים מתוחכמות (לדוגמא: Typeform) שמאפשרות ליצור סקר חכם המנווט בין שאלות.
למשל – אם חבר קהילה השיב כן לשאלה מס' 1, הוא יעבור אוטומטית לשאלה מס' 3 וידלג על שאלה מס' 2. ניווט חכם של השאלון ייצור סקר מותאם אישית לכל משיב ויגביר את הערך שתוכלו לקבל מתשובותיו. 

 

שלב חמישי – קידום. 

כמו כל פוסט בקהילה, גם את הסקר תצטרכו לקדם תוך שימת לב לחשיפה שקיימת אצלכם. 

כדאי לפרסם את הסקר מספר פעמים ואף להיעזר בנכסים דיגיטליים נוספים של הקהילה, ככל שקיימות כאלו (רשימת תפוצה, קבוצות ווטסאפ, טלגרם, הודעת פוש בסלאק, עמוד עסקי וכו'). 

רצוי לקבוע מראש יעד מספרי למילוי השאלון, כזה שיהווה מדגם מייצג של הקהילה, אבל בו בזמן לזכור שככל הנראה מי שימלאו את הסקר הם החברים הפעילים בקהילה שנחשפים באופן תדיר לפרסומים העולים בה. כדי ליצור מדגם אמיתי רצוי לפנות באופן אישי ואקטיבי לחברים פחות פעילים בקהילה, כדי לוודא שגם קולם נשמע.

 

שלב שישי – יצירת דו"ח.

אחרי סיום איסוף הנתונים, מגיע שלב הניתוח ובניית הדוחות. שווה להיעזר בצוות גרפי ככל וקיים, על מנת להציג את הנתונים בצורה אינפו-גרפית. את התוצאות אפשר להציג בנכסי הקהילה, בצורה פנימית למקבלי החלטות בארגון או למותגים שרוצים לשתף איתכם פעולה.

 

אהבתם את הבלוגפוסט? נשמח לשמוע בתגובות שאלות והארות.

אהבתם? שתפו!

כתיבת תגובה

הצטרפו לניוזלטר והשארו מעודכנים

עוד מאמרים ששווה לקרוא

אירועים

אירוע אונלייף בקהילה- כך תעשו זאת נכון

בואו נדבר על אירועי אופליין או כמו שאנחנו אוהבות לקרוא להם – אירועי אונלייף (קרדיט נצחי על הגאונות – לרוני קנטור). בתקופת הקורונה, כשאירועים פיזיים

עדי קלימשטיין

מנהלת תיקי לקוחות

עדי מלווה את לקוחות החברה בבניית אסטרטגיות להקמה, פיתוח וניהול קהילות המשולבות באג'נדות העסקיות, הארגוניות והשיווקיות שלהם. בנוסף, עדי מוסמכת לאימון אישי ועסקי, והינה בעלת ניסיון ורקע בהדרכה ובאימון, אשר באים כולם לידי ביטוי ביכולותיה לזהות את צרכי הלקוח ולחבר אותם בצורה מחשבתית לאסטרטגיה הארגונית.

במסגרת פעילותה בחברה, עדי העניקה שלל שירותי ייעוץ והדרכה לבנק ירושלים, אלביט מערכות, מכבי שירותי בריאות, אוניברסיטת תל אביב ועוד.  

ליאור אשכנזי דור

מנהלת תיקי לקוחות

ליאור מסייעת ללקוחות החברה לבנות אסטרטגיה אפקטיבית לניהול קהילה, באופן שיביא להשגת מטרות הלקוח ויעניק ערך מקסימלי לחברי הקהילה הפוטנציאלים. בין היתר ליאור גם בונה פעילויות תוכן של מותגים בקהילות לפי מודל W-W-W. בעברה, כחלק משליחות מטעם הסוכנות היהודית בה ליאור לקחה חלק, היא ניהלה את קהילת ״יוסטון הלל״.

איילה כספי וורמס

מנהלת תיקי לקוחות

איילה מייעצת למגוון לקוחות החברה, מלווה ומקימה קהילות לגופים כגון ארגוני בוגרים, קהילות אימפקט בדגש על חינוך וקהילות פנים ארגוניות. בנוסף, איילה מתמחה ועובדת בכל הקשור לסטוריטלינג דיגיטלי, חיה ונושמת קהילות ואת המדיה הדיגיטלית, ואף ניהלה בעבר מס׳ קהילות דיגיטליות.
 
איילה מעניקה ייעוץ לבנק ישראל, מכללת אורנים, וקרן משפחת ליאון, ועוד. 

עומרית אבנשטיין

מנהלת תיקי לקוחות

עומרית מתמחה בעולמות הלמידה, ומלווה את לקוחות החברה בהקמה וניהול של קהילות פנים ארגוניות בדגש על גילדות, למידה, והתפתחות מקצועית. לעומרית ניסיון רב בניהול קהילות, בבניית מערכי שיעור וקורסים, הרצאות פרונטליות וייעוץ. 
עומרית מלווה את החטיבה הטכנולוגית של בנק הפועלים בהקמת גילדות מקצועיות פנים ארגוניות. 

רומי הלמן

מנהלת תיקי לקוחות 

רומי בוגרת תכנית קו הזינוק של שותפויות אדמונד דה רוטשילד, והינה בוגרת קורס ניהול קהילות של Community Forward. 
רומי מלווה את לקוחות החברה במגוון רחב של תחומים לרבות קבוצת עזריאלי, חברות פארמה, וארגונים חברתיים.